אימא שלנו גניה גולדה לידרמן לבית הלפרן הייתה הרבה דברים. אפילו שדכנית ידועה בקהילה. נכון לאתמול, לנו במשפחה לא ידוע אודות שידוך אחד שצלח והגיע למדרגות הרבנות או לכנסיה כלשהי בעולם. אמא ניסתה והמחירים שלה היו ממש נוחים ומעולם לא גבתה כסף ואפילו לא בעבור הוצאות שוטפות. זה רק עלה לה יותר. אחותי דבורה סיפרה איך פתחה תיבת דואר יעודית למישהי בחדרה בשם גלינה.
אמא בחנות ויש מזגן מפעם וגם מאחור הסיפור של אמיליה מהעיתונים באמריקה
אמא שלנו תמיד התענינה באנשים ופיתחה שיחה ואבא שלנו היה סגור ושתקן לפחות בהתחלה. לעיתיים אמא קראה לו מרוק שזה משהו כזה מופנם, שתקן, וממלמל משהו מתחת לאין שפם. צריך הסבר קצר ומדויק למילה מרוק בפולנית ובעברית זה מסתבך לי. כעת יש לי כבר 3 פירשונים ממיכאל הנדלזלץ, אחותי הבכורה דבורה מחדרה וגם אלכס מפולניה.
פעם אימא ניסתה לדובב ולשפעל חבר שלי שבחר לעכב את רעיון החתונה לשלבים ממש מאוחרים. קוראים לזה סוס זקן ואמא אמרה לו בשפתה שלא כדאי לו לחכות עם זוגיות ויש לה בשבילו מישהי נחמדה מאד מאד.
היא כלומר הוריה, גרים ליד בית החייל והיא רזה עם משקפיים ותואר באוניברסיטה והכלה עצמה בת יחידה ועדינה מאד ופרט אחרון לפני הסוף יש לה שתי דירות ולא אחת וגם חנות בנחלת בנימין ליד השוק ואז לא היה מדרחוב. חנות לא הכי גדולה, אבל שתי דירות בתל אביב ליד האוניברסיטה זה שוס אמיתי. אימא אמרה, ביקשה, הציעה שיעשו לפחות פגישה ראשונה בקפולסקי על חשבונה והנה הטלפון שלה. אז לא היו ניידים. החבר לקח הפתק הסתכל ושם בכיס.
אתמול אחרי 35 שנה שוחחנו שוב. מה לדעתכם קרה?
אמא באיטליה
אמא ואבא בארוע של קהילת אוסטרובצה
סנדלים עם גרביים וגם אנגז'ה
מבט אל הלא נודע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה