שני חברים פנו אלי בבקשה לעזור להם לקנות פמוטים מכסף. הבטחתי לנסות וכך גם נזכרתי בפמוטים שקניתי לפני כמה שנים והכל בשל הסיפור שמכרו לי, ואין לי שום טענות ויש מצב שהכל אמת וכמו שאומרים הכל יושר וכושר.
סיפור טוב יכול למכור פריט ולא תמיד הסיפור חייב להיות מדוייק. למשל השעון הזה היה של בן גוריון או בגין (השעון של רבין עשה בזמנו גלים ברשת) וכבר יש מתענינים ואני מנסה לנחש איזה שעון היה להרצל. בתחום שלנו יש הרבה סיפורים כאלה ולא יודע להגיד כמה מזה נכון וכמה פחות נכון.
סאלק החלפן וסוחר המטבעות נהג להשתמש במשפט הבא "המטבעות/המדליות האלה שאני מוכר לך היו של טדי קולק". אני האמנתי. הכי חזקים הם הסיפורים במגזר החרדי לגבי פריטים וצדיקים לאורך הדורות. פעם אחד בשם עוזי הצליח למכור לי חנוכיה לחג החנוכה, שלטענתו נוצרה בווהלין האזור שאבא שלנו נולד. החנוכיה מסרבת לאשר או להכחיש.
את זוג הפמוטים האלה שפה קניתי כי בהתחלה זה היה נראה לי ישן ואולי גם כסף. בהמשך הוסבר לי שזה אכן ישן אבל לא עשוי כסף ואז הגיע השוס והמוכר אמר "זה הפמוטים של יצחק צחי שמעוני האיש ממקבילית המוחות וקניתי את זה מהאיש שפינה את דירתו" וזה כאילו אמרו לי קנה אותנו בבקשה, אולי תדבק קצת בראש שלי המיוחד. יודעים מה כתוב על המצבה שלו?
שבת שלום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה