"אתם הישראלים ..."
זה קרה אתמול בשעה שלוש אחר הצהריים לערך ואולי טיפונת יותר מאוחר אבל לא הרבה אחרי. חוץ מזה השעה לא ממש חשובה אבל בכל זאת יש בזה משהו אבל הבה לא נעסוק בזוטות למרות שכל הפוסט הזה הוא אולי זוטא במיוחד כשאנחנו ביום הזכרון ובערב נחגוג את יום העצמאות.
אז אתמול יום ראשון בערך בשעה 10 בבוקר כלומר בערב יום הזיכרון קיבלתי טלפון כשמהצד השני הייתה אשה ששאלה בעברית אם אנחנו קונים מטבעות. עניתי "כן". היא הוסיפה "יש לי מטבעות מחו"ל וגם מהארץ ורציתי לראות אם זה שווה משהו ואולי למכור את זה. יש לי מטבעות מאירופה מלפני היורו ועוד כל מיני דברים מנסיעות, עד איזה שעה אתם עובדים?" אמרתי שהיום ערב יום הזיכרון אצא יותר מוקדם אבל אני פה עד שעה אחת ויש לי כוונה לצאת לסידורים אבל אני חוזר ואהיה גם אחרי ארבע. היא "זה בסדר אגיע עד אחת ואולי קודם ואני יוצאת עוד מעט מהרצליה". אני "אין בעיה עד אחת אני פה ואם משהו משתנה אז אנא התקשרי לנייד שלי. תודה".
בהמשך קרו עוד כל מיני דברים ממש לא מדהימים בחנות והבנתי שהיום הוא לא היום הכי מוצלח עבורי בשנה, אבל איפה זה ואיפה נושא יום הזיכרון העושה למשפחות השכולות מהפכה בנשמה ובכלל דברים שאני בטוח לא מכיר ולא מסוגל להבין.
הדגל של א. אבנר. המעבר בין יום הזכרון ליום העצמאות. מבטא את השכול והמעבר לשמחה כאשר הדגל צף ועולה ומתגבר. טכניקה מעורבת של אקריליק והתזה של שמן, ועיבוד גס בשפכטל ומכחול של מספר רבדים.
סידורים בצהריים וקוברים את אסי דיין בנהלל
הגיעה השעה אחת והגברת איננה אבל הרגשתי שאני לא יכול לצאת לכמה סידורים כי אולי היא תגיע ואז בחום הזה של השרב עם ה 36 מעלות יהיה לא נעים אז חיכיתי, כי סידורים של חנוק מטבעות תמיד יכולים לחכות ופרופסור אריה רוט הקרדיולוג תמיד הסביר לנו שאם יש מקרה חרום רפואי אז ישר לחדר מיון ואנחנו הרי מרגישים נפלא. גם אלון מליס הגיאולוג היה בחנות ודיברנו על כל מיני שטויות כמו כדורגל עם מכבי והפועל וגם על שפיגלר מפעם והבן שלו היום, וגם על יעקב שבתאי המנוח שגר ברחוב לוריא 1 ממש קרוב לחנות וגם ליד אריק איינשטיין והבת שלו והסרט וגם שעוד מעט היום קוברים את אסי דיין ויש כל מיני נשמות טובות שכבר אתמול פתחו בשיח אודותיו ואפילו ראיתי בפייסבוק שני ידענים יעני אעלק בעלי דעה המסבירים שאסי דיין היה בעצם מאד רדוד כבן אדם וכבר שיח ואפילו סרטיו מאד רדודים ואפילו יש כתבה בתוך ספר של אחד גאון מנתניה על הרדידות של החיים על פי אגפא ואני אומר שאולי זה נכון (ולדעתי זה לא נכון) אבל רבק הבחור עוד לא באדמה וכבר אנחנו בקטע של הקטנות בצלעות וציוני הרדידות והעקיצות.
גברת נמרצת ולא מהרצליה בכלל עם סט בן גוריון
לא משנה החום נמשך ואז פתאום מגיעה לחנות אשה מאד נחמדה ואנרגטית. חם לה והיא רוצה לשתות ואני מסביר שהמים בבקבוק הזכוכית שלפניה עם הכוסות החד פעמיים זה בשביל שתיה לכולם ולא צריך לבקש רשות. חשבתי שזו האישה שאני מחכה לה אבל מסתבר שהיא בכלל לא מהרצליה ומסיפור אחר. זו מישהי אחרת שדיברה איתי לפני כשבוע והיא רוצה למכור סט בן גוריון וכמה מטבעות כסף. היא מאד נמרצת ואשה שמחה והספיקה כבר לספר שזה בשביל הנסיעה הקרובה לחו"ל ואפילו לרומא. היה לה עד לא מזמן בעל פולני לא משהו וזה נגמר סופסוף, ולמה לשמור מטבעות ושטויות ולא לעשות חיים והיא כבר מספיק סבלה ואפילו סיפרה לנו משהו מאד אישי והבנו שהחיים לא פשוטים גם בגיל 70 בערך למרות שאני לא חותם על הגיל שלה, אבל נראה לי שהיא יותר גדולה מהגיל של המדינה.
אלון מליס הלך הבייתה ואני מחכה בדד לגברת ההיא מהרצליה וניר הבן שלי שואל אותי בנייד אם אני פנוי לאיזה סידורון עבורו עם הרכב, והסברתי שאני תקוע ומחכה למישהי וניר אמר שהוא יגיע כבר בהמשך. יופי. בחנות המזגן עובד בסדר והמאוורר ממול עוזר לפזר את הקרירות ב 24 מ"ר של כל החנוק, אבל בחוץ ממש סוג של גיהנום ומינה אמרה לי שבאוטו אצלה בדרך מהעבודה חזרה לראש העין זה מראה 41 מעלות. נשמע לא משהו. אין לי מה לעשות והסידורים יחכו ומנשה פנירי לא מפסיק לסמס "מה חדש במטבעות" וגם יהודה מחיפה לא קוטל קנים בתחום המיסרונים ואפילו ביידיש כי ידוע להם שאצלי הנייד סובל הכל. אני יודע שמותר לא לענות אבל אז הכמות שמקבלים רק גדלה.
גברת עם מכנס בהיר וקופסת מתכת עם מכסה ואפילו גומיה גדולה
ואז לפתע היא נכנסה הגברת שאני מחכה לה אבל בעצם אולי היא מחכה לי. למרות שכדור הארץ עגול מסתבר שיש הרבה פינות ובהרבה מקומות. היא הייתה במכנס בהיר וחולצה תואמת, שיער פזור אבל אחרי פן וכנראה בגיל פחות מהמדינה למרות שאני לא סגור על זה, ואני יכול להרחיב עוד כמה דברים חיצוניים לגביה אבל אני מרגיש שזה לא יהיה חכם מצידי להביאם למרות שכנראה יש סימנים מעידים לכל דבר. מומחי מלחמות ותו"ל יעידו שיש סימנים מעידים למלחמה ואנשים חכמים יצליחו לזהותם ואולי אפילו לברוח מזה. אני לא כזה חכם מסתבר, אולי חכם בלילה כשהשחקים יורדים.
הגברת שלנו הסבירה לי שלא הסתדר לה להגיע והיא הייתה בטוחה שאין בעיה להגיע בכל שעה ואכן היא צדקה כי אני הטמבל באותו מקום ומחכה. אין לי לאן ללכת ואנחנו לא בזמן חרום. היא הוציאה קופסא מלבנית ממתכת לא גדולה במיוחד, עם מכסה המחובר לגוף הקופסא וגם הייתה גומיה עבה שהחזיקה את המכסה שלא יפתח מעצמו. בתוך הקופסא היו כמה שקיות עם מיון מוקדם מה שאומר משהו, אבל ככה גם לי יותר קל ואני עושה חשבון כללי וסופר כמה מטבעות ממתכת של פרנק שוויצרי יש, וכמה מרקים גרמניים ואולי כמה פאונדים אבל איך שלא נהפוך ונהפוך בה יש שם בקופסא אולי שווי של 200 ש"ח והכל לעניות דעתי. הבנתי שעיסקת ענק אין פה ומבחינתי העסק הזה שווה לי גג 150 ש"ח. רות סוף.
לדרוך מוקש ואני לא מאמין
האמת שיש עיסקאות שרצוי שלא יקרו ולא יוולדו אבל בטלפון קשה לדעת אלא אם התיאור הוא ממש מדויק. ראיתי שהגברת ממש לא נירגשת לפחות כמעט כמוני והיא שואלת אותי ככה אם כדאי לה לשמור את זה לעתיד כי במחיר הזה היא בטח לא תמכור את זה, כי בניו יורק שם היא גרה היא כבר קיבלה 200 דולר שלמים וירוקים ואפילו הזכירה שם של עסק גדול במנהטן עם המון traffic וגם שם זה לא ממש נראה לה. הבנתי שלא הבנתי דבר ובעצם קרה פה משהו שדרך אותי. אם לא הבנתם אז תחשבו על מוקש שמישהו עלה עליו וכעת המנגנון כבר דרוך והנה הפיצוץ בדרך אלא אם המוקש דפוק או שאולי חומר הנפץ הוחלף בפודרה. ברגע כזה המוח אצלי לא עובד ואין שכל ואני יודע זאת מניסיון קודם ויותר מפעם אחת. הייתי אמור לשתוק כנראה, ולתת לגברת לארוז את מטבעותיה וזהו, אבל מה שיצא לי זה שעניתי לה שאני לא מאמין. כן אני לא מאמין שמישהו ישלם על החבילונת הזו 200 דולר ואפילו לא 100 דולר ואפילו לא 250 ש"ח. כן ככה אני סבור למרות שכולנו עלולים לטעות.
"תדע לך שזו חוצפה.."
הגברת שלנו אומרת לי בחזרה "מה זאת אומרת אתה לא מאמין לי. אתה בכלל לא מכיר אותי אז איך אתה בכלל יודע ותדע שזו חוצפה". עניתי שאני לא מאמין שישלמו לה את הסכום הזה והוספתי אולי בחוצפתי שאני גם לא מאמין לה וזה מתחבר לזה שהייתה אמורה להגיע עד אחת וזה עוד קטע בסיפור הנוכחי. הגברת שלנו המדברת עברית רהוטה וחיה באמריקה כבר אספה את כל המטבעות לקופסת המתכת שלה וצילצה למי שאמור לאסוף אותה. לפני שיצאה פלטה לעברי את צמד המילים הבאות "אתם הישראלים.." ואני קפצתי והשלמתי לה את המשפט "נכון אנחנו הישראלים ממש מגעילים ואת ממש חמודה ומתוקה..." והיא לא נשארה חייבת וסיימה "את זה אתה אמרת וזה נכון!".
במחשבה נוספת יש מצב שהיא צודקת בעיקר לכאלה שבחנוק מטבעות בערב יום הזכרון 2014 עם חום של 36 מעלות בחוץ ותאמינו לי שהיא בכלל לא קשורה לנהג עם פחית הפפסי ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה