פעם וזה היה מזמן כשהיה קולנוע דרייב אין והייתי תלמיד קטן ומושתן, הלכתי עם יוסי אפריגן לקטוף סברס ליד הדרייב אין ולא ראינו סרט כי היה יום ואפילו שמש. יוסי אמר לי לבוא עם חולצה עם שרוולים וגם נעליים גבוהות. אני זוכר שהיה לי סווטשירט שמאד אהבתי עם הכיתוב ניו יורק ראנגרס. הדודה והדוד שלחו מאמריקה הגדולה וזה היה הכי קול שיכול היה להיות. זה גם היה מאד נוח ונדמה לי שהצבע היה נוטה לאדום ואין כמו הפועל תל אביב בכדורסל ומכבי גם בסדר אבל מעולם לא היה להם אחד כמו בארי ליבוביץ' שלא היה סברה אבל היה הכי נהדר אפילו טוב יותר מטל ברודי שנשאר פה איתנו לנצח כמו עץ קדמון עם מבטא ומשפט מכונן לנצח נצחים ולא יודע למה אבל נזכרתי בזה.
אז הלכתי עם יוסי לקטוף סברס וליוסי היה מקל ארוך כזה עם פחית בקצה וגם דלי. דלי זה בשביל הסברס שקוטפים והפחית בקצה המקל זה בשביל הסברס שיפול לתוכה אחרי שקצת משחקים איתו דיגי דיגי. יוסי היה מומחה לסברסים וגם לתירס חם בים בם בם. פעם אפילו עזרתי לו למכור תירס ליד גרינשפן ומול קולנוע פאר. לא חושב שעשינו קופה אבל התירס היה טעים ועם הרבה מלח. פעם שמעתי מאחד בני בכבוד שלי שבכפר שלהם סוראמי שבגרוזיה היו הילדים מוכרים כל דבר. ההורים עודדו אותם ללמוד את החיים על אמת ולא שכסף גדל על העצים, אבל תפוחים כן ואיתם מקבלים כמה לארי מאנשים שרוצים משהו לאכול. ככה למד בני בכבוד שלי וגם אחיו יוסי בכבוד שלי, למכור כל מיני דברים ובסוף הם החליטו שאין כמו זהב ותכשיטים וכל השאר יחכו.
אז חזרנו לסברס ולדרייב אין וגם ליוסי, אני והמקל עם הפחית. יוסי שכח לספר לי שברגע שנוגעים בסברס אז קורים כמה דברים בו זמנית. הראשון שלא תמיד הסברס רוצה להיכנס לקופסא ואין לי מושג למה והדבר השני שיש הרבה קוצים כאלה שלא רואים היודעים לעוף באוויר והכי הכי הם אוהבים חולצות שהגיעו מאמריקה ושם הכי כייף להם ולך עכשיו תוציא אותם. בקיצור לא יודע אם בכלל הורדנו סברסים אבל הבגד האהוב עלי התכסה בקוצים ובכל הגדלים.
לא זרקתי הבגד כי זה היה מאמריקה וישבתי על תפיסת הקוצים מספר פעמים עם פינצטה וגם כביסות ושוב פינצטה ובכל פעם שלבשתי נזכרתי בסברסים של הדרייב אין.
בסוף סגרו את הדרייב אין והבנתי שזה בדיוק הזמן לזרוק את הבגד הקוצני ולקנות סברס בסופר עם ניילון. האמת לא משהו ויש כאלה שזה עושה להם עצירות ויש כאלה שבדיוק הפוך.
וחשוב לציין שאנחנו הישראלים בדיוק כמו הסברס קוצים בחוץ ובפנים מתוקים וגם שבמקום שתמצא סברס בשטח זה אחד הסימנים שהיו פה ערבים שחיו ואכלו סברס.
