כאספן ובן למשפחה ממייסדי יישובנו פרדס חנה-כרכור, במשך תקופה ארוכה רציתי לערוך תערוכה בבית הראשונים שתחבר עבור התושבים את שני התחומים אספנות והיסטוריה מקומית. משפחתי מאז ומעולם עסקה בתחום התעשיה, גם סבי ברוך שכטר וגם אבי דוד אלזנר היו חרשי ברזל ובכל חופשה בילדותי הייתי מגיע למפעלים באזורנו עם סבי ורואה איך הוא ממציא פתרון ייחודי לכל בעיה של מכונה שנשברה וחדלה לעבוד. לכן כשהתחלנו לחשוב על תערוכה הנטייה שלי הייתה להציג פריטי אספנות מתוצרת אותם מפעלים שזכורים לי לטוב. היו הרבה אפשרויות אבל בחרנו כנושא את מפעל הידית בגלל מגון המוצרים העצום שלו שבימינו הפכו לפריטי אספנות מבוקשים. אחד מסיפורי הילדות של אימי היה כיצד היא הייתה יושבת בשער ביתנו שנמצא במורד הרחוב ממפעל הידית וסופרת את האוטובוסים מלאי התיירים שמגיעים למפעל לקנות ממיטב מרכולתו: גמלים, בובות ועוד. אני עצמי באחת הפעמים בה הגעתי למפעל כילד נתנו לי להפעיל לרגע את הפנטוגרף והנה יצא ממנה פסלון יפיפה של יהודי חרדי , הפסלון ניתן לי במתנה וזה הפריט הראשון מתוצרת הידית שנכנס לאוסף שלי ובעקבותיו באו רבים אחרים. בכל הזדמנות שיש לי להגיע לאחד משווקי הפשפשים אני עובר דוכן אחר דוכן בחיפוש, שמע יש פריט עץ זית בין הפריטים המוצגים ואם יש כזה מיד אני הופך אותו בתקווה לראות את חותמת בית החרושת הידית. לאחר שנים כשהמפעל חדל לעבוד והגעתי למתחם הידית לפעילויות תרבות נזכרתי בתקופה בה המכונות עבדו בקצב והתעשיה במושבתנו הייתה דוגמא ומופת לישובים רבים אחרים בארץ.
ההזדמנות שניתנה לי ולגיל שלו לאצור את התערוכה גרמה לנו להיחשף לאספנים רבים ולראות פריטים שלא ידענו לפני כן על קיומם. הליך איסוף הפריטים והבחירה מה להציג ומה לא היה ארוך ומורכב. הפריטים היו מרשימים ומיוחדים, כיצד לברור מה מענין יותר ועל מה לוותר? מאחר ומרחב התצוגה שעמד לרשותנו היה מוגבל הגענו להחלטה לייצג קבוצות מוצרים שונות ולפיהן לבחור את הפריטים. בקטלוג זה תראו את הפריטים אותם בחרנו לפי האומן שעיצב אותם : אורי רוט, בצלאל אהרון. או לפי הפונקציונליות שלהם כגון: כלי עישון, כלי מטבח, כלי קודש ועוד. כמובן שהיו פריטים רבים שנשארו מחוץ לתצוגה ואולי בעתיד יהיה מקום לקיטלוג יותר מלא ומקיף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה