סיפורה של חברה פרטית למדליות שעוד לא סופר. קדימון וגם מתאבן
יום שלישי, 20 בינואר 2026
ירושלים סגל תל אביב
קובי שלום זה אברהם. דיברנו קודם לגבי המטבעות והשטרות ואני פה במספר 20 ואין פה כלום.
אנחנו במספר 18 אברהם. חנות עם סורגים וסוכך ירוק.
בסדר גם במספר 18 אין פה כלום.
חכה רגע הבן שלי יוצא החוצה ויראה אותך. תרים ידים בבקשה.
בסדר הרמתי ידיים ואין פה כלום.
ניר אתה רואה אותו?
לא רואה כלום.
אברהם אתה בטוח שהגעת לבן יהודה?
בטח בן יהודה. מה אני עולה חדש... אני גר ממש קרוב.
ואתה בבן יהודה בתל אביב?
לא. אני בירושלים.
אההה הבנתי. אנחנו בתל אביב.
יום ראשון, 11 בינואר 2026
כמה גולדה?
ש: שלום יש לכם מטבעות של גולדה? לא צריך שיהיו חדשים. רגילים.
ת: יש לנו.
ש: כמה זה עולה?
ת: 20 ש"ח.
ש: זה קצת יקר לי. הציעו לי כבר ב15 ש"ח.
ת: קיבלת הצעה נהדרת. לך על זה.
ש: הבעיה שאין להם עכשיו.
ת: אהה אצלנו כשאין, זה עולה רק 10.
מוטי חביב
הגיע אלינו ואני פחות הכרתי אבל נירוש ישר זיהה ומה שהתברר שהיה שכן בצפון הישן ליד עירוני ה וגם הוא מכבי בכדורגל והפועל בכדורסל. חשבתי שאני יחידאי במשהו ובסוף אני לא.
מוטי חביב וניר לידרמן
להתרחק מרצועת החוף הקרובה לים
עיריית תל אביב יפו מבקשת להתרחק מרצועת החוף הקרובה לים בשל רוחות וגלים גבוהים בסופ"ש.
לי זה מזכיר בדיחונות על פרוספר שכן שלנו שיום אחד החל ללכת מאד מוזר כאילו כל רגל מושכת לצד שלה ואפילו חזק וזה היה נראה שהוא כאילו רוכב בעמידה. שאלתי אותו מה קרה פרוספר שאתה ככה הולך פתאום. הרופא אמר לי שיש אצלי כולסטרול גבוה וחובה להתרחק מביצים.
יום שבת, 10 בינואר 2026
מהי איכות הזהב של המדליה הראשונה של מדינת ישראל?
שאלה שנשאלתי ולא ידעתי לענות בוודאות.
האם זה זהב 900? אולי זהב 916?
אליעזר מורב ליקט כל מידע אפשרי אודות מדליה זו כמו גם אחיותיה בהמשך. יש גם ספר שהפך להיות נדיר במקומותינו.
גלתה יהודה תל"א
(Judea) IVDAEA capta
עשור לחרות ישראל ירושלים תשי"ח
יום ראשון, 4 בינואר 2026
אליהו פינקלשטיין
יום אחד לפני לא מעט שנים, הגיע אלי איש נחמד ואפילו עם שפם. אחרי כמה דקות הבנתי שיש לנו קשר כלשהו ונדמה לי שהכל התחיל ממקום בשם סרנה.
אלי פינקלשטיין אצלנו בחנוק בבן יהודה 18
יגאל סרנה לא קשור ישירות, ומבחינתי שימשיך לכתוב מפורטוגל או כל מקום אחר. סרנה זה שם של מקום בפלך ווהלין ואבא תמיד אמר שאנשי ווהלין הם אחלה וגם הכי הכי ואני עם הזמן חושב שאבא מאד צדק ולא יודע להסביר בדיוק למה.
אלי פינקלשטיין ע"ה, שהיום חל יומהולדתו ביקר אותי לא מעט בחנות וברור שהמטבעות היו ברקע. על הדרך שמעתי היסטוריה משפחתית מתקופת המנדט וגם תוספות טכניות באשר לגיר אוטומטי ועוד דברים. ביקשתי מבתו לכתוב ולצרף כמה תמונות. אלי מהאנשים הזכורים לטוב.
אליהו פינקלשטיין ז"ל 18.9.1935 - 7.5.2020
אליהו היקר היה איש צנוע, מופנם, דיסקרטי, בעל כישורים טכניים מיוחדים וידי זהב, עצמאי בנשמתו ובדרכיו, פעל על פי ערכים שהיו חשובים לו, לא אהב להטריד אחרים ולהתלונן על מכאוביו.
היה גאה וקשור למורשת משפחתו, חקר ואסף מידע אודות אבותיו, בנה אילן יוחסין והיה חשוב לו לספר אודות המשפחה בכל הזדמנות.
אליהו נולד בספט' 1935, בן יחיד ליעקב פינקלשטיין ולחיה- קלרה לבית בורקו בעיירה סרנה שבמחוז ווהלין , אז פולין, כיום אוקראינה.
סבו היה רב העיירה, משפחתו של אביו עסקה בעצים, מקצוע בו המשיך אביו גם אחרי עלייתם ארצה. עוד בהיותו ילד רך בשנים, פרצה מלחמת העולם השניה, המשפחה נסה לרוסיה, עזבה בית ומורשת וכך ניצלו, בעוד שחלק מהמשפחה נספה בשואה.
בשנת 1950 עלתה המשפחה ארצה, התיישבה בעיר בת ים ולימים בתל אביב. אליהו כנער צעיר שהתאקלם בארץ למד בבית ספר "שבח" מכונאות רכב, ועוד טרם התגייס לצבא כבר מצא עצמו בעולם העבודה במקצוע הזה (השתלב בעסק לתיקון אופנועים).
בצבא שירת בחיל השריון וגם שם ידי הזהב שלו וכישוריו הובילו אותו לעסוק בכל הקשור למכונאות של רכב כבד ומובילי הטנקים. אליהו פינקלשטיין השתתף במלחמות ישראל (מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור) ותמיד גוייס ראשון כמי שהיה אחראי על מובילי הטנקים שהובלו לחזיתות ושוחרר אחרון לאחר החזרת המובילים לבסיסם.
לאחר השירות הסדיר בצבא הקים מוסך בשתי ידיו, בראשית היה זה מוסך לתיקון כלי רכב כבדים וברבות השנים החליט להשתדרג ולעסוק בתיקון של גירים אוטומטיים. כאוטודידקט למד את התורה מקולגות ובעזרת ספרים באנגלית שהזמין מחו"ל והסב את המוסך ל"מכון לגירים אוטומטיים". גם כשעמדו בפניו אתגרים מקצועיים ונתקל בקשיים טכניים ואחרים, לא ויתר אף פעם עד שמצא את התשובות בעצמו.
אליהו היה איש עבודה בכל רמ"ח אבריו, ערך העבודה היה מרכזי בחייו, אותו השתדל להנחיל לילדיו ולדורות הבאים.
בצבא הכיר אליהו את יפה לבית בר ובשנת 1959 נישאו, התגוררו בר"ג ואח"כ בגבעתיים, נולדו להם שלושה ילדים – ענת, דרור וערן, זכה בחייו לשמונה נכדים ולארבעה נינים שהיוו מקור אושר גדול עבורו.
במהלך שנים רבות שמר על לוק צעיר, נהג לרכב על אופנוע, לבוש מעיל עור שחור, קסדה ומשקפי רייבן.
היו לו הרבה "מכרים" – כפי שנהג לכנות אותם, עליהם היה מספר ונהג להזכיר בשיחות כאלה ואחרות. אבא הכיר מקומות רבים וסיפורי חיים של אנשים, ריתקו אותו.
אליהו נהל את חייו בדרכו המיוחדת על פי תפישת עולמו והערכים בהם האמין.
בשנת 2020 התגלתה אצלו מחלת הסרטן ותוך מספר חודשים, נפטר בהיותו בן 84.
יהי זיכרו ברוך !!
אליהו פינקלשטיין ז"ל
18.9.1935 - 7.5.2020
יום שבת, 3 בינואר 2026
פליטי נישוב מהדורה שניה
הפעם הפלג הצפוני חדרה, כרכור פרדס חנה. אחותי הבכורה דבורה השחורה עם בתה יעל והנכדים. חנוק, בית העיר, בית ביאליק וקוקיצה גם.
פעם ממש מזמן אחותי דבורה התחתנה עם הגבוה אברהם שכנאי מחדרה. אמא שלנו מאד התקשתה עם זה שהזוג יגור בחדרה שפעם היו שם ביצות ויתושים. אז אברמיק הגבוה הסביר לאימא שלנו שתל אביב מזוהמת עם הארובה של רדינג וחדרה גם ירוקה וגם אוויר נקי. והיום בחדרה יש 4 ארובות ונישוב גם. (ינואר 20)
שתיים דובים
בדיקת זכוכית עם משקל נוצה
מזרקה ושתי פולניות ממושקפות. אמא ובת
בדיקת כינים וטווס בבית העיר
צילום שיניים פנורמה
המעגל הכי יפה בעיר
רביד וטלסקופ החלל לבדיקת האוזון
מימין לשמאל: בארי, יאיר ורביד ועדת ביקורת בדרך לבדוק את החדר האחורי
נמר חברבורות בבית העיר









































