היום בבוקר פנינה בת צבי שפעם הייתה בן צבי ולא עוד כי היא בת ולא בן, דיברה על הספר בן 80 והאהבה והפסיכולוגיה ובכלל. אותי זה לקח לפעם הראשונה ששמעתי על הספר
הנסיך הקטן שלא הכרתי.
מודה וכן אבוש שלא הכרתי את הספר הנסיך הקטן עד שנת 1980 וקצת. שמעתי עליו אבל לא קראתיו, משום שהנסיך הקטן לא היה נוכח אצלנו בבית למיטב זכרוני.
הכל החל ממדליה שהגיעה אלי ונראתה לי חריגה. מדליה לא ישראלית וכאילו לא הושלמה ופעם ראיתי אותה ברשת והיום כבר לא. האיש שחשף אותי לנסיך הוא קובי ורשאי תל אביבי עם חנות למוצרי עור ותיקים בשם ספארי עם אימא בשם גניה.
החנות שלהם בדיזנגוף פינת ז'אן ז'ורס ועיצובה היה נהדר ומרשים לטעמי האישי. ורשאי ראה המדליה והתלהב וברור שזה היה קשור לאותו אנטואן דה סנט-אכזופרי וממש התאהב בה. אז נפרדתי ממנה וככה החל הרומן שלי עם הספר ובכלל. היום אני מאד שמח שבתנו הקטנה מיכלוש מאוהבת בספר ובכלל. כל פריט של הנסיך הקטן הופך ללהיט ויש בול ישראלי ולא מכיר דברים אחרים בתחום שלנו שהופקו בישראל. כל הקטע הזה מצריך הרחבה.
הפרק האהוב עלי בספר הוא זה עם הגאוגרף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה