אנשים לא מעטים מגיעים לחנות בשביל למכור דברים מיותרים ותופסי מקום או סתם לקבל מושג מה יש להם וכמה הם אולי שווים ואם בכלל. ברוב המקרים הם לא יזכרו אותי וגם אני אותם, כי על פי רוב זהו ארוע קטן, זניח וגם לא משאיר סימנים.
ככה גם קרה לי עם בחור צעיר בשם שי אשכנזי שהיה בחנות ומכר לי כל מיני דברים שנשארו במשפחה, כמו מטבעות מדליונים וכסף מחזור מפעם שתופס מקום. שי שייך לקבוצה הטובה (לפחות מבחינתי) כלומר אלו שבאים, שומעים ומחליטים במקום ומבינים שהחיים זה סרט נע ואנחנו רק ניצבים הצריכים להתקדם. לא הייתי אמור לזכור אותו אבל שי חזר שוב כעבור מספר ימים כי מצא עוד כמה דברים ויש אנשים המעדיפים להשתחרר מדברים לא נחוצים ויש כאלה אחרים האוחזים בזה עד אין קץ. לאלו המעדיפים לשמור דברים בחוזקה ולנצח, יש גם משפט מוביל בדרך כלל ומלא בשכל. "זה לא מבקש אוכל ומים..." אגב לאיזה קבוצה אתם משתייכים? אם חשבתם שניתן לעבור קבוצה אז כנראה ששוב טעיתם כלומר טעינו.
חטטנות ומציצנות אבל ברשות
שי אשכנזי חזר אלי עם עוד כמה דברים שהיו שייכים לסבא שלו מצד אימו. הוא ידע שאני לא קונה בולים ובכל זאת רצה לדעת מה בעצם יש לו ביד ולכן הראה לי כמה דברים בתפזורת שלדעתי לא היו ממש שווים. נבירה בתוך כל מיני דברים מפעם יש בה חטטנות ומציצנות אבל ברשות. הרבה פעמים זה מאד מרגש אותי לגעת בדברים השייכים לאחרים ולעיתים אתה נתקל בדברים ממש חמודים כמו המכתב הזה.
דוד ברוך כותב שם במכתבו המודפס והחתום ומודה על היחס הנאה של הקצין הממונה במשטרת זכרון (הסבא של שי) ומחזיר לו חוב של שתי לירות בתוספת חצי לירה עבור דמי המשלוח והאריזה. הוא שולח המחאת דאר בסכום הזה. הוא מזכיר שהשאיר את העט שפר בצבא (הטעות במקור) שחור כערבון.
מכתבו של דוד ברוך מרחביה ירושלים לכבוד הקצין הממונה במשטרת זכרון יעקב 1955
צילם אליעזר מורב
"בזכרון תפנה ימינה. היזהר יש עצור בכניסה! יש אנשים יפים בזכרון" נפתלי אלטר
מה ניתן ללמוד ממכתב כזה אם בכלל? האם ניתן להשתמש במכתב שכזה כחלק משיעור היסטוריה על ארץ ישראל של שנת 1955? רמי כהן המורה שלנו להיסטוריה בתיכון עירוני ה', אמר לנו שהמצאת הטלפון הביאה סנוקרת להיסטוריונים בשל העדר מסמכים כתובים. אני לא בקטע של תחקיר והסבר אבל אשמח מאד לעזרת הקוראים. מה קרה שם בזכרון יעקב באותו בוקר שדוד ברוך מרחוב אברבנאל 14 רחביה ירושלים "נתקע" והיה צריך את אותה עזרה? כמה זה שתי לירות בשנת 1955 במושגים של היום? זה שהמכתב היה מודפס אומר משהו? ומה לגבי הטעות של הצבע? האם האותיות ע' ו א' היו במיקום זהה במכונת כתיבה כמו שהיום במקלדת? האם עט שפר שחור שווה יותר משתי לירות וכמה זה שווה היום? מתי השתמשתם בהמחאת דואר?
האם גם לכם היה ארוע בו נזקקתם ללוות כסף והשארתם ערבון? אולי מישהו מכיר את אותו דוד ברוך מירושלים ובכלל מה דעתכם על המכתב הזה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה