העולם של כולנו מורכב מדורות. דור לדור יביע אומר ואפילו צליל. הטון עושה את המוזיקה ובצרפתית ויידיש זה נשמע טוב יותר. הצעירים נעים והמבוגרים זזים. ככה גם בעסקי המטבעות והבולים. פעם לפני כמה שנים לא רבות ישבנו ודיברנו בחנות שהתחילה את צעדיה הראשונים לקראת הפיכתה לחנוק ואז בחור די צעיר, נחוש, חרוץ ובלתי מתפשר אמר לי ואולי לעוד כמה את המשפט הבא. "יום אחד כולכם פה תעבדו בשבילי!"
זה היה מפתיע, ברור וחד ואפילו מתריס. לא יודע מה עבר לי בראש, אבל אמרתי לו בוא החוצה ואראה לך משהו בסביבה. יצאנו לבחוץ ובלי מכות והצבעתי לו על בניין גבוה בקצה העיר.
אתה רואה אותו? שאלתי.
זה פה בקצה הרחוב בנין מגדלור בן יהודה 1?
לא זה! יש אחד יותר גבוה שנראה כמו מצבה וקוראים לו מגדל שלום מאיר ובשפת העם שלי כלבו שלום. אתה רואה אותו?
בקושי אבל רואה.
אז תדע שלפני שאני אתחיל לעבוד אצלך ובשבילך, אני עולה למעלה וקופץ ראש.
פה בתמונה אלי סלח מטבריה ואני מתאמנים בקפיצת ראש מהמגדל הכי גבוה בעיר בזמנו.
תמונה משופצרת ע"י אביהו
ורואים את הים וגם הסורג שמונע קפיצה ממגדל שלום
וגם מכשיר טלפון המסביר לגבי המיקום והרקע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה