עדות שנגבתה מראובן רובין ברי יליד פולין פלוצק 1918 כיום תושב ארצות הברית ניו יורק ברונקס 10475 R BRI 100 11A DREISER LOOP
יום שישי, 17 במאי 2024
רובין ברי - עדות תיאטרון שארית הפליטה
אגרובנק
חולון אבני שפה אגרובנק כיתוב בשלט של המועצה לשימור אתרי מורשת
פנים ושמות, זיכרונות מכתובת אחת נשכחת / כתב יוסי שחם שיטינג
זכר וכתב יו"ש יוסי שחם שטיניג יליד 1938 קבוצת שילר
יום רביעי, 15 במאי 2024
יפו הבלתי ידועה של שמואל גילר 2019
אם חפצים אתם לדעת ולהכיר את יפו על אמת ובלי סיפורים והמצאות אז שמואל גילר הוא האיש העכשווי. לכבודו נתכנסנו (דצמבר-2019) באכסניית עמנואל ביפו לרגל השקת קובץ מחקרי יפו "אריאל 217" המוקדש לאדריכל שמואל גילר. שמחתי לראות במקום הרבה אנשים חמודים וגם את דן טולקובסקי ולשוחח עימו בקטנה. תודה
יום ראשון, 12 במאי 2024
יום שבת, 11 במאי 2024
מנחם ופולה סבא וסבתא שלי / כתב צילם ומתגעגע גולן פרץ
קורות מנחם מנדל (מישה) סקלקה 1924 – 1997.
היה נשוי לפולה, ויחד גידלו שתי בנות, יונה ורותי.
דבר אלי בפרחים ובתל אביב
מינה תמיד מבקשת ממני להביא לה פרחים ליום ההולדת וימי מועד שבינינו. פרחים לשבת וסתם זה לא אני. נראה לי סידור בסדר ואפילו זול לעומת אפשרויות נוספות ואני רק מבצע הוראות ופקודות חוקיות בעליל.
חמגשית עם פלאפל
שלשום אכלתי פלאפל בחמגשית ולא בתל אביב יפו. קראתי שליברמן מנוקדים נוהג לפקוד המקום. תמיד כשאני עובר בנסיעה ליד הצומת אני רואה שהמקום עם אנשים אוכלים בעמידה וגם אין חניה.
יום רביעי, 8 במאי 2024
חלום מוזר ובלי שברו
אני רואה את דידי מנוסי צועד לקראתי ברחוב בן יהודה והוא מאד צעיר ועם אותו כובע שאפיין אותו וזה דידי שמופיע על ספרי הבדיחות שלו ואני לא מבין איך הוא ככה צעיר רזה ונמרץ. אני שואל אותו מה איתך ואיך זה שאתה ככה כי בפעם האחרונה שראיתי אותך בחיים שנת 2008 היית על כיסא עם מטפל וזה היה בגן לונדון שהפך להיות גן ההעפלה וזה היה בארוע בו ליוו רבים את יוסקה הראל בדרכו האחרונה והיה מאד מיוחד ואני נקשרתי למקום הזה בשל אותה אנדרטה בה רשומות כל ספינות ההעפלה כולל זו שהורי היו בה י"ד גיבורי גשר הזיו וגם מספרי המעפילים. דידי עונה לי שהוא בדרך לטיול נוסף ולפני זה עושה פה מסאז' תאילנדי לרגליים. מסרתי לו ד"ש מעוזי האחיין שלו שאוסף המון דברים ובמיוחד פריטים הקשורים להרצל וגם לשנת העשור בה נולדנו שנינו. תם החלום
מחשבות מוזרות והסתברות
מתקלח בבוקר מוקדם ונזכר שלפני כמה חודשים הוזמנתי לארוע באוניברסיטת תל אביב והזמנתי כמה שותפים ובסוף איש לא בא והתרגלתי כבר וזה היה בבניין גילמן ולמרות שזה המקום שאני הכי מכיר באוניברסיטה של פעם, לא חושב שהייתי בקומה האחרונה והעליונה שממנה נהג לרדת אהרלה יריב, התיק והמשקפיים. היה ארוע די חמוד ולא ידעתי שיש חוג כזה אבל ברור שאין סוף אפשרויות ללימודים ואשורולוגיה פאסה אבל בינה מלאכותית חזק חזק ויום אחד יהיה גם בינה ואפילו מינה. בקיצור היו באותו ארוע שתיים בנות שלא מכירות אחת את השניה, אבל אני יודע שיש להן דבר אחד משותף והוא אמבולנס. האבות של שתיהן נהג אמבולנס. תודו שזה קטע ובלי צפירות בכלל. אחד אמבולנס פרטי והשני במד"א. חשבתם מה הסבירות שארוע כזה יקרה באחוזים?
תבוא מחר בעוד יומיים
יש די הרבה בדיחות עם סנדלרים ובכל השפות. חלקן מצחיקות ואולי טיפונת פוגעניות ותלוי את מי שואלים?
יום שלישי, 7 במאי 2024
סיפור ירושלמי שנגע בי / כתב וצילם גיל שלו
בקיץ 1978 הזמינה גברת חנה מנדל ניצולת שואה בת 82 טכנאי טלוויזיה, על-מנת להתקין אנטנה חדשה על גג ביתה ברח' עמק רפאים מס' 16. הטכנאי לא התקשה למצוא את ביתה, שהיה בית יפה, גדול ומטופח, בית שנבנה על פי מיטב מסורת הבנייה הגרמנית בארץ ישראל במאה ה-19.
"תיזהר כשאתה עולה במדרגות!", קראה הגברת לטכנאי שטיפס במדרגות העץ הרעועות אל עליית הגג. זאת הפעם הראשונה מאז שאני בבית הזה, הזהירה אותו... הפעם הראשונה שמישהו עולה במדרגות האלה, כך שאתה הראשון לבדוק את עמידותם... אל תדאגי גברת מנדל... הרגיע אותה הטכנאי...אני כבר למעלה.
הוא פרץ את מנעול דלת העץ הישנה ופסע פנימה אל עליית הגג המאובקת. מספר שניות אח"כ כשהתרגלו עיניו לאפלולית הטחובה של עליית הגג, הוא מספר שהחוויר, שברכיו רעדו ושלחש בתדהמה: "מה זה? מה... מה זה עושה כאן? אלוהים, של מי כל החפצים האלה"?
מול עיניו נגלתה ערמת חפצים של חבר המפלגה הנאצית הירושלמית. בין החפצים המאובקים, ראה מדי קצין, כובע צבאי הנושא צלב קרס, דגלוני עץ, כרוזי תעמולה בגרמנית, חרבות, פגיון שעליו חרוטות המלים 'דם וכבוד'...ופריטים נוספים שנראה שלקוחים ממציאות אחרת.
שמעתי את הסיפור הזה משני מקורות: מחתנה של חנה מנדל, שהיה בתחילת שנות השמונים קריין בקול המוסיקה, והוא הפיץ את הסיפור בתחנת רדיו ובעיתונות היומית, הוא סיפר כי האביזרים היו שייכים לאֶריך אימברגר בנו של הרמן אימברגר, סגן מנהל סניף המפלגה הנאצית במושבה הגרמנית בירושלים. כדי להראות עד כמה שהעולם קטן, שמעתי את הסיפור אודות הבית ודייריו, גם מהעיתונאי חביב כנען ז"ל, שהיינו בקשר הדוק בשנותיו האחרונות... כנען הזדמן לבית אימברגר במסגרת תפקידו כסרג'נט במשטרה המנדטורית בירושלים. אז, בספטמבר 1939, נשלח כדי לעצור את תושבי המושבה הגרמנית שהיו בעלי אזרחות גרמנית, כי מיום פלישת הצבא הגרמני לפולין, תושבים אלה נעשו נתיני ארץ אויב, ונגזר דינם לגירוש. סרג'נט כנען הגיע לבית אימברגר כדי לעצור את הרמן אימברגר, והפריטים שנמצאו בעליית הגג היו כנראה שייכים לבנו, אריך אימברגר שהיה חבר במפלגה. כשנודעו כל הפרטים אודות ערמת החפצים שנמצאה באופן מיקרי, כנען הפיץ את הסיפור בעיתונות, ואני זכיתי לקבל את הסיפור הזה במכתב. כדי להשלים את שני הסיפורים: הרמן אימברגר נעצר באותו הערב כמו כל התושבים שהחזיקו באזרחות גרמנית, ולאחר הליך רישום במטה המשטרה, הועבר למחנה מעצר כשלב מקדים לפני גירוש מהארץ. והסיפור הקטן שלי, הוא שהגעתי לבית אימברגר מייד עם פרסום הסיפור, צלמתי את הפריטים שהמשפחה נאותה להראות, ואלה התצלומים שמוצגים כאן. חביב כנען כתב רבות על המפלגה הנאצית בירושלים בספריו ובמאמריו בעיתונות.
יום שישי, 3 במאי 2024
בר מצווה ליחיאל גרבש וגם למדינת ישראל
אחד במאי זה יומהולדת לבן דוד שלי יחיאל שפה בתמונה עם אחיותי ואחיו הצעיר אליהו ז''ל וחוגגים בר מצווה והשנה 1961 והמקום אולמי גיל רחוב דב הוז פינת גורדון. גם לי ערכו שם בר מצווה עשור שנים מאוחר יותר. היום יש שם שגרירות מאפריקה ומעניין מה קורה עם העוקץ הניגרי.