מורשת רבין או מלחמה על השלום
הפוסט הזה יעשה לי בלאגן. אני בטוח בזה. אני מכיר את הנפשות הטובות. זה ממש לא מזיז לי. רבין הכיר אותם. חלקם היו פרופלורים. מי האמין שיש פרופלור רוצח? רק אנשים תמימים מאמינים. רבין היה תמים. תמימות היא שלמות אבל גם נאיביות. נאיבים מאמינים שיהיה שלום. אני נאיבי. במה מאמינים רוצחים ותומכיהם?
חזיר כשר מכריז שדין רודף גובר על לא תרצח! וגם הבא להורגך השכם ושלוש יריות בגב ...
היום לפני 18 שנה רצחו את רבין. בפועל היה שם חזיר יהודי כשר אחד, שעשה זאת מאחור, עם גיבוי רחב שאפילו מצליח להסביר שדין רודף חזק מלא תרצח. מאחורי החזיר הזה יש המונים. הם לא מתמעטים בחלוף השנים. להפך הם מתרבים. במקום לנחור את החזירים הם מפוטמים ומפונקים. חזירים לא מחזירים אהבה.
אני כמעט בטוח שיש היום המונים המזדהים עם רצח רבין. במילים אחרות תומכים ברוצח ובזים לנרצח. לפעמים אני מבין שאני נמצא במקום בו הרוב הוא פשוט לא נורמאלי. אני רואה ושומע את זה ללא הפסק. אני בטוח שיש מקומות וקהלים שאני לא נחשף אליהם, שם התופעה היא קיצונית בהרבה מזו הגלויה לי בסביבתי האטומה של מדינת תל אביב.
פנקס שרות בתצוגה במרכז רבין
מבחינתי מורשת רבין היא מלחמה על השלום עבור הדורות הבאים פה בארץ ישראל!
הנצחת רבין באופן חריג העצימה את השנאה בצד הבז למורשתו, דרכו ופועלו. יש פה גם אידיאולוגיה סדורה. איפה שהיה רבין לאורך כל הדרך יש גם את הכשלים, האפסות וכל שאר הדברים בהם אפשר לבזות איש בישראל. היותו רמטכ"ל וראש ממשלה רק מעצימים את השנאה והתיעוב כלפיו. זה מתחיל בהטלת ספק ביהדותו, אימו הקומוניסטית, חלקו באלטלנה, קריסתו בששת הימים, שיכרותו וחשבון הדולארים ועוד ועוד. אם תרצו אתם תמצאו את כל תורת שנאת רבין בעצמכם. אותי זה פשוט מגעיל ודוחה.
מרכז רבין - סיור מודרך וגם עצמאי
הפוסט הזה נכתב מסיבה אחת. זה אולי ישמע קצת הזוי אבל זוהי כל האמת. היה לי ויכוח עם חבר טוב תוך כדי זה שאני מספר לו שאני בסיור במרכז רבין. זה קרה כשהייתי שם עם אראלה , אחותי הבלונדינית.
לראשונה ביקרתי במרכז רבין כשרק פתח את שעריו בסיור עם הדרכה צמודה. הפעם השניה זה כבר לבד עם האוזניות והדגשים שאני בוחר. אני בוחר להתמקד בשנים שלפני שנולדתי. אני מסתכל על רבין ומשפחתו ובעצם עורך את ההשוואה עם אבא שלי, שנולד ממש באותה שנה. זה כל כך מתבקש שאין ברירה. ואכן נראה שהיה פה נפלא לפני שנולדתי, פלמ"ח, שומר עברי, ילקוט הכזבים ובראשי ילדותם של הורי באירופה עד הגיעם ארצה. הסיור במרכז נותן תמונה טובה על שואת אירופה והקשר לארץ כמו גם עוד הרבה דברים. כל אחד בוחר לו עצמונית במה להתמקד. גם הרוצח בחר במיקוד משלו.
"אין דבר כזה מורשת רבין. זה לא מורשת זו המצאה של אחרים!"
אני מחליף מסרונים עם חברי משכבר הימים שמצוי אי שם בעבודתו ואו אז אני מבין מתשובתו שבעצם מורשת רבין זה משהו מאד לא ברור. אולי הבנתי לקויה ואפילו אווילית, כפי שאמר לי פעם כותב גאוני יליד נתניה , אבל אני מסיק מתגובת חברי שאין דבר כזה 'מורשת רבין'. האידיאולוגיה של רבין מאד מדובללת ובעצם הרצח שלו הפך אותו למשהו שהוא לא. הוא לא גאון, הוא לא אידיאולוג, הוא לא אסטרטג והוא אפילו לא מדינאי דגול. הרצח בעצם העצים את דמותו והפך אותו לאלוהי. ממש כמו ברומא, שם הפך כל נרצח חשוב מסתם מת לאלוהי divus. אידיאליזציה בגרוש. הבנתי שמבחינתו אין מורשת רבין וזהו. חד וחלק.
זה די מדליק אותי ולכיוון השלילי. האומנם אין מורשת רבין? האם מורשת רבין זה דבר של יחסי ציבור ותועמלנים מגויסים? האומנם זה בראשי בלבד? האם אני משוחד מראש? החבר שלי לא טמבל ובטח לא קיצוני בדעותיו. האם ציבור רחב חש שבעצם מספיק כבר עם הנצחת רבין ומורשתו שאיננה מורשת, כי אם אילוץ שהרצח והחזיר המבצע הביאו עלינו ובכוח?
לי זה מאד ברור. אני מבין זאת אפילו בחלום הלילה בצאת הכוכבים. זה צלול יותר מאויר הרים בירושלים. ניסיתי להסביר את מחשבתי לחברי תוך כדי זה שאני נסער, אבל בעצם הבנתי שאני במיעוט הולך וקטן ואולי אפילו נכחד. לי זה עושה רע.
רבין ובן גוריון
יש אינספור פריטי אספנות ונוסטלגיה הקשורים לרצח יצחק רבין זכרו לברכה. אולי אפילו יותר מידי
מורשת רבין - והמטבע המיוחד
מבחינתי מורשת רבין היא פשוטה מאד. אפילו אספנים מתחילים יבינו זאת. זה ממש כתוב על המדליות ואפילו על כרזת הפירסום של מטבע הזכרון המיוחד שעשה בנק ישראל והתלויה על דלת חנותי ולתמיד. וכך כתוב בעברית וגם באנגלית.
"הקדשתי כל חיי לבטחון ושלום. י. רבין"
ויש גם באנגלית "I devoted all my life to security andpeace"
"לציון אירועים מיוחדים ולהנצחת גדולי האומה מנפיק בנק ישראל מטבעות מיוחדים" מטבע יצחק רבין 1996
"לציון אירועים מיוחדים ולהנצחת גדולי האומה מנפיק בנק ישראל מטבעות מיוחדים" מטבע יצחק רבין 1996
אסביר זאת בשפתי הדלה, בעיקר על מנת שאני עצמי אוכל להבין זאת ובזו הלשון.
יצחק רבין, יליד ירושלים 1922, הגדיר עצמו כמודל 48, השנה שכנראה עיצבה את חייו. המאבק עם הערבים לא פסק. מלחמות אין קץ. נצחונות עם הישגים וגם כשלים, חברים הרוגים ופצועים, שכול, אלמנות ויתומים ושוב מאבקים לבטחון המדינה ובעצם לקיומה.
כשבגר והיה לאב, כמעט ולא השתנה דבר. ילדיו עברו עם בני דורם מאבקים כמעט דומים וגם שונים. כשבגרו נכדיו הבין שבעצם לא הביא להם שום בשורה. המלחמות ממשיכות, הדם ניגר ובעצם המאבק והמלחמה על השלום עצמו פוספסו בעיקר על ידי הדור שלו שלא הביא תוצאות. כאן גם החלה המלחמה שלו על השלום.
מורשת רבין היא מלחמה על השלום, עבור הדורות הבאים פה בארץ ישראל
החזיר שרצח הצליח בעבר ובהווה. בעתיד הטובים ינצחו. יהיה שלום!
YITZHAK RABIN Special Memorial Coin 1996/5757
מטבע זהב מיוחד 20 ש"ח
עיצוב צד הנושא: אברהם פת צילום: החברה הישראלית למטבעות.
מורשת רבין של אסא כשר
בחרתי לסיום להביא גם את דבריו של פרופסור אסא כשר לענין מורשת רבין 17 לאוקטובר 2013
"בימים האחרונים השתתפתי בשלושה אירועים לציון יום השנה לרצח רבין.
מדי פעם שמעתי הרהורים בשאלה אם יש בכלל מה שראוי להיקרא "מורשת רבין". אני רוצה לענות על השאלה הזאת בקיצור.
מורשת רבין שלנו היא מה שאנחנו מחליטים לקחת מסיפור חייו ומותו של רבין, מה שאנחנו מחליטים להכיר ולהוקיר, לזכור ולהזכיר. אנחנו מחליטים מהי מורשת רבין שלנו.
מורשת רבין שלי, שהיא ממלכתית ומוסרית במהותה, היא הדבקות בשלושה רעיונות:
1. החובה להילחם, כשיש חובה להילחם, כשאין ברירה אלא להילחם, לשם הגנה על האזרחים ועל מדינתם ומתוך מאמץ מתמיד לשמור על חיי הלוחמים ולהקטין את האבדות ביניהם;
2. החובה לחתור באופן כן ומתמיד להסדרי שלום עם העמים והמדינות שבסביבה, בעיקר כדי לתת לכולם מיגון של ממש מפני סכנות המלחמה;
3. והחובה לשמור בקפדנות, בקנאות, על עקרונות הדמוקרטיה, שהם העקרונות של ההקפדה על כבוד האדם באשר הוא אדם, על זכויות האדם, על שלטון הרוב ועל שלטון החוק.
בניגוד למה שקרה ערב רצח רבין, אסור לאפשר, בשום פנים ואופן, שההתנגדות הפוליטית, הלגיטימית כשלעצמה, תקבל ביטוי של מאבק שיש בו נכונות לגרום למותו של היריב. גם לא ביטוי עקיף. גם לא ביטוי מרומז. אסור לנפנף בארון מתים, אסור לנעוץ סכינים בתמונה, אסור להשתעשע בדין רודף ודין מוסר, שעניינם דין מוות, וכל כיוצא באלה.
אני סבור שכל אדם הגון יכול לקבל על עצמו לממש כל הזמן את מורשת רבין - להילחם, כשאין ברירה, לחתור לשלום, כל הזמן, ולהקפיד בלי הפסק על השמירה של עקרונות הדמוקרטיה."
מדי פעם שמעתי הרהורים בשאלה אם יש בכלל מה שראוי להיקרא "מורשת רבין". אני רוצה לענות על השאלה הזאת בקיצור.
מורשת רבין שלנו היא מה שאנחנו מחליטים לקחת מסיפור חייו ומותו של רבין, מה שאנחנו מחליטים להכיר ולהוקיר, לזכור ולהזכיר. אנחנו מחליטים מהי מורשת רבין שלנו.
מורשת רבין שלי, שהיא ממלכתית ומוסרית במהותה, היא הדבקות בשלושה רעיונות:
1. החובה להילחם, כשיש חובה להילחם, כשאין ברירה אלא להילחם, לשם הגנה על האזרחים ועל מדינתם ומתוך מאמץ מתמיד לשמור על חיי הלוחמים ולהקטין את האבדות ביניהם;
2. החובה לחתור באופן כן ומתמיד להסדרי שלום עם העמים והמדינות שבסביבה, בעיקר כדי לתת לכולם מיגון של ממש מפני סכנות המלחמה;
3. והחובה לשמור בקפדנות, בקנאות, על עקרונות הדמוקרטיה, שהם העקרונות של ההקפדה על כבוד האדם באשר הוא אדם, על זכויות האדם, על שלטון הרוב ועל שלטון החוק.
בניגוד למה שקרה ערב רצח רבין, אסור לאפשר, בשום פנים ואופן, שההתנגדות הפוליטית, הלגיטימית כשלעצמה, תקבל ביטוי של מאבק שיש בו נכונות לגרום למותו של היריב. גם לא ביטוי עקיף. גם לא ביטוי מרומז. אסור לנפנף בארון מתים, אסור לנעוץ סכינים בתמונה, אסור להשתעשע בדין רודף ודין מוסר, שעניינם דין מוות, וכל כיוצא באלה.
אני סבור שכל אדם הגון יכול לקבל על עצמו לממש כל הזמן את מורשת רבין - להילחם, כשאין ברירה, לחתור לשלום, כל הזמן, ולהקפיד בלי הפסק על השמירה של עקרונות הדמוקרטיה."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה