יום ראשון, 28 ביוני 2015

חוכמת הרצפט


ד"ר דוד טיטל תל אביב מחלות יונקים וילדים 1928 וחותמת של בית מרקחת קרינקין תלפ. 323

רצפט זה לא בדיחה וחייבים לדייק
הכל בגלל קפטן בירן כלומר איז'ו הטייס בדימוס שהעביר לי בדיחה באנגלית ונדמה לי שבעברית זה לא פחות מוצלח. אני מעדיף בדיחות בעברית כי בשפות אחרות אני מתקשה לצחוק ובטוח שזה קשור להבנה. אם תמתינו לסוף הפוסט אז גם נספר את הבדיחה או שישר תעברו לסוף הפוסט ויש סוף להטרדה היומית.
רצפט היא מילה נהדרת. מירשם, מתכון וסתם פתק עם הנחיות זה רק חיקוי חלש למילה רצפט. אין על שפת האינטרנאציונאל.
רצפט זה הרבה יותר חזק מהמילה  prescription ; recipe ; registry  ואולי אפילו מכל מילה בשפה אחרת. לאטינית אחלה שפה.
פעם כתבו רצפטים ביד ומי יודע כמה פצינטים הפסיקו לנשום סופית, בשל אי הבנה של אותו פתק וההנחיות שלו. ידוע שרצפטים מסוימים הורגים ואחרים מבריאים. אומרים שפעם היו כאלה שנתנו פתקים עם הנחיות לאנשי שלומם והיו אחרים שהסתפקו ביכולתם האישית והנה עוד סיבה שב 1977 קרה מהפך כי הרבה אנשים מפעם לא קבלו רצפט נכון.

רצפט של ד"ר פרויד 1919 מתוך הויקיפדיה

אינטרנאציונאל שפה נהדרת
אמא שלנו תמיד השתמשה במילה האינטרנאציונאלית רצפט. אני כמעט בטוח שהכירה במשהו את המילה מרשם ואולי אפילו את מרשם האוכלוסין אבל איפה כל זה לעומת הרצפט. אני מודה שיש מילים שבאות בלאטינית ומצליחות לרגש אותי ולהביא לי את זה ישר למקומות הנכונים. רצפט לאורגזמה זה נהדר. רצפט מילה מדליקה ולא נראה לי שניתן להתבלבל איתה. רצפט הולך מצויין עם בית מרקחת ותרופות אבל גם עם סתם הוראות לתבשיל אוכל. מי יביא את הרצפט לשלום פה אצלנו ובכלל? מינון זה רק חלק מהסיפור ומי שקורא את העלון המצורף לכל תרופה חייב לדעתי להפנים שאסור לו לקחת שום תרופה להוציא שוב את הקונדום.
יש מצב שהאין רצפט הרג את בתי המרקחת הפרטיים ואולי זו סיבה אחרת. מתברר שעם השנים הכרתי לא מעט רוקחים. רובם היו ממש בסדר. בעצם כולם. את סבא של דני וילנסקי שחילק תרופות חינם הרבה לפני שפרצה המדינה לא הכרתי וסליחה. 
אני זוכר שבאלנבי היו כמה בתי מרקחת אפילו בזמנים שלי וככה גם בדיזינגוף. היום הרבה פחות ויש מצב שהתושבים בתל אביב הרבה יותר בריאים באזורים הללו.

לפני כמה זמן רם גופנא זמם תוכנית לתעד את בתי המרקחת בבן יהודה שטראסה החל ממתי שהם נולדו. חשבנו להתחיל עם בית מרקחת הגליל ברחוב מאפו שהוא מוסד בפני עצמו וככה גם עם בית המרקחת של משפחת מושנזון שיחגגו בשנה הבאה בלי נדר 80 שנה של מוסד משפחתי חי וקיים. אישית הכרתי את אדון ישעיהו מושנזון הראשון ואפילו את הבן שלו אילן מושנזון הבמאי שעשה את הסרט הנהדר רובה חוליות. התוכנית לתיעוד בתי המרקחת נשארה בגדר רצון שאולי יתגשם ואולי לא. while there is a life there is still hope
מתברר שעם השנים הכרתי לא מעט רוקחים ואפילו כמה בעלי בית מרקחת כי תמיד צריכים אספירין או אקמול מלווה בקריצה וכולם יודעים שזה שם קוד לסתם קונדום. יש המון אנשים שהם בעצם הרצפט להרבה אנשים אחרים. תמיד חשבתי שחיים רמון הוא הרצפט השמאלי לביבי ותראו מה שלשון מלקקת יכולה לעשות. שנים מתנשקים נשיקה צרפתית לחה ורטובה ואז היא אומרת לו שנדמה לה שהיא בלעה לו את המסטיק. אז הוא אמר "לא אני סתם מצונן!".

דניס נול רוקח בקופת חולים וגם שכן נהדר
הרוקח הראשון מבחינתי שממש הכרנו טוב היה אדון נול שהיה שכן שלנו ברחוב סוקולוב 93 ואפילו גר בקומה הראשונה שמעל העמודים עם אשתו ושתי בנותיהם. דניס נול עם משפחתו עשו עליה מדרום אפריקה ואני יודע שעבד כרוקח באחת הקופות למרות שמעולם לא בקשנו ממנו שום תרופה ובטח לא תרופה הדורשת רצפט. אדון נול היה איש נהדר עם מבטא חזק שתמיד התעקש לדבר איתי בעברית ואני תמיד מושך אותו לכיוון האנגלית ואני זוכר שמעולם לא הבין אותי כשאמרתי לו lets talk postcards. אדון נול היה איש הכספים בוועד הבית ואמא שלנו תמיד אמרה שטוב שיש כאלה אנשים בועד הבית ואין צורך לבדוק אותם. מהנדסים עובדים לפי סנטימטר ורוקחים עובדים לפי המיליגרם. אני זוכר אותו עובר בין הדיירים עם פנקס הקבלות ונדמה לי שכמעט תמיד היה במכנס קצר ועם סנדלים שונים מהמקובל במקומותינו. מי שלא הכיר את אדון נול הפסיד ואם אתם לא מאמינים לי אז תשאלו את חתנו איתן הבר שאמר "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה ובצער רב".
יש לי רעיון אדיר שבטוח כבר חשבו עליו אבל בכל זאת זה נהדר. אני חושב שחלק גדול מבתי המרקחת יכולים להפריש חלק מהשטח הסטרילי שלהם לבית קפה. אני משוכנע שזה רעיון אדיר ואיש לא יוכל להגיד שהמקום לא נקי. מחירי בית מרקחת זה סיפור אחר ומי שרוצה קפה בעמידה כנראה שאב זאת ממשהו אחר ויותר זול. אגב יש קפה יותר זול מקפה עמידה. 

בית קפה שניאור ברחוב פינסקר 20 ופעם בית מרקחת



היום בית קפה ופעם בית מרקחת עם תור מתנדנד
יש בשכונה שלנו בית קפה שכונתי סימפטי ברחוב פינסקר על הפינה של זלמן שניאור. פעם קראו לזה סוכר והיום שניאור ומחר לך תדע. מקום מאד סימפטי עם קהל מרכז צפונבוני חמוד ומתקתק ואני אוהב את המקום הזה בכל הגירסאות שלו.
אני זוכר את הגירסה הראשונה עם החלק המוגבה מפעם וזה היה בהחלט מעניין עם הפרשי גבהים ובהמשך שמו שם משהו דמוי חמור התעמלות מפעם בגודל ענק, שמעולם לא הבנתי מה רצה להגיד המעצב עד שהוציאו אותו. בכל הגירסאות לא נותר דבר כמדומני מאותו מקום מקורי מפעם ואולי רק חלון אחורי. לדעתי אין כמו לשמור משהו קטן מפעם שיעיד על מה שהיה פה לפני שנולדנו ובאותו מקום.
בית קפה פינתי זה נהדר. ממול יש את בית הרווקות עם 35 תיבות דואר של דירות החדר. נדמה שלא רבים זוכרים שפעם באותו בית קפה שכן לו בית מרקחת וכנראה די ותיק. אני זוכר את המקום הזה למרות שמעולם לא נכנסתי אליו והייתה לי סיבה סבירה ומניחה את הדעת. בית המרקחת הזה חילק ברישיון תרופות למשתמשים או אם תרצו נרקומנים ואני זוכר שם תורים של אנשים שלא תמיד הלכו ישר.  ככה גם למדתי שמות כמו אדולן ומתדון.
בית המרקחת המועדף מבחינתי בשכונה שלנו הוא של אדון וורן רובינס בבן יהודה 14 שפעם היה בצד שממול על הפינה של אידלסון ויש מצב שיגיע היום ונקדיש לו פוסט נפרד. 
האם בית המרקחת אלקמל שביפו הוא המוסד הכי וותיק בתחום? מי אמר שרוב הרוקחים הערבים מאמינים בישו? אני מכיר רוקח ערבי אחד שהוא גם מוסלמי. האם בכל רוקח מסתתר רופא שלא מומש?

ציאניד עכשיו ומיד
גברת שולדנפריי (שם בדוי לחלוטין) נכנסה לבית המרקחת השכונתי נסערת ונמרצת. "אדון רוקח תן לי ציאניד ביטה. אני הורגת אותו היום על מקום". הרוקח נראה מזועזע והמום ואומר "השתגעת! את רוצה אנחנו הולכים לבית סוהר וסוגרים לי בית מרקחת ואין יותר עבודה בחיים. מה קרה לך?" גברת שולדנפריי לא מתבלבלת ומוציאה מהתיק שלה מעטפה ובתוך המעטפה צילום כלומר תמונה שלא מותיר ספקות. רואים שם שחור על גבי שולחן את בעלה של גברת שולדנפריי עושה אהבה סוערת עם רעייתו של אדון רוקח. תמונה אמיתית ושניהם ממש נהנים ובלי בגדים. אדון רוקח מסתכל על התמונה ואז אומר לגברת שולדנפריי "אז למה לא אמרת שיש לך רצפט!"


מדליה מיוחדת ונדירה של בית הספר לרוקחות
ונסיים במדליה ממש נדירה לדעתי ואני לא זוכר שראיתי דבר כזה בפועל. אז מזל שאפי שחק גם זכר וגם איתר והנה מהקטלוג המקוון ומה שפעם עשתה החברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ זצ"ל. 

בית הספר לרוקחות מדליה להענקה רשמית, תשל"ב 1972 עיצוב פני המדליה – נתן קרפ


בית הספר לרוקחות  מדליה להענקה רשמית, תשל"ב 1972 מתוך האתר של החברה הישראלית למטבעות ומדליות בע"מ 
בית הספר לרוקחות מהווה חלק מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. תכנית הלימודים היא ארבע-שנתית, והבוגרים משתלבים בתעשייה הפרמצבטית ובמחקר. המדליה מציינת את חנוכת בית הספר, באוגוסט 1972.
פני המדליה במרכז – בניין בית הספר, ולמטה "בית הספר לרוקחות" בעברית ובאנגלית. בשפה – כתובת "האוניברסיטה העברית בירושלים" בעברית ובאנגלית.
גב המדליה במרכז חרוט קטע ממגילות ים המלח. מימין – סמל האוניברסיטה העברית, המורכב מאותיות מסוגננות אלף ועיין. בשפה כתובת "חכמות בנתה ביתה" בעברית ובתרגום לאנגלית – מתוך ספר משלי (ט', 1). בקטע המפריד בין הכתובת העברית והאנגלית – חמישה סמלים של מדעים שונים הנלמדים באוניברסיטה. צד זה נלקח ממדליית "אוניברסיטת ירושלים". היקף סמל המדינה והמילים "מדינת ישראל" בעברית ובאנגלית. במדליות הכסף "כסף 935" ובאנגלית "סטרלינג".עיצוב פני המדליה – נתן קרפ. גב המדליה – דודו שנהב. גלף קרצ'מר. מיטבעה קרצ'מר. המדליה נופקה בלעדית לבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים. המדליה לא נמכרה לקהל הרחב. 250 יחידות מארד ורק 50 מכסף. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה