ניר הבן שלי נסע לחתונה של חבר שלו. אז דיברנו על החתונה וגם כמה כסף או מה מביאים לחתונה ובכלל מה קורה היום כי מזמן אף חבר/ה שלי לא התחתנו. אני פשוט לא מספיק מעודכן. החתונה האחרונה שהוזמנו אליה הייתה חתונה פעם שניה של חבר בעזריאלי למעלה. בראשונה לפני 30 שנה לא היינו.
"מתנה לחתונה, אבן דרך בפוליטיקה המשפחתית" אליעזר מורב
פעם החתונות היו צנועות. גם הכלה. היום הכל אחרת. יש חוקרי חתונות
למה האורחים צריכים לממן את הוצאות החתונה המפוארת?
כסף בא והולך. מתנות נשארות. גם המזעזעות.
"בהחלט הייתם צריכים"
החתונות של היום מושקעות וזה נהפך להפקה וסרט אמיתי. לפעמים סרט בלהות שעולה ים של כסף. שמלות בסכומי עתק וארוע שמצריך בנק צמוד. מזל טוב ולבריאות למי שמתחתן אבל למה תמיד האורחים הלחוצים צריכים לממן את הסיפור? תמיד עושים חשבון עלויות ויוצא לפחות במקומותינו הנוכחיים שכיסוי מנה זה משהו כמו 400 ש"ח לראש. 300 זה מינימום, ואז מתחילים לעשות חשבון וצריך רואה חשבון צמוד חתונה ומדד.
קראתי ממש לאחרונה כתבה של שיר זיו שיש מי שעשה מחקר בנושא חתונות כחלק מתרגיל אקדמי. ד"ר צבי טריגר מומחה לדיני חוזים פירסם את מחקרו "בהחלט הייתם צריכים" בכתב העת של אוניברסיטת ת"א "המשפט". האם מתנה מאכזבת לחתונה יכולה להוות עילה לתביעה מצד הזוג הטרי?
על סיפונלוקסים וגם על החלפות?
יש זוגות שמתחתנים בעלויות אסטרונומיות. אני לא מבין זאת אם אתה לא הבן של תשובה ומומחה על לתספורות ציבוריות בכפייה. מוציאים ים של כסף כי בטוחים שזה פעם אחת בחיים, אז חוגגים בגדול וזה נפלא. פעם היו מביאים מתנות. היו הרבה חתונות מפעם שהזוג הטרי היה מקבל ים של סיפונלוקסים שהיה מתנה מועדפת. זה כמו סודה סטריים רק מפעם ואפילו עם בלונים של גז ממתכת. אז היה מאד נהוג להביא מתנות. מתנה זה רעיון בסדר בתנאי שיש מה לעשות איתה. מה עושים עם מתנה לא שימושית? לא תמיד נעים להעביר הלאה. שמעתם על החנות של שיגריס באבן גבירול 11 תל אביב? מקום של כלי בית ועוד עם וותק של למעלה מחמישים שנה, שניתן היה לעשות שם החלפות עם דברים אחרים. מי שיקים מקום להחלפות של חתנים וכלות יעשה מיליארדים.
חתונה מאוחרת או חתונה גרוזינית עם כרוז מתנות
בכלל חתונות זה דבר שמאד התפתח אבל בסופו של דבר לכיוון ועל חשבון האורחים. ראיתם את הסרט חתונה מאוחרת של דובר קוסאשווילי? יש שם יופי של קטעים הקשורים לחתונה של יהודי גרוזיה שעשו עליה בשנות השבעים לערך.
פעם במקום אולם מפואר היו יורדים לחצר בשיכון של אור יהודה וסוגרים עם בד וקישוטים את העמודים שמסביב לבנין ויש אחלה מקום. גם תאורה עם חוט מאריך מהבית ואוכל טוב והרבה שתמיד ידעו לעשות וגם כרוז המודיע בפומבי כמה ומה הביא כל אורח. מי שהביא הרבה זכה למחיאות כפים. פעם נהגו להביא לחתונה מטבעות מזהב. בדרך כלל רובלים של ניקולאי מזהב. היום תשכחו מזה. החתונה הגרוזינית האחרונה שהייתי בה הייתה בסגנון אולמי AVENUE ליד הנתב"ג. ים של כסף מכל הבחינות. רושם זה שם המשחק.
מה או כמה נותנים לזוג המאושר?
לדעתי כסף פותר את הבעיה. כמה כסף צריך להביא? פעם הבנקים הדפיסו שיקים מיוחדים לארועים עם מעטפה מיוחדת. זה היה יפה, מכובד ונראה מאד אישי.
מה קורה היום עם ענין הרשימה של האורחים ומה כל אחד הביא וכמה. רשימה חשובה לעתיד ולהתחשבנות מדויקת. מי שלא עשה רשימת תזכורת וחיסול מהחתונה שלו, אז שיקום בבקשה!
אם נתתם מתנה מכובדת לזוג הצעיר והמאושר וכעבור שבוע שמעתם שהם כבר לא זוג כי אם בודדים בהתפרקות , אז אל תחשבו בכלל על לבקש את המתנה בחזרה. זה אבוד לכם אפילו מבחינה משפטית. על חוק המתנות שמעתם?
רשימת תקבולי החתונה מכילה בדרך כלל שמות עם הסכומים שליד ואם זו מתנה אז מצינים אותה. יש לרשימה הזו זמן די מוגבל. היום עם רשימות המחשב אולי זה אחרת. אני יודע שמכל רשימת החתונה שלנו מה שאני הכי זוכר זה שתי מתנות שאחת לפחות הייתה נהדרת ועשתה את העבודה הרבה שנים ובכייף אינסופי.
המתנות שלנו
קיבלנו קומקום חשמלי נהדר ונצחי של SWAN. לטעמי המוצר הזה היה יצירת פאר ואני לא צוחק. הדבר הזה שרת אותנו אולי כעשור אם לא יותר. מתנה נהדרת ובלתי נשכחת - ותודה לאיציק ואיריס. היה גם קומקום עם צפצפה שורקת. מעולם לא היו בו מים. הייתה גם וזה אדומה מזכוכית מורנו לפרחים ומינה זוכרת גם את מי שהביא אותה ומבחינתה זה היה יכול להישלח בחזרה לשולח/ת. לדעתי מתנה נהדרת, שווה אבל שבירה. היתה גם מידנית כתומה של "כתר פלסטיק" למים עם כוסות כמובן שמפלסטיק. אני לא מסוגל לזרוק את זה למרות שניסיתי כמה פעמים.
כמה כסף היום לראש?
ניר אומר לי שלפחות 300 ש"ח אפילו שאתה סתם אורח. זה המינימום. מוטי אומר לפחות 100 דולאר ולא חשוב אפילו אם אתה לא בא. יש גם מידרוג בקרבה לזוג הצעיר. משפחה צריך להתחיל מחמש מאות ש"ח ואפשר גם חמש מאות דולר כי זה רק 2000 ש"ח. דני אומר שהוא לא מבין בזה וחוץ מזה תמיד אפשר להביא מדליה. איך שכחנו....
מדליה נישואין עם טבעת וחופה
מדלית נישואין זה יופי של רעיון. תמונה מאד יפה ובהחלט רעיון בסדר. יש בשלוש מתכות ולכל כיס. הזהב הכי יקר. כסף זה ככה ככה ודי סביר. נחושת זה רק כתוספת קטנה לזיכרון. אפשר גם לחרוט על המדליה ואז יש מזכרת נצח שלפעמים עדיף לשכוח. אם אתם חושבים שאני מדמיין אז תשאלו את נוני מוזס ומיכל שחילקו לאורחים שלהם מדליה ממלכתית מכסף עם חריטה מיום הארוע. יש לי אחת כזו ולא מפני שהייתי בארוע. אם לא הבנתם אז קניתי אותה ממישהו ואז יום אחד הבחנתי בחריטה הקטנה המציינת את השמות של נוני ומיכל. יוסי שחם טוען שזו המדלה הכי יקרה שהוא מכיר ואני חושב שאני מתחיל להבין למה, למרות שלדעתי היא בקושי שווה 200 ש"ח.
חתונת הזהב
יש גם מסיבת חתונה שונה ואחרת וקצת על זה היום. חתונת החמישים זה חתונת הזהב ולא כולם נוהגים לעשות זאת בחגיגה רבתי. אז יום אחד הוזמנתי לכזה ארוע ועד היום אני זוכר זאת כי פעם אחת בחיים לא שוכחים וחוץ מזה יש גם מדליה מיוחדת שהוטבעה לארוע הזה.
אורה ויצחק שקד החליטו לחגוג את 50 שנות נישואיהם שחל ב-12 אפריל 2007 יחד עם משפחתם וחברים. היו הרבה אנשים שליוו את הזוג מילדותם, נערותם ולאורך כל השנים. אנחנו הכרנו את יצחק כאספן מטבעות ומדליות ואפילו אוספים נוספים שלא ידעתי אז על קיומם. אורה שקד התחברה אצל אבא שלי לסטולין המקום בו נולדה אמה - רחל לבית גלוברמן. סטולין שבפלך ווהלין מקום שאבי הכיר מילדותו.
הארוע היה מכובד ונעים מכל הבחינות. עמוס אטינגר עם סוג של חיים שכאלה ורן אלירן שר ממש כמו פעם. ראינו שם אנשים נחמדים שאכלו טוב ונהנו מערב חוויתי עם ניחוח של פעם ותקווה לעתיד אופטימי. הפעם ביקשו לא להביא מתנות במפורש. האורחים התבקשו להרים תרומה לבית החולים אסף הרופא . סיסטמה אמריקאית שעשתה עליה לישראל. בסוף הארוע קיבלנו שי נחמד. מדליה לציון הארוע ודף הסבר. יש תמונה בבקשה.
ולאספנים המחפשים בכוח פריט לנושא המתנה לחתונה כרזה מבית המכירות קדם. מכירה מספר 9 כרזה.
אגב מה אתם קיבלתם לחתונה שלכם שלא תישכחו? כמה צריך לדעתכם לתת היום?
כרזת-מתנה לחתונה – קרן תל-חי, 1946
תחת ציור המפה נכתב "רבקה דיקר – וֶרנֶר פרוסקאור – להכנסם בברית-הנשואין... 2.4.46".
בתחתית הכרזה מוטבע חותם הקרן ומספר חתימות בכתב-יד. קדם מכירות פומביות
כמה או מה צריך להביא לחתונה? פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן ב MySay
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה