ההדף שיצר הפוסט של גידי אורשר העלה אצלי סיפור אמיתי מהעבר הלא ממש רחוק. אני שמעתי אותו ולכן עדות שמיעה לא מחייבת, אבל בכל זאת סיפור נחמד לפחות לדעתי. כל אחד רשאי לקחת את זה לכיוון שלו ואני רק מדווח ואל תירו בי בבקשה.
אגב גידי אורשר למד בעירוני ה' בתל אביב והנה עוד מידע לא חשוב. מישהו אמר לי לא לשמוע למבקרי קולנוע ולכן אני הולך כמעט לכל סרט ישראלי חדש. אני מאד אוהב סרטים ישראלים ואין לי סולמות.
המספרת היא אחת מאם התותבות שבן משפחתה האהוב אושפז בבית חולים. אם זה חשוב לכם אז בית החולים היה בתל אביב ומצבו של החולה ממש קריטי. הרופאים ניסו הכל ובסוף הודיעו למשפחה שהרפואה לא יודעת יותר מזה והם מרימים ידיים. עכשיו הכל בידי שמים.
המשפחה סרבה להאמין ומישהו עם ניסיון העלה את שמו של המקובל יצחק כדורי. הרופאים לא התנגדו ואמרו בבקשה. הסידורים נעשו וזקן המקובלים כדורי זצוקללה"ה, הובא לשם ברכב מפואר ואפילו ללא תמורה, למרות שהיא אמרה לי שהנכד רמז וגם קיבל חמישיה ואפילו בירוקים, כי מה לא עושים עבור בן משפחה יקר ואהוב.
זקן המקובלים הגיע בליווי הנכד ונכנס לחדר ועשה את מה שמקובל לעשות במצבים שכאלה. לא הייתי שם ולכן איני יכול לפרט. המשפחה וכל המסדרון היו נפעמים ועם הרבה תקוות. כולם נשאו תפילות. הלילה היה שקט וכעבור פחות מיממה נערכה הלוויה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה