השם טרומפלדור מתחבר אצלי למספר דברים. גיבור, רחוב ובית עלמין. הפעם הסדר כן חשוב!
גיבור הוא אדם שמישהו אחר החליט שהוא כזה. מי החליט על שמשון? טרומפלדור היה גיבור ולא יעזור כלום לכל מי שינסה לחרטט אחרת. אם טרומפלדור היה חי היום מעניין למי היה משתייך פוליטית?
סיכמנו כבר בעבר שאין פה סקירה היסטורית עובדתית מוקפדת, כי אם הבלחות והבזקים העוברים במוחי הצר בלבד. ככה זה כשבליל רעיונות, חפצים, שמועות, מטבעות, מדליות, בולים, שטרות ומסמכים, זזים בקופסה העליונה החצי ריקה.
"טוב למות בעד ארצנו, לא נורא כדאי למות בשביל ארץ ישראל"
גבורתו של טרומפלדור אינה מוטלת בספק. יש מספיק חומר עובדתי היכול לכל מנתצי המיתוס. לקרוא ברשת על טרומפלדור אתם יכולים לבד. אני נעזרתי רבות בשולמית לסקוב ובספרה הביוגרפי - "טרומפלדור סיפור חייו" הוצאת כתר 1982. יש כבר מהדורות יותר מתקדמות. נראה שלסקוב מכירה הכי טוב את טרומפלדור. הספר הזה אפשר לשולמית להתקבל לעבודה במכון לחקר הציונות שבאוניברסיטת תל אביב, למרות שלא סיימה את לימודיה האקדמיים. שולמית לסקוב נולדה בשנת 1916 בהאג שבהולנד. משפחתה עולה לארץ ב 1922. לסקוב כתבה מספר ספרים נהדרים בנושא ארץ ישראל וציונות. ראיתי אותה ביום העצמאות מקבלת את התואר של יקירת העיר תל אביב מידיו של רון חולדאי. הוזמנתי לשם על ידי יצחק אלרון בן דוד של אימי שהיה בין 15 היקירות והיקירים לשנת 2010. יצחק (איצ'ה) אלרון הלפרין יליד לובלין פולין, קצין ומנהל בכיר, מקור לגאווה משפחתית. כשהייתי קטן דוד יצחק אלרון היה גיבור בשבילי. גם היום. יש כמה סוגי גיבורים. יצחק אלרון בויקיפדיה
שולמית לסקוב זכתה שם לברכות חמות גם בזכות בעלה הרמטכ"ל חיים לסקוב שהיה גם מפקד חיל האויר. יש מדליה של חיים לסקוב 1982-1919 ראש המטה הכללי החמישי.
בחרתי לציין כמה עובדות שאהבתי בספר של לסקוב ושראיתי אותן גם בהיבט האישי שלי. זאב אביו של טרומפלדור, היה קאנטוניסט כלומר מאותם יהודים חטופים שנלקחו לשרת בצבא הצאר כילדים. גם במשפחתו של אבי שמואל היה סיפור דומה. גם זאב היה גיבור, ששמר על יהדותו, דבר לא פשוט בשל נסיבות חייו. אפשר לכתוב תרומפלדור ויש מסמכים עם האות ת.
יוסף (אוסיה) טרומפלדור הקפיד בשמירת המסורת היהודית. אהבתי את תאריך הולדתו הלועזי, 21 בנובמבר 1880. נדמה לי שגם אני נולדתי בתאריך זהה 78 שנה מאוחר יותר.
בגיל 14 נעשה יוסף צמחוני. בהמשך לא תמצאו אותו מעשן או שותה. היה בעל דיפלומה כמרפא שיניים. נאמן לתורת טולסטוי אנטי מיליטריסט, ובכל זאת בעל אותות צבאיים מכובדים. 1904 מאבד את ידו השמאלית בפורט ארתור שבסין ומבקש לחזור כלוחם חרף נכותו.
האם יש סימנים להיות אדם גיבור?
גיבור הוא אדם שמישהו אחר החליט שהוא כזה. קשה להיות גיבור עצמי. לעניות דעתי הסימן הראשון לקיומו של הגיבור הוא מצבו הקיומי. רצוי מאד שהגיבור יהיה לא חי. עדיף מת. גיבורים חיים מהווים לעיתים בעיה. הרי בענין בני תמותה עסקינן ואז יש את כל השוטף של בני אנוש כולל הכל. אפשר לראות להם את הלבן בעינים, לפעמים גם את הלבן בשערות או האין שיער. גיבורים עלולים להפליץ ואפילו להזדקן ואולי אפילו יש להם ריח רע מהפה. הכי טוב גיבור מת. אז אפשר לעשות מצגת, שם של רחוב, מוזיאון, ספר ואפילו מדליה מלכתית. בודדים זוכים למדליה בחייהם. טרומפלדור - גיבור שמת די צעיר. צעיר (ואולי קצת מת) זה הכי טוב בגבורות.
אמיל בריג ממשרד הכרטיסים קסטל
האם הכרתם גיבור חי אישית? אני זכיתי להכיר! יתכן שגם אתם ופשוט לא ידעתם. הגיבורים לא הולכים עם שלט חוצות במצח, ואפילו לא עם המדליה או העיטור שהוענק להם.
בישראל יש כמה גיבורים חיים עם תעודה. את האישור והעיטור קיבלו כחוק וכדין. אתר הגבורה מביא את כל סיפורי הגבורה של המדינה. בהחלט אתר מומלץ
אמיל בריג הוא גיבור ישראל. בליל הגשרים 1948 עשה את מעשה גבורתו. הכרתי את אמיל ואפילו ראיתי לו את הלבן בעיניים. לא בטוח שזכיתי לראותו זקוף ובקומה מלאה כיאה לגיבור אמיתי. אמיל בריג ישב בדרך כלל מאחורי דלפק ומכר כרטיסים למופעים, הצגות ואפילו סרטים. משרד הכרטיסים - "קסטל" באבן גבירול פינת רחוב הבשן שבתל אביב, היה מקום עבודתו. היום זה נהפך לבית קפה מקורי ועסוק בסביבה מפונפנת.
יש גיבורים חיים שמוכרים כרטיסים למופעי גבורה של אחרים. הייתי במשרד הקסטל מספר רב של פעמים, עד שפעם באתי עם אבי שמואל למקום ומאז למדתי את סיפורו של אמיל. משרד הכרטיסים היה חלק מסידור ההטבות שנתנה המדינה כהכרת תודה. ועוד על אמיל בריג שלאחרונה ראיתי רחוב חמוד וצנוע על שמו בהדר יוסף
המעוטרים ואלה מרחוב הנשמות הטהורות
מדינת ישראל מיסדה את נושא העיטורים. כאספנים אנחנו מכירים את המגוון של צה"ל, משטרה ואפילו שב"ס. החזקתי מספר עיטורים שונים מקוריים מבלי שעשיתי דבר הירואי. יצרני העיטורים יודעים שיש אספנים לנושא ותמיד קיימת זליגה לשוק המסחרי. החייל הכמעט הכי מעוטר בצה"ל, לא קנה את עיטוריו בשק"ם. "אוהבי" אהוד ברק ידעו לספר איך "ברח" והשאיר פצועים מדממים. כאשר אתה גיבור חי, הנשמות הטובות יעזרו בהבלטת "עובדות" שאינן בהכרח עובדות. ממש לאחרונה ראיתי את סיפורו של משה לוי גיבור ישראל ביום הכיפורים. סיפור מדהים ואיש חי ואז כמו תמיד בסוף הכתבה , יש כאלה החפצים בעילום שם שיטענו משהו קצת אחר ולא בשמם. ככה זה בחיים גיבורים מתים הולך בשוק הרבה יותר חזק. ועוד על מעוטרים באתר הגבורה הישראלי
הרחוב של טרומפלדור בתל אביב עם הרוב הדומם
רחוב טרומפלדור בשמו הנוכחי צעיר יותר מבית העלמין. את השם קיבל ב-1925 אחרי ששני שמות (ר' יוסף הגלילי והחברה) שהוצעו למקום, נדחו. אני עובר בו כמעט מדי יום. יש לו ירידה מתונה לים מכיוון פינסקר.
גם יוסף טרומפלדור היה מתון. יש הטוענים שלא הכיר את אופיים הנכלולי של אויביו המקומיים ולכן נהרג. ההתחלה של הרחוב היא כמובן מהים כמו כל רחובות העיר העברית הראשונה. קשה להצביע ברחוב על מבנים מדהימים. היו כמה כאלה בעבר בשכונת רוזנפלד בין רחוב הירדן וטרומפלדור, שנהרסו והפכו למגרשי חניה.
למדתי ממש לאחרונה מרם גופנא על הבית ברחוב בן יהודה 19 פינת טרומפלדור 13. מאז שאני זוכר המקום ניצב בגאון ובהתמדה ניכרת סניף 689 של בנק הפועלים. הסניף הזה אפילו משרת אותי ועל פי זיכרוני הקצר יחסית זהו הבנק המתמיד ביותר בסביבה שהחליפה הרבה בנקאים ושולחנים. במקור עמד שנים כשיעודו היה אמור להיות בית ארלוזרוב. יש גם קיר אמנותי יפה של דינה ניר.
בנק לאומי סניף טרומפלדור המפואר, משמר רק את השם מהעבר שמעיד על מיקומו, והיום הוא בבן יהודה 29. יש גם את הבנין הפינתי ממול- בןיהודה 24 בית אברמס- שאילמלא עמד שנים, לא הייתי זוכה להכיר את נועם ויעקב כחברים טובים ומוכשרים. בבנין הזה עברו דמויות בהחלט מיוחדות בחלוף השנים. נזכיר רק את מר וייס היקה, שהיה מומחה לעיסוי וריפוי טבעי והתגורר על הגג. דמותו, זקנו והליכתו הברווזית הזכירו את האדם הקדמון. טרומפלדור 17 הבית החד קומתי פינת חובבי ציון,שהיה מסעדת בוננזה עם כל החבורות של סא"ל שי שטרן ולאחר מכן המסעדה הפלסטינית של סמיר מסרי מכפר קרע, שווה סיפור. היום אין יותר בית ומחכים למשהו חדש ויפה. בית ספר אנקורי מבנה מענין. אם מתאמצים אז כל בנין שווה סיפור.
מול בית הקברות ומול הבית והכי טוב מול השדה והים
את הבדיחה המספרת על ההוא, שפעם גר מול בית הקברות וכיום, גר מול הבית, שמעתם מזמן. אני הכרתי אותו והוא גר שם וכעבור שנים עבר לרחוב חובבי ציון שזה חותך את טרומפלדור. אדון אברהם שלדובסקי, גר בקומה האחרונה על הגג, בדירה פיצפונת עמוסה בדברי אספנות טובים. מהגג של דירתו רואים את בית העלמין טרומפלדור כאילו מונח על כף היד.
ממקום קבורתו של שלדובסקי המנוח יש זווית מעולה לעבר הבית והגג שפעם היו ביתו. אני ראיתי את שתי התצפיות. המושג קל"ב מקבל משמעות חיים אמיתית. שלדובסקי האספן שמר כמעט כל דבר, היתה בדירתו פיסת היסטוריה מקומית. את מר שלדובסקי לא הכרתי בחייו , אולם משפנו אלי ילדיו יכולתי לשחזר את סיפור חייו בקטנה. נשארו לי ממנו מזכרות חמודות כמו כרטיס השתתפות בלווית מיסד העיר תל-אביב ונשיאה ר' מאיר דיזנגוף ז"ל ביום ה' ח' תשרי התרצ'ז 24.9.1936 וגם מכתב חמוד ומדליק ובו סרוב לבקשתו להחלפת בול מנדאטורי פגום.
את הסיפור עם מיכאל הגרוזיני והמכולת היחודית עם המחירים המוזרים וכמובן הוודקה, הפסטרמה ולהקת קולן נשאיר להזדמנות ראויה.
אברהם שלדובסקי ז"ל גר מול הבית לעולם
בית החיים וכולם לגמרי מתים
ברחוב טרומפלדור 19 גרים הרבה אנשים. אין לי את המספר המדויק אבל זה בסביבות 4000! מספרם של דיירי הקבע רק עולה בהתמדה זעירה. מעולם לא עזב איש. בהחלט שכונה ראויה ושקטה. אם לא הבנתם אנחנו כבר בבית העלמין.
להצטרף היום כשכן בבית החיים של החברה קדישא גחש"א, סיפור מורכב ולא פשוט המצריך המלצות מיוחדות. זהו בית עלמין סגורלקבורה. האדון שמחה רנד השיב לי באדיבות כי במידה ותאושר הבקשה הרי שמדובר ב-95,000 ש"ח. ואני חשבתי הרבה יותר. האחרון שהובא למנוחת עולמים היה לובה אליאב ז"ל.
בית העלמין הישן הנו חוויה מיוחדת. אם חיפשתם רחוב ולא מצאתם את המקור החי, אז בואו לסיור לילי לאור עששיות והרבה תעלומות תיפתרנה. האם חשבתם למה יש מנעול בשערים בשעות הלילה? תשובה למתעקשים ובאופן פרטני. בגדול יש מיעוט של אנשים הנוהגים לעשות אהבה במקומות הקרויים בתי עלמין.
בית העלמין עבר בשנים האחרונות שיפוץ ושיקום. שבעה מיליון שקלים חדשים זה לא כסף קטן. מי אמר שלא צריך כסף בעולם הבא? מצבות עברו שימור ותיקון והמקום שווה יותר מסתם ביקור חפוז. יש אנשים הנרתעים מבתי קברות. אני לא חושש מהכרת מקומות שכאלה אולם הפנמתי ש"המתים עם המתים והחיים עם החיים" כדברי אחי הבכור שלמה אוחיון מנתניה.
למזלי אני לא כהן ויש לי אהדה יותר מסמויה לבתי חיים מסוג זה. יש הרבה דברים טובים ומענינים שניתן למצוא במקומות שקטים אלו. שרותים אין בטרומפלדור. פעם היו בחוץ והיום ניצב באותו מקום מבנה משופץ וסגור המשמש למשהו שעדין לא הבנתי את יעודו במקום. הרחבה המשופצת מתחת לעצי הפיקוס העבותים משמשת מקום מיפגש לבעלי כלבים וחסרי בית שבאו לארץ הקודש מפזורות העולם.
הכניסה הראשית לבית העלמין ברורה ורחבה, ממש מול בית הכנסת בפינת רחוב חברון. בהפצצת המטוסים האיטלקים, 9 בספטמבר 1940, נפגעו אנשים רבים ברחוב כמו גם מבנים. יש גם שני פשפשי כניסה נוספים המשמרים את הקיר הכמעט מקורי והלא משופץ. הרבה שנים אני מסתובב באזור וכמעט שלא נכחתי בטקס קבורה חי ואמיתי. לא מזמן זה קרה ודי בהדר, הובאה למנוחת עולמים אסתר רובין ע"ה, מי שהייתה שנים הרבה, אלמנתו של הצייר והשגריר ברומניה, ראובן רובין.
ממש לאחרונה באוקטובר 2014 הובא למנוחת עולמים שלמה להט ז"ל ראש העיר תל-אביב יפו 1974-1993, ותפסתי זווית צילום מקורית על בית העלמין.
סוף סוף ראיתי לוויה חיה בטרומפלדור. מסע הלוויה התחיל מרחוב ביאליק, שם שוכן ביתם של הזוג ועד לכניסה הקטנה והאחרונה בבית העלמין. הרחוב נסגר לפרק זמן מסוים והרכבים חיכו בסבלנות מסוימת להטמנת המנוחה. רבים וגם קצת מפורסמים נכחו בארוע. אפילו שני שרי ממשלה. מבחינתי זה היה שעור נוסף גם בהיבט מיניסטריאלי. יש בישראל מינסטרים ערסים. אסתר רובין ע"ה נטמנה לצד בעלה. המצבה מיוחדת ואומנותית. לא הרחק משושנה דמארי, נחום גוטמן וראשי העיר. יש גם כמה מקומות ריקים. נדמה לי שאני יכול לשער למי הם שמורים. מה דעתכם לגבי הכנת מצבה בחיים עם כל הכרוך בזה?
התאריך יוסף אחרי הסוף.
האם מישהו מהטמונים בבית העלמין ע"ש טרומפלדור זכה להכירו בחיים? לפחות אחד שאני יודע: אליהו גולומב, ההוא מההגנה ומיד אליהו, הכיר את טרומפלדור במגדל. אנשים מפורסמים שגרו או גרים ברחוב? שמוליק קראוס ז"ל דייר הרחוב, ונדמה לי שאביו של יצחק רבין. דנה הבינלאומית גדל בשכונה וגם כיום היא ממש קרובה וגרה בשכונה שלנו. פעם גם מוטי מורל כמדומני.
איפה נמצאת סמטת בית החיים?
בצידו השני של בית החיים כלומר ברחוב טבריה הצפוני ניתן לראות קיר מקורי מפעם. בסמוך ישנה סמטה עלומה ונחבאת הקרויה סמטת בית החיים. ניתן לראות על הבית הקטן והראשון שלט מקורי מפח הצבוע בלבן עם שם הרחוב. כשאני רוצה להתקיל מישהו בשאלת מיקום עלום בתל אביב, אז זהו המקום שאני נוהג להתחכם אודות מיקומו המעט סודי. מומלץ ביקור חפוז במקום לחמש דקות גג. והנה הקישור לסימטה
טרומפלדור יד שניה
יש הרבה פריטי אספנות המתקשרים לטרומפלדור. בולים ופריטים הקשורים לבית"ר וקרן תל חי, שאימצו את טרומפלדור הסוציליסט שדגל בקומונה שיתופית קומוניסטית. ניסיתי למצוא משהו במדליות עם דיוקנו של האיש. כלום. אפילו אלצקו בקרמן לא אוחז בפריט כזה. כנראה שעשו משהו בארצות הברית מסוג אלבומי האישים של מיטבעת פרנקלין. בולים , מעטפות ופריטי נייר יש בשפע. י"א באדר זכה לאין סוף מזכרות, עם האריה השואג של מלניקוב. גם מדליה מרשימה ומאד נפוצה - יהי שלום בחילך.
פריט יפה, מיוחד ומענין ראיתי אצל שלמה פרץ סוחר בולים ומטבעות הקונה הכל. תמונה של טרומפלדור על זכוכית בשחור פחם. נראה כמו צריבה על זכוכית. פרץ קונה הכל מרחוב מונטיפיורי 24, סיפר לי על בעלי התמונה המקורים- משפחת הורוביץ מצרפת- שהיו קרובים של ז'בוטינסקי ואוהדי האידיאולוגיה הרביזיוניסטית שגרו בארץ לא הרחק מהמצודה שברחוב קינג ג'ורג' החמישי. נדמה לי שראיתי כמה פריטי בצלאל ממתכת עם דיוקנו, בתצוגות של דוד בן עמי אנדרס.
מי החליט שטרומפלדור שייך לימין?
יש לי יותר מחיבה ליוסף טרומפלדור הגיבור שבקושי דיבר עברית. אוסיה היה כנראה טיפוס קשוח שנאה דרש וגם קיים ואולי אהב שתי נשים במקביל. הערצתו של ז'בוטינסקי לטרומפלדור הביאה לגיוסו לאידיאולוגיה ימנית לאחר מותו. לדעתי החיבור הזה מהווה עוול להלך רוחו. קשה לי להאמין שהיה מסוגל לשים ליכוד בקלפי ולא בשל מיגבלתו. על תמיכה בקרן תל חי? אין סיכוי קלוש! אוהד בית"ר ירושלים? הצחקתם אותו, למה מי מת?!
טרומפלדור חי בסרט
יש ברשת סרט המראה כנראה את טרומפלדור חורש כשמעיל מכסה את ידו. זה ממש בסוף וקטע קצר מאד השנה 1913 יוסף טרומפלדור וחברים במגדל וכנרת.
השם טרומפלדור מתחבר אצלי למספר דברים. גיבור, רחוב ובית עלמין. הפעם הסדר כן חשוב!
גיבור הוא אדם שמישהו אחר החליט שהוא כזה. מי החליט על שמשון? טרומפלדור היה גיבור ולא יעזור כלום לכל מי שינסה לחרטט אחרת. אם טרומפלדור היה חי היום מעניין למי היה משתייך פוליטית?
סיכמנו כבר בעבר שאין פה סקירה היסטורית עובדתית מוקפדת, כי אם הבלחות והבזקים העוברים במוחי הצר בלבד. ככה זה כשבליל רעיונות, חפצים, שמועות, מטבעות, מדליות, בולים, שטרות ומסמכים, זזים בקופסה העליונה החצי ריקה.
"טוב למות בעד ארצנו, לא נורא כדאי למות בשביל ארץ ישראל"
גבורתו של טרומפלדור אינה מוטלת בספק. יש מספיק חומר עובדתי היכול לכל מנתצי המיתוס. לקרוא ברשת על טרומפלדור אתם יכולים לבד. אני נעזרתי רבות בשולמית לסקוב ובספרה הביוגרפי - "טרומפלדור סיפור חייו" הוצאת כתר 1982. יש כבר מהדורות יותר מתקדמות. נראה שלסקוב מכירה הכי טוב את טרומפלדור. הספר הזה אפשר לשולמית להתקבל לעבודה במכון לחקר הציונות שבאוניברסיטת תל אביב, למרות שלא סיימה את לימודיה האקדמיים. שולמית לסקוב נולדה בשנת 1916 בהאג שבהולנד. משפחתה עולה לארץ ב 1922. לסקוב כתבה מספר ספרים נהדרים בנושא ארץ ישראל וציונות. ראיתי אותה ביום העצמאות מקבלת את התואר של יקירת העיר תל אביב מידיו של רון חולדאי. הוזמנתי לשם על ידי יצחק אלרון בן דוד של אימי שהיה בין 15 היקירות והיקירים לשנת 2010. יצחק (איצ'ה) אלרון הלפרין יליד לובלין פולין, קצין ומנהל בכיר, מקור לגאווה משפחתית. כשהייתי קטן דוד יצחק אלרון היה גיבור בשבילי. גם היום. יש כמה סוגי גיבורים. יצחק אלרון בויקיפדיה
שולמית לסקוב זכתה שם לברכות חמות גם בזכות בעלה הרמטכ"ל חיים לסקוב שהיה גם מפקד חיל האויר. יש מדליה של חיים לסקוב 1982-1919 ראש המטה הכללי החמישי.
בחרתי לציין כמה עובדות שאהבתי בספר של לסקוב ושראיתי אותן גם בהיבט האישי שלי. זאב אביו של טרומפלדור, היה קאנטוניסט כלומר מאותם יהודים חטופים שנלקחו לשרת בצבא הצאר כילדים. גם במשפחתו של אבי שמואל היה סיפור דומה. גם זאב היה גיבור, ששמר על יהדותו, דבר לא פשוט בשל נסיבות חייו. אפשר לכתוב תרומפלדור ויש מסמכים עם האות ת.
יוסף (אוסיה) טרומפלדור הקפיד בשמירת המסורת היהודית. אהבתי את תאריך הולדתו הלועזי, 21 בנובמבר 1880. נדמה לי שגם אני נולדתי בתאריך זהה 78 שנה מאוחר יותר.
בגיל 14 נעשה יוסף צמחוני. בהמשך לא תמצאו אותו מעשן או שותה. היה בעל דיפלומה כמרפא שיניים. נאמן לתורת טולסטוי אנטי מיליטריסט, ובכל זאת בעל אותות צבאיים מכובדים. 1904 מאבד את ידו השמאלית בפורט ארתור שבסין ומבקש לחזור כלוחם חרף נכותו.
האם יש סימנים להיות אדם גיבור?
גיבור הוא אדם שמישהו אחר החליט שהוא כזה. קשה להיות גיבור עצמי. לעניות דעתי הסימן הראשון לקיומו של הגיבור הוא מצבו הקיומי. רצוי מאד שהגיבור יהיה לא חי. עדיף מת. גיבורים חיים מהווים לעיתים בעיה. הרי בענין בני תמותה עסקינן ואז יש את כל השוטף של בני אנוש כולל הכל. אפשר לראות להם את הלבן בעינים, לפעמים גם את הלבן בשערות או האין שיער. גיבורים עלולים להפליץ ואפילו להזדקן ואולי אפילו יש להם ריח רע מהפה. הכי טוב גיבור מת. אז אפשר לעשות מצגת, שם של רחוב, מוזיאון, ספר ואפילו מדליה מלכתית. בודדים זוכים למדליה בחייהם. טרומפלדור - גיבור שמת די צעיר. צעיר (ואולי קצת מת) זה הכי טוב בגבורות.
אמיל בריג ממשרד הכרטיסים קסטל
האם הכרתם גיבור חי אישית? אני זכיתי להכיר! יתכן שגם אתם ופשוט לא ידעתם. הגיבורים לא הולכים עם שלט חוצות במצח, ואפילו לא עם המדליה או העיטור שהוענק להם.
בישראל יש כמה גיבורים חיים עם תעודה. את האישור והעיטור קיבלו כחוק וכדין. אתר הגבורה מביא את כל סיפורי הגבורה של המדינה. בהחלט אתר מומלץ
אמיל בריג הוא גיבור ישראל. בליל הגשרים 1948 עשה את מעשה גבורתו. הכרתי את אמיל ואפילו ראיתי לו את הלבן בעיניים. לא בטוח שזכיתי לראותו זקוף ובקומה מלאה כיאה לגיבור אמיתי. אמיל בריג ישב בדרך כלל מאחורי דלפק ומכר כרטיסים למופעים, הצגות ואפילו סרטים. משרד הכרטיסים - "קסטל" באבן גבירול פינת רחוב הבשן שבתל אביב, היה מקום עבודתו. היום זה נהפך לבית קפה מקורי ועסוק בסביבה מפונפנת.
יש גיבורים חיים שמוכרים כרטיסים למופעי גבורה של אחרים. הייתי במשרד הקסטל מספר רב של פעמים, עד שפעם באתי עם אבי שמואל למקום ומאז למדתי את סיפורו של אמיל. משרד הכרטיסים היה חלק מסידור ההטבות שנתנה המדינה כהכרת תודה. ועוד על אמיל בריג שלאחרונה ראיתי רחוב חמוד וצנוע על שמו בהדר יוסף
המעוטרים ואלה מרחוב הנשמות הטהורות
מדינת ישראל מיסדה את נושא העיטורים. כאספנים אנחנו מכירים את המגוון של צה"ל, משטרה ואפילו שב"ס. החזקתי מספר עיטורים שונים מקוריים מבלי שעשיתי דבר הירואי. יצרני העיטורים יודעים שיש אספנים לנושא ותמיד קיימת זליגה לשוק המסחרי. החייל הכמעט הכי מעוטר בצה"ל, לא קנה את עיטוריו בשק"ם. "אוהבי" אהוד ברק ידעו לספר איך "ברח" והשאיר פצועים מדממים. כאשר אתה גיבור חי, הנשמות הטובות יעזרו בהבלטת "עובדות" שאינן בהכרח עובדות. ממש לאחרונה ראיתי את סיפורו של משה לוי גיבור ישראל ביום הכיפורים. סיפור מדהים ואיש חי ואז כמו תמיד בסוף הכתבה , יש כאלה החפצים בעילום שם שיטענו משהו קצת אחר ולא בשמם. ככה זה בחיים גיבורים מתים הולך בשוק הרבה יותר חזק. ועוד על מעוטרים באתר הגבורה הישראלי
הרחוב של טרומפלדור בתל אביב עם הרוב הדומם
רחוב טרומפלדור בשמו הנוכחי צעיר יותר מבית העלמין. את השם קיבל ב-1925 אחרי ששני שמות (ר' יוסף הגלילי והחברה) שהוצעו למקום, נדחו. אני עובר בו כמעט מדי יום. יש לו ירידה מתונה לים מכיוון פינסקר.
גם יוסף טרומפלדור היה מתון. יש הטוענים שלא הכיר את אופיים הנכלולי של אויביו המקומיים ולכן נהרג. ההתחלה של הרחוב היא כמובן מהים כמו כל רחובות העיר העברית הראשונה. קשה להצביע ברחוב על מבנים מדהימים. היו כמה כאלה בעבר בשכונת רוזנפלד בין רחוב הירדן וטרומפלדור, שנהרסו והפכו למגרשי חניה.
למדתי ממש לאחרונה מרם גופנא על הבית ברחוב בן יהודה 19 פינת טרומפלדור 13. מאז שאני זוכר המקום ניצב בגאון ובהתמדה ניכרת סניף 689 של בנק הפועלים. הסניף הזה אפילו משרת אותי ועל פי זיכרוני הקצר יחסית זהו הבנק המתמיד ביותר בסביבה שהחליפה הרבה בנקאים ושולחנים. במקור עמד שנים כשיעודו היה אמור להיות בית ארלוזרוב. יש גם קיר אמנותי יפה של דינה ניר.
בנק לאומי סניף טרומפלדור המפואר, משמר רק את השם מהעבר שמעיד על מיקומו, והיום הוא בבן יהודה 29. יש גם את הבנין הפינתי ממול- בןיהודה 24 בית אברמס- שאילמלא עמד שנים, לא הייתי זוכה להכיר את נועם ויעקב כחברים טובים ומוכשרים. בבנין הזה עברו דמויות בהחלט מיוחדות בחלוף השנים. נזכיר רק את מר וייס היקה, שהיה מומחה לעיסוי וריפוי טבעי והתגורר על הגג. דמותו, זקנו והליכתו הברווזית הזכירו את האדם הקדמון. טרומפלדור 17 הבית החד קומתי פינת חובבי ציון,שהיה מסעדת בוננזה עם כל החבורות של סא"ל שי שטרן ולאחר מכן המסעדה הפלסטינית של סמיר מסרי מכפר קרע, שווה סיפור. היום אין יותר בית ומחכים למשהו חדש ויפה. בית ספר אנקורי מבנה מענין. אם מתאמצים אז כל בנין שווה סיפור.
מול בית הקברות ומול הבית והכי טוב מול השדה והים
את הבדיחה המספרת על ההוא, שפעם גר מול בית הקברות וכיום, גר מול הבית, שמעתם מזמן. אני הכרתי אותו והוא גר שם וכעבור שנים עבר לרחוב חובבי ציון שזה חותך את טרומפלדור. אדון אברהם שלדובסקי, גר בקומה האחרונה על הגג, בדירה פיצפונת עמוסה בדברי אספנות טובים. מהגג של דירתו רואים את בית העלמין טרומפלדור כאילו מונח על כף היד.
ממקום קבורתו של שלדובסקי המנוח יש זווית מעולה לעבר הבית והגג שפעם היו ביתו. אני ראיתי את שתי התצפיות. המושג קל"ב מקבל משמעות חיים אמיתית. שלדובסקי האספן שמר כמעט כל דבר, היתה בדירתו פיסת היסטוריה מקומית. את מר שלדובסקי לא הכרתי בחייו , אולם משפנו אלי ילדיו יכולתי לשחזר את סיפור חייו בקטנה. נשארו לי ממנו מזכרות חמודות כמו כרטיס השתתפות בלווית מיסד העיר תל-אביב ונשיאה ר' מאיר דיזנגוף ז"ל ביום ה' ח' תשרי התרצ'ז 24.9.1936 וגם מכתב חמוד ומדליק ובו סרוב לבקשתו להחלפת בול מנדאטורי פגום.
את הסיפור עם מיכאל הגרוזיני והמכולת היחודית עם המחירים המוזרים וכמובן הוודקה, הפסטרמה ולהקת קולן נשאיר להזדמנות ראויה.
אברהם שלדובסקי ז"ל גר מול הבית לעולם
בית החיים וכולם לגמרי מתים
ברחוב טרומפלדור 19 גרים הרבה אנשים. אין לי את המספר המדויק אבל זה בסביבות 4000! מספרם של דיירי הקבע רק עולה בהתמדה זעירה. מעולם לא עזב איש. בהחלט שכונה ראויה ושקטה. אם לא הבנתם אנחנו כבר בבית העלמין.
להצטרף היום כשכן בבית החיים של החברה קדישא גחש"א, סיפור מורכב ולא פשוט המצריך המלצות מיוחדות. זהו בית עלמין סגורלקבורה. האדון שמחה רנד השיב לי באדיבות כי במידה ותאושר הבקשה הרי שמדובר ב-95,000 ש"ח. ואני חשבתי הרבה יותר. האחרון שהובא למנוחת עולמים היה לובה אליאב ז"ל.
בית העלמין הישן הנו חוויה מיוחדת. אם חיפשתם רחוב ולא מצאתם את המקור החי, אז בואו לסיור לילי לאור עששיות והרבה תעלומות תיפתרנה. האם חשבתם למה יש מנעול בשערים בשעות הלילה? תשובה למתעקשים ובאופן פרטני. בגדול יש מיעוט של אנשים הנוהגים לעשות אהבה במקומות הקרויים בתי עלמין.
בית העלמין עבר בשנים האחרונות שיפוץ ושיקום. שבעה מיליון שקלים חדשים זה לא כסף קטן. מי אמר שלא צריך כסף בעולם הבא? מצבות עברו שימור ותיקון והמקום שווה יותר מסתם ביקור חפוז. יש אנשים הנרתעים מבתי קברות. אני לא חושש מהכרת מקומות שכאלה אולם הפנמתי ש"המתים עם המתים והחיים עם החיים" כדברי אחי הבכור שלמה אוחיון מנתניה.
למזלי אני לא כהן ויש לי אהדה יותר מסמויה לבתי חיים מסוג זה. יש הרבה דברים טובים ומענינים שניתן למצוא במקומות שקטים אלו. שרותים אין בטרומפלדור. פעם היו בחוץ והיום ניצב באותו מקום מבנה משופץ וסגור המשמש למשהו שעדין לא הבנתי את יעודו במקום. הרחבה המשופצת מתחת לעצי הפיקוס העבותים משמשת מקום מיפגש לבעלי כלבים וחסרי בית שבאו לארץ הקודש מפזורות העולם.
הכניסה הראשית לבית העלמין ברורה ורחבה, ממש מול בית הכנסת בפינת רחוב חברון. בהפצצת המטוסים האיטלקים, 9 בספטמבר 1940, נפגעו אנשים רבים ברחוב כמו גם מבנים. יש גם שני פשפשי כניסה נוספים המשמרים את הקיר הכמעט מקורי והלא משופץ. הרבה שנים אני מסתובב באזור וכמעט שלא נכחתי בטקס קבורה חי ואמיתי. לא מזמן זה קרה ודי בהדר, הובאה למנוחת עולמים אסתר רובין ע"ה, מי שהייתה שנים הרבה, אלמנתו של הצייר והשגריר ברומניה, ראובן רובין.
ממש לאחרונה באוקטובר 2014 הובא למנוחת עולמים שלמה להט ז"ל ראש העיר תל-אביב יפו 1974-1993, ותפסתי זווית צילום מקורית על בית העלמין.
סוף סוף ראיתי לוויה חיה בטרומפלדור. מסע הלוויה התחיל מרחוב ביאליק, שם שוכן ביתם של הזוג ועד לכניסה הקטנה והאחרונה בבית העלמין. הרחוב נסגר לפרק זמן מסוים והרכבים חיכו בסבלנות מסוימת להטמנת המנוחה. רבים וגם קצת מפורסמים נכחו בארוע. אפילו שני שרי ממשלה. מבחינתי זה היה שעור נוסף גם בהיבט מיניסטריאלי. יש בישראל מינסטרים ערסים. אסתר רובין ע"ה נטמנה לצד בעלה. המצבה מיוחדת ואומנותית. לא הרחק משושנה דמארי, נחום גוטמן וראשי העיר. יש גם כמה מקומות ריקים. נדמה לי שאני יכול לשער למי הם שמורים. מה דעתכם לגבי הכנת מצבה בחיים עם כל הכרוך בזה?
התאריך יוסף אחרי הסוף.
האם מישהו מהטמונים בבית העלמין ע"ש טרומפלדור זכה להכירו בחיים? לפחות אחד שאני יודע: אליהו גולומב, ההוא מההגנה ומיד אליהו, הכיר את טרומפלדור במגדל. אנשים מפורסמים שגרו או גרים ברחוב? שמוליק קראוס ז"ל דייר הרחוב, ונדמה לי שאביו של יצחק רבין. דנה הבינלאומית גדל בשכונה וגם כיום היא ממש קרובה וגרה בשכונה שלנו. פעם גם מוטי מורל כמדומני.
איפה נמצאת סמטת בית החיים?
בצידו השני של בית החיים כלומר ברחוב טבריה הצפוני ניתן לראות קיר מקורי מפעם. בסמוך ישנה סמטה עלומה ונחבאת הקרויה סמטת בית החיים. ניתן לראות על הבית הקטן והראשון שלט מקורי מפח הצבוע בלבן עם שם הרחוב. כשאני רוצה להתקיל מישהו בשאלת מיקום עלום בתל אביב, אז זהו המקום שאני נוהג להתחכם אודות מיקומו המעט סודי. מומלץ ביקור חפוז במקום לחמש דקות גג. והנה הקישור לסימטה
טרומפלדור יד שניה
יש הרבה פריטי אספנות המתקשרים לטרומפלדור. בולים ופריטים הקשורים לבית"ר וקרן תל חי, שאימצו את טרומפלדור הסוציליסט שדגל בקומונה שיתופית קומוניסטית. ניסיתי למצוא משהו במדליות עם דיוקנו של האיש. כלום. אפילו אלצקו בקרמן לא אוחז בפריט כזה. כנראה שעשו משהו בארצות הברית מסוג אלבומי האישים של מיטבעת פרנקלין. בולים , מעטפות ופריטי נייר יש בשפע. י"א באדר זכה לאין סוף מזכרות, עם האריה השואג של מלניקוב. גם מדליה מרשימה ומאד נפוצה - יהי שלום בחילך.
פריט יפה, מיוחד ומענין ראיתי אצל שלמה פרץ סוחר בולים ומטבעות הקונה הכל. תמונה של טרומפלדור על זכוכית בשחור פחם. נראה כמו צריבה על זכוכית. פרץ קונה הכל מרחוב מונטיפיורי 24, סיפר לי על בעלי התמונה המקורים- משפחת הורוביץ מצרפת- שהיו קרובים של ז'בוטינסקי ואוהדי האידיאולוגיה הרביזיוניסטית שגרו בארץ לא הרחק מהמצודה שברחוב קינג ג'ורג' החמישי. נדמה לי שראיתי כמה פריטי בצלאל ממתכת עם דיוקנו, בתצוגות של דוד בן עמי אנדרס.
מי החליט שטרומפלדור שייך לימין?
יש לי יותר מחיבה ליוסף טרומפלדור הגיבור שבקושי דיבר עברית. אוסיה היה כנראה טיפוס קשוח שנאה דרש וגם קיים ואולי אהב שתי נשים במקביל. הערצתו של ז'בוטינסקי לטרומפלדור הביאה לגיוסו לאידיאולוגיה ימנית לאחר מותו. לדעתי החיבור הזה מהווה עוול להלך רוחו. קשה לי להאמין שהיה מסוגל לשים ליכוד בקלפי ולא בשל מיגבלתו. על תמיכה בקרן תל חי? אין סיכוי קלוש! אוהד בית"ר ירושלים? הצחקתם אותו, למה מי מת?!
טרומפלדור חי בסרט
יש ברשת סרט המראה כנראה את טרומפלדור חורש כשמעיל מכסה את ידו. זה ממש בסוף וקטע קצר מאד השנה 1913 יוסף טרומפלדור וחברים במגדל וכנרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה