ספר התנך השלם ביותר והקדום ביותר (קודקס ששון) / כתב וצלם הדי אור

 רגע מרגש (ויותר מרגע אחד) גם לאתיאיסט מוחלט שכמוני לראות, לגעת, לדפדף, לבחון, להסתכל לשמוע וללמוד בסיור פרטי על ספר תנ"ך עתיק זה

הספר מוצע למכירה פומבית בקרוב (אפריל 2023) ב- סותבי'ס ניו יורק, בהערכת מחיר של 30-50 מיליון דולר, שתהפוך אותו, כנראה, לכתב היד היקר ביותר שנמכר במכירה פומבית

ונתחיל בהתחלה, הוזמנתי על ידי חבר שהוזמן לסיור פרטי בהחלט, לראות, לגעת ולשמוע על ספר תנך זה שהוא ספר תנ"ך המתוארך לתחילת המאה העשירית לספירה. עד היום התגלה רק תנ"ך אחד קדום המכונה כתר ארם צובא אבל קודקס ששון אולי קדום ממנו אבל בטח ובטח מושלם ממנו ולכן זוכה לתואר ספר התנך הקדום והמושלם ביותר.

הוזמנו למרתף של בנין מוזיאון אנו ושם ללא "כיסוי ראש" כלומר ללא הגנה מהקהל בתיבת זכוכית כפי שהוצר במוזיאון שעות לפני שהוא טס בחזרה לארה"ב שם הוא יוצע למכירה, שכב לו במלוא עוצמתו ספר התנך קדום זה. שטפנו ידיים ורק אז קיבלנו רשות לדפדף בו בעדינות מרובה לגעת בדפי הספר העשויים מעור של כבשים (כ-200 כבשים הוקרבו לצורך ספר זה. אני משוכנע שהבשר היה טעים על המנגל / בר בי קיו של אז) לחוש, לקבל הסברים ולהתרשם ממקור ראשון בהיסטוריה זו. הקודקס הוצג בעבר לפני עשרות שנים פעם אחת בלבד.

"קודקס ששון" קדם לתנ"ך המלא המוקדם ביותר, כתב יד לנינגרד, בכמעט מאה שנה. כתר ארם צובא ("קודקס חלב"), המוצג כיום במוזיאון ישראל, קדום יותר משניהם – אבל כמעט שתי-חמישיות מהעמודים שלו חסרים, לאחר שניזוק קשות בשריפה בבית הכנסת של הקהילה ב-1947. לעומתו, ל"ששון" בן 1,100 השנים חסרים רק 12 עמודים מלאים, כך שבית המכירות סותבי'ס מכתיר אותו כ"עותק המוקדם והשלם ביותר של התנ"ך העברי".

ששון" מכיל בסך הכול כ-400 עמודים, ונחשב לחוליה המחברת בין מגילות ים המלח לגרסה המקובלת היום של התנ"ך. יש בו הערות של חכמי ימי הביניים על האופן שבו יש לאיית, לקרוא ולהטעים מילים ב-24 ספרי התנ"ך העברי. "ששון" מכיל גם יותר מאלף שנים של הערות, תעתיקים, פרשנויות ורישומי בעלות.

"קודקס ששון" נקרא על שם בעליו המוכר ביותר בתקופתנו, דוד סלימאן ששון (1880–1942), שהחזיק באוסף הפרטי המרשים ביותר של כתבי יד עבריים ויהודיים בעולם. הקודקס הגיע למכירה פומבית מידיו של האספן הנודע יעקב (ז'אקי) ספרא.

המכירה הפומבית בחודש מאי היא התחנה האחרונה במסעו יוצא הדופן של הקודקס בן אלף השנים. בעוד שהאדם שהזמין את התנ"ך לא ידוע, הרישומים שנרשמו בדפיו במשך מאות שנים מאפשרים לחוקרים להתחקות אחר בעלים מאוחרים יותר.

המכירה הידועה הראשונה של הקודקס התרחשה בתחילת המאה ה-11 כאשר איש העסקים חלף בן אברהם מכר אותו ליצחק בן יחזקאל אל-עטר תמורת סכום מוערך של 37 דינר זהב, או מספיק כסף להאכיל משפחה בת ארבע נפשות למשך שנתיים. לאחר מכן הוא הוריש את כתב היד לבניו בתנאי שלעולם לא ימכרו אותו.

התנ"ך הפך לבסוף לרשותו של בית כנסת במקיסין, בסוריה של היום, אך הכפר הזעיר נהרס בין המאות ה-13 ל-15 והוא הופקד בידי חבר קהילה שישמור עליו עד לבנייתו מחדש של בית הכנסת. דבר שכבר לא קרה. התנך שרד חמש מאות שנים נוספות ללא תיעוד איך היכן ובידי מי, אבל בשנת 1929 דיוויד סלומון ששון שהיה אספן נודע של כתבי יד ויודייאקה רכש אותו במחיר של 350 פאונד (שווי של כ21000 פאונד) לאחר שהתמקח לגבי המחיר שהוצא לו בתחילה במחיר של 650 פאונד. לא שש מאות וחמישים אלף פאונד רק 650 פאונד בלבד ונקנה ב-350 פאונד בסופו של דבר.

מאז שששון (שנפטר ב-1942) רכש את הקודקס, הוא הופיע במכירה פומבית רק פעמיים, בשתי הפעמים בסותביס: ב-1978, כשיורשיו של ששון מכרו אותו ל-British Rail תמורת כ-320 אלף דולר (כיום 1.5 מיליון דולר), וב-1989 תמורת 3.2 מיליון דולר, או כמעט 8 מיליון דולר כיום. והמציע הזוכה הרוויח כמעט מיד: הקודקס ששון נמכר לאיש הכספים השוויצרי ז'אקי ספרא תמורת מיליון דולר נוסף באותה השנה, ומאז הוא נמצא באוסף הפרטי של ספרא בן ה-83.

הערכת השיא של קודקס ששון, שנעה בין 30 עד 50 מיליון דולר למכירה מוקדמת, ניזונה גם ממכירות שובר קופות של טקסטים היסטוריים אחרים, כולל כתב היד של דה וינצ'י, קודקס Leicester, שרכש ביל גייטס תמורת 30.8 מיליון דולר ב-1994, ועותק החוקה שנמכר תמורת 43.2 מיליון דולר. אבל בהשוואה ליצירות קדושות עתיקות אחרות – קודקס ששון ממוקם בליגה משלו.

למרות שחסרים 15 מתוך 929 הפרקים שלו, בעיקר מבראשית, זה מחוויר בהשוואה לתנ"ך מפורסם אחר מהמאה ה-10, קודקס חאלב, שאיבד ארבעים אחוז מהעמודים שלו בסוף שנות הארבעים בנסיבות מסתוריות. ההשוואה הבאה הטובה ביותר היא קודקס לנינגרד, התנ"ך העברי המוקדם השלם ביותר – אבל זה נכתב כמעט מאה שנה מאוחר יותר.

סיפור ההישרדות שלו מדהים. דפי הקלף שלו ישרדו לנצח, אומרת ליברמן מינץ, ומכיוון שכתב היד הוא בצורת ספר – ולא במגילות – זה עוזר לשמר אותו. בעוד שכריכת העור מודרנית יחסית (ששון הוסיף אותה לפני כמעט מאה שנים), וכמה עמודים תוקנו, הספר זהה במידה רבה לזה שהיה במאה העשירית.

היה מרגש לגעת ולשמוע את כל הסיפור מהאוצרת הידענית של סותביס.

אני יודע שזה ארוך אבל 1000 שנים ויותר אי אפשר לסכם במספר מילים בודדות.

על הכותב:

הדי אור יליד רמת גן 1956. גר בתל אביב. נשוי, אב לשתי בנות (ושני חתנים) וסב לשני נכדים. הדי אספן ישראליאנה רב תחומי ובעל מוזיאון פרטי ״בן גוריון עשר - היסטוריה ישראלית על המדף״. עיקר אוספיו של הדי הם שנות טובות, חברת אל על, בתי מלון ארץ ישראליים, פריטי אלכוהול (הן חפצים הן בקבוקים והן ניירת) ועוד נושאים רבים ומגוונים מארץ ישראל. הדי שם לו למטרה לשמר את מה שהיה כאן ואיננו עוד בנושא חומרי. הוא מרצה בנושא נוסטלגיה ישראלית לקבוצות שונות באירועים שונים וכן במוזיאון שלו וכן כותב מאמרים, משתדל לעלות מתהום הנשיה דברים שהיו וקרו כאן. כמו כן משתדל להפיץ את נושא האספנות ושימור ההיסטוריה הכמעט עכשיווית ככל יכולתו.

הכותב גם קורא - הדי אור