זכריה אלחנתי איש מיוחד.
ראיתיו לראשונה לפני מספר חודשים כשרצה למכור מטבעות ומדליות. יש דמויות שמהרגע הראשון אתה חש סימפטיה לא מוגדרת כלפיהם. אולי זה היה בשל העברית המיוחדת שבפיו ואולי בשל עדינותו ההתנהגותית. אנשים כאלה גורמים לי לרצות להכירם או בעצם את סיפורם. יש סיפורים נחמדים.
זכריה אלחנתי נולד בירושלים 1924 בנק ברקליס נוסד בלונדון 1692
זכריה אלחנתי נולד בירושלים בשכונת אוהל משה. התאריך המדויק ט' בסיוון תרפ"ד כלומר 11 ליוני 1924. מוצאה של משפחת אלחנטי מלאריסה שביוון. האב חיים אברהם נשבה בקסמו של הרצל והרעיון הציוני. מבחינתו יש לארץ הקודש מלך יהודי וקוראים לו הרצל. 1908 ארבע שנים לאחר פטירתו של הרצל מבקר האב בארץ ישראל ומחליט שפה המקום שיהודים ציוניים לאומיים צריכים לחיות.
משפחת אלחנטי ירושלים 1930 צילום: צלם אלמוני סריקה אליעזר מורב
1911 המשפחה בירושלים. מיוון מגיעים לתורכיה ומשם ליפו ומשם בעגלה לירושלים. מי שמדבר לאדינו מסתדר טוב יותר בירושלים. הפרנסה בעיתית. אב המשפחה חייט אומן. בארץ הקודש של אז לא לובשים חליפות. רק עם בוא האנגליים מתחילה הפרנסה. מי שרוצה חליפה אירופאית יודע שהכתובת אצל חיים אלחנטי. והמחיר 1 לירה ארץ ישראלית.
זכריה אלחנתי זוכר כילד את הנסיעה של אחיו משה לפריז. זהו זכרון הילדות הראשון שלו. גם את גן הילדים אליאנס בו דיברו עברית. בהמשך בית ספר אליאנס ומחנות העולים. בגיל 16 הוא מגויס להגנה על ידי זלמן מארט ונשבע אמונים. במקביל הוא עובד במשרד התשלומים של חילי הצבא הבריטי paymaster. כאן בעצם מתחיל הרומן של זכריה אלחנתי עם נושא הכסף והבנקאות שילוו אותו שנים הרבה. בהמשך יצורף לבנק ברקליס וילווה אותו עד לפרישתו המאוחרת.
זכריה אלחנתי איש מיוחד צילום: קובי לידרמן
חליפה מחויטת אירופאית עולה לירה ארץ ישראלית אחת אצל חיים אלחנטי חייט אומן
זכריה כשמו זוכר הכל. הראש עובד יופי ברוך השם. את סיפור פציעתו במלחמת העצמאות נתמצת בזה שהמזכרת בדמות קליע בגופו מה-14.5.1948 עדיין שם. גם את אהבת חייו הכיר בשל אותה פציעה. ליליאנה אחות רחמניה בבית החולים שערי צדק מטפלת בפצועי המלחמה והם מתאהבים ובהמשך נישאים ולהם שתי בנות, חגית ויעל.
סודה של ליליאנה הוא ספרון צנוע, בו הבת יעל מספרת את סיפורה של אימה שנפטרה בשנת 2000. זהו סיפור אמיתי על ליליאנה ילדה יהודיה כבת שתיים עשרה, שנותרה יתומה מאימה ועקבותיהם של אביה ואחיה נעלמו בצפון איטליה בימי מלחמת העולם השניה. אהבתו וגעגועיו של זכריה לרעיתו ליליאנה ניכרים בכל עת.
חזרנו לימים הראשונים בהם זכריה עושה את תחילת צעדיו בעולם הבנקאות שילווה אותו בהמשך. יכולתו ומיומנותו בעבודה השוטפת ניכרים לכל. שליטתו המושלמת באנגלית ובצרפתית עזרה תמיד. המהירות והיעילות בעבודה, מקדמים אותו בסניפים בירושלים וב 1956 מוצע לו לעבור לתל אביב והבנק ידאג לדיור על כל הכרוך בדבר. זה קצת מזכיר את המערכון של הגששים על ישראבנק אבל אין כמו המילה של הבנק. בנק אמין וחזק הוא זה שמקיים את הבטחותיו והתחיבויותיו.
עובדי הבנק ומנהליו הם אלו שיובילו אותו להצלחה או חידלון
בנק ברקליס סניף פרישמן דואג לדירה ברחוב בלוך בה הוא גר עד היום. היום זה צמוד לבנין העיריה, אז היה הרבה חול וחול. כן היה כבר את גן החיות איפה שהיום מרכז גן העיר.
בהמשך ינהל זכריה מספר סניפים של ברקליס בתל אביב. הביצועים תמיד טובים. סוד ההצלחה לדעתי ביחסי אנוש וגם ידע מקצועי שהולך איתו ומצטבר. כנראה שהסוד האמיתי בבנקאות הוא, לדעת למי לאשר אשראי, או לדעת למי לא לאשר אשראי. נשמע פשוט אבל כנראה שלא כל כך. בתקופה הזו מחליט זכריה שיותר מתאים לו לכתוב אלחנתי ב-ת' ולא ב-ט' כפי שהיה השם המקורי. הכל בגלל סיבה של נוחות בכתיבה. משפחת אלחנטי המקורית פיצלה את השם לשלושה. אלחנטי, אלחנתי ואלחנני. עם הזמן מתברר כי שלשת השמות עם האותיות נ - ט - ת, יוצרים את המילה חי. נ=50, ט=9, מ=40. 459 ביחד הם חי. שם אחד נהפך לשלושה, כמעט כמו ריבית בנקאית. ריבית זה דבר נהדר ומענין בתנאי אחד. שאתה הוא זה שמקבל ולא משלם. מענין גם תרגומה של המילה ריבית לאנגלית.
אחרי שמיצה את עבודת הניהול בסניפים מקומים, עובר זכריה להנהלה הראשית ומשם עושה את עבודת ערי השדה. בתפקידו האחרון כעוזר בכיר למנהל הכללי הוא מפיק את הספר על בנק מרכנתיל דיסקונט בגלגוליו השונים בתקופה של שמונים שנות פעילות בנקאית בארץ ישראל. המדינה חוגגת יובל שנים ב-1998 וזכריה כותב את ההיסטוריה של הבנק. לכל בנק יש היסטוריה. בתקופת המנדט היו בארץ ישראל עשרות בנקים. רבים מהם פשטו רגל. גם במדינת ישראל היו סיפורי בנקאות הזכורים לרע. המיוחד והגדול שבהם הוא סיפורו של הבנק למסחר.
הבנק למסחרה ואסתי המקסימוב
אסתר אלון לבית מקסימוב, עובדת מיומנת ומחומצנת ולא חמושה, מצליחה לשדוד ובעצם לרוקן בנק בקלי קלות. הימורים מסתבר, יכולים לרוקן בנק כשהמפקח על הבנקים מנמנם בשמירה. אפשר לכתוב ספר מענין על תרמיות ונוכלויות בבנקים מקומיים. בנק ברקליס הוא דוגמא ומופת לבנקאות במייטבה.
חזרנו לזכריה ולספרו על הבנק, שמזכיר לנו שברקליס אחראי לתהליך בו הופקו השטרות המנדאטורים. מבחינתי זו חדשה מקצועית. מהיום כשרואים את השם בנק ברקליס, עושים הרבה יותר כבוד. בימים אלו ממש התבשרנו שברקליס חוזר לפעילות בנקאית בישראל. בעולם ברקליס נחשב לצוק פיננסי איתן שידע להתמודד עם המשברים האחרונים.
שטרות מנדט מ 1927 זה מאד חזק בשוק האספנות
1927 בנק ברקליס הינו הבנק המרכזי בארץ. הכל החל מהבנק המצרי אנגלי שפושט רגל וברקליס נכנסים לתמונה. 1927 שנה חזקה לאספני שטרות מנדאט. כל שטר הנושא תאריך זה שווה פיצוץ של כסף.
המילה פיצוץ מחברת אותי משום מה לשוד שביצע הלח"י בתאריך 27 באפריל 1948 בסניף של ברקליס ברחוב אלנבי 103 תל אביב. השלל 200 אלף לא"י. בטוח שהיו שם שטרות חדשים crisp. אם תעברו היום תמצאו עמודון הנצחה למעשה השוד. לפי הכתובת בעמודון המתכת מתברר שסניף זה היה חביב על אנשי הלח"י וכך כתוב שם. "במקום זה ערכה מחתרת לח"י ביום י"ב בתשרי תש"ח 26.9.1947 פעולת החרמה של כסף למימון פעולותיה." אני למדתי מכתובת זו דבר נוסף ומענין מתחום הפלילים. מעתה אמור החרמה ולא שוד. איך מר רוני ליבוביץ' - האופנובנק, לא חשב על זה?
"תקופת המרי: בנק ברקליס, שפעל עד מאי 1948 כבנקאי של הממשל הבריטי ושבעלותו היתה בריטית, שימש מטרה לפעולות האצ"ל והלח"י, בעיקר למטרות שוד למימון פעילות מחתרתית. שוד מזוין התבצע בסניף הדר הכרמל ובסניפי תל אביב. סניף יפו הועבר למשכן משני לאחר שהסניף המרכזי פוצץ."
ועוד על בנק ברקליס בישראל בקישור הבא
בנקים, חמצן, ספרים, מוזיאונים וברבור שחור
ספרים על בנקים ומוסדות פיננסים זה דבר מענין. אני מכיר לפחות שלושה אנשים שאוהבים ספרות בנושא בנקים, כולל כותב שורות אלו. אפשר ללמוד הרבה על כלכלה, היסטוריה ואפילו פסיכולוגיה. כלכלה זה ממש לא מדע מדויק. לא חייבים להאמין לכל מה שכלכלן בכיר אומר. לפעמים אבל לא רק לפעמים עדיף לעשות הפוך מלהפך. בנקאות ופיננסים הפכו בשנים האחרונות לנחלת ההמונים בעולם המערבי. הבנקים והאשראי הפכו לתחליפי חמצן. תמיד צריכים חמצן. תמיד צורכים אשראי. אם אתה לא בצד הלוקח רצוי שתהיה בצד הנותן.
בנקים עובדים לפי מודלים המיועדים לגופים פיננסים (בזל 1 ו-2)
נדמה לי שפעם שמעתי את מריו ליביו פרופסור לאסטרופיזיקה, מסביר שלכל דבר יש מודל מתמטי. גם לקריזה אנושית או נשית ניתן לבנות מודל. אפילו להתפרצות מהומות בשכם ניתן לבנות מודל מתמטי. יש מודלים מסובכים. מודל טוב יודע להתמודד עם משברים. גם את היכולת האנושית להעריך סיכון ניתן למקם במודל. ישנם פיתוחים מורכבים המנסים לבנות מודל לקניה ומכירה של ניירות ערך ועוד על פי פרמטרים מתמטיים ללא שום שיקול דעת.
"ברבור שחור" זה לא בעל חיים כי אם מושג מתחום הכלכלה, הטוען שכל קטסטרופה אפשרית תתרחש בזמן כלשהו. יש כאלה הנערכים להגעת ברבור שחור לשווקים הפיננסים. יש תיאוריות כאוטיות בעולם הכלכלה.
ספרים ומוזיאונים לבנקאות
בנק לאומי לישראל הוציא מספר ספרים המתארים את סיפורו של הבנק של המדינה. כולם ספרים טובים. בית מני ביהודה הלוי 36 משמש כמוזיאון הבנק. התצוגה בעיקרה מתחום האומנות למרות שיש שם משהו מינימלי בנושא כספים וחלקו של הבנק של המדינה בימיה הראשונים.
בית מני מוזיאון בנק לאומי צילום: קובי לידרמן
גם בנק פועלים הפיק ספר אחד. בנק ישראל עשה כמה קטלוגים מענינים, ומרכז המבקרים שלו בירושלים שווה ביקור.
בנק דיסקונט בחר להקים מוזיאון לבנקאות ונוסטלגיה תל אביבית. בית שיף בהרצל 13 שהפך לבנק קופת עם, הוא האכסניה למוזיאון של דיסקונט. בהחלט פרויקט מענין ומקורי שהביקור בו חינם אין כסף ודורש תיאום. מודי בר און מסביר שם את ההיסטוריה של שלושת הבנקים הגדולים והותיקים בשפתו המיוחדת. יש גם מצגת עתידנית מוזרה. המיזוג במקום חלומי וגם האביזרים הטקטים מתקדמים. התערוכות המתחלפות בהחלט בעלות גון שונה ממוזיאונים קונבנציונלים.
מוזיאון לבנקאות ונוסטלגיה תל אביבית בנק דיסקונט צילום: קובי לידרמן
זכריה אלחנתי עובד עד גיל שבעים פלוס כעוזר בכיר למנכ"ל בנק ברקליס דיסקונט. סיפורו של זכריה הוא סיפורו של הבנק. מאחרי כל בנק עומדים העובדים. סוד ההצלחה הוא תמיד באיכות העובדים והמנהלים.
סיפורו של עובד בנק או אנשים טובים באמצע הדרך פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן בMySay
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה