מכתב לאבא
פעם קודמת כתבתי לאמא. ככה זה. אמא תמיד קודם. אולי מפני שהיא נשארה איתנו עוד שנה בעולם הזה, או שבעצם ילדים תמיד מחוברים קודם כל לאמא. דווקא אמא תמיד אמרה שאני אוהב אותך יותר. מה אתה אומר?
אבא ואמא צילום: זהר ברנט סריקה אליעזר מורב
זו בעצם הבעיה שמאז שאתה שם בקרית שאול - בית החיים החדש שלכם - אתה לא עונה. אמא עוד יותר לא עונה. מה קורה לכם? פעם אחת בארבע שנים באת בחלום וזהו. ואיך באת? בקטע שאתה נופל וזהו.
גם אז נפלת ושברת את מה שהרבה הורים שוברים וזהו. סוף ידוע מראש. מה זה בעצם אומר שאתה לא בא לשום ביקור? שאני לא חושב עליך? שטויות במיץ בורשט של אמא. גם מיץ עגבניות זה נהדר. למה אתה לא נותן שום סימן?
מהפעם הקודמת שכתבתי לאמא, לא קרה בתכלס כלום. יש חתולה עם שלושה גורים מקסימים שכבר לא יונקים ובכל זאת צמודים לאמא שלהם. מינה חולה עליהם. מעניין, אה... את האבות שלהם הם לא מכירים. מעניין, אה...
איזה דתי אמר לי שזה סימן טוב, שהנפש מצאה לה מקום והיא לא נודדת. מה אתה אומר? שטויות? כל דבר זה שטויות? הדתיים אומרים שיש עולם הבא, רק למי שמאמין בעולם הבא. אני ממש לא החלטתי. כרגע נראה לי באמת שטויות. אבל אולי זה ישתנה.
אתה האמנת כנער מתבגר שתפרוץ מלחמה איומה, וככה ישתנו החיים שלך כמעט ברגע אחד. מאז לא מצאת מנוח לזוועות. כמה טמבלים היינו אנחנו כולנו לא להבין זאת עד גיל מאוחר. אני בטוח לא הבנתי.
החיים האמיתיים זה עסק לא פשוט. ואצלכם? פה הסיפור לא נגמר לעולם. כסף, כבוד, כסף, כבוד, כסף. אם יש לך מספיק אז חסר לך משהו אחר.שמעת על דודו טופז? נכון, הוא התאבד. אני יודע שגם אבא שלו השחקן עשה כנראה משהו דומה, אבל מאותן סיבות? מה פתאום? אז מה הכל בגוף שלנו ובגנים שלנו? אני יודע שהמון אנשים מתאבדים. צריך אומץ בשביל להתאבד? פחדנות והתאבדות זה ממש לא קשור. מוטה גור היה פחדן? גבר גברי שהיה חולה וזהו. די מספיק עם זה, בוא נדבר על כסף, כי שם זה תמיד מעניין. אצלכם יש בכלל כסף? תמיד אני מספר את הבדיחה של ליאון, המאהב של יפה ירקוני, על הבן יורש המיליונים והאבא הנהדר. אם אתה לא זוכר, אז רק תגיד ואספר לך. לא חסר לי כלום. רק אתם ואפילו בחלום.
לראות בחלום
האמת שאני מה זה רוצה לראות אותך בחלום. מה עושים? להתייעץ עם פסיכולוג? אראלה אמרה לי שהיא מכירה מישהו במאה וחמישים שקלים לפגישה. נשמע זול מאד. אולי בעצם לא שווה אתה אומר, כי אם כבר אז לקחת משהו טוב? פעם ניפגשתי עם חבר ילדות שהוא פסיכיאטר בכיר והעזתי לשאול אותו. הוא אמר לי שמבדיקה ראשונית ממש לא מחייבת נראה לו שאני בעצם יכול לטפל מבחינה מעשית. אחרי שהתברר לו שרוב האספנים שבאים לחנות עושים זאת כמשהו נפשי טיפולי, הוא אמר "אתה רואה?", הנה בבקשה הטיפול שאתה מעביר.
לא יודע, לא נראה לי. זה תענוג לא פשוט, אולי פעם אנסה זאת. אני זוכר שגם אתה וגם אמא הוזמנתם לטיפול קבוצתי של ניצולי שואה. אמא אמרה שזה שטויות. יושבים במעגל ומדברים שטויות. כדורים הרבה יותר פשוט, זול ומהיר. כל דבר זה כדורים, כדורים?
היום ז' בטבת, יום שלישי פעמיים כי טוב , יום השנה הרביעי מאז שנפרדת מאיתנו לעד. את האזכרה נזיז ונעשה ביום שישי. זה יותר קל להתכנס ביום שישי. דבורה, אראלה והילדים יגיעו וגם ברוך. זה החבר החדש של אראלה. נראה שיש שם אהבה לוהטת. אני כמעט בטוח שאתה לא נעלב שככה אנחנו מזיזים. מבחינתך אתה אומר תעשו מה שנוח לכם. אתם שם בכל מקרה. אז ביום שישי בשעה 9:30 קבענו עם החזן מנחם ציטרון שיעשה כמנהגנו ויהיה בסדר. הוא עושה "אל מלא רחמים" לפי הניגן שאהבתם. היום כנראה אני אעבור שם לראות שאין הפתעות.
לפני כמה ימים בא לחנות אחד, מנחם רוגלסקי, ששרת איתך במשטרה. הוא יותר גדול ממך ונראה מצוין. נכון, יש לו בת ואופנוע סירה ובפעם האחרונה שנפגשתם, זה גם היה כשרצה למכור משהו. הוא אמר לי שיש לו הרבה תמונות מהמשטרה ויום אחד יביא לי לראות. לנו יש בקושי תמונות שלך כשוטר. אני יודע שאני לא יכול לזכור אותך שוטר, אבל אני מנסה בכוח למצוא משהו. התיק האישי שלך במשטרה, כמו כל התיקים מאז, אבד. למשטרה עצמה הלך הארכיון מהשנים הראשונות.
לפני כמה זמן באה לחנות אלמנתו של גולדפינגר ההוא ממונטיפיורי. היא דיברה איתי וגם מכרה משהו ובסוף שאלה אותי אם אני לא זוכר אותה מהשרות המשותף במשטרה. אמרתי לה שזה לא אני, כי אם אבא שלי, והראתי לה תמונה שלך כשוטר. היא התעקשה בכל זאת שזה אני. מעניין, אה...
קיבלתי גם מכתב אלקטרוני ממישהו שקרא את זכרונותיך באנגלית. אבא שלו חי כיום באירלנד. הם גויים אוקראינים שהיגרו אחרי המלחמה מאותה המושבה החקלאית Siedliszcze Male. הוא הבין שאולי לא אשתף איתו פעולה, למרות שאין לי הסבר מדויק לזה. הם היו שם בסיור שורשים ואכן אין מה לראות שם. תמונות הלווין מראות את הכפר החרב מהאויר. רואים רק פסים כללים של מתאר הבתים ואת שני הרחובות שתמיד צחקתם עליהם בחיבה. הרחוב הזה והרחוב ההוא וכמובן ביידיש - די גאס און יענר גאס.
הסידור הזה של מכתבים אליכם נראה לי מוצלח מבחינתי. יש לי כל כך הרבה לספר ובעצם הרבה יותר לשאול ולהבין. פתאום הבנתי שיתמות היא גם יתרון. מועדון חברים של יתומים מלאים או אפילו רק חצי יתום, יכול להיות בעצם מועדון החברים הכי גדול במדינה. ככה תקבלו דיווח עדכני וגם אני אתן דין וחשבון. נראה לי שההמצאה של אדיסון לגבי טלפון מהעולם הבא תיהיה סידור נפלא לכולנו.
שמואל לידרמן 1922 -2008 צייר אחי לוינשטיין
צרפתי גם את התמונה שצייר אחי הנכד שלך. אני יודע שמאד אהבת אותה. יש גם לאמא משהו דומה. היא לא אהבה את שלה, אז בשביל שלא תתרגז שמתי את התמונה שלכם מהשמחה של ניר וגילי. כולנו אוהבים את התמונה הזו. יש לה כבר כמה גירסאות.
השוטר אזולאי של אפרים קישון עם שייקה אופיר תמיד מרגש עד דמעות. יש לי נטיה בלתי ניתנת לשליטה לצפות בסרט הזה. תמיד אני רואה אותך שם. השיר של אהוד מנור ונורית הירש בביצוע של אושיק לוי תמיד גורם לי לבכי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה