מישהי צילצלה אלי ואמרה שהיא מעונינת לקנות מטבעות זהב קטנים. היא נשמעה טיפונת מוזר ומיד תבינו למה. היא סיפרה שהייתה בהרצאה ושם הסבירו לה שכדאי שלכל אחד יהיה קצת זהב בצד לימים קשים ואין לדעת מה יקרה ביום בו הבנקים לא יתפקדו, וגם לא בטוח שיהיה אוכל בסופרים וכדאי שיהיה בבית גם מזון לזמן שכזה. בקיצור סוג של ברבור שחור שאוטוטו מגיע וצריך להיות מוכנים בכל המובנים. התגובה הטבעית שלי הייתה אם עד היום הסתדרת בלי זהב אז לא צריך לחרוג מזה ולא כל מה שאומרים בהרצאה מחייב פעולה מצידנו. היא הייתה נחושה ואמרה שהיא רוצה לפחות כמה מטבעות קטנים ואפילו רכשה ערכה לבדיקת זהב שלא יעבדו עליה. פה נהייתי סקרן ושאלתי "מה קנית בדיוק?" היא ענתה שיש לה אבן כזו שחורה וגם כמה חומצות היודעות להגיד אם זה זהב ואפילו איזה סוג זהב.
פה זה כבר ממש מצחיק, אבל לא אותי. אמרתי לגברת שהכל נהדר אבל אם היא באה לשפשף מטבעות אצלי בחנוק אז לא ולא. "אז איך אני אדע אם המטבעות שלך זהב?" את לא צריכה לדעת. אני יודע וזה מספיק. את מקבלת חשבונית וקבלה ושם כתוב הכל. אם יש לך ספק אז אל תקני. לא חובה לקנות זהב זה רק כאב ראש.
"בלי לשפשף אני לא קונה."
את צודקת גברת לפני שקונים חייבים לשפשף אבל אני כבר משופשף מספיק. תודה לך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה