את בן-ציון יהודאי ז"ל 1928-2013 לא הכרתי. את בנו רפאל שיזכה לשנים טובות, כן.
בן ציון ושושנה בצעירותם
מנהלי החברה הממשלתית לדורותיהם היו מינויים עם ניחוח פוליטי וברור שיש מכרז ותחרות ובכל זאת תמיד טוב שיש עזרה מחברים של חברים ולא רק בגדוד העבודה. כן היו תמיד נגיעות פוליטיות בישראל וזה לא נורא. ימין ושמאל ואין רק חול. פעם בשיחה הבנתי שרפאל מחובר לשוטף ומבין את סוחרי הענף ממש טוב וזה לא ברור מאליו כי היו מנהלים שחיו בסרט אחר.
רפאל היה מנהל שונה מקודמיו. כרואה חשבון מהיר מחשבה וחובב מספרים ומאזנים ופחות מחובר לקטע האספני. יש שיראו בזה חסרון ואחרים יתרון.
החברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ הלכה וגססה זה שנים הרבה וכשהוחלט שהמדינה מוכרת כלומר מפריטה, היה זה רפאל יהודאי האיש שהוביל את המהלך והדבר עבר בהצלחה. גם בעסקים יש התחלה, אמצע וסוף ואיני יודע מה יותר נחשב, אבל נדמה לי שלהקים משהו זה יותר כייף וסיום זה קצת עצוב כמו לוויה אבל ככה זה בחיים.
ממש לאחרונה קיבלתי מרפאל יהודאי ספר בשם בכרם בן-ציון. ספר אוטוביוגרפי שכתב אביו אודות הבית, השכונה והתנועה.
בן ציון יהודאי בכרם בן ציון
בית, שכונה, תנועה
עריכה פזית עדני תמונת עטיפה יהודה חשאי הודפס בישראל 2011
בית, שכונה, תנועה
עריכה פזית עדני תמונת עטיפה יהודה חשאי הודפס בישראל 2011
בן ציון יהודאי עם אביגדור קהלני, רוני מילוא, ישראל קיסר, שלמה להט ויהודה וילק
רפאל יהודאי בבר מצוה מתוך הספר בכרם בן ציון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה