פעם ממש מזמן נסעתי ברחוב משה סנה בואכה בני אפרים. פעם קראו לזה דרך הרצליה למרות שרמת השרון שכנה שם ואפילו לפני שנולדה הרצליה. אגב מי הרמת שרוני הכי מזוהה מבחינתכם? למי שמתקשה זה משהו באזור של קריית שאול מרמת השרון לתל אביב ופעם הייתה שם מסעדת הפיל שמעולם לא אכלתי שם אבל מישהו שעבד שם הצליח לעבוד עלי וזה ממש בסיפור אחר.
בדרך כלל אני נוסע ממש לפי חוקי התעבורה וזה אומר לא יותר מהר ממה שכתוב בספר החוקים ויש מישהי שממש מוטרפת מזה ולדעתי אין לה שום סיבה אמיתית ויש מחקרים ממומנים המוכיחים קשר בין נהיגה לביצועים במיטה. לפני בכביש היה רכב ממש מהודר עם כל התוספות בצבע ירוק מתוצרת אנגליה. רכב מצוחצח שכל הניקלים שלו הבריקו לשמים באופן בולט. נדמה לי שזה היה יגואר ובניגוד לחיה הזריזה והמהירה, הרכב הזה היה הכי איטי בעולם והכביש כולו פתוח. נסעתי אחריו והסתקרנתי. לדעתי זה היה פחות משלושים קמ"ש והרבה לפני שהיו שלטים כאלה בתוך העיר ברחובות קטנים. לא ידעתי להסביר את הסיבה לאיטיות הזו. עברו כמה ימים ושוב הרכב הזה באותו כביש ואפילו בכיוון ההפוך. הכל אותו דבר. רכב מבריק ומצוחצח כאילו הרגע הורידו לו הנילונים וברור שגם הכי איטי בעולם. הפעם הסתקרנתי מי הנהג/ת הקשיש/ה. עקפתי ונצמדתי לרכב. את מי ראיתי?
פעם ממש מזמן הגעתי לחנות המטבעות והמדליות של החברה הממשלתית בע"מ ז"ל ששכנה ברחוב מנדלי 3 בצמוד לסניף הדואר. זה היה בשעות הצהריים ואז היו שעות מיועדות לסוחרים מכל רחבי הארץ שהגיעו בזמן שלא יפריעו לתנועת הקונים הרגילה. כן פעם בשנות השמונים שאני זוכר וגם בשנות השבעים היו די הרבה סוחרים שהחזיקו למכירה מטבעות, מדליות ובעיקר עדיליונים של החברה הממשלתית בע"מ שהייתה המשווקת הבלעדית של מטבעות הזכרון של בנק ישראל. היו כסאות להמתנה כי כמעט תמיד היה שם תור. יום אחד בעודי יושב ומחכה אני רואה מישהו די מוכר יוצא משם עם שקית והלוגו של החברה למדליות. את מי ראיתי?
יהורם גאון תקליטונים 7 אינץ' צילם אלון מליס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה