נגישות לדרג כוונות. שלוש מילים המהוות צירוף מקודש לשאיפות המודיעין הישראלי.
אנגלה מרקל כועסת במקצת הרבה על אובמה. מספרים שהאמריקאים צותתו לה אפילו באמבטיה ולדעתה זה לא יאה לעשות כך עם ידידים. ברק מהבית הלבן מתנצל ואומר שזה לא בדיוק כמו שזה נשמע. מסתבר שכולם רוצים לדעת על כולם והרבה. ישראל לא לבד.
את הצרוף הזה נגישות לדרג כוונות שמעתי לראשונה קצת אחרי שנת 1977. אהבתי את החיבור הזה מהרגע הראשון. לא בטוח שהבנתי אז את כוונת המשורר, כפי שאיני בטוח היום מהן שאיפותיו. ביחד אולי נצליח. כוחות משותפים מצליחים לפתור בעיות תחביר מורכבות.
נגישות- מידת הפתיחות/הזמינות של יעד, המשפיעה על יכולתו של גורם איסופי או מבצעי להתקרב
דרג כוונות- דרגים בכירים בשלטונות או בצבאות של מדינות היעד, ברמת קברניטים ומקבלי החלטות.
מדינת ישראל היא נס עובדתי. הקמתה וקיומה מול "אוהביה שמסביב" , גרמו לקברניטיה להיות מוטרדים באופן תדיר. המשפטים הבאים נשמעים מוכרים ואפילו קבועים." כולם רצו ועדין רוצים לכלותנו. הערבים רוצים אותנו בים. בהזדמנות הראשונה ישחטו פה את כולם. אי אפשר להפסיד יותר מפעם אחת. אם הם היו יכולים אז מזמן לא היה נשאר פה שריד ופליט. במיוחד שריד! "
מודיעין שלום במה אפשר לעזור בבקשה!
אחרי שלל הפחדות אמיתיות על עצם קיומנו בארצנו הקטנטונת, המוח היהודי חייב למצוא את ההגנה הטובה ביותר. ההגנה הכי טובה כידוע היא ההתקפה ולפני כל מיזם פולשני חייבים לדעת ולהכיר את האויב והיטב. בעברית לעם קוראים לזה מודיעין. לכולם יש מודיעין. לבזק יש 144. לאגד יש ואפילו עם מיסרונים, לכל בית חולים יש מודיעין, לעיר מודיעין יש מרכז מודיעיני ועוד ועוד. מודיעין אזרחי זה לא רק עסק כי אם חלק מהחיים הזורמים בהווה. לצבא ההגנה לישראל יש את המודיעין הכי טוב. סיפור המרגלים בתורה הוא אולי הקדום בעצם השימוש במודיעין. שלחו 12 שליחים לריגול וחוות דעת. התשובה הייתה קצת מבלבלת. ככה זה עם חוות דעת של מומחים. אוספים מידע מגוון ומביאים אותו למקבלי ההחלטות. לא תמיד יש הסכמה על הפרשנות. מזכיר קצת את הבדיחה ששאלו את פלוני "איך אשתך במיטה?" והתשובה הייתה "יש כאלה שאומרים ככה ויש כאלה שחושבים אחרת" בקיצור , תלוי את מי שואלים.
הבעייתיות באיסוף המידע, בניתוחו והבנתו, הביאו את מגבשי אומנות המודיעין הישראלי להשיג מידע הכי איכותי שקיים, מידע מנצח שלא משאיר שום ספקות. הגישה לדרגים הכי גבוהים היא פסגת השאיפות. היכולת לדעת ולהבין מה עובר בראשו של הראש הערבי הכי קובע ומחליט, היא כליל השלמות. האם יכולה לפרוץ מלחמה בלי הוראה והכוונה מהראש ? האם לאיראנים יש את היכולות מבלי שהראש יהיה מעודכן? הייתכן שהשלום יפרוץ בהפתעה, כפי שארע בעבר ? הפאזל המודיעיני מורכב. הצורך במידע רחב ,עמוק ומעודכן , מצריך הרבה מהרבה דברים. כוח אדם רב ומיומן השולט בטכנולוגיה עדכנית, השליטה בשפת אמו של היריב, היכולת להיות בכל מקום, גם אם אתה לא בדיוק נוכח, והחשוב מכל , היכולת להבין ולהפנים נקודות שהן אלחזור.
נחזור ל-1977, מדינת ישראל אחרי המהפך של ה17 במאי. בגין בשלטון. הטראומה של מלחמת יום כיפור 1973 חוללה את השינוי הפוליטי, לראשונה בישראל. ההפתעה בפריצת המלחמה ותוצאותיה גורמים לכולם להבין שפשלה נוספת כזו לא באה בחשבון. המודיעין הישראלי מתעצם היכן שרק ניתן. שנית מצדה לא תיפול.
חזי הקצין בהרצאת מוטיבציה - נגישות לדרג כוונות
קצין צעיר בשם חזי נושא הרצאה בפני קבוצת טירונים מושתנים, אי שם בצפון הארץ. נושא ההרצאה-נגישות לדרג כוונות. היה קר מאד במועדון השק"ם הרעוע. חזי הקצין יודע לדבר ולבנות הרצאת מוטיבציה. הסתכלתי עליו בכבוד וביראה. לחזי היה כתם לידה משהו דמוי צלקת כדורית בפנים. מישהו אמר לי שזה אופייני לחלק מיהודי בבל וכנראה בגלל בעיה במים של עיראק. חזי מסביר לנו שצה"ל היום יודע הכל. הכל זה ממש הכל.
מה עובר בראש של האריה מדמשק?
אנחנו החיילים הצעירים מיועדים להיות חלק מהמערך של צבא ההגנה לישראל שרואה, שומע, ומבין כל מה שקורה מעבר לגבול. האריה מדמשק היה המטרה. ישראל רוצה לדעת מה מתרחש בראשו של הסורי מספר אחת. חזי מוסיף ומספר לנו על המצב העדין בו מצוי הראש הסורי , כבן לעדה העלאווית, המהווה מיעוט שבמיעוט בסוריה. על הדרך מוסיף חזי שהעלאווים שומרים בחשאיות את דתם, ונוהגים להדליק נרות לשבת. ישראל יודעת הכל.
אסד חולה מאד וישראל יודעת הכל
השיא היה (לפחות מבחינתי) כשחזי סיפר כמעט בלחש, שאנחנו יודעים על אסד הכל. אפילו איזה תרופות הוא נוטל, וממה הוא סובל ובעצם אנחנו יכולים לחשב את קיצו לאחור. ייתכן שרק אני הבנתי כך, אבל אני נשבע בחומוס הסורי, שהבנתי שאסד של אז , מי שהיה טייס ומפקד חיל האויר הסורי בעברו, הולך למות וזה רק שאלה של זמן. ההרצאה עשתה את שלה. הרגשנו שיש על מי לסמוך ויהיה טוב. כולנו שותפים לצבא מתקדם ואיכותי.
מימד הזמן לא נעצר. ימים חולפים וגם שבועות. כמי שיודע סוד כמוס אני עוקב אחרי חאפז אסד. זהו מעקב גלוי לעין כל. תמונות וקטעים בטלוויזיה גורמים לי להתקרב ולראות איך אסד בעצם מזדקן והולך, נחלש ודועך. הרזון שלו ממש לא טבעי. כמה זמן הוא עוד ימשוך? האם מצבו הבריאותי ישפיע על החלטותיו ומעשיו ? כאמור כל הדברים האלו עוברים בראשי שלי חייל המוטרד ממצב בריאותו של נשיא סוריה. ההפתעה באה כמובן תמיד מהכיוון השני. הפתעה במינוח צבאי זה שלילי. באזרחי זה חיובי. המנהיג המצרי מחליט להפתיע את ישראל בשלום מתפרץ. היוזמה שלו לשלום, מפתיעה את כולם. אפילו את המודיעין שלנו. העסק רץ וסאדאת נוחת בארץ.
19 לנובמבר 1977 קבלת פנים מרשימה ואנוואר סאדאת יורד מהמטוס לטקס מרשים המשודר בכל העולם, ומאלץ להתקדם בתהליך. היה מי שהעלה את האפשרות שהתרחיש בנתב"ג שבלוד יגמר אחרת, תמיד טוב לחשוב אחרת.
הנשיא הסורי לא חושב בכלל להצטרף לפסטיבל השלום. במלחמת יום כיפור 1973, אסד חובר לסאדאת. בתהליך השלום, מצרים בודדה . בנאום סאדאת בכנסת , מסביר הנשיא המצרי , שמצרים תמיד מובילה ראשונה בכל -גם בשלום וגם במלחמה-ולצורך חיזוק הצהרתו מזכיר את קרב עין ג'אלות 1260 [מעין חרוד] ההיסטורי כהוכחה.
השלום פורץ והמדליות עולות ופורחות
השלום עם מצרים מהווה נקודת תפנית משמעותית באזור כולו. כל אחד הבין את השלום בדרכו שלו ועל פי השקפת עולמו. הימין ראה בכך הוכחה לדרכו המוצלחת , והעובדה שבגין הצליח איפה שכל השמאלנים ניסו וכשלו. השמאל שמח ותמך וכנראה התאכזב שאחרים קטפו את הפרי שטופח על ידו. בכל מקרה לנו אספני המדליות, הבולים והמזכרות זו הייתה חגיגה. מדליות בנושא השלום הונפקו בלי סוף על ידי גופים מסחריים שראו פה הזדמנות לשווק ארוע היסטורי להמוניים ולהרוויח כסף. התיירות פרחה. המילה שלום הייתה שיא הפופולאריות בכל השפות. הדיוקנאות של בגין, סאדאת, קרטר הופיעו על מדליות , סמלים, מעטפות ובעצם על הכל ומכל הזוויות. בנק ישראל מנפיק מטבע זכרון מזהב וכסף. החברה הממשלתית חוגגת עם 10000 מדליות זהב. הכל נמכר כמו לחמניות חמות. שלום זה אחלה.
אסד כמעט מת
אסד ממשיך לאכול פיסטוק חלבי לבד. 1980 אסד כמעט מת. זה לא מהכדורים ללחץ דם, כדורים אמיתיים של מתנקש המחסל את שומר ראשו. לחץ דם זה דבר מאד מסוכן. עצבים מעלים לחץ דם. בשביל לא להתרגז בעתיד, אסד מחסל רבים מבני עמו בטבח בעיר חמאת. סוריה שקטה להרבה זמן. אני כבר לא חייל, כי אם זבן בחנות מטבעות. 1981 מוחמד אנואר סאדאת נרצח. 1995 יצחק רבין נרצח. רודפי השלום מהג'יהד האיסלמי ודין רודף לבית הגננת מהרצליה, משלימים אחד את השני. בדרך היו עוד כמה ארועים זניחים, מלחמת לבנון וה40 ק"מ, ועידת מדריד ועוד נסיונות לסגור עניין עם אסד. אפילו רון לאודר הבן של אסתי מהבשמים ניסה את מזלו. מבחן התוצאה אפס. גם המדליה 1991 של פתיחת המשא ומתן בין ישראל לשכנותיה, לא משהו!
היחסים בין ישראל וסוריה היו ונשארו מתוחים עד קצה גבול היכולת. ישראל נהגה באופן בלתי צפוי. ככה שומרים על מאזן האימה. הסורים עושה רושם , מפחדים אבל לא מתים מפחד. נראה שהנגישות לדרג הכוונות הסורי טעונה שיפור. ולא אמרנו מילה על אלי כהן האיש שלנו בדמשק ועל ההפצצה בדיר א -זור.
חאפז אל-אסד יליד קרדאחה 1930, שליט סוריה משנת 1970 ואילך, הלך לעולמו לאחר מחלה ארוכה בעודו משוחח בטלפון עם נשיא לבנון אמיל לחוד 10 ליוני 2000. בסוף חזי שלנו צדק.
החברה היפה והמדהימה של חזי
כל המידע המופיע בכתבה זו מתבסס על חומר המצוי ברשת ונגיש לכל. גם את הכותרת ניתן למצוא באתר של המוסד. דבר אחד מתפרסם לראשונה. לחזי הייתה חברה מדהימה ויפה. שיער שחור עורב ועיני שקד. גוף נשי ממש כמו בקבוק טמפו של פעם. הייתה לה חזות מרשימה. תמיד כשעברה בבסיס כולם הביטו בה בשקיקה. עם קוקו או בשיער מפוזר היא הייתה ממש פצצה. תמיד היה נדמה לי שניתן לסגור עוד כפתור בחולצה. אפילו האנטנות האלקטרוניות הזדקפו וצודדו. במודיעין יודעים הכל...
כשיבוא שלום אז ברכבת ניסע לדמשק. נאכל חומוס ומג'דרה. הדרכה וליווי מקצועי אורלי מורמי כהן
אני מאמין שיהיה שלום עם סוריה. אישית הייתי מאד רוצה לטייל בכמה מקומות באופן מסודר עם הדרכה טובה וגם עם החומוס הטוב באזור. אני מאמין שזה עוד יקרה. יש לי כבר שם של מדריכה טובה עם שורשים במקום. הוריה של אורלי כהן מורמי נולדו בסוריה. האבא אברהם כהן ז"ל בחלב והאמא לינדה בושי ע"ה בדמשק.
קהילות דומות לחלוטין, אבל מעקמות את האף אחת על השניה. הם מכירים רק בישראל ומתחתנים ויש גם ארבעה ילדים טובים ומוצלחים. תמיד גם יש ויכוח איזה פיסטוק יותר עדיף. אלה מדמשק ישבחו את הפיסטוק השאמי ואלו מאלפו את הפיסטוק החלבי. אומרים לי שזה אותו פיסטוק רק עם שמות שונים. אני אישית מעדיף קשיו ואם כבר פיסטוק אז שלא יהיה סגור וגם לא מלוח.
אורלי כהן מורמי תספר לנו את הסיפור שהיה בשנות הארבעים של המאה הקודמת . אחד הדודים של אורלי התעצבן על יחסו ליהודים של שוטר המקוף הסורי ששמר במתחם שכונת היהודים, שם לו מכות, חטף לו את האקדח וזרק לו אותו לבריכה או מאגר מים שהיה במקום. הדוד הזה נאלץ לברוח בחופזה לישראל בתוך זמן קצר. הדוד הזה היה מאד נגיש לכוונות הסורי.
ערבים ויהודים למה תמיד זה נגמר במכות?
אם אתם רוצים לדעת על סמל חיל המודיעין ועוד קצת על המדליה היפה של מאיר אשל שהוטבעה בארה"ב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה