יום ראשון, 26 באפריל 2026

תל אביב ארץ ושמים

ורואים את בית ספר דוגמא וגם את בית המלון שצמוד אליו ובעברית זה הזונה הגדולה ויש עוד הרבה דברים ואתם תוסיפו ולא במחיר בבקשה. ותודה לאביהו בר שגם מצא וגם שלח וגם עוד הרבה דברים

צלם: דיויד האריס, כנראה מהאויר לפי תמונות נוספות.. שנות ה- 70 אין שנה מדויקת


והנה עוד שתי תמונות של דיויד האריס של מלון הילטון, באדיבות אביהו בר


ועוד תמונה שלי כילד צעיר בחזית מלון הילטון



יום ראשון, 12 באפריל 2026

השל"ה 7 נבנה ע"י אברהם גינדי מצבה עצובה

חלק קטן מהקבלנים בתל אביב דאגו למצבה אישית בעודם בחיים. תזכורת לכל העובר במקום שידע מי פה בנה ומי הקים בית. אולי מעט מגלומני אבל בהחלט תזכורת מקורית. בכל פעם שאני רואה את השלט הזה (אני מכיר 3) אני נזכר במשפחת גינדי ובאח אברהם וגם בסוף המצמרר.



יום שבת, 11 באפריל 2026

חוכמת המנעול והמפתחות

למה ומאיפה הביטוי להניח את המפתחות על השולחן? קשור למנעולן?

המנעולן הכי נחמד והכי סימפטי שהכרתי היה קאופמן. הוא היה מאד דומה לצרלי צפלין בהמון דברים. העסק שלו היה ברחוב אידלסון ליד המיפגש עם אלנבי. היה אצלנו בחנות כמה פעמים ואפילו בנו שהיה גבוה שקט ואלוף עולמי במנעולנות וגם הוא עזב אותנו לדוד סם ולי זה קצת חבל. בהמשך לקח העסק טוביה וילדיו שהיו משפחה של קאופמן ולאחרונה גם הם לא פה איתנו בבן יהודה עם ההכנות לקו הסגול.

קאופמן מנעולים בע"מ אידלסון 3 
כניסה מאלנבי 15 תל אביב טל אלחוטי 5449911 מנוי 1232
כרטיס ביקור ישן

קאופמן מנעולים אידלסון 3 וברקע מגדל האופרה‏. צילום 2012

קאופמן מנעולים ומפתחות כל סוגי מנעולים ומפתחות לבית ולרכב 
שרות תיקוני דרך 24 שעות ביממה פלאפון 050265316
רחוב אידילסון 1 הכניסה מאלנבי 15 כרטיס ביקור ישן





יום רביעי, 8 באפריל 2026

רחוב הטייס ע"ש אפרתי אבנר HATAYAS st בראש העין

 סגן אפרתי, אבנר

בן תמר וישעיה, נולד ביום י"ט באדר תשכ"ב (23.2.1962) בראש העין ולמד בבית-הספר היסודי "רמב"ם" שבמקום. אחר-כך הוא המשיך את לימודיו בישיבת פוניבז' שבבני-ברק. כשסיים את לימודיו בישיבה, החליט אבנר להרחיב את השכלתו בנושאים כלליים. הוא עקר לבית-הספר התיכון "בית וגן" בירושלים וסיים בהצלחה רבה את לימודיו במגמה הריאלית.
אבנר היה תלמיד טוב וחרוץ והשקיע את מרצו בלימודים, במיוחד בשיעורי המחשב. בבית-הספר התיכון הוא עזר למורים ולחבריו, גם בשיעורי עזר וגם כממלא מקום של מורים שנעדרו מבית-הספר. זו הייתה רק אחת הסיבות להיותו אהוד על מורים ועל תלמידים כאחד.

אבנר אפרתי. מתוך אתר "יזכור".

מטבעו הוא היה נער חברותי מאוד, פתוח ואוהב חיים. הוא הרבה לקרוא ספרים ולהאזין למוסיקה והיו לו תחומי התעניינות מגוונים, שמשכו אליו גם את חבריו לכיתה. אבנר נהג לפתח את כושרו הגופני, ובעיקר אהב לשחק בכדורסל עם חבריו. בשעות הפנאי שלו הוא פרט על גיטרה ועסק בצילום ובפיתוח תמונות. הוא גם הרבה לטייל ברגל, בעיקר בסמטאות ירושלים שאהב כל-כך.
אבנר היה בן חמישי להוריו, ולו עוד אחד-עשר אחים ואחיות. הקשר בין האחים לבין ההורים היה חם וחברי. הריחוק מן הבית, בגלל לימודיו בירושלים, תרם להידוק הקשר של אבנר עם בני משפחתו. הוא הרבה לבקר בבית בחופשותיו, והקפיד לטלפן ולכתוב מכתבים ולהתעניין בשלום כולם. אבנר היה למשפחתו מקור גאוה, בגלל אופיו הטוב והצלחתו בכל מעשיו.
אבנר גויס לצה"ל במחצית יולי 1981, ולאחר שעמד בהצלחה במבדקים לקורס טיס, הוצב בבית-הספר לטיסה של חיל-האוויר. הוא למד להטיס מטוסי קרב ומסוקים ולאחר שסיים את הכשרתו, הוצב בטייסת מסוקים והועלה לדרגת סגן-משנה.
מפקדיו היו שבעי-רצון מאופן תפקודו ושיבחו את אופיו ואת התנהגותו. במהלך תקופת שירותו השתתף אבנר במלחמת שלום הגליל והצליח בכל המשימות שהוטלו עליו. בחודש יולי 1984 הוא החל את שירות הקבע שלו.


בהיותו אדם המתכנן את מעשיו לטווח ארוך, החליט אבנר שבתום שירותו בצה"ל ילך ללמוד באוניברסיטה, אך התלבט בין לימודי רפואה ללימודי מחשבים.
ביום כ"ז באלול תשמ"ד (24.9.1984) נפל אבנר בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר הזיתים, בירושלים. הוא השאיר אחריו הורים, שמונה אחים ושלוש אחיות. לאחר מותו הוענקה לו דרגת סגן.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד הטייסת: "אבנר הגיע לטייסת בדצמבר 1983. בתפקידו כטייס משנה במסוק, ביצע משימות רבות באימונים ובמבצעים והתקדם ביכולתו המקצועית והאישית. למדתי להכירו ולהעריך את תכונותיו, את רצונו העז להצליח ואת יכולתו להתמודד עם האתגר המקצועי והפיקודי שקיבל על עצמו. קשה עלינו מאוד הפרדה מאבנר והידיעה כי לא ישוב".
משפחתו תרמה לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת "שבת אחים" בראש העין.
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)

רחוב הטייס ע"ש אפרתי אבנר . ראש העין

יוסי ואני

 פעם גרנו ממש צמוד בסוקולוב 93 ו91. חלק מחוויות הילדות קשורות ליוסי אפריגן שהיה תמיד זה שגילה לי דברים חדשים בשכונה. לפני החג נפגשנו ויוסי נתן לי במתנה מפתח ברז מפעם. יוסי שכח איך פעם כשהיינו פספוסים וממש קטנים, תפס אותנו שכן כאשר נכנסו לחצר שלו ושתינו מים. הוא צרח "השגת גבול השגת גבול" ונהיה סרט ופרטים נוספים כאן



יום שלישי, 7 באפריל 2026

העור ייבש?

שימו פנג'ל המיוצר בראש העין רחוב המלאכה 12. תגידו שקובי שלח אתכם. מתי ידעתם שיש מקום כזה בשם ראש העין? מה ידעתם? שמעתי עובדה לא מבוססת שראש העין היא העיר היחידה בעולם שהייתה בסיס צבאי לפני הפיכתה לעיר.






יום ראשון, 5 באפריל 2026

תחביב 1980 קטלוג בולי ישראל

 בעריכת צבי פכטר.

סלומון שלמה פרץ סוחר בולים ומטבעות מונטיפיורי 24 תל אביב מוסיף: צבי פכטר היה גר ברחוב הס מול מועדון הבולאים. כילד שמע שיש כסף בבולים וכשבול עלה מעט רץ לכל הארץ ורכש. הוא היה פירסומאי ואירגן תערוכות תחביב. לפעמים נעזר באחיו. הוא הירבה להיצטלם והיה נעים שיח. בזמנו הציע לי דירת הוריו בתשלומים אך מנשה מרידך זל הקדים והקים חב' זודיאק למכירות פומביות. הוא חתנו של אליק יבדל שהפך לסוחר והוא הגון ומסביר פנים חתיך איש כלבבי. הקדשתי מספר מילים לצבי פכטר כי רבים לא הכירו ולא יודעים שהוא אבי הקטלוגים למטבעות, למרות שהיו גם קטלוגים לבולים לפניו אורינט של גוטמן, וזודיאק של ד"ר גוטליב, ועוד.

1980 כל בולי ישראל המחיר 50 ל"י. תחביב הקטלוג הנפוץ ביותר בישראל

תחביב בעריכת צבי פכטר מס 143 ספטמבר 1979 המחיר לפי שער דולר 25 ל"י

הבולאות והאינפלציה אבנר בר-יעקב
מרכז הבולים רחוב אלנבי 94 במרתף תל אביב

אנו מקבלים אתכם במשרדנו עם חיוך!!!


יום שבת, 4 באפריל 2026

חכמי חלם בישראל

 בכל פעם שקורה משהו מגוחך, אני נזכר בחכמי חלם וברעיונות שלהם. ביום בו יקראו רחוב או מוסד כלשהו פה בישראל השלמה והמחופפת, על שם חכמי חלם, אדע שנשבר מחסום והפעם לטובה. אם יש רחוב חכמי לובלין וחכמי אתונה, אין שום סיבה שלא יהיה חכמי חלם ואפילו יש לי אחלה מיקום. מכירים את רחוב חכמי לוטר? אז זהו הוחלט שזה שם מכשיל ואין יותר.



פעם בעיר חלם היה בית מרחץ וכל או בעצם רוב מוחלט של אנשי המקום נהגו לעשות שם את מה שעושים בבית מרחץ ואני כבר רואה סימנים כחולים ולא רק בראש. היציאה מבית המרחץ הייתה בעייתית ומשהו בתיכנון ובביצוע היה כושל ואולי ניקוז ואולי זוויות ובקיצור רבים רבים החליקו ביציאה ואף שברו רגל יד ואפילו אחד שמת לגמרי כשהחליק על הרצפה הרטובה עקומה וחלקלקה. מבדיקה התברר שככה זה והבננה לא קשורה בכלל. התכנסו חכמי חלם וקיימו דיון והגיעו כבר לאשמורת הבוקר ובסוף התקבלה החלטה מדהימה וחכמה באשר ליציאה מאותו בית מרחץ בעייתי. יבנו בית חולים צמוד ממש לאותו מקום בעייתי. כל מילה אמת. בקלפי

חברת החשמל ואני

 יש לי סימפטיה לחברת החשמל שלנו ואולי זה קשור לזה שלא סבלנו מעולם מהפסקה ארוכה או פדיחה כלשהי עם הגוף הוותיק הזה. כמה עובדים יש היום לחברת החשמל? עזרא כדורי שלמד עם אחותי בדוגמא וגם היה מילדי המוסד התל אביבי, נהג להגיע אלינו אחרי משמרת לילה וכעת זה בלתי אפשרי עבורו. עמי גלבוע ההיסטוריון של החברה, גם ביקר אותי כמה פעמים והזמין אותי לבוא ולראות וזה לא קרה. איל פלג שלמד איתי בתיכון היה קשור לחברה כי מישהו מהוריו עבד שם. מיקו צרפתי איש נפלא ובגילי, גם אמר לי שלום פעם אחת בחנוק. תערוכת החמישים למדינה ברדינג הייתה נפלאה ממבט אחורה והורי היו מאד נרגשים שם.

שמריהו שכנאי מחדרה, אביו של אברמיק גיסי הלנגר מהוותיקים, היה מעובדי החברה הכי וותיקים וראה לרוטנברג את הלבן בעיניים ואפילו בנהריים. פעם ולפני שנים לא מעטות, חברת חשמל הוציאה מכרז למכירת מטבעות כסף משנת השלושים למדינה 1978 שנותרו במלאי שלה כולל קופסאות עץ זית. זה היה שי לעובדים ונותרו להם כמויות נאות. עצה ידידותית ממני, אל תביאו מתנה מטבע או מדליה, זה רק יעשה לכם פדיחה בשלב כלשהו.

שי וברכה לעובדים. מטבע יום עצמאות 1978. ל למדינה

אני זוכר שני אנשים עובדי החברה שבאו לחנות וסיפרו על כך וגם נתנו לי חוברת עם עשרות דפים שהייתה ממש תיק, ושם כל מה שרצית לדעת על חברת החשמל והדרך לגשת למכרז. אני זוכר שאמרתי לאנשים שאין לי כוונה לקרוא את זה ובטח לא לחתום כי בסוף אולי אהיה חתום על אבקת חשמל במארזים מיוחדים. הם אמרו בלי חתימה לא יקרה כלום וליתר דיוק לא כלום. אמרתי בסדר גזוז. הבנתי שכל הסוחרים בענף קיבלו את הדבר הזה. מבחינת חברת חשמל זה אפילו לא גרעינים שחורים בקונוס של ניר עיתון משומש. שכחתי מהעניין. יום אחד טלפון מחברת חשמל והם שואלים מה הסיפור שלי ולמה וכמה וזהו זה. אמרתי אז שאני מוכן לשלם ככה וככה והוספתי שאת הקופסאות איני צריך. אמרו לי אין דבר כזה. אמרתי סבבה. שכחתי מזה. עובר עוד פרק זמן ושוב טלפון והפעם הם נמרצים. מתי אתה אוסף את המטבעות? אמרתי אחרי שתגידו בסדר וגם צריך לשלם. הם אמרו אתה חייב לקחת את הקופסאות שבהן המטבעות. אמרתי סבבה בקרוב ל"ג בעומר. הם נתנו לי פרטי בנק וגם כתובת והתברר שהמטבעות שכבו במחסני ענק אי שם ליד בית חרושת סיפונלוקס המנוח, והיום יש שם כל מיני משרדים ובנינים ענקים של קופת חולים מכבי ושות'.
באתי עם הפיג'ו 404 העמסתי החבילות ושלום על ישראל. תרשמו בפרוטוקול שעשיתי עסק עם החברה של רוטנברג.

על החתום פנחס רוטנברג

יום חמישי, 2 באפריל 2026

חידה ליום שלישי

 

אימא שלנו אמרה שאבא יודע להיות מרוק. אפילו בתחנת המוניות בה עבד הוא לא דיבר עם חצי מהנהגים. אבא טען להגנתו שזה לא נכון. הוא כן דיבר עם שני נהגים..לראשון קראו קוניק ולשני הג'ינג'י. הכרתי את שניהם. אנשים טובים ונחמדים.
שאלה. כמה נהגים היו בתחנת המוניות ברחוב בן עמי צמוד לקולנוע חן ולכיכר צינה דיזנגוף?

מוניות בן עמי לוגו מקבלה

תחנת המוניות וברקע בוסתן צילם יעקב אגור

אימא אבא ואני. מונית בחדרה 40733.

אבא אני והמונית וברקע רדינג

תחנת מוניות בשם בן עמי תל אביב

 

סיפור אמיתי לראשון באפריל. על המונית של אבא שלנו נדמה לי שרבים שמעו. היום טיפונת על תחנת המוניות שהייתה ברחוב בן עמי צמוד לקולנוע חן. אגב מישהו יודע למה חן? אני לא!
התחנה היא ציבורית אבל לעבוד שם יכלו רק נהגי התחנה שכנראה שילמו משהו ואני לא יודע יותר מזה. אני זוכר התחנה ולא היה שם סדרן או מוקד עם מוטורולה. יום אחד העירייה החליטה שעושים שינוי ותחנת מוניות לא תיהיה בסידור החדש בו מרימים את הכיכר עם בטון ולימים הבנו כמה אנשים ומהנדסים ובכלל יכולים להיות טמבלים ביותר. הציעו לנהגים חלופה כלשהי ואפילו פיצוי כספי. אני לא בקי במספרים אבל בוא נגיד שאם אני זוכר נכון אז משהו שהיה בסדר גודל של עשירית או חמישית מערכו של מספר ירוק אבל שוב אל תיתפסו אותי במילה יען כי עברתי ברית מילה אצל המוהל הכי טוב שהיה אז בשם רוטרמן. נדמה לי שערכו של מספר אז היה עשרים אלף ירוק שזה דולר וגם אין שום מושג ירוק למה קוראים למספר למונית מספר ירוק. אז התחנה הייתה משהו כמו אלפיים דולר ואולי רק חצי וזה היה פיצוי מהעירייה. אבא אמר בסדר ותמיד גם התייעץ עם אימא כי ככה זה מקובל אצל פולנים בפולניה וגם בארץ ישראל. מה לדעתכם אימא אמרה? אקרענק וגם קדוחייס. זו מילה ביידיש עם המון משמעויות. אז בסוף אבא לא קיבל כלום כי אימא אמרה א קרענק וגם קדוחייס והעירייה הרוויחה עוד קצת כסף מזה שלא שילמה ואני רואה בזה תרומה לקהילה. כשאתם עוברים בכיכר דיזנגוף ואפילו נכנסים לקולנוע חן תזכרו שהייתה שם תחנת מוניות ולאיש בשם לידרמן שמואל היה מקום בתחנה וגם את המילה א קראנק וגם קדוחייס.