בלי התרעה או טלפון מקדים נכנסו אלי שניים על הבוקר. אבא ובן וברור שחבשו מסכות. ישר זיהיתי את האבא משום שגם אחרי יותר מארבעים שנה הוא לא השתנה במיל והנגיעות לבן בשיער לא אומר כלום. חוצמזה, ראיתי אותו די הרבה פעמים במסלול של בן יהודה אלנבי צועד נמרצות בהליכה האופיינית לו ולא הטרדתי. הבן מאד דומה לאביו ואולי טיפונת נמוך יותר וגם 185 ס"מ פלוס זה בסדר. האבא התחיל לדבר על מטבעות פדיון הבן והבנתי שיש כבר דור שלישי וזה נהדר ולא התאפקתי מעבר למלל קצר ואמרתי להם שאני מכיר וזוכר את האבא ואפילו את זה שהיה אחלה שחקן בנבחרת התיכון שלנו בסוף בן יהודה ולעניות דעתי הקובעת גם היה השחקן המצטיין. אפילו זכרתי אותו משחק במגרש בית"ר תל אביב על הירקון עם המנהל נאג'י ופיני גרשון המאמן. מבעד למסכות ראיתי את ההפתעה וגם את זה שנעים להם. אין כמו מחמאות לא מתוזמנות.
האבא היה מופתע והחלה סדרת שאלות מאיזה מחזור ושנה אני ובכלל לא נעלבתי שהוא חשב שאני אולי גדול ממנו ושיער לבן מצליח לבלבל רבים. הרבה פעמים שאלו את אימי אם אבא שלי הוא גם אבא שלה. זה קרה לי גם עם חברים בחנוק ולמדתי לתת אחלה תשובות והשואל התבלבל. פעם מישהו שאל אם אני הבן של חבר שהיה בחנות והחבר צחק ואמר שהוא לא האבא שלי כי אם הסבא. צחקנו עד שבמקרה אחר מישהו שאל חבר אחר שלי עם שיער שחור אם הוא הבן שלי ואני עניתי שלא ואפילו הוספתי שזה הנכד שלי.
אז חזרנו לבן ולאבא ולמטבעות פדיון ונתתי את ההסבר עם החמישה סלעים והמטבעות בהנפקת בנק ישראל בשנות השבעים וברור שזה כשר למהדרין ויש תעודות עם הסברים והרבנים הראשיים חתומים על זה. החתימות של הראשון לציון הרב יצחק ניסים והרב הראשי הרב איסר יהודה אונטרמן וגם הראשון לציון הרב עובדיה יוסף והרב הראשי הרב שלמה גורן, כולם ביחד ולחוד זצ"ל. והמחיר כולל קופסה ושתי תעודות סה"כ 700 ש"ח כולל הכל.
מצוות פדיון הבן אחלה מצווה וגם אני זכיתי עם בני בכורי ניר יוסף והנה השנה גם רחלי וניר זכו לבן בכור ושמו בישראל דויד רפאל, אולם מפני שהאם רחל נולדה למשפחת כהן הרי שיש להם פטור גורף מפדיון הבן. גם לוי פטורים.
ידעתי שאם אזכיר את יעל אלכסנדרוני הוא יתאפס מבחינת הזמנים ולא הזכרתי בכלל את צחי הנגבי ולא את לוני ממכבי תל אביב שלמדו איתו באותו מחזור ולא את עניין אנטבה שגם שם היה עם אחד הכוחות בשרותו הצבאי ואפילו לא את המשחק בבית ספר שבח עם דני ברכה ולי זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהייתי שם באולם ההתעמלות של תיכון מקצועי שבח, עם המנהל סבו ומיקי ברקוביץ כבר לא היה תלמיד והיה הרבה רעש ולא זוכר מי הפסיד ומי ניצח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה