פיקאסו מת ואיננו בשטח כבר 50 שנה וזו הזדמנות להיזכר באותן סקיצות של דיוקנות שעשה לארתור רובינשטיין ושימשו בשלושת המדליות שנעשו לכבוד התחרויות שהחלו בשנת 1974 וגם 1977 והאחרונה 1980. מאז אין יותר מדליות ותאמינו לי שככה הכי טוב לכולם. נזכיר גם את יאשה ביסטריצקי ז"ל שהקים את התחרות הזו וביקר אותנו די הרבה בחנות. בעבר הוזמנתי לשמוע משהו בתחרות אבל ללכת לבד לא כזה כייף והנה הפעם האחרונה היה פשוט תענוג ואפילו שני ימי גמר בהיכל התרבות שזה הטופ של הכי מעולה שאני מכיר בארצנו הנפלאה ואחלה אקוסטיקה וגם חברה טובה והמזל הטוב הולך לטובים וכל הטוב הזה בזכות רוני בריג שהרשה לי להתפרע ולהזמין את מי שבאו בסוף ולא את אלה שבחרו להתחמק שוב. תודה רוני.
גומרים הולכים שלב הגמר
איזה אורקסטרה איזו אקוסטיקה
שלושה איורים לשלוש מדליות של פיקאסו לארתור
התחרות הבינלאומית לפסנתר ע"ש ארתור רובינשטיין
הנשיא הרצוג מצטט את ש. פרס בגמר רובינשטיין
בוזי יודע לדבר וגם להסתדר ולא פראייר ולמדתי להעריכו במשך השנים וזכות אבות זה גם בסדר. פעם כשבאתי ליחידה בצה"ל (לא הסיירת) להזדכות סופית על העפרון והמחק הסודיים שלי, ראיתי אותו ככה מסתובב ואז הוא לא היה בכלל נשיא ואפילו לא בראשות העבודה ואני כן סוחר מטבעות.
הייתה פעם נוספת וזה היה בלוויה של אסתר רובין בטרומפלדור ואז הוא לא היה נשיא וכן בעבודה ואני כן סוחר מטבעות וזו הייתה לי הפעם הראשונה שראיתי בשידור חי לוויה בבית החיים הצמוד לחנוק ונדמה לי שאם היו מציעים לי מקום בתעריף סביר הייתי מסכים וכרגע אני בקטע של המדע תמורת גופתי ואלון אמר לי שהמדע לא צריך את הגופה שלי ויש סטודנטיות שיעשו צחוק עם המה שמוק שלי ורק בשביל זה אני חושב שזה ראוי.
ממש לאחרונה נחשפתי לעניין גופתו וקבורתו של ארתור רובינשטיין וזה אחלה סיפור. מי שלא מכיר שיעשה חיפוש גופתו של ארתור ויער ירושלים.
כעת אנחנו בפעם השלישית שראיתי את הרצוג וזה היה בהיכל התרבות ממש לאחרונה סוף חודש מרץ בתחרות הפסנתר ע"ש ארתור רובינשטיין והרצוג עלה נינוח, צעיר וישר אמר משהו חכם תוך שהוא מצטט את שימון פרס היקר ואומר "אם אנחנו לא יכולים לחזות ולטפל בעתיד אז לפחות בואו ונשנה את העבר" ואז התחלתי לנסות ולחשוב למה התכוון נשיאנו היקר שאבא שלנו טען שמה שיש לשימון עם האימא הערביה וחלוקת ירושלים, בקצה האצבע הקטנה אין לפלוני אלמוני בכל הגוף.
מוזר שבוז'י מצטט את שימון ולא את אביו שיש לו דיוקן כפול במדליה שעשו לכבודו ואפי שחק כתב על זה כתבה קצרה וברורה ואני ראיתי בתערוכת בולים בינלאומית פה במגרשי התערוכה 1986 ויש לי תמונה איתו ועם אליק רינק והיא תולה בחנוק. ורציתי להגיד תודה לרוני בריג הבן של אמיל והיה לכולנו מויי כייף
כרטיס כניסה חינם מקצה 26
גם דישי היה בסידור אחר בהיכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן
התקווה בהתחלה. פעם זה היה בסוף
האיטלקי
הזוכה מקום ראשון
היפנית באדום נהדרת
מחיאות כפיים סוערות לגיאורגי
הפילהרמונית בניצוחו
של יואל לוי
איטלקי מבטיח וצעיר. כולם צעירים
פריבילגים מדושנים שברובם לא שילמו ואפילו נהנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה