לילה אחד נפטר השכן של שמעון סבג ברחוב זמנהוף 30. ברור שבתל אביב. השכן הזה היה חסר כל. לא משפחה, לא רכוש, לא חברים ואפילו לא כלב או חתול. הדירה הייתה כנראה של ההורים שנפטרו ובדמי מפתח ואולי סידור כלשהו של לשכת הסעד. סוג של הומלס אבל עם קורת גג שחי מהיד לפה וגם קצבה של בטוח לאומי וזה מספיק לאנשים צנועים. השכן של שמעון נהג להסתובב ברחובות העיר ולאסוף דברים מסוגים שונים ולאגור בבית. כלפי חוץ לא היה שם שום ריח או סימן מחשיד למה שהתרחש פנימה. שכן שקט שלא הזיק לאיש ולא נשאר חייב אגורה.
יום למחרת כבר הייתה לוויה עם מעט אנשים וכעבור פרק זמן קצר ומכיוון שאין יורשים החליט בעל הבית לפנות הדברים והדירה עברה לרשותו כשכל החפצים מועברים מהדירה לרחוב. היו שם המון דברים ועוברי אורח ליקטו ואספו דברים מאותו מערום. דברים כאלה הם חגיגה למאתרי מזכרות ואספנים למיניהם. תמיד ניתן למצוא משהו ישן שיהיה חדש באוסף כלשהו. לאט לאט ואפילו די מהר לא נשאר כמעט כלום ושמעון סבג השכן החליט שגם לו מגיעה מזכרת מאותו שכן. הייתה שם פלטה לשבת שחיכתה שמישהו יאמץ אותה. זה היה נראה ישן אבל במצב טוב ותוצרת גרמניה זה בטוח משהו איכותי ושמעון לקח אותה הבייתה והכניס לשקע. לא נדלק כלום ובהמשך קפץ הפקק. שמעון סבג היה אלוף ישראל בהאבקות במשך 21 שנה וגם חשמלאי חובב שידע לתקן הרבה דברים. סבג שלף מברג פיליפס והחל פותח את הפלטה ואכן החוט היה מנותק. הברגה קלה והפלטה מוכנה להפעלה ובכל זאת לא קורה כלום. ואז סבג הבין שאולי גוף החימום שבק. הוא פרק שוב את הפלטה וניגש לקרביים. שם חיכתה לו הפתעה בצורת קופסת מתכת שהוצמדה בצורה מקצועית לפלטה מבפנים. הוא פרק את הקופסה והיא שקלה לא מעט. בתוכו היו כמה עשרות מטבעות זהב. האוצר הזה ליווה את שמעון סבג שנים טובות ועזר לבני המשפחה בחיים. זו הייתה הפעם השניה שהמזל האיר פנים לשמעון סבג שהיה ספורטאי מצטיין ואלוף ישראל. הפעם הראשונה הייתה כשהחליטו בועד האולימפי שבמשחקים האולימפיים במינכן 72 יסעו ספורטאים צעירים ומבטיחים ושמעון סבג נשאר בבית.
שמעון סבג אלוף אמיתי... בידיעה מ 1965
קרדיט : אביהו בר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה