ישראל צדקה זכרו לברכה היה השומרוני הראשון שהכרתי. ככה גם זכיתי להכיר במקצת את סיפורם של השומרונים. כמובן שהכל התחיל מהמטבעות וליתר דיוק ממדליה מסוימת אחת ואפילו שגויה במקצת. לפעמים טעויות ושגיעים מחברים אנשים לתמיד.
ישראל צדקה 2010 - 1932 החל לעבוד עם מדליות בדיוק בשנת העשור למדינה
ישראל צדקה מבחינתי הוא מר מדליה הישראלי. מי יעשה לישראל צדקה מדליה?
כל אחד יכול למצוא בסיפור המדליות של ישראל את הסיפור שלו. אני כבר מצאתי. ואתם?
חג סוכות וחג הפסח מביאים לי אוטומטית את הזכרון השומרוני. אומנם לוחות השנה של השומרונים והיהודים אינם חופפים בדיוק מוחלט אבל בערך. יצא לי להיות מספר פעמים בסוכות ובזבח הפסח אצל ישראל צדקה, גם בהר גריזים וגם בביתו בשכונת השומרונים שבחולון. המראות משם מיוחדים. בפעם הראשונה שאתה שם ,אתה חש בארוע טקסי דתי מיוחד ושונה. לפעמים זה כאילו לקחו אותך במנהרת הזמן כמה אלפי שנים לאחור.
הקשר עם ישראל צדקה נולד ממדליות אולם המשיך והתרחב גם לארועים חברתיים ומשפחתיים, חתונות, טקס המצוות של הנכדים וגם לצערי בדרכו האחרונה בבית העלמין השומרוני בהר ברכה.
ישראל צדקה איש חם ופתוח , ידע לדבר עם כולם בגובה העיניים ובשפה קולחת. בחברתו הרגשת נוח וגם היו אינסוף סיפורים וחוויות והכל בקלילות ועם המון מידע. הרגשתי שישראל צדקה מכיר את כל העולם.
מדליה די משעממת
הכל כאמור התחיל ממדליה אחת ואפילו הייתי אומר מדליה די משעממת. יש הרבה מדליות משעממות לאללה. מישהו יכול להסביר לי למה אספנים אוספים מדליות משעממות? מה דעתכם על תחרות המדליה הכי משעממת?
1984 הייתה כאמור שנה בסדר. לא רק שהתחתנתי בפעם הראשונה אלא שאפילו היה פה שמח. האינפלציה בשיאה. כל חודש שלושים אחוז. בשנה זה עניין של 400 וגם 500 אחוז. הכל קטן עלינו. אל תבכי עבורנו ארגנטינה, יש לנו אינפלציה משלנו.
גולדה אחת שווה עשרת אלפים שקלים וכולם מיליונרים
אינפלציה נהדרת - כולם מיליונרים
אינפלציה ואספנות נומיסמטית מסתדרים נהדר. יש שטרות עם הרבה אפסים. כולם מיליונרים. סופרים במיליונים. אמא שלנו המשיכה לספור ככה גם כשהסיפור נגמר סופית. אינפלציה תמיד נגמרת בסוף. ההמונים מתרוששים מבלי להרגיש ובתחושה של עשירים חדשים כי הכל כאמור מיליונים ואפילו יש מקומות במיליארדים. מה עדיף יותר, מיליארד אוביליון? העשירים באמת יודעים להתגונן. הכסף הגדול שלהם מצוי במקומות בטוחים. הם בדרך כלל עובדים עם הכסף שלנו. גם הלוואה היא בדרך כלל שימוש בכסף של מישהו אחר. בשנים האחרונות יש גם הפרטה. ככה גם עוזרים למיליונרים המקומיים להשתדרג ולהיות טיקונים מקומיים. אפילו הפריטו את החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות. אני חייב לכתוב פתק נפרד על אספנות ואינפלציה. תפסיק להתפזר בבקשה!
לוס אנג'לס והמדליה הישראלית
חזרנו למדליה שלאולימפיאדת לוס אנג'לס הממש לא מלאכית, שחיברה אותי לראשונה לישראל צדקה האחראי על היצור והשיווק בחברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ. יש אולימפיאדה ויש אפילו גירסה ישראלית משמימה מארד כסף וזהב. דן ריזינגר וגדעון קייך עיצבו את המדליה בה רואים דמות מסוגננת של ספורטאי בתנועה וגם את הסמל האולימפי הישראלי. לעיתים אני רואה שם גם משהו נוסף אבל כנראה זה רק בראש שלי ובזווית מסוימת. אפילו עשו עדיליון. יש בעולם הרבה אספני מדליות ספורט ואולימפיאדות.
הזדמנות פז למדליה מזהב ומה אמר לנין
עשינו הזמנה לכמה מדליות מזהב כי זהב תמיד נמכר. אין כמו זהב. לנין אמר שאנשים יהיו זהב כשהזהב לא יהיה שווה כלום. אם לא נקבל מהאולימפיאדה כמנצחים בסגנון מארק ספיץ, אז לפחות קנינו ויש לנו משלנו. הייתה גם סיבה נוספת שקנינו את המדליה מזהב. הייתה הקפאת מחירים במשק והטירוף האינפלציוני הביא למצב שמכרו מדליות מזהב בפחות ממחיר הזהב בשוק המתכות. קוראים לזה הזדמנות. סוחרים אוהבים הזדמנויות. מי לא אוהב הזדמנויות? העם דורש צדק בהזדמנות וגם זהב בזול!!
אז הזמנו הרבה מדליות מזהב וחשבנו כמו תמיד שרק אנחנו חכמים ורק אנחנו שמנו לב להזדמנות הבלתי חוזרת. מתברר שהיו הרבה חכמים כמונו. בסוף תמיד מסתבר שבהזדמנויות לעולם אתה לא לבד. היו עוד כמונו שרצו והרבה. אז בסוף חילקו את הכמות לקונים הרבים וגם אנחנו קיבלנו כמה בודדות והרבה פחות משרצינו.
הדופן של המדליה
כשקיבלנו את המדליות המעט משמימות, שמתי לב באופן די מוזר שחלקן הוטבעו עם חותמת שגויה בשולים. במקום כיתוב של זהב 750 בדופן ,כלומר 18 קראט הכיתוב היה 585, כלומר 14 קראט בלבד. לכאורה הבדל משמעותי. האם פישלו? האם קיבלנו מדליות עם פחות זהב? מה בדיוק קורה פה?
זו גם הזדמנות להזכיר שהונפקו שתי מדליות מזהב של האולימפיאדה. אחת גדולה של 18 קראט והשניה קטנה של 14 קראט ופה כנראה הייתה תקלה לגבי חלק מהמדליות. לא נורא חברים זה רק מדליות ולא ניתוח בו מורידים למישהו את הצד הלא נכון...
כתבתי מכתב לחברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ בירושלים. העלתי את ענין המדליות של לוס אנג'לס והדופן הבעיתית. תמיד אני אוהב להתכתב. תכונה מוזרה אבל עובדה ידועה. אין כמו מכתבי נייר עם לוגו, נייר משובח עם סימן מים וחתימה אישית ואפילו בול דואר. זה גם הרבה יותר מרגש. דואר אלקטרוני היה אז רק למלאכים.
ואכן קיבלתי כמקובל תשובה מאד מסודרת... צדקתם, זה היה ישראל צדקה שענה לי לראשונה וכך בעצם נוצר הקשר הראשוני שלי עם ישראל. תמיד יש פעם ראשונה וכל השאר היסטוריה.
טעות , טעה , טעינו , טעיתי , טועים
תשובתו של ישראל הייתה עניינית ומקצועית. המכתב שלו שמור אצלי עד היום. ישראל הסביר לי שזו פשוט טעות במיטבעה. בשלב ההחתמה של המדליה שמו טבעת החתמה שגויה. מבחינת החברה אין בעיה להחליף לי את המדליות לאחרות. אין פה שום דבר דרמטי אחר. אומנם טעויות זה דבר מבוקש אצל אספני טעויות אבל במקרה הזה זה ממש לא משהו קרדינאלי. בסדר, הבנתי ושמחתי על התשובה המלאה, והשארתי אצלי את המדליות השגויות. לסוחרים יש תמיד פנטזיות.
אנשי החזון והמעש
הקשר שלנו עם החברה הממשלתית היה לאורך שנים. ישראל צדקה זכרו לברכה ויוסף אתאלי יבדל לחיים טובים וארוכים היו הדמויות המרכזיות. הם היו אנשי החזון והמעש במפעל המדליות הממשלתי והציוני שאני הכרתי. לעניות דעתי הם העיקר בתחום זה. מענין למה תמיד הוצבו בראש הפירמידה הזו אנשים פוליטים? לוחשים לי ממש ברגע זה שזו שאלה מאד תמימה ולא חייבים לענות.
ישראל ליווה את החברה הממשלתית עד להנפקה של המדליה האחרונה מבחינתו, והיא המדליה לזכרו של יצחק רבין. אכן צירוף מקרים מיוחד ומעניין. את ארוע הנפקת המדליה עם לאה רבין בירושלים , אזכור לתמיד.
חוכמת הקטלוג הנומיסמטי הישראלי והשידוך ההיסטורי
במשך השנים יצרנו עם ישראל קשר מיוחד שהתעצם בעיקר בנושא הקטלוגים הרשמיים. ישראל היה העורך והאחראי לנושא. מר מדליות כפי שראיתיו, רצה את הסיוע שלי לנושא. ישראל ביקש ממני שאלקט חומר בנושא מעבר למה שידוע לו.
ידוע לכל , שקהל האספנים והחובבים בכל מקום, יודע לעיתים הרבה יותר מאלה שמנפיקים מדליות ומטבעות. הבנתי שיש לי בעיה. ישראל הוא רציני ומאד מסודר, ואני בעצם רואה בעבודה מקום לכיופים ובילויים. עריכת קטלוג ואיסוף חומר קפדני היא מטלה לא פשוטה. איסוף החומר ועריכתו באופן מוקפד עם מינימום טעויות, דבר בהחלט מורכב. אני בנוי להיות יועץ במקרים כאלה ואפילו בחינם. סוג של ”קִיבִּיצֶר“ בדיוק כמו במשחק קלפים או שחמט.
זו בדיוק ההזדמנות להאציל סמכויות ולהשתחרר סופית מאחריות. היה לי קלף מנצח שאין עוד כדוגמתו. אספן, מפקד גדוד, מתנדב סדרתי , מהנדס מערכות מידע ומנסח טקסטים באופן מושלם. ידעתי שאין שידוך טוב מזה בעולם למטרה המיוחדת. מבחינתי זה השידוך של המאה. אז שדכתי את אפרים סחייק לישראל צדקה ומאז הכל היסטוריה.
אפי סחייק-שחק הבן החמישי?
אפי הפך להיות קרוב מאד לישראל ומשפחתו. ארבעת הבנים וגם אפי שממש נדמה היה כבן החמישי ומהרבה בחינות. הקטלוג השלישי והאחרון של החברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ - תשנ"ו 1995 הוא עבודה של אפי. דניאל רוגובסקי ואפילו אני מוזכרים שם כמי שעזרו באיסוף החומר. כשהיינו ילדים קראנו לזה בספורט "נכנס לעיתון". וכך כתוב שם שחור על גבי נייר כרום משובח מאד.
"תודה נוספת למר אפי סחייק שעמל רבות על הכנת החומר לקטלוג, למר דניאל רוגובסקי ולמר יעקב לידרמן שסייעו באיסוף החומר."שלום פרי מנהל כללי החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ.
ישראל צדקה 1932 - 2010
ישראל צדקה נולד בשכם בשנת 1932 כבנם הבכור של גבריאל ואסתר צדקה. בצה"ל היה קצין תותחנים. בשנת 1958 החל לעבוד ביחידת המדליונים אשר במשרד ראש הממשלה אחרי שקודם עבד בועדת העשור לחגיגות יום העצמאות העשירי, ובשנת 1961 עם הקמת החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות, הפך לדמות מרכזית ומקצועית בארגון. בהמשך מונה לסמנכ"ל יצור וריכוז עבודות האמנות.
ישראל היה בלשן, חוקר ומעתיק ספרי תפילה ומסורת. הפיץ עשרות ספרי תפילה. בקיאותו ברזי השפה הארמית ובלשון העברית העתיקה, הפכו אותו לבר סמכא בפני מלומדים מכל העולם. בתחילת שנות ה -2000 הוציא לאור לראשונה את דפתר התפילה המנוקד, לימי חול, שבת וראש חודש.
ישראל צדקה היה אחד מעמודי התווך של העדה השומרונית והתגורר בשכונה השומרונית בחולון והיה בין יוזמיה ופעיל באגודה ללימודי שומרונות בעיר. הקהל בישראל נחשף לסיפורה הלא פשוט של סופי צדקה האחיינית של ישראל. אבא של סופי הוא אח של ישראל. העדה השומרונית סערה בענין סופי צדקה ומשפחתה.
הר גריזים כנגד ירושלים
לדעתי יש דמיון רב בין ישראל וסופי גם ביופי החיצוני וגם באישיות הכובשת. סופי וישראל לטעמי אנשים ממגנטים. אותו מבט, חיוך והיכולת להתחבר לכל אחד. ישראל היה בהחלט קנאי לאמונתו ודתו. ראיתיו יותר מפעם אחת מפגין בלהט את ידענותו בתורה ומסביר על פי אמונתו את הבידול העיקרי שהחל בימי דוד המלך כשקדושת הר גריזים ניטלת לטובת ירושלים.
מהחזון והרזון ועד להשמנה וההפרטה - סיפורה של המדינה
סיפורו של ישראל צדקה מבחינתי הוא סיפור המדליות הרישמיות של מדינת ישראל. יש בסיפור הזה כמעט הכל ובעצם יותר מזה. מהתחלה רזה עם חזון ומסרים ציונים ואידיאולוגים ועד להשמנה עם רעיון ההפרטה שהשתלט על חיינו. מדליה זה לא רק חתיכת מתכת עם שני צדדים. כל אחד יכול למצוא שם את הסיפור שלו גם אם לא היה שם ממש.
השומרונים בהר ברכה צילום אפי שחק
ישראל צדקה ואני על ההר בזבח הפסח
יוסף אתאלי ישראל צדקה, שלום פרי והרב לאו צילום: החברה הממשלתית למטבעות ומדליות
בסוכה של ישראל צדקה בחולון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה