ג'ורה זה מושג. בדרך כלל ביוב בערבית שתפס שימושים יפים בשפה שלנו על הרבה דברים וכולם באותו עניין. נושא הביוב הוא מרכזי וחשוב ביותר. מערכת ביוב תקינה ומסודרת הם ערובה לבריאות האזרחים. אותי גם מעניינים המכסים של הג'ורות. יש בעולם סיורי ביוב למתעניינים. גם בתל אביב.
מכסי ביוב ישנים ומזמן שלפני המדינה די נדירים. ניתן לבנות אוסף שכזה במוזיאון הביוב
פה ג'ורה זה פה מלוכלך שלא עושה חשבון. איך מנקים פה ג'ורה? תביעת דיבה!
בביוב של ניו יורק יש קרוקודילים ואולי אפילו אנקונדות. בתל אביב יש ג'וקים ועכברים וגם קקי
אז הלכתי לתומי ברחובות העיר וזה מה שקלט הטלפון שלי שהוא גם כבר קצת ענתיקה אבל לא כמו הג'ורות. גם אחי הבכור שלמה אוחיון היה וראה את הג'ורות היפות. היו עוד ג'ורות ומכסים נחמדים שמפאת חוסר מקום לא נעלה הפעם. התמקדנו בכאלה שהם טרום המדינה.
חשבתי שיש הרבה חומר על מכסי ביוב. אז חשבתי. אולי יש, אבל ממש לא מצאתי. חשבתי שחוני המעגל תיעד הרבה כאלה ונתן בהם סימנים. אז חשבתי. תמיד טוב לחשוב טוב. העיקר הבריאות ושהביוב יהיה תקין ושאף אחד לא יפול לשום ביוב או ג'ורה. בגלל זה עשו אותם עגולים, כך שהם עצמם כלומר המכסים לא יכולים ליפול לחור של עצמם.
היוצק שוחט את פדר עירית יפו צילום: קובי לידרמן
THE PALESTINE FOUNDER
עירית תל אביב תרצ''ה הברז צילום: קובי לידרמן
ש. פריסקר עירית תל אביב תרצ''ה צילום: קובי לידרמן
צ'ילי קון קרנה במכסיקו מרים מערכות ביוב?
הסכנה בביוב לא טוב היא עבודת התשתית. שמעתי שקוי הביוב הישנים נחפרו לא מספיק לעומק לכן בימים חמים יש ריחות טבעיים ברחובות מסוימים בל אביב. גם פילוס הקו חשוב ורצוי שיהיה שיפוע שיאפשר זרימה ויציאה טובה ונכונה לכל מה שנכנס לשם. גזים בביוב שלא מוצאים פתחי יציאה יכולים לעשות נזקים אדירים והמכסיקנים כנראה אלופים בנושא הזה ומענין למה. האם בגלל השעועית החריפה, והצ'ילי קון קרנה נגרמו אותם פיצוצים במקסיקו סיטי ובגואדלחארה? היו שם מאות נספים.
הקוף והפה וגם מי רוצה לנהוג בלימוזינה?
יש אנשים עם פה ג'ורה. הם לא עושים חשבון ובדרך כלל צועקים ומתבטאים ללא חשבון. מינה אומרת שהיא מכירה אחד כזה באופן אישי. מתלהמים ואומרים מה שיוצא להם בלי חשבון. רון קופמן נחשב לכזה וכנראה בצדק. היו לו מספר התבטאויות בעבר שממש תאמו את המושג ודוגמא בבקשה מהויקיפדיה "בשנת 2009 רצה יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, להגיש תביעת דיבה כנגד קופמן, לאחר שזה אמר ברדיו על הכנסת שהיא "אגם של חרא" ושכל חברי הכנסת הם "דרעקס". לאחר שרון קופמן התנצל ריבלין חזר בו מהתביעה."
בשום מקום לא תמצאו שרון קופמן היה נהג לימוזינה בניו יורק ושם הוא תמיד דיבר יפה ושמר על תרבות שיחה נאותה , תוך חתירה דיפלומטית לתפקיד במטה החברה.
אבא קובנר, צבי הנינג'ה, ראש העין ודימטרי סקוריק השרברב
מערכות ביוב מתחברות אצלי לכמה דברים שצצים ומיד קופצים ומתקבעים ללא הזמנה מיוחדת. בשואה היו שפעלו במערכות הביוב להברחת ציוד ואנשים. אבא קובנר ומערכת הניקוז מתחת לווילנה העתיקה דוגמא מענינת
צבי הנינג'ה הניו יורקים ,הירוקים והאמיצים שבעצם עלו מהביוב, ואפילו ראש העין שלנו שמספרים שמערכת הביוב שלה נבנתה אחרי שכבר עמדו חלק מהבתים. אוטומטית אני גם חושב על דימיטרי סקוריק האינסטלטור ואספן השטרות הכי מיוחד בתחום
הביוב שלנו מאחורי קולנוע פאר
את ההכרות הראשונה שלי באמת עם ביוב בתל אביב עשיתי בילדותי בסוף שנות השישים. זה היה בנחל הירקון ממש מאחורי קולנוע פאר. היום אין קולנוע אמיתי ובמקומו יש שם מכון כושר וספורט עם כוסיות ומנפחי שרירים וסופר באבא במהדורה כפולה. פעם היו שם גם סירות משוטים של חיימיקו הסלוניקאי. היום הכל השתנה כי חיימיקו סילבס הסלוניקאי ז"ל איננו והעיריה עושה שיפורים. בית זבולון עדין שם יחד עם מועדון השייטים וגם מגרש חניה עמוס תמידי ואפילו עמוד ושלט הנצחה לכ"ג יורדי הסירה. בדיוק שם יש פתח לא קטן של ביוב ועליו אספר קצת.
הירקון עם פתח מערכת הניקוז
טוסיק וצבע לבן
באותו מקום בדיוק ליד פתח הביוב נהגנו לדוג. היו שם תמיד דגים, צלופחים וסרטנים. הם אוהבים להיצמד לביוב ומענין למה. יש שם משטח בטון שבמרכזו זרמו מי ניקוז וגם קצת ביוב. הירוקת התמידית וגם החתיכות הדי מוצקות הבהירו מה יש שם עוד. מה כל כך מגעיל אתכם? האם לא ניקיתם את הטוסיק של הילדים שלכם? ומה עם הטוסיק שלכם? יש כאלה שאצלם זה רק תחת. בעירית תל אביב יש מנהלת בכירה מאד שכולה תחת ובסוף יש ראש. מבחינתי היא ראש התחת ולזכותה יאמר תמיד שהיא בחולצה לבנה. תחת הולך נהדר עם צבע לבן.
אז יוסי אפריגן השכן שלי אמר לי שכדאי להיכנס לביוב שזה בעצם המערכת למי הניקוז בעיקר בעונת הגשמים אבל היה שם גם דברים נוספים ואפילו מריחים. זה פתח לא קטן מרושת בכניסה ונכנסים בעמידה. לפחות ילדים יכולים ממש בקלות ובהתחלה אפילו עומדים שם ובהמשך מתכופפים. יוסי הביא נרות וגם חוט שפגאט ארוך שנדע גם איך לחזור. זה התחיל נחמד ויוסי טוען שאפשר להגיע עד מתחת לשוק בזל איפה שעומד בית החרושת לקרח. אני לא זוכר איך זה נגמר אבל עובדה שגם יצאנו משם ונשארנו בחיים. יכול להיות שזה גם חיסון לפוליו ולחרא של טיפוסים.
למי יש פה ג'ורה? פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן ב MySay
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה