שתי גדות לירקון זו שלנו זו גם כן

זה התחיל מזה שאמנון יצחקי שלח לי תמונה ושאל אותי אם אני מזהה את האיש והמקום. את המקום זיהיתי בשניה הראשונה ולגבי האיש נעזרתי ביוסי אפריגן. אמרתי לאמנון שבקרוב נגיע לזה, כי הירקון זורם אצלי בדם אבל הגדה השניה זה טיפונת מורכב כי פוליטיקה גם זורמת בירקון. אמנון אמר לי לא להתחיל עם פוליטיקה, כי זה מסובך עבורו. עניתי לו שאני לא מתחיל כי אם ממשיך וכל הזכויות למשפט האחרון זה של יוסי אפריגן השובב עם לב הזהב והעיניים הכחולות, שתמיד משך אותי בילדות למקומות מעט אחרים והכל בהתאם לנוהל התקין של השכונה ותושביה החמודים. יש אנשים החושבים שאם נתעלם ונחביא מתחת לשטיח, הכל יהיה נפלא. אז שיחשבו ויהנו. גם אני מעביר הרבה דברים מתחת לשטיח ומקווה לטוב. שטיח ושטחים זה דומה?

התמונה שאמנון שלח לי היא תמונה שאיתר בארכיון אוניברסיטת הרווארד. רואים שם את אהרן הדייג האח של אלי הדייג שרבים הכירו. רואים גם מבנה עץ וברקע את מכלי האיחסון העגולים של רדינג (מה יש שם בפנוכו?) שמצויים בגב של כפר הדייגים. הכפר הזה ישב בגדה הצפונית של שפך הירקון קרוב לגשר ווקופ ולא הרחק מהמים החמים שיצאו מהטורבינות של תחנת הכוח. לשבת שם במדרגות הבטון מלאות הירוקת ולקבל זרם מים חמים על הגב זה תענוג למרות שהמדרגות המשופעות תמיד היו עם ירוקת מגעילה וחייבים היו (לפחות מבחינתי) להיות עם נעלי התעמלות או סנדלים.

אלי הדייג היה דמות מיוחדת ואהובה. מותו הטרגי בים האכזר כשהסתבך עם רשת זכור לי. היינו ילדים והשמועה פשטה ואפילו היה משהו בטלוויזיה של שנות השבעים. אני הכרתי את אלי אבל רק מרחוק. מעולם לא הייתי בתוך אותם מבנים רעועים שהיוו את בתי הדייגים. אז לא ידעתי בכלל שזה כפר ערבי עם היסטוריה. דני רכט ציטט וכתב על כפר אבו ג'ברה באתר תל אביב 100 וככה למדתי במשהו על אותן משפחות וההיסטוריה התל אביבית יפואית. יש שם בהחלט סיפור עם אהבה יהודית ערבית (אמא של אלי ואהרן הייתה יהודיה) ואולי עוד הרבה דברים כי הכפר הזה הולך 150 שנה אחורה ואולי גם יותר. 

לפני כמה שנים הגיעה העירייה להסדר עם אחרוני הדייגים אחרי מאבקים משפטיים. היום בשפך הירקון במתחם רדינג לא תמצאו שום שריד לאותו כפר. 
כל השורות המשמימות כולן שכתבתי פה מטרתן אחת ואני בטוח שתבינו לבד. כל האזור של אצטדיון המכביה, יריד המזרח, גשר ווקופ, תל כודאדי ועמוד ההנצחה לצליחת הירקון, תחנת רדינג, יקותיאלי, גנדי המטרנספר מרצון, רוטלוי, המגדלור ועוד דברים עוברים מתיחה ושיפוצים. הכל נראה יופי ומיליון דולר. יש שם עשרות שלטים עם הסברים בשלוש שפות. מספרים שם על המון דברים ורק כפר הדייגים לא מוזכר אפילו לא ברמז. מעניין למה?