יוסי אפריגן השכן שלנו מפעם מרחוב סוקולוב 91 מצליח להפתיע אותי מדי פעם עם דברים מיוחדים ומרגשים. כל אחד וריגושיו שלו. בפעם הקודמת זו הייתה קופת חיסכון מתכתית מפעם של הבנק הפולני PKO. הפעם יוסי הביא לי בובה מעץ המשמשת לקישוט בבית וגם כתיבת תזכורות עם נייר. יוסי איתר זאת באחד השווקים לדברים ישנים כי יוסי אפריגן חובב שמונצעס ידוע כולל ג'אנק. את הריגושים שלו מתחום הסוסים נשאיר לפעם אחרת. ברגע הראשון הטלתי ספק בקביעתו הנחושה (לצערי זה קורה לי באופן די קבוע) אבל אחרי 7 שניות תמימות הסכמתי איתו ויותר. מאחור יש חותמת פשוטה של שם העסק שלהם בשם פינת קשוט PINAT KISHUT וגם מדבקה ממוספרת של מס קניה. מי יודע לתארך מס קניה על פי מספר? לטענתו הצודקת מדובר בעבודה של אדם וביאנקה שהיו זוג פולניים שייצרו עבודות שונות והכל במו ידיהם אי שם באמצע או בסוף שנות השישים.
בובה עם כובע צבעוני כדור עץ ועט לרישום
אדם וביאנקה עבדו ביחד בחדר קטן שהיה למעשה סוג של מחסן אחורי בסוקולוב 93 שזה הבניין שבו גרנו. החדר היה די קטן ואפילו יותר קטן מהחנוק שלי וזה כולל שירותים עם חלון מאחור וגם בצד. אפילו היו כ-4 מדרגות יורדות לאותו מחסנון שלדעתי היה בגודל של כ-20 מ"ר לערך והכל צמוד לפחי האשפה מאחור. הכרתי את המקום הזה ממש בסדר כי בתקופת הרדיאטורים זה היה המחסן ששכרנו. היום זה סוג של דירת מגורים ואפילו "אימצו" את סביבת חדר הפחים שכבר לא קיים כסוג של תוספת. מי יודע איך קוראים לסיפוח של שטח הגינה הציבורית למרחב הפרטי?
אדם וביאנקה התמחו בייצור עצמי של בובות מעץ עם תוספות שיער ועור. יש מצב שחלק מחומרי הגלם היו שאריות של יצרנים אחרים. אלו היו מוצרי קישוט לבית שנעשו בעבודה ידנית של חריטה והדבקה. כל מוצר ניתן לקטלג ופה מתחילה חוכמת האספנות למי שיש. נדמה לי שבהתחלה אפילו גרו שם ובהמשך כבר לא ורק עבדו ואני לא יודע אם הפרק שלהם באותו מחסן היה של שנים בודדות ואולי רק כמה חודשים כי ילדים קטנים ומימד הזמן יוצרים בלבול וסלט. כמה זמן לדעתכם היה קנדי נשיא ארצות הברית? וכמה זמן פעלה יחידה 101?
הבובה עם הגליל
מה אני יודע לגבי אדם וביאנקה? בתכל'ס כמעט שום דבר. ביאנקה הייתה עדינה ונאה ואדם היה מעשן (אולי גם מקטרת) ועם זקנקן של טרוצקי ואולי מזכיר במשהו את אותו בן אלישר השגריר בפריז. אני מעריך שהיו צעירים מהורי בעשר שנים לפחות. אני מניח שעבודה מסוג זה הצריכה מהם מאמצי שיווק לא קלים כי כל סחורה חייבת להימכר והשוק הישראלי מעולם לא היה מאד גדול ובטח לא קל. אולי זו הסיבה שנדמה לי שהיו בסוג של מתח חרדתי שמאפיין עד היום הרבה עצמאים וגם פולנים. האם זו הייתה עבודתם היחידה או אולי משהו שעשו בנוסף לעיסוק אחר? האם המשיכו בכיוון הזה והאם נשארו בישראל? מי יודע?
אדם היה על הכנת עבודות העץ באמצעות מחרטה וקידוחים וביאנקה על ההדבקה והתוספות משיער ועור. אולי הגיעו ארצה בעליית גומולקה ואולי לא כי העברית שלהם הייתה עם אקצנט פולני מאד חזק ואמא שלנו דיברה איתם פופולסקו שזה פולנית. בטוח שגם קנתה מספר דברים בשביל הבית ובשביל אחותה התאומה וגם כמתנות. נשארה לי בובה עם ראש מלא שיער שעליה נכתבו הרבה תזכורות וגליל הנייר דומה לגלילי מכונות חישוב. הפריט הזה שמור בחנות וזה מסוג הפריטים שלא יזרקו לפח.
הכיתוב על בסיס העץ פינת קשוט PINAT KISHUT וגם מס קניה 143063
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה