אני מאד אוהב גפילטע פיש. יש כאלה שממש מתפלצים רק מלשמוע את השם הזה ובכלל דג עם סוכר מבחינתם זה קטסטרופה. האמת שאני מרחם עליהם באותה מידה שהם מרחמים עלי וטיפל'ה יותר. אוכל זה הדבר הכי נפלא שיש בעולמנו , ותודה רבה לממציא הגפילטע.
האם אוכל יכול להשפיע על המוח והחוכמה בכלל? כנראה שכן!
איך ניתן להסביר את החוכמה היהודית לעומת מספרם הנמוך בעולם? גפילטע פיש!
אני מאד אוהב לאכול הכל ולא מעט. אבל אוכל חריף? לא תודה.
אני לא יודע בכלל להכין גפילטע פיש. כנראה שזה נובע מהסיבה שהראש שלי עובד בכיוון של האוכל נטו. אולי יום אחד זה ישתנה ויקרה , למרות שעל פניו הסיכויים הולכים וקטנים. למה לדעתכם יותר ויותר גברים, הולכים ומשתלבים , במטבח הביתי?
גפילטע פיש של מסעדת שמוליק כהן הרצל 146 תל אביב
גפילטע של בתיה חשמונאים 95 תל אביב
לאכול את הראש ולא בפפואה
להכין גפילטע פיש זה ממש לא בא בקלות. יש כמה גירסאות ומבחינתי כולן מקובלות. זה קודם כל הכנה נפשית. צריך לרצות להכין גפילטע פיש , כי כמו כל תהליך זה מתחיל מהראש. מינה ממש תמיד מעדיפה, לאכול את הראש. ברור שאת הראש של הדג, ומעולם לא אכלה לי את הראש שלי, כי פשוט מינה לא פולניה. לעניות דעתי הקובעת , פולניות מדופלמות יודעות הכי טוב, לאכול את הראש, ובמיוחד לגבר הראשון שלהן. אגב ככה בעצם נולד כל הביטוי הזה ,שמקורו בכלל בפפואה גינאה החדשה ומתרבות אחרת. אגב מתי אכלו שם את הקניבל האחרון?
גניה ורניה בהחלפת מתכוני גפילטע פיש
אין כמו הגפילטע פיש של אמא שלנו !
נדמה לי שטעמתי עשרות מנות של גפילטע פיש ומבתי יוצר שונים. מבחינתי הכי טעים היה אצל אמא שלנו גניה גולדה לידרמן לבית הלפרן עליה השלום. דג ממולא בשילוב קציצות והכל מתקתק במידה מופלאה ומדודה, כשהגזר בפה של הדג וברור שעם חריין-חזרת בצד.
אני יודע שזה נשמע מאד פשטני , אבל אני בהחלט מאד אוביקטיבי ועובדה שגם האחיות שלי דבורה ואראלה מחדרה חושבות ככה. לא יתכן ששלושה בוגרים , טועים בנושא כל כך אוניברסלי ומרכזי. תפנימו בבקשה , שאין כמו הגפילטע פיש של אמא שלנו. יש דברים דומים ואפילו כאלה הנושקים לדבר האמיתי. גם הגפילטע פיש של אחותה התאומה של אמא שלנו כלומר דודה רניה גרבש לבית הלפרן שתזכה לחיים טובים, בסדר ואפילו החריפות שבו מענינת, אבל נשאר האבל וזה כל ההבדל.
מישו פישמן מספר סיפור אמיתי
נדמה לי שרק יהודים אוכלים גפילטע פיש ובעקבותיהם כנראה שעוד אחרים. מישהו בשם מישו פישמן הסביר לי פעם , שאם היהודים חכמים ואולי אפילו ממולחים, אז לגפילטע פיש יש בזה חלק מאד מרכזי. יש לו למישהו הזה , אפילו הוכחה ממשהו שקרה ממש בשנים האחרונות. את הסיפור הזה הוא מכיר מידע אישי.
מזנון קטן בדלנסי סטריט
יוסל הגיע לאמריקה כילד עם הוריו ממזרח אירופה. אבא שלו פתח מזנון קטן בדלנסי סטריט Delancey ודי מהר העסק תפס וכולם ידעו שיש להם אוכל טוב, טעים וטרי, והאמת שזה כבר הספיק. לא תמיד הם עמדו בעומס , כי כולם ידעו שהגפילטע של יוסל נהדרים. אז הם קנו בהתחלה את החנות שליד והתרחבו, ובהמשך לקחו מחסן ממול וככה העסק גדל וצמח. כשיוסל התחתן עם אטל היה ברור, שגם הילדים שלהם יום אחד יעבדו באימפריה, שצמחה כי בינתיים ממזנון קטן זה נהפך למקום שמספק אוכל למאות אנשים ובסופי שבוע להרבה יותר. גם באסקס סטריט היה להם דוכן מכובד ככה על הדרך, בקיצור מעצמה של אוכל ביתי. הכל היה שם כשר למהדרין למרות שהם לא היו חרדים ונדמה לי שאולי גם בלי כיפה, אבל זה כבר טעון בדיקה. תמיד היה שם משגיח כשרות צמוד.
אהבה ממבט שלישי סרט חובה לאוהבים יהודים ובכלל
מכירים את הסרט אהבה ממבט שלישי 1988 ובאנגלית Crossing Delancey. לטעמי סרט נהדר שנתן לי את האווירה לפוסט הזה
Crossing Delancey (1988) http://www.thefancarpet.com
איך מתחילים לגדול באמריקה
השכנים של יוסל ראו איך העסקים שלו צומחים. הוא כבר מעסיק כמה עובדים. הוא קנה קצת נדל"ן ובהמשך עוד קצת וכבר יש לו הרבה נכסים בסביבה, וזה רק מה שהם ראו והדימיון עובד שעות נוספות. בטח עשו לו חשבון כמה הוא מרוויח ואולי אפילו כמה הוא שווה ובכלל הרבה דיבורים. בקיצור יוסל עושה אוכל טוב, גפילטע פיש מצוין וגם הרבה כסף ובירוקים, כי אנחנו באמריקה. בבנק אהבו אותו מאד ורק חיפשו דרך לדחוף לו קרדיט בלי סוף. הציעו לו לעשות רשת סניפים ויוסל סרב.
למה יהודים חכמים?
יום אחד כריסטיאן השכן הגוי של יוסל שואל אותו ככה בשיחת רעים על המדרכה ברחוב דלנסי איך זה שהוא כלכך מצליח ומשגשג ואילו האחרים ככה מדשדשים ובקושי שורדים. למה היהודים כאלה מוצלחים וחכמים? מה הגורם לכך? מאיפה זה מתחיל? יוסל שומע ובעצם קצת צוחק בלבו , כי תמיד נראה לגויים שהיהודים חכמים ומוצלחים ובעצם זה ממש לא בטוח אבל לך תתווכח עם הצלחה. יוסל צוחק לו ואומר לכריטיאן בחצי הלצה ש"הכל זה בגלל הגפילטע פיש. כל השכל מגיע משם. ככה זה אוכל טוב נותן שכל טוב! "
כריסטיאן מזמין גפילטע פיש בפעם הראשונה
אז כריסטיאן מבין שיש פה משהו מאד פשוט ושווה לנסות ובכלל אוכל טוב גם גויים אוהבים לאכול. אז כריסטיאן אומר ליוסל שיארוז לו בבקשה ככה לניסיון ראשוני כמה חתיכות יפות של הדג היהודי המתקתק עם הגזר והג'ל בעל המרקם המעט סמיך. קציצות הדגים כבר נבחרו , גם ראש היה שם , וגזר מתקתק, ואפילו אותו רוטב ג'לטני. זה נשקל וקצת יותר מקילו עלה לכריסטיאן 20 דולארים שלמים ובלי עודף. הכסף כבר אצל יוסל בקופה , שאורז הכל בקפידה במארז מוכסף ויפה למשלוח , והשקית החומה מבחוץ מסיימת את העיסקה הראשונה של כריסטיאן עם אוכל יהודי טיפוסי.
כריסטיאן מזמין עוד פעם גפילטע פיש ואפילו רגל קרושה
כעבור כמה ימים מגיע שוב כריסטיאן ומבקש שוב גפילטע פיש ואפילו קצת יותר ואולי אפילו עוד משהו מחלון התצוגה המבריק והמצוחצח. יוסל נותן לו הסבר קצר על רגל קרושה, ציימעס,ואפילו כבד קצוץ ובשר קורקבנים. ככה מארז הכרות נחמד אחרי הניסיון המוצלח עם הגפילטע פיש. הכל נארז יפה ומוקפד החשבון נערך וכריסטיאן נפרד מעוד חמישים דולר שלמים וגם הפעם בלי עודף. אחרי שניפרד מכספו קצת ככה בצער, אומר כריסטיאן ליוסל,שאכן זה אוכל טוב וכולם אצלו ממש נהנו ואפילו התחילו להאמין שבאוכל הזה יש גם חוכמה יהודית, אבל דבר אחד קצת מפריע לו בכל זאת והוא ככה מרגיש קצת אי נוחות להגיד לו. יוסל קצת נמתח קמעה ומבקש מכריסטיאן להסביר בבקשה.
המחיר והחוכמה
כריסטיאן מסתכל על יוסל ככה כשהחבילה בידו והחשבון משולם ואומר בחצי פה "האוכל טעים ומיוחד אבל שמתי לב שאפשר להשיג כזה אוכל די דומה ואפילו גפילטע פיש ממש דומה ובאותה הכמות, כמעט בחצי המחיר ואפילו כשר." יוסל מסתכל על כריסטיאן ואפילו עם חיוך קל ולרגע לא מתבלבל ואומר לו " אתה רואה כמה חוכמה יש באוכל שלי. הנה רק אכלת קצת וזה כבר עובד אצלך. רק טעמת טיפונת גפילטע פייש ויש לך הרבה חוכמה יהודית!"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה