תרבות ואדי רבה
לכל עיר רצינית יש ואדי. בעברית נחל. יש מקרים שזה נהר. ניו יורק - הדסון. לונדון - תמזה. וינה - בודפשט, ברטיסלבה ובלגרד - דנובה. ברלין - שפרה. פריז - סן. רומא - טיבר. קהיר - נילוס. מוסקבה - מוסקבה. ורשה - ויסלה. סקרז'יסקו - קאמיננה. תל אביב - הירקון. ראש העין - ואדי רבה.
ואדי רבה הקטן מבין יובלי הירקון. בשילוט הרחוב יופיע רבה וגם רבא. מינה מעדיפה את השם רבק.
ד"ר יעקב קפלן זיהה את התרבות הכאלקוליתית הקדומה וכינה אותה בשם "תרבות ואדי רבה".
קפלן נולד בביאליסטוק גדל ביפו, הוכר כמהנדס מהטכניון, וזכה לתואר, הארכיאולוג של תל אביב-יפו.
אנחנו גרים בראש העין. לא בהכרח מדברים בחית ועין, אבל בהחלט גאים בעירנו, שכונתנו, חברינו, בקיצור מבסוטין לאללה. יש גם השפעה של כפר קאסם. הדבר הכי חשוב בכל מקום מלבד הבריאות כמובן, זה התרבות. בראש העין יש כבר תרבות למעלה מ-6000 שנה. לתרבות הזו קוראים תרבות ואדי רבה.
1952 יעקב קפלן חופר בראש העין ואפילו בואדי רבה
את המונח המקסים "תרבות ואדי רבה" טבע הארכאולוג יעקב קפלן בשנת 1952 בעקבות חפירה במקום, מטעם החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. הממצאים החדשים שמצא בגדות ואדי רבה, היוו חידוש מרענן למחקר הארכיאולוגי וגרמו ליעקב להמציא שם זיהוי לתרבות החדשה. הכלים האופינים לתקופה עשויים חרס. קנקנים עם שפה קשותה, קעריות מזוות ועוד כלים שכל שנותר מהם הוא שבר כלי וחרסים לרוב. הכלים ממורקים ובעלי עיטורים בחריטה. מסתבר שגם תרבות חומרית היא תרבות.
יעקב קפלן גם מזהה את המחבצה הכאלקוליתית ככלי להכנת חמאה. המחבצה הגדולה לא קשורה לתרבות ואדי רבה. המחבצה לא קשורה לתרבות ואדי רבה. המחבצה לא קשורה לתרבות ואדי רבה.
אני מציין זאת שוב ושוב, כי לקח לי זמן להפנים זאת, ואני מקווה שגם אתם תזכרו שהמחבצה לא קשורה לתרבות ואדי רבה. ותודה לרם גופנא שחזר והסביר לי ובסוף אפילו אני הבנתי.
יעקב קפלן הוא הארכיאולוג של תל אביב-יפו. כילד אני זוכר אותו בשנות השישים בגבעת בית המטבחיים, ליד גבעת היל והכל בתחומי השכונה הצפונית שלנו. אז לא ידעתי את שמו ופועלו. את הבור ואת החופרים של אז אני זוכר. לימים נתקלתי בשמו במכון לארכיאולוגיה שבאוניברסיטת תל-אביב, בשנות השמונים. אז כבר היה בדמדומי הקרירה הארכיאולוגית שלו, כשעבד עם רעיתו חיה במוזיאון הארץ. היה גם אקורד סיום צורם, עם השריף של המקום דאז , רחבעם זאבי, שלימים הפך לנושא דגל הטרנספר. גם את הזוג קפלן, ידע לטרנספר מחוץ למוזיאון, ששמו שונה למוזיאון ארץ - ישראל. הזוג קפלן היו יהודים כשרים ולא סתם, אפילו מזרע כוהנים. כל קפלן הוא כהן. ליעקב קפלן זכויות רבות בחקר הארכיאולוגיה בישראל, ובמיוחד בתל אביב-יפו. ועוד על יעקב קפלן
טיפולי פנים בואדי רבא בראש העין
ואדי רבה והגשר הבריטי
ספר בצבע אדום
את החיבור הזה החלטתי לכתוב, בעקבות ספר שנכתב על שכונה בתל אביב, הסמוכה לחנותי. שכונת תל נורדאו זכתה לספר נהדר בצבע אדום. המחבר רם גופנא. מי שהביא לידיעתי את הדבר, היה אלון מליס שהצליח לשכנע את המחבר ,שאכן הוא ראוי לקבל את הספר הן כתל אביבי והן כגיאולוג. הספר לא נמכר בכסף, אלא ניתן לראויים. רם גופנא הינו פרופסור אמריטוס לארכיאולוגיה. שנים לימד ושימש כראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הכרתי אותו מהמכון וגם מהחפירה הלימודית בתל אפק אנטיפטריס באמצע שנות השמונים. מלבד סיור לתל ברקת לא זכיתי ללמוד אצלו. ועוד על רם גופנא וזכרונות ארכאולוג עברי אצלנו באתר
הספר "מכרם מטרי לרחוב בן יהודה שטראסה", מביא פרטים מוכמנים מהעשור הראשון של שכונת תל נורדוי. ואם תרצו לדעת איפה גרו מאיר אריסון, אביו של תד ונילי פריאל של אהוד, חפשו בשכונה.
מההקדמה לספר למדתי שיעקב קפלן ז"ל, היה דודו של רם גופנא מצד אביו. אכן עולם קטן. שיחת הטלפון שקיימתי עם רם הייתה חמה ולבבית וככה החלה תחילתה של ידידות תל אביבית בין רם לביני. כדאי לזכור שהכל התחיל בגלל ספר בצבע אדום וגיאולוג האוהד מספר אחת של האדומים מהפועל תל אביב וגם של חודורוב.
ואדי רבה היום עם מים זורמים הלוך חזור וכבר לא
חזרנו לואדי רבה ולתרבות שלו היום. עיריית ראש העין מפתחת טיילת לאורכו, עם המוטו של מוסיקה בלב. הואדי עם הצמחיה בחורף והגשר המקסים ,בהחלט עושים טוב לצועדים לאורכו. ראש העיר הקודם משה סיני הקים פרויקט מורכב ולטעמי דבר נהדר מהרבה בחינות. כרגע אחרי שינוי בניהול העיר כל הפרויקט בסימן שאלה והנה הצצה מלפני שנה
שטפון ואדי רבה
בעונת גשמים טובה הנחל עולה על גדותיו בשצף קצף, והיה גם מקרה, לפני שפרצה המדינה, שבו רועה עם עדרו נסחפו לבלי שוב. יש גם מושג הקרוי שטפון ואדי רבה, ואנו זכינו לראותו בשיא הדרו בשנים 1991/2. ואדי רבה חובר לירקון כמו גם האיילון.
ראש העין מוקפת אתרים מעניינים ואמנה אחדים מהם בקלילות של צעד תימני. אפק אנטיפטריס ,אתר מרכזי וחשוב, שיש לי אליו קשר רגשי המצריך חיבור נפרד.
המוזוליאום שבמזור, אתר לסוף הדרך מכל הבחינות.
מגדל צדק בעל הרבה שמות, המצוי בפיתוח איטי ומתיש הרבה שנים. עזבת צ'רטה המזוהה אולי עם אבן העזר, ממש 150 מטר מביתי שברחוב הדרור בגבעת הסלעים. אתר עם אוסטרקון חשוב, המעיד כי בזמן שבמקומות שונים על הגלובוס , אנשים בירברו, אצלנו כבר ידעו לכתוב אלפבית. בהחלט יכולות מרשימות בכל קנה מידה.
מערת קסם, שאפשר שהיא מעידה שהיו פה חברים שלנו, אולי כבר לפני 400 אלף שנה. אנחנו כנראה עוד נשמע על המערה הזו ואולי אפילו כתגלית בינלאומית עם משמעויות רבות.
ראש העין כיום 2014, החלה בפיתוח מקומות חדשים ובניה חדשה לכיוון מזרח ודרום. הסביבה מלאה באתרים ודרכים מקדמת דנא. רשות העתיקות בפיקוח הדוק אבל לא חונק. שילוב העתיקות מתבקש עם חיים חדשים וזוהי משימה לא פשוטה. נקווה שבעתיד אתרים ישולבו בסביבת החיים החדשה כמו גם חלק מהמרחב הכללי.
פה בסביבה הקרובה חפר יעקב קפלן וזיהה לראשונה תרבות חומרית אותה כינה תרבות ואדי רבה
איפה בדיוק חפר קפלן בואדי רבה?
רציתי לדעת היכן בדיוק אבל ממש בדיוק של מטרים היכן קפלן חפר בשעתו בואדי רבה שבראש העין. נדמה לי שמן הראוי לציין חפירה היסטורית זאת בואדי עצמו באמצעות שילוט צנוע שיאיר את הנושא למבקרים במקום. את המיקום המדויק לא ידעתי וביקשתי מפרופסור רם גופנא שיעזור לי. בהמשך ביקשתי שיתמצת את נושא תרבות ואדי רבה מבחינה אקדמית ראויה ותודה לרם. אז רם סיפר לי שלפני מספר שנים ספורות הוא ביקר במקום כי נעשתה שם חפירת הצלה מטעם רשות העתיקות. לעיתים חוק העתיקות צץ באופן מפתיע.
מישהו בנה בית ואז רשות העתיקות חייבה אותו לצורך פינוי השטח מהצו שלהם אחרי שיבדקו את המקום ויראו שאין שם משהו משרידי התרבות ההיא שקפלן זיהה. הסיפור הזה שווה פוסט נפרד אבל היום אני יודע כמעט בדיוק מהו השטח בו חפר קפלן אז ,ואיפה יש סיכוי שאולי ניתקל שוב בחברה שלנו מאז. רק שתדעו שאם אתם גרים בסביבה ארכיאולוגית יש מצב שתצטרכו לשלם כסף על חפירת הצלה. מסתבר שלשכן שלנו מראש העין זה עלה חמישים אלף ש"ח. אם אתם ספקנים אז תשאלו את שגיב מחפוד מרחוב חזון אי"ש 54 שזה ממש ליד החפירה של קפלן מפעם. בגדול האזור הוא בנחל ליד השוק של ראש העין ממש ליד רחוב הגר"א פינת הרב דוד חג'בי והגשרון בכניסה האחורית של השוק.
בפעם הבאה שאתם בראש העין, כדאי לזכור שיש לנו אחלה של תרבות והכל התחיל בואדי רבה.
משמאל שגיב מחפוד מרחוב חזון אי"ש 54 בראש העין מארח את רם גופנא ומדברים על תרבות בואדי רבה
תרבות ואדי רבה פרופסור רם גופנא
הישות התרבותית משלהי התקופה הפריהיסטורית בארץ-ישראל המכונה "תרבות ואדי רבה", זוהתה לראשונה בידי הארכיאולוג יעקב קפלן בעת חפירתו בתל אביב בשנת 1950. לאחר כשנה היא זוהתה ונחפרה שוב על ידו באתר על גדת ואדי (נחל) רבה, מיובלי הירקון, בתחום מעברת ראש העין. באתר זה קבע קפלן לראשונה את זמנה היחסי של תרבות זו ברצף התרבויות משלהי התקופה הפריהיסטורית בארץ ובחר לכנותה "תרבות ואדי רבה". מאז ועד היום משמש כנוי זה בספרות הארכיאולוגית לציון ישות תרבותית שהתקיימה בארץ במחצית הראשונה של האלף הששי לפני הספירה . יש המגדירים אותה עדיין כסופה של התקופה הניאוליתית בעוד שקפלן ואחרים רואים בה כבר את מבשרת התקופה הכלקוליתית. השימוש במונח "תרבות" בזיקה לפרק זמן זה הוא במשמעות הנובעת מן הממצאים הארכיאולוגים: הוא בא לציין הופעה חוזרת ונשנית של מכלולי תרבות חומרית (כלים,יישובים ועוד) בזמן ובאזור נתונים.
יישובי תרבות "ואדי רבה" מתגלים בעיקר בחבל הים-תיכוני של הארץ. כמה מן המאפיינים הבולטים של תרבות זו שונים לחלוטין מאלו של ה"תרבויות" הניאוליתיות שקדמו לה. שרידי היישובים של "תרבות ואדי רבה" מעידים על כפרים חקלאיים גדולים שפעמים השתרעו על פני עשרות דונמים.
היו בהם בתים מרובעים בנויים מלבני בוץ על יסודות אבן. כלי החרס שעוצבו ביד נעשו בטכניקה מתקדמת מזו שרווחה בתקופה הניאוליתית . חלק מן הכלים היו בעלי צורות מזוות . הם חופו ומורקו בשחור, באדום או בחום ועוטרו בחריתות, בטביעות או בצבע. לעתים עוטרו כלים מסוימים בדמויות אדם או חיה, רמז לטכסי פולחן שהיו נוהגים בתקופה זו. בין כלי הצור בולטים בעיקר כלים לחטיבת עצים ולעידור(גרזינים, איזמילים וכילפות). ולהבים לחיתוך ולקציר (להבי מגל).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה