יום רביעי, 24 ביוני 2015

הסורי

ריהוט דמשקאי אצל דוד בן עמי אנדרס מכירות פומביות

צ'רלי קרא לו הסורי. כן ככה הסורי עם ה' כי אין לנו עוד סורי אחר בסביבה וגם כי ההורים שלו נולדו בסוריה ואפילו בדמשק ולא בחאלב. אם חשבתם שזה הסורי מהחומוס בכרם התימנים אז תשכחו מזה. הסורי שלנו זה גם לא הבן של הסורי. 
רק כשהגעתי לצבא ההגנה לישראל נתקלתי באנשים ממוצא סורי ואז גם הבנתי שלבנון וסוריה זה מאד דומה אבל לא בדיוק. נדמה לי שהקהילה של יוצאי סוריה בישראל היא קהילה די קטנה. האם משפחת ספרא לדורותיה הם הסורים הכי עשירים בעולם? איפה ממוקמת משפחת גינדי? האם אמנון שמוש ומישל עזרא ספרא ובניו הם הדבר הכי סורי יהודי שאנחנו מכירים? תיקי דיין ואחותי דבורה היו ביחד בטירונות.
יש לי חלום אישי להגיע יום אחד לסוריה ואני מקווה שזה יקרה ושגם השלום יגיע ואז נסע ברכבת לדמשק וחאלב, עם הדרכה נהדרת של אורלי כהן מורמי וגם לכל מיני מקומות שרק שמעתי עליהם בחדשות כמו תדמור המיוחדת (היא פלמירה עירם של סתומי העין והמקום ממנו אמורים לצאת מפציצים סורים בגובה נמוך ולהגיע לישראל), דיר א-זור, קמישלי ואפילו לאוגרית ולקרדאחה.

צ'רלי בחנוק וכאילו רדום אבל בעצם קולט הכל 


הסורי ואני וגם צ'רלי בבן יהודה 18 א'
פעם ישבנו בחנות המטבעות והנוכחים היו הסורי, צ'רלי המנוח וכותב שורות אלו. הייתה עיסקה ביני ובין הסורי. משהו לא מאד מסובך אבל כמו בהרבה מקרים היו שם כל מיני פעולות שאני בטוח לא זוכר, אבל בואו נגיד משהו כמו חמש ואולי עשר פעולות, של מינוס פלוס כפול וחילוק. מכרנו שם מטבעות וקיבלנו דולרים אותם החלפנו בשקלים וגם את השקלים שילמנו חלק באירו וחלק אחר במטבעות כסף, ואולי היה שם עוד משהו. במסחר כנראה אין חוקיות של מתמטיקה והסדר כן חשוב. בסוף נשארה יתרה של 200 ש"ח. לא היה ברור למי מגיע השטר האדום של ה-200 ש"ח, אבל בואו נגיד שזה גם לא מאד משנה ואני בטוח שזה לא היה הדבר הכי דרמטי בעולם, אבל בכל זאת רצינו לדעת ורק בשביל הפרינציפ.
הסורי ניסה לשחזר את הפעולות ואני ישבתי לי בשקט מחכה שהאחרים יעשו את מלאכתם עבור הצדיק אם יש כזה בכלל בחנוק. ישבתי בשקט כי מבחינתי מה זה משנה מה יקרה, כי מאתיים ש"ח לא יהפכו לפתע להרבה יותר. הסורי ניסה לשחזר ושוב ניסה ועשה שמיניות וראינו שאין תכלס. אז צ'רלי שישב בצד כאילו רדום ולא עירני לפתע הגיב והחל מדבר. צ'רלי שיחזר ככה בנינוחות את כל סדר הפעולות ואם ראיתם את איש הגשם ואת דסטין הופמן אז ככה ראיתי את צ'רלי שלדעתי היה סוג של גאון. אני הבנתי שצ'רלי קלט את כל מה שהתרחש וכאילו הקליט הכל בראש והנה יש לנו סרט מפורט וחי. הסורי אולי התפעל אבל לא בטוח ששמתי לב לזה אבל אני הייתי נפעם. מאז ידעתי שצ'רלי ז"ל הוא משהו מאד מיוחד והסורי הרבה פחות כלומר איש ממש רגיל כמוני וכמו רבים אחרים.
הפריט האספני הכי נפוץ שמתחבר מבחינתי לסוריה הוא אותו מטבע חנוכה עשוי כסף 500 שאין כמעט שבוע שאני לא נתקל בו בשוטף. 

חנוכיה מדמשק מטבע חנוכה תשל"ה, 1974 החברה הישראלית למטבעות ומדליות בע"מ

התשיעי במטבעות חנוכה מציג מנורה דמשקאית מהמאה השמונה עשרה. סוריה שזכתה לעצמאות בשנת 1946, הפכה את חייו של המיעוט היהודי שם לבלתי נסבלים. מבין שלושים אלף היהודים עלו אז במשך שנתיים קרוב לעשרים אלף לארץ ישראל, ובשנות החמישים הצליחו עוד כ- 5,000 לעלות. החנוכיה מסוריה באה להזכיר כי השארית בדמשק, חלב וקמישלי נמקה עדיין בשביה, מסוגרת בגטאות, חשופה להשפלות, משוללת זכויות, נטולת מקורות פרנסה ומצפה ליציאה מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה. פני המטבע: בתוך שקע דמוי שער בעל שלוש קשתות – הערך הנקוב "10 לירות" ומעליו השנה "תשל"ה 1974". אגד עלים מעיטורי החנוכייה, והמילה "ישראל" בעברית, בערבית ובאותיות לטיניות. גב המטבע: במרכז – מראה חזיתי של החנוכיה מדמשק, מובלטת בתוך שקע דמוי שער בעל שלוש קשתות. משני צדי השער שני עמודים שעיטורם לולייני. מנורת שמונת הקנים מוקפת ענפים ועלים. בין הענפים בחלק העליון של השער מוצבות שתי ציפורים וביניהן שושנית. מתחת למנורה, בחצי קשת, הכתובת: "חנוכיה מדמשק, המאה הי"ח". עיצוב האחים שמיר. המטבעה הממשלתית בירושלים.
איור של הגמנסיה הרצליה מפעם שהפך לסמליל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל


הסורי שנולד בתל אביב ולמד בגעה 
הסורי הזה שאנחנו מדברים אודותיו נולד וגדל בתל אביב ושם גם חי עד היום, למעלה מחמישים שנה. נדמה לי שהוריו הגיעו לפלשתינה א"י אי שם בשנות השלושים של המאה שעברה. לגבי הסבים והסבתות אני לא יודע דבר. הסורי גדול ממני בקצת ולא בגלל זה התחלתי לחשוב להאמין לו. הסורי גבוה ממני וגם יותר רזה וחטוב, ותמיד ויש לו עיניים כחולות או משהו בין כחול לירוק אפור ותמיד גם נהג להזכיר את זה שהיה בגולני ואפילו היה מאגיסט ולא סתם ג'ובניק כמו אלו שהיו בחיל מודיעין ולמדו ערבית של אשכנזים. קודם הסורי למד בתיכון געה שזה הגימנסיה העברית "הרצליה" ולמנהל הגימנסיה בזמנו קראו ד"ר כרמי יוגב. תמיד גם הזכיר את המורה לתלמוד שקראו לו "שמלקה" שזה הכינוי של יצחק איינהורן שבמקרה הוא אחד מגדולי אספני היודאיקה בעולם וראיתיו מספר פעמים גם במכירות פומביות וגם בחיפושים בלתי נלאים אחרי עוד ועוד אוצרות. הסיפור עם אשתו של שמלקה והאולטימטום שהציבה, הפך מזמן לדבר ידוע ומוכר בשוק האספנות. הסורי נהג מדי פעם לשתף אותנו בקטעי הומור שרובם היו ממש בסדר. הבדיחה עם הצייד המפספס הסידרתי  והעונש המקורי היו בסדר, אבל כל בדיחה שחוזרים עליה מספר פעמים נהפכת למשהו קצת מצ'עמם. יש לי ניסיון אישי עצמי. אבל לא בגלל זה התחלתי לחשוב להאמין לסורי.


בית הכנסת היכל יהודה ליאון רקנאטי בתל אביב

קונכיה של בית כנסת, נשיקה במזוזה וחומוס סורי
הסורי נהג להתפלל בחגים בבית הכנסת של הסלוניקאים שנראה כמו קונכיה או צדפה אבל היה מי שחשב שאלו הם בעצם 7 שופרות שיצאו קצת מהרעיון המקורי למרות שבחופי סלוניקי יש מספיק צדפות. למי שלא ממוקם אזי מדובר בבית הכנסת היפה והמיוחד של רקנאטי מאחורי השק"ם של פעם וקרוב לגימנסיה וה ברחוב בן סרוק. פעם היה שם כפר ערבי בשם סומייל וראיתי תמונה שראש הכפר של סומייל נוהג ברולס רויס והיה נדמה לי שזה בלוף אבל בכל זאת זו אמת לאמיתה.
כשהסורי נכנס לחנות הוא תמיד נוהג לתת נשיקה למזוזה בימין ובמקביל לשים יד שמאל על הראש כי כיפה צמודה לראש אין לו בשוטף. אני כמעט בטוח שהוא גם צם בכיפור ויש מצב שלעולם לא יאכל בשר לבן אבל מאכלי ים כנראה שכן. אני לא חותם על המשפט האחרון.
הסורי הוא ליכודניק מושבע. אפשר גם להגיד שרוף על הליכוד וביידיש זה נשמע נהדר וככה גם בסורית.
אהבת הליכוד כנראה התחילה ממש מזמן ואפילו לפני שהיה ליכוד עם אריק שרון ובגין הראשון הוא בסדר גמור. את המערך וכל השמאל הוא תמיד לא אהב בלשון המעטה. יש כאלה שיראו בכולם  סוג של שונאי ישראל וגם עוכרי ישראל זה בסדר. ככה לפחות הבנתי למרות שהיה קשה להתווכח עם הסורי וגם לא רצוי כי זה לא יוביל לשום מקום טוב, וכל אחד ימשיך לחיות באמונתו ובדרכו.
הסורי גדל ליד הכיכר הזו בתל אביב שפעם רצחו שם אחד שהיה ראש ממשלה אבל יש כאלה שמבחינתם המקום הזה ישאר לנצח בשם הקדוש של כיכר מלכי ישראל ומכבי תל אביב בכדורסל זה בסדר גמור.
פעם הסורי הראה לי שעון ממש ישן וגדול. זה היה משהו מעץ ועגול וראו שזה מאד ישן אבל לא הבנתי למה כזה שעון ענק ומי משתמש בדבר כזה. לא הייתה לי כוונה בכלל לקנות את זה אבל הסקרנות יכולה להרוג כל אחד. אז שאלתי את הנרי הרשקוביץ השען השכן והקלע האולימפי והוא הסביר לי מבלי לראות שזה שעון שכנראה עמד בתחנת רכבת. מי מאמין שיום אחד נסע לדמשק ברכבת?
נדמה לי שעל דבר אחד הסכמנו ואני מודה שהסכמתי על זה מבלי שבדקתי זאת ממש לעומק. החומוס הסורי הוא הטוב ביותר. ככה חושב הסורי וככה גם אני למרות שמעולם לא אכלתי חומוס בסוריה וגם לא בלבנון. אבל גם זו לא הסיבה שהתחלתי לחשוב להאמין לסורי.
הסורי עוסק במסחר. אני לא בטוח שיש משהו מוגדר ותחום אבל מסחר כללי זה תאור הולם. אפשר גם להגיד קונה מוכר וגם מתווך. זה יכול להיות טקסטיל במגוון צורות כמו בדים, חולצות מוגמרות בתוך שקיות צלופן וצווארון זקוף ובטוח שעוד דברים. גם מטבעות בתוך הסיפור וככה גם הכרנו. אפילו אבא שלו ז"ל עסק בזה. גם נדל"ן הולך ויש מצב שעוד דברים ולא הכל אני יודע, למרות שיש כאלה החושבים ככה.
Arian Zwegers - Ruins of Palmyra עתיקות תדמור היא פלמירה הרומית

גבוה, רזה וגם חתיך, עדין וגם מהוסס 
הסורי תמיד נהג בהגינות מלווה בנגיעות של עדינות. ככה ראיתיו וזוהי עדותי כלפי מה שראיתי ושמעתי בעצמי. מעולם לא ראיתי אותו בסיטואציות מביכות גם כשהיו פה ושם תקלות. אני לא זוכר אותו מקלל או מאבד את העשתונות. תמיד מנומס ואדיב וגם מהוסס במידה די ברורה. ההססנות שלו הייתה מאד נחושה. הסורי הוא מהאנשים שאינם חותכים חד וחלק, כי אם תמיד בהילוך איטי כאילו אומר יש זמן ואולי מחר יהיה ככה ואולי אחרת. מבחינתו הכל בסוף מסתדר אפילו אם זה לא נראה ככה כרגע, וזה לא תיאור שלילי כי אם תמונת מצב כפי שאני ראיתי אותה. תמיד נדמה לי שלמדתי ממנו משהו המזכיר לי במקצת את פורטנוי מהספר ואת מה שמעיק עליו. אומנם זה היה בצחוק אבל אני זוכר משם תיאורים ממש יעילים, ובכל זאת לא בגלל זה התחלתי לחשוב להאמין לסורי. מי מכיר את סיפורי אסד האבא ושיחותיו עם אנשים מחו"ל כשהם ישובים על הריהוט הדמשקאי ומדיניות האין פיפי?
הסורי מכיר הרבה אנשים ורבים מכירים אותו. בתל אביב יש הרבה תנועה ולכן יש סיכוי לפגוש כל מיני אנשים בהמון הזדמנויות. יש אנשים שאולי הכירו אותו ממקומות אחרים ואולי אפילו מעבר לים, כי הסורי נהג גם לצאת למקומות מעבר לארץ ישראל הקדושה. פעם הראה לי שטר כסף מצפון קוריאה והסביר שיש הרבה שטרות כאלה ויש פה סיפור מעניין. זה היה נשמע לי מאד מוכר כי כבר שמעתי כל מיני סיפורים דומים עם כסף מצפון קוריאה ותמיד היה נדמה שאולי יש בשטרות האלה נשורת של פלוטוניום. בסופו של יום לא קרה כלום מבחינתי עם השטרות האלה אבל נחשפתי לסיפור מקורי ומעניין ותאמינו לי שהיה שם אחלה קטע ואפילו סוריה הייתה מחוברת לזה והפעם בלי אלי כהן האיש שלנו בדמשק.
הסורי כאמור הכיר הרבה אנשים ולעיתים נתן בהם סימנים. כנראה שזה היה מניסיון אישי ולעיתים מפי השמועה. חלק מהדברים נהג לשתף אחרים בעיקר כאלה עם משמעות ציבורית ובכלל. לדעתי זה היה בבחינת משהו בסגנון של  "אני יודע משהו שאתם לא יודעים!"

האיש שלא משאיר אנשים רעבים בסביבתו וגם נותן צ'פחות Yotam Navin

"החברים שלך"
כשרצה לתת לי בקטנה עקיצה ודחלה לצלעות, נהג להשמיץ כל מיני אנשים אותם כינה "החברים שלך". אותם כביכול "חברים שלי" היו כל מיני אנשים בפוליטיקה הישראלית, ואני מעולם לא הכרתי אותם אישית ובטח לא כחברים. מפעם לפעם נהג להזכיר ולא לחיוב את רבין, פרס, אלוני ושריד, ברק ועוד כל מיני אחרים.  פעם וזה היה די מזמן אני זוכר אותו מזכיר את אותו פואד מהצ'פחות שרצה להיות נשיא מדינת ישראל אבל הרבה הרבה זמן לפני זה. הסורי אמר שאין לנו מושג ירוק על האיש הזה. אז לא קישרתי בכלל את הצבע הזה לפואד. הוא חילק לו "מחמאות" וחיבר אותו לכאורה לדברים ממש לא משהו. הוא הזכיר את הבן שלו ובקיצור הבנתי שהסורי לא ממש מאוהב באותו פואד. שמעתי את הסורי ועובדה שאני זוכר זאת היטב אבל ראיתי בזה עוד השמצה כללית של אותם כביכול "החברים שלי". פואד מעולם לא היה חבר שלי במובן האידיאולוגי אבל חשתי כלפיו סימפטיה ואהבתי את הביטויים שלו כמו "אצלי לא נשאר איש רעב!" אהבתי את הדרך בה בחר להתנסח וגם הגימגום שלו היה בסדר ובמיוחד הניסוחים הלא רישמיים. פעם אני אפילו זוכר אותו נכנס לחנות ושואל לגבי כתובת מסוימת וזה היה מלווה עם צחוק וחינניות.
מעולם לא שכחתי את תחילת דרכו של פואד בפוליטיקה הישראלית הנפתלת ותמיד רצוי להפנים ימי בראשית, כי יש מצב ששם קבורים כמה דברים. האמת שמי שהתחיל דרכו בפוליטיקה הישראלית עם אותו אהרן אבוחצירא מתמ"י שהורשע בשוחד ובהמשך חבר לתנועת "יחד" ולעזר ויצמן הנהנתן עם סרוסי התומך, למד לכאורה כמה פרקים מכוננים שאולי הביאו אותו עד הלום. נדמה לי שרק בגלל זה אני מתחיל לחשוב להאמין לסורי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה