יום רביעי, 18 ביולי 2018

הגברת עם הבולדוג הצרפתי

July 15    2018

יש עיסקאות שאתה לא שוכח לעולם. לא תמיד זה בגלל הכסף שהרווחת מאותה עיסקה כי אם הפרטים והאווירה שהיו שם. כסף בא וכסף הולך אבל הסיפורים נשארים בזכרון כי היו שם כמה ארועים בלתי מחיקים. זה בדיוק הסיפור מפעם עם בולדוג צרפתי שחור וגברת שותקת משכונת רחביה. ברור שהיו גם מטבעות.
יום אחד קיבלתי טלפון ממישהו בכיר וגם ותיק בתחומנו והנוסח היה משהו בסגנון הבא. "צור קשר עם הגברת בבקשה ותן לה יחס מיוחד. כעת הכל בידיים שלך".
יש מצבים שהמושג נעשה ונשמע, מאד ברור וכל שאלה מיותרת. לא בטוח שהמילה שליחות היא הנכונה, אבל משהו פנימי ממצב אותך להיכון מתוח. יצרתי קשר עם גברת לא צעירה והקידומת 02 כלומר זה אזור חיוג ולא הגיל. מהצד השני נשמעה אישה לא צעירה עם קוד דיבור ממוקד וקצר "יש לי מטבעות זהב מהולנד. יש הרבה וכולם זהים. תגיע מחר בבוקר לבנק לאומי ברחוב רמב"ן בירושלים." ככה בערך התנהלה השיחה וכבר אמרנו נעשה ונשמע. אני לא מסוגל להתמקד בשנה אבל אם תרצו ניתן לנסות ולשחזור. מזה שנים רבין מהווה נקודת ציון. האם זה היה לפני או אחרי? לא זוכר.
על הבוקר יצאתי מוקדם מהבועה של אזור המרכז ואני בדרכי לעיר הבירה. אני אמור להגיע מוקדם לסניף בנק לאומי ברחוב רמב"ן 21. הדבר היחידי שאני מכיר באופן אישי מהרחוב הזה היא אימו הטובה של נונק שגרה יותר למעלה ברחוב וליד טחנת הרוח שבמספר 8. הגעתי לשם ואני כבר מחנה את הרכב ומיד חש באווירה שונה. אויר הרים צלול וקריר והאבן הירושלמית מפקסת אותך לסביבה היוקרתית מפעם. אני כבר מצוי בתוך הסניף הקטן של בנק לאומי וברור שאני לא מזהה איש אבל ידעתי שלא אהיה לבד. היום אני יודע שהמבנה הזה קרוי בית בונם וזו פנינה אדריכלית בסגנון הבינלאומי אצלנו בארץ הקודש.
ירושלמים הם גזע שונה ואני מקווה שזה לא נשמע גזעני. מישהו הסביר לי פעם חצי בצחוק שהמצור במלחמת העצמאות השפיע על אלו שהיו שם והמחסור במים ואוכל עושה משהו לגוף ולנפש. אני מכיר שני אנשים שהיו שם כילדים ולדעתי יש באמירה הזו הרבה יותר ממשהו סתמי.
ידעתי שכולם שם בבנק ירושלמים. אני בטוח שהם כולם ידעו שאני לא ירושלמי ובטח לא כמו יהורם הגאון מרמת השרון. נכנסתי לבנק הצנוע והקטן והבטתי ימינה ושמאלה ועוד מבט המחפש משהו מוכר וראיתי מקום ישיבה נוח ללקוחות הבנק ושם חיכתה גברת מבוגרת ולידה כלב בולדוג צרפתי בצבע שחור ואפילו צייתן. ניגשתי לבולדוג החמוד והמעט עצובי ויש מצב שהרחנו אחד לשני וככה הכל התחיל. כלב ותינוק שוברים דיסטנס. הגברת שישבה שם בשקט ובבטחון הבינה שאני האיש מהמטבעות. אחרי שלום קצר ובלי התרגשויות מיוחדות היא הורתה לי לגשת לחדר הכספות של הבנק בקומת המרתף ולהמתין שם עד שיגיע האיש מטעמה שיסדיר הנושא. היא בעמדה שהדברים נעשים מעצמם והיא לא נכנסת לפרטים ולזוטות. סוג של צדקת שמלאכתה נעשית בידי אחרים והיא רק קובעת מדיניות על וכל השאר זה נלווים. לא חושב שהיו שם קרובי משפחה מהמעגל הקרוב כי אולי לא היו כאלה אבל בואו נרפה מהאישי למרות שמבחינתי זה הסיפור ולעזאזל הרווח והג'ובות.
מטבע זהב של וילהלמינה, מלכת הולנד

העיסקה הושלמה כלומר הכסף אצלה בחשבון הבנק והמטבעות כולם אצלי ותאמינו לי שמטבעות לא תופסים מקום אפילו אם זו כמות של מאה או מאאתיים כמו שאומרים אחינו בירושלים. אם העיסקה מענינת אתכם אז בגדול היה מדובר במטבעות הולנדים מזהב. כולם זהים כפי שאמרה הגברת וכולם של וילהלמינה, מלכת הולנד האהודה. 10 גולדן וקצת פחות מ-7 גרם למטבע. מטבעות שהמסחר בהם נע סביב מחיר הזהב ובמקומותינו אינם נדירים ובכל זאת כמות שכזו קשה לשכוח. פה בארצנו בדרך כלל רואים סוברינים אנגלים, פרנקים צרפתיים ואפילו בלגים. גם תורכיים הולך בסדר, פזה מכסיקני וגם סתם נשר כפול אמריקאי אבל כמות של הולנדים יותירו זיכרון. מה אתם יודעים לגבי הולנד ושואה ולמה תמיד חייבים להכניס שואה לכל דבר?
זכרתי את שמה של הגברת וליתר דיוק את שם משפחתה. הייתה לי השערה לא מבוססת והאמת שהתביישתי לשאול והיא גם לא הייתה בקטע של לדבר ואז גם הייתי כנראה צעיר ונחפז שמסיים מהר. בקיצור שנינו לא היינו בקטע של מי כבודו ודיבורים כפי שקורה לי בשנים האחרונות המעידות שאנחנו כבר בשליש השני אם לא למעלה מזה. אני זוכר מהזמנים שאבי שמואל היה בחנות וכמעט תמיד התפתחה שיחה עם הבאים לחנוק. הדיבור והכניסה לדושיח הם המפתח לעסקה עכשווית ואולי גם עתידית. זה נכון כנראה בכל העולם ואולי במרשתת זה אחרת אבל לא בטוח. אין כמו יחס אישי ודיבורים ולא אמרנו שמעבר לזה.
העסקה כאמור הושלמה ואני כבר בדרכי חזרה וירושלים מבחינתי זה בעיקר הדרך היורדת לים הגדול. חזרנו לחיים ברצועה הנושקת לחוף ושכחנו מהכל. מדי פעם נזכרתי באותה גברת ומשתי סיבות. בכל פעם שראיתי בולדוג צרפתי וככה גם לגבי מטבעות הולנדים.
אורי דרומי הנהדר כתב עליה באחרי מות. ד"ר יהודית שאלתיאל 1913 -2010, פסיכולוגית נאבקה למען שם בעלה האלוף דוד שאלתיאל

משמאל יהודית שאלתיאל ומימין תמר ילדתם המאומצת של דוד ויהודית שאלתיאל. 
מתוך הספר דוד שאלתיאל, ירושלים תש"ח. 
משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1981.

יום אחד לפני שנים בודדות הופיע אצלי בחנות מישהו שחי כעת באמריקה ובמקור הוא מפה. שם משפחתו זהה לשמה של הגברת. דיברנו ככה בקטנה ושאלתי אותו אם יש לו קשר משפחתי לאלוף דוד שאלתיאל מירושלים. הוא ענה בחיוב. רציתי להיות בטוח שאכן זו היא. שאלתי אותו שאלה אחת בלבד. כשהזכרתי את הבולדוג הצרפתי ראיתי את החיוך והעיניים הזורחות.

דוד שאלתיאל 1903 - 1969 
היה ממפקדי הש"י - שירות המודיעין של ארגון "ההגנה", 
מפקד חטיבת עציוני שלחמה בירושלים ובסביבתה במלחמת העצמאות, 
אלוף בצה"ל ושגריר ישראלי בארצות שונות

הקדמה של יהודית שאלתיאל ירושלים 1981 מתוך הספר
דוד שאלתיאל, ירושלים תש"ח. משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1981.

הכלבה דונה מרחוב החשמונאים


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה