גילי פלה הבת שלנו כותבת אל וגם על סבתא גניה בערב יום השואה 2016:
"סבתא שלי. 7 שנים בלעדייך. פעם ראשונה שאני כותבת לך. חושבת עלייך הרבה, מדברת אלייך גם, אבל פעם ראשונה כותבת.
ערב יום השואה. כאילו שהייתם צריכים יום מיוחד. אתם חייתם את השואה מדי יום.
לסבתא שלי היה חשוב לספר, להעביר הלאה ולהנציח את השואה בכל דרך שיכלה.
סבתא שלי הייתה מצלמת המון, "שיישאר זכר" הייתה אומרת.
איך אפשר לשפוט ילדה שהחיים שלה נקטעו ביום בהיר. שנקרעה מהוריה באכזריות. שאיבדה את מרבית משפחתה.
אבל סבתא שלי בחרה בחיים. בחרה בשמחה. "שמחת חיים" היה עוד ביטוי שגור בפיה. "שתהיו מלאים בשמחת חיים".
המשפחה הייתה עבורך הכל, האהבה שלך, הגאווה שלך. רצית כמה שיותר נכדים, כמה שיותר נינים. לאמא אמרת (אפילו בגיל לא כל כך צעיר) תביאי עוד אחד נו, לא מאוחר, אפשר גם תאומים. הכי טוב תאומים. סבתא שלי הייתה תאומה.
חיידק הצילום עבר לאבא ואליי שמצלמים הכל. שיישאר זכר.
סבתא, נזכור, ולעולם לא נשכח."
"סבתא שלי. 7 שנים בלעדייך. פעם ראשונה שאני כותבת לך. חושבת עלייך הרבה, מדברת אלייך גם, אבל פעם ראשונה כותבת.
ערב יום השואה. כאילו שהייתם צריכים יום מיוחד. אתם חייתם את השואה מדי יום.
לסבתא שלי היה חשוב לספר, להעביר הלאה ולהנציח את השואה בכל דרך שיכלה.
סבתא שלי הייתה מצלמת המון, "שיישאר זכר" הייתה אומרת.
סבתוש וגילוש בבית של משען במצולות ים והשנה 2008.
בשבעה של סבא שמואל שמביט מלמעלה בציור של אחי לוינשטיין האחיין שלי
איך אפשר לשפוט ילדה שהחיים שלה נקטעו ביום בהיר. שנקרעה מהוריה באכזריות. שאיבדה את מרבית משפחתה.
אבל סבתא שלי בחרה בחיים. בחרה בשמחה. "שמחת חיים" היה עוד ביטוי שגור בפיה. "שתהיו מלאים בשמחת חיים".
המשפחה הייתה עבורך הכל, האהבה שלך, הגאווה שלך. רצית כמה שיותר נכדים, כמה שיותר נינים. לאמא אמרת (אפילו בגיל לא כל כך צעיר) תביאי עוד אחד נו, לא מאוחר, אפשר גם תאומים. הכי טוב תאומים. סבתא שלי הייתה תאומה.
חיידק הצילום עבר לאבא ואליי שמצלמים הכל. שיישאר זכר.
סבתא, נזכור, ולעולם לא נשכח."
אמא שלי וגם חולצה לבנה. "תבוא בחולצה לבנה זה חגיגי"
והשנה 2005
והשנה 2005
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה