יום אחד הגיע אלי מישהו לחנוק המטבעות ורצה לברר משהו אודות הפריטים שברשותו. זה מה שקורה בדרך כלל בחנות המטבעות ברחוב בן יהודה 18א' וקוראים לזה קונים, מוכרים וגם שואלים. אם ענית נכון והצד השני רוצה להתקדם, אזי השאלות והתשובות זה הדבר שמביא לאקט עצמו. נראה לי שזה הסידור המקובל בחיים לעוד הרבה דברים. אנשים המציגים את עצמם זה הדבר הכי טוב והכי ראוי. ככה אתה יודע עם מי אתה מדבר ובכלל נראה לי משהו די אלמנטרי. לפעמים זה ממש נחמד לדעת שאתה מדבר עם מישהו שאולי היה לך קשר כלשהו לשמו. אין סוף לקשרים והקשרים.
אז אותו איש סימפטי ותכליתי מציג עצמו בשמו זאב אלקושי. השם הזה עשה לי משהו כי ידעתי שהשם הזה מוכר לי בעקיפין דרך ספר אוצר פתגמים וניבים לטיניים שהמחבר שלו זה אחד בשם אלקושי גדליה. את הספר הזה קניתי בזמנו בחנות יד שניה לספרים אולי דוד בן עמי אנדרס משום שהוא נראה לי מאד יסודי והיו בו גם הערות בכתב יד ועוד דפים מוזרים עם הערות מנוקדות ומעניין מי האיש חנוך דימנט ששמו כתוב בכתב יד באחד הדפים כבעל הספר. מישהו התעמק במה שכתוב ואחרים יגידו פשע נגד האנושות. ספרים מסוג זה תמיד אהבתי ואולי הכל התחיל מחגיגות בר המצווה שם קיבלתי משהו בתחום שכתב ראובן אלקלעי. כמה ספרים קיבלתם לבר או לבת מצווה?
זאב אלקושי היה מופתע וטען להגנתי שאני כנראה מהבודדים שמכירים ספר זה ואת שם המחבר שהוא במקרה אביו.
ד"ר ג. אלקושי אוצר פתגמים וניבים לטיניים
פעם היה לי תחביב משונה להחזיק ספרים שהם לקסיקונים של מילים וביטויים משפות אחרות. אני יודע שאני לא היחיד בתפיסה האומרת שאם אני אוחז בספר מסוים, יש סיכוי שמה שכתוב בו יטמע ויחלחל למוחי הקטן. לצערי התאוריה הזו כשלה ומה שבספרים נשאר בספרים ומה שבראש הלך ודעך. אני כמעט בטוח שגם למשפט האחרון יש גירסה תואמת בלטינית.
אלקושי שם מעניין בסדרת האל כמו גם אלדמע ואליגון.
אוצר פתגמים וניבים לטינים 1959
THESAURUS PROVERBIORUM LATINORUM
Gedaliah Elkoshi Ph. D
הוצאת יוסף שרברק בע"מ תל אביב
חנוך דימנט רמת גן
ה ל ה הרשימה למען הפקיד
פרופ' גדליהו אלקושי לימד את ספרות ההשכלה העברית באוניברסיטת תל-אביב.
השבמחקהכרתי את פר. גדליה אלקושי ואת בנו זאב בנסיבות טרגיות.הבן והאח אהוד אלקושי ז'ל נפל במלחמת יום כיפור בסיני בקרב הבלימה בגזרה המרכזית.אהוד היה חבר שלי, ובתקופה הקצרה שהכרנו,בילינו בשבתות עם בתו תרזה,בגן " המפלצת" בירושלים. הטראומה של נפילתו,של מלחמת יום כיפור,של העובדה שכבר הייתי אלמנת צ"הל שנתיים, חתמו אצלי למשך שנים רבות את התהום הנוראית הזאת.לפני שבוע
מחקצפיתי בסרט" גולדה", ומאז אהוד איתי.אני נשואה,אמא סבתא,פנסיונרית,אושר על פי כל אמות המידה,אבל התהום,פניו של האבא גדליהו בדירתו ,עטוף במדפי הספרים,בשכול ,כל אלו עכשיו איתי.אהוד תנוח על משכבך בשלום,ומי ומה ירגיעו את הכאב שלא מניח ,ורק מדי פעם צולל לתהום הזאת.
נוגע ללב
השבמחק