יום שני, 23 בספטמבר 2024

השכן עם האוטו הכי נקי בשכונה/ זכרון ילדות

בשכונה שלנו בשנות השישים והשבעים פלוס, היו מעט מכוניות פרטיות ורק לחלק מהשכנים. חניה לא הייתה בכלל בעיה וקו 1 עבר עם תחנה בסוקולוב אחרי שדרות נורדאו צמוד לבית של עדנה ומול הבית של אבי שחור. לגור ברחוב שעוברים בו אוטובוסים זה לא כייף. היום אין אוטובוסים (בערך) ואין חניה.

לאבא שלנו הייתה מונית ומעולם לא תוצרת גרמניה. היו עוד נהגי מוניות בסביבה. האבות של עופר וייס, דוד ביצ'ו, בני מידלש ז"ל ואולי עוד. לא זוכר בית עם שתי מכוניות וככה גם לא נשים נהגות, מלבד אימא של איציק והנה יוצא מן הכלל המעיד על הכלל, אבל כן זוכר משאית מאק שחורה עם סמל הבולדוג של אהרן סוריזון אבא של אביחי, שתפסה כמעט חצי רחוב ובלי העגלה. היה לו גם אקדח זיקוקין שעבד ביום העצמאות ותמיד היה עם מכנסיים קצרים וסנדלים. בצלחת (תפס) של המאק היה המון גריז וזה נהדר לקוגלגרים של העגלות שבנינו. גם לחץ האוויר של הברקסים עשה אחלה נשיפה. היה עוד שכן ג'ינג'י שגר בעובדיה פינת סוקולוב עם שפם ושיער קיפוד, שגם לו הייתה משאית ואפילו יותר גדולה, אולי סקניה אדומה. לפני כמה ימים ראיתי את אשתו נעה עם הליכון בשכונה.
לאבא של עדנה חורי היה אוטו צבאי ממש בול כמו האוטובוס של להקת הנח"ל. לאבא של חגית היה ויליס בשדרות יוצ"ר. לאבא של ציפורת היה אמבולנס אבל הם גרו ליד קופת חולים גלביץ וזה כבר מעבר למעגל השכונה הפנימי, אבל תודו שאמבולנס לבן עם מגן דוד אדום, זה משהו חריג.
לאבא של אלי קפון ז"ל בסוף סוקולוב הייתה משאית לא גדולה ולאבא של אלי קזס היה אוטו עם שלושה גלגלים ועד היום לא הבנתי את הקטע של המכוניות האלה.
לאבא של גבי מזרחי היו כמה מכוניות וכולן שימשו אותו לעבודה בשיפוצים. על הפורד טרנזיט היה כתוב שיפוץ ובניין וגם מספר טלפון. יום אחד מישהו שיחק עם הכיתוב וזה נהפך למשהו די מצחיק. ש.פוץ ובניו ומישהי צילצלה אליו וקראה לו אדון שפוץ. נשבע לכם שאני לא קשור לסיפור הזה אבל כל השכונה קראה לגבי השרירן שפוץ ובניו. בפעם האחרונה שראיתי את אבא של גבי זה היה בטרומפלדור כשאריק איינשטיין מת. יש לי תמונה.
אבא של אריק גרינבלט היה תמיד עם אופל אולי בגלל שהיה חשמלאי רכב מדופלם ועבד עם המוסך הראשי, לאבא של אמלי פיג'ו 404 בצבע ירוק כהה ולאבא של אייל, מכוניות מתחלפות משום שסחר בהן.
שוקי אהרון השכן שלנו היה גם מורה נהיגה עם למד וליצחק שוורץ הייתה למברטה עם סירה ומעניין למה. הייתה גם סירה עם מנוע שנקשרה לעץ ליד הבית של ביבי הזקן והיא הייתה של עוד ג'ינג'י עם שפם שאיתה שט בים הגדול וגם בטבריה ולא חושב שבירקון. לחלפון אח של יוסי אפריגן היה טרקטור. אוטו תנובה היה לשלמה תנעמי בירמיהו.


משפחת מייטליס בבניין שלנו היו עם חיפושית ובהמשך עם ב.מ.וו.
דוד פאר השכן הצמוד שלנו שהיה חבר דן, אבל לא זוכר אותו מגיע עם אוטובוס לסוקולוב וגם הוא מאד אהב את האוטו הפרטי שלו, אבל לא כמו אותו שכן שהיה ממש חולה אהבה לאוטו בצבע קרם ונדמה לי שזו הייתה לארק אבל לא סגור על זה. הוא עבד במשרד הבטחון או משהו דומה וכל יום הוא ניקה את האוטו שלו גם עם מברשת נוצות לאבק וגם שטיפה וגם וקס וגם כל מה שניתן. הוא גר מול האוטו ותמיד שמר קשר עין והשגיח מהמרפסת. אם שומרים על ניקיון יומיומי אז האוטו נקי.
האם רכב נקי מעיד במשהו על בעליו? לימים כשהייתי מעיר לאימא על ענינים שונים כמו אבק, הייתה משיבה לי בקטנה ואיך אצלך באוטו? תמיד האוטו של השכן עמד מול הבית שלו וכולם ידעו שזה האוטו הכי נקי, מבריק ומצוחצח בשכונה. היו אז פסי ניקל שהוצמדו למכונית עם מחברי פלסטיק מתאימים ולהגה היה כיסוי פלסטיק שעם הזמן תפס די הרבה ג'יפה וכיסוי המושבים היה בעצם מלכודת אבק ומי שמע אז על קרדית ואחיותיה. היה גם כיסוי לכל הרכב. היה גם מושב חרוזים לנהג ובירושלים העתיקה זה היה הרבה יותר זול. מה קורה היום עם חנויות אביזרי רכב להבדיל מחלקי חילוף?
היו עוד שכנים עם מכוניות נקיות, אבל השכן הזה היה הרבה יותר מוקפד ונחוש.
הפוגה מתודית קלה: יהורם גאון הזמר הוא האיש עם האוטו הכי נקי, מבריק ומנצנץ שיש. הוא גם הנהג שנוסע הכי לאט והכי זהיר בעולם, אבל הוא ירושלמי מרמת השרון ואין לו שום קשר לסיפור שלנו.
חיים המנקה שגר ברחוב עמוס בצמוד לגן רחל, נקה חדרי מדרגות וגם מכוניות עם אופניים דלי וארגז על הסבל. לא זוכר שחיים ניקה מכוניות של השכנים שהכרתי. מעניין מתי נכנסו המכונות האוטומטיות לשטיפה בישראל ומעניין אם יש קשר בין השפע המוטורי והפשע המאורגן, אם יש דבר כזה בישראל.
השכן הזה היה גם מאד מסודר. יכול להיות שאפילו נח בצהריים במה שפעם קראו שלאפשטונדה. אני לא יודע בדיוק מה היה עיסוקו אבל יש מצב שעבד במשרד הבטחון. משרד הבטחון זה משהו מאד רחב וכוללני.
בדרך כלל הסתובב עם מכנסיים קצרים, חולצה פתוחה עם כפתורים ואני כמעט בטוח שלא נולד בישראל. היה לו שיער חלק ועיניים בהירות ופתאום עולה לי שהיה מעט פוזל או שאולי אני שוב מדמיין. פזילונת כמו לענת עצמון זה משהו מאד מיוחד, סקסי ומחרמן.
יום אחד קראתי בעיתון ידיעה שבמשרד הבטחון נתגלו אי סדרים כספיים...ואז נפל העיפרון וזהו סוף הזיכרון.

יום ראשון, 22 בספטמבר 2024

אנא מן פדלקום

 לכל בני הדודים שלי דוברי הערבית אנא מן פדלקום אל תשלחו לי תמונות של ספרים קדושים ומטבעות מאברהם אבינו ועוד אוצרות מחורטטים. אם תמשיכו אז אשלח לכם תמונות של גפילטע פיש ורגל קרושה ותתחיל שוב מלחמה. לא חראם?...




יום רביעי, 18 בספטמבר 2024

שונא מתנות יחיה בנחת יותר

 

מה דעתכם על איש המחלק מתנות שוות לכל מיני אנשים וגם ממספר את המתנה ואפילו רושם שמתנה מספר 18 ניתנה לפלוני אלמוני.



ברגשי כבוד

יהודית מילר בת שבע (בשמים) חיפה ישראל

מקרה נחמד שהאריזה מסקרנת מאד מאד. אותי לפחות. מארז יפה עם השם באנגלית יהודית מילר בת שבע חיפה ישראל. בפנוכו מדליה עם פנורמה נהדרת של ירושלים שלנו ושל כל העולם גם.
אני בטוח שהאריזה והמדליה קשורות ולא משהו שלקחו אריזה למשהו אחר ובשל הנוחות שמו את המדליה. פעם ראשונה שאני רואה מארז כזה. המדליה עצמה מוכרת והצד השני חלק. לא יודע מי הייצרן והמעצב. נקודה סוף הסיפור הזה. אזכיר שיהודית מילר עשתה פריט יפה עם החברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ ז"ל לכבוד ארועי 3000 לירושלים עיר דויד אבל זה סיפור אחר ובסרט אחר.



יום שני, 9 בספטמבר 2024

אביב מתל אביב וגם חוכמת הקטלוג מנייר וגם המקוון

כתוב בגוגל שהיום (20.3.2024) זהו היום הראשון לאביב. אפילו יעלי רוף הזכירה זאת עם חתולים חמודים והאמת שאני חש זאת באפי מזה כמה ימים. חוצמזה יש היום לאפי שחק יומהולדת ואתונה זה מקום בסדר לחגיגות ותאחלו מזל טוב עם בריאות נחת וגם נעימי בגב.






אני כמעט בטוח שפה באתונה נולד הקטלוג הראשון בעולם ושכחתי איך אומרים את המילה הזו ביוונית ובעברית עתיקה. אפי קשור מאד לנושא כי הוא האיש שממנו הייתי הכי מצפה בעולם להיות ראש וראשון למקטלגים המקוונים ובכלל בכל מה שקשור לפריטי האספנות שלנו מארץ קדם וכנען, אבל זה לא קרה ורק נסייג שאת הקטלוג השלישי והאחרון של החברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ אפי הכין בעזרתם של דני רוגובסקי ע"ה וכותב שורות אלו יבדל"א וחייבים להזכיר גם את מי שחתום עליו וזה
ישראל צדקה השומרוני הטוב זכור לטובה ולתמיד.

אני יודע שיש לאפרים מערכת ממוחשבת משלו עם המון מידע נפלא ההולך ומצטבר מדי יום ומהרבה מקורות, אבל כל זה לא שווה גרוש אם ההמון לא משתמש ונהנה מזה. חרטומי מצרים לא לבד.
פנחס בר זאב המנוח עשה בכוחותיו הדלים קטלוג מקוון מדהים ברשת חינם אין כסף בשם הפשוט שקל. לטענת המנוח לא היה לו שמץ של מושג במחשוב ולמד הכל בכוחותיו הדלים. התוצאה נהדרת והנתונים סבבה למרות שזה נראה כמו משהו מתקופת הפרימוס. זה אפילו עלה לו 12 דולר שלמים דמי אחסון לשנה שלמה והוא שילם לכמה שנים מראש והגם כשהוא כבר בעולם הבא. יום אחד כשתמו דמי האחסון לקטלוג המקוון שקל, העסק שבק חיים אבל ברשת כמו גם בחיים עצמם יש ניסים ונפלאות ומישהו מיסתורי העלה אותו שוב לרשת ואין לי מושג מי האיש ולמה עשה זאת, אבל עובדה שזה עובד ואפילו בחינם לכל משתמש וכמות הכניסות לשם מדהימה במושגים שלי ובכלל. אולי גם יעדכנו את המידע עם חומר עכשווי.
פעם ודי מזמן אחד בשם פרידמן מגבעתיים עם שפם וסיגריות אמר בחנות שכדאי לי לעשות קטלוג מסחרי למטבעות. הוא אפילו הציע לי שם חביב וקליט בשם "אביב". באותה נשימה, הראה לי לוגו חמוד שאייר ככה בקטנה מולי ואמר בהגיון רב "אם יש כרמל קטלוג בולים שזה צבי זורע מחיפה אז יהיה אביב קטלוג מטבעות מתל אביב של קובי לידרמן. האמת נשמע בסדר ומאד חכם ומסחרי ואז הקטלוג של צבי פכטר "תחביב" היה בשלבי גסיסה ואולי אפילו מוות מוחלט וסופי ואהרוני מאיר שיחק אותה עם קטלוג בשם "נומיסמטיקה". היום ישראל אשר מפיק קטלוג איכותי בשם המחירון ואני בטוח שזה עוזר לו כמו גם למשתמשיו. קטלוג מסחרי יכול להיות דבר מאד משפיע על שוק ותראו מה היה פעם לוי יצחק למכוניות והיום אני לא שולט בחומר, למרות שאת לוי אני מכיר די מזמן ובשל פרידתו מהעולם הזה אני לא ממשיך ונאמר המנוח עליו השלום וזכור לטוב ופעם אכתוב כמה שורות על האיש החכם הזה שבנה מפעל חיים בעשר אצבעות והצליח לרגש אותי פעם בוידוי אישי על החיים בבולגריה.
קטלוג המביא מידע אודות פריטים וגם מחירי שוק זה דבר מאד מאד בעייתי. לכל אחד יהיה מה להגיד בעניין. אפילו לי יש מה להגיד. יש פה עניין של אתיקה. האם סוחר יכול להיות עורך של דבר כזה מבלי לערב מניעים מסחריים משלו? במסחר כנראה שלא חייבים להיות יותר צדיק מהאפיפיור.
מאז שפרץ האינטרנט לחיים המצב נהיה קל יותר, ויש שיגידו שזה רק הולך ומסתבך והמניפולציות רק נהיות מתוחכמות יותר. עודף מידע רק מבלבל ובכל זאת קטלוגים ממשיכים להתקיים גם בנייר וגם ברשת.









יום ראשון, 1 בספטמבר 2024

יאיר נחמני ואליטליה

 אם לא הכרתם את יאיר נחמני ז"ל הפסדתם חוויה שקשה להסביר. גם חלק מאלו שכן הכירו את יאיר נחמני, הפסידו משהו, אבל זה בסיפור אחר ולא כעת. מינה מאד מאד סימפטה את יאיר ותמיד זרחה וצחקה כשנפגשנו. זו נקודה מאד חשובה ואין לה המשך והסבר.

היו לי עם יאיר המון שעות אם זה בחנות, בתי קפה וגם נסיעות הבייתה כאשר אני הנהג והוא הנוסע מאחור עם התיקיים ואין לכם מושג כמה הם שקלו ואפילו מיקי כריש טען שיאיר יכול להרים יותר ממנו ולא רואים את זה עליו. פעם לקחתי אותו הבייתה לשיכון בבלי עם הפיג'ו 404 ואז משיכה בידית המתכת והיא נשארה ביד שלו כלומר חצי ממנה. יאיר לא התבלבל ואמר "הגיע הזמן שתחליף מכונית" וזה קרה והבאתי אותו גם לדירה החדשה בשיכון למד. אפילו היינו יחד בהולנד ביריד שטרות ואם תרצו לדעת פרטים נוספים אז תשאלו את אפי.
היום אספר בקטנה משהו על יאיר נחמני המנוח וחברת אליטליה שנדמה לי שגם היא ז"ל ואולי רק השם השתנה.

יאיר פרידמן מאייר את יאיר נחמני

יאיר נחמני נולד בכפר ויתקין וכילד ראה את אלטלנה בים של הכפר ובהמשך כמושבניק הכיר רבים משם כולל גד יעקובי ומשפחת אשוח. פעם סיפר שאביו נולד בווהלין במקום בשם אלכסנדריא ושם גם הייתה הכנסיה הכי גדולה בסביבה ואבא שלנו שנולד שם, אישר זאת. יאיר גם סיפר כיצד כסטודנט מתקדם למשפטים ומדע המדינה, לימד כמה מפורסמים ביניהם רפול.
פעם סיפר איך מישהו מהמפד"ל של אז, הסביר לו שהפוליטיקה כולה זה מתחיל ונגמר בכסאות וביידיש זה נשמע יותר טוב. היה לו סיפור איך נסע פעם במונית שרות מתל אביב לקמפוס בירושלים ואחד בשם יוסי שריד לא סגר את הפה ולא נתן לו להשחיל מילה בכל הנסיעה.
פעם קנינו ערמה הגונה של שטרות מפעם. יאיר נחמני נכח בחנות ולא התערב וכאשר המוכרים יצאו לדרכם, ביקש מאיתנו לקנות הסחורה. אבי שמואל אמר בסדר, אבל כסף מיד וביד כמו שמקובל. זה היה סכום די מכובד ויאיר אמר אתן מה שיש לי ואחר כך את היתר. אחר כך צמד מילים מורכב וקשה להגדרה. אבי אמר לא ולא אני מכיר אותך עוד מהימים שישבתי וחיכיתי אצלך בחנות בתור שלא נגמר ליד בית הכנסת הגדול באלנבי סמטת הר סיני. אל תנסה למשוך ותביא כסף. יאיר הבין שאבא שלי זה לא קובי התמים ואמר עוד מעט אני חוזר עם כסף וזה שלי. בסדר זה שלך ותביא ואכן יאיר הלך להיכן שהלך וגם חזר עם כסף וזה היה שעור בעיסקאות מספר 117 שלמדתי אז. כשיאיר מאד רוצה זה קורה.

כרטיס בקור
המרכז הישראלי למטבעות ומדליות
יאיר נחמני
מטבעות מדליות בולים שטרות קניה מכירה הערכה
החלפה יעוץ
רחוב הר סיני 5 פינת אלנבי 108 תל אביב עי בית הכנסת הגדול טלפון 03-623073

ממש לאחרונה סיפר לי קולגה בתחום שעשה בזמנו עיסקה לא קטנה עם יאיר שנתן מקדמה ואת השאר הבטיח אחר כך שהלך והתארך. הקולגה אמר לו די אני לא מחכה יותר והולך אליך הבייתה לאשתך ואז נראה. יאיר שמע את הרמיזה ואמר לא לא ועוד פעם לא ואז הלך וסידר את הכסף של אחר כך. חבל שהשיעור הזה לא קרה מזמן אבל טוב מאוחר מאשר לעולם לא.
לפני הרבה שנים מישהי צילצלה לחנות וביקשה את הנייד של יאיר כשכבר היו כאלה וברגע זה נזכרתי גם איך היה לי שעור יפה בטלפון אלחוטי ויאיר ולא נרחיב היום. שאלתי מי הדוברת והמבקשת והיא ענתה אשתו. זה היה מוזר למרות שמעולם לא ראיתי את אשתו אבל כן שוחחנו בטלפון וידעתי שהיא עובדת בבטוח לאומי וגם על הבן המוכשר שרון שהיה בגל"צ. אמרתי לגברת שאני אשאל את יאיר ואולי כדאי שתשאיר לי את המספר שלה והוא יחזור וגם אם היא בטוחה שהיא אשתו והיא ענתה כן והוסיפה שהם היו נשואים וכבר לא והנה למדתי עוד משהו. כשראיתי את יאיר סיפרתי לו והוא ענה שטוב עשיתי ולא לתת סתם את המספר ואיתה עברתי את המבחן. לימים למדתי שאשתו הראשונה הייתה בעצם בתו של אדון לצין מנתניה המורה למתמטיקה שאהב מטבעות ובמיוחד מנדט ונהג לעשות עסקים ובא בימי שלישי למועדון ברחוב הס 16 וגם נח לעיתים בדירה ברחוב חובבי ציון והוא ושלמה נתניה שהוא בכלל מאבן יהודה היו מחוברים חזק חזק במטבעות ובשטרות ומעניין אם שלמה ידע את הפרט המוכמן הזה. אבדוק בהזדמנות.

יאיר נחמני

יאיר נהג לנסוע לרחבי העולם בעניני מטבעות ושטרות והכיר רבים רבים בתחום הזה. האנגלית שלו הייתה משובחת ושלמה אוחיון תמיד אמר והסתכל לשמיים אלוקינו תן לי את האנגלית של יאיר ותראה כמה סחורה אני אוציא לבחוץ. יאיר הכיר את כל הטריקים והשטיקים בטיסות עם מטענים מכל הסוגים. היו לו בגדים שיכלו להכיל עשרות קילוגרמים ולא לשכוח את המזוודות עצמן. להערכתי רוב חברות התעופה הכירו אותו וידעו שיש פה נוסע לא פשוט ויותר פשוט להתעלם ולא להתחיל איתו כי אז יקרו דברים לא צפויים והמטוס כולו יתעכב. פעם סיפר איך מזוודה שלו שהייתה במטוס חיכתה לעלייתו למטוס הרבה זמן כי הצוות בשדה התעופה שאלו יותר מדי שאלות והוא התעקש וגם הם על עודף משקל.
אני יכול להמשיך ולהלאות אתכם עם עוד מידע אודות יאיר נחמני שיכול היה לנהל שיחת עומק במגוון נושאים כולל המפץ הגדול ועוד נושאים שתעלו במוחכם אבל אז נאלץ לשכוח מהסיפור על אליטליה.



פעם יאיר נסע עם אליטליה ולא אתפלא אם זה היה במסגרת המיילים שצבר או קומבינה אחרת. כל מה שקרה שם בטיסה היה לא משהו. הוא ביקש קולה והביאו פפסי הוא רצה דיאט והביאו רגיל ולא היה קר ובלי גזים והמושב צפוף ויאיר איש לא קטן והדיילות השתגעו ממנו וזה רק הלך והסתבך ואז הופיע הקברניט בעצמו ובכבודו ואמר ליאיר שמע ידידי בוא נעשה הסכם שאנחנו לא נדבר על עודף המשקל שסחבת למטוס ואתה מנגד תפסיק להתלונן. אוקי? עשינו עסק אמר יאיר והטיסה יצאה לדרך.

יום רביעי, 28 באוגוסט 2024

אוצר מטבעות היהודים של יעקב משורר זכור לטוב.

 אם היו אומרים לי המלץ נא על ספר אחד ודי בתחום המטבעות, אז זה הספר.

אוצר מטבעות היהודים של יעקב משורר זכור לטוב.
ראיתי שהוצאת יד בן צבי מוכרת במחיר נפלא. הספר הזה היה מבוקש ומחירו בשוק הספרים יד שניה מרופא הרקיע שחקים. מנהל ההוצאה יזם הדפסה דיגי של עשרות עותקים בודדים. שווה כל פרוטה, שקל, סלע ובכלל


על פרס משורר ונושאים אחרים לחץ כאן

יום שני, 19 באוגוסט 2024

יש רופא/חובש בקהל?

שאלה ותמיהה. האם זה נראה לכם תקין, נורמאלי, סביר, כלכלי ואתם תוסיפו משלכם שמדינת ישראל הדפיסה שטרות כסף פה בארץ הקודש בשנים הראשונות של מדינתנו, כמו הדבר הזה ועוד כמה דברים קטנים ומאז הכל מודפס מעבר לים? מעניין איפה ירדן, מצרים, לבנון, עיראק, ואפילו איראן וסוריה מדפיסות את הכסף שלהן?

מדינת ישראל ערוכה לכל תרחיש!
בתמונה שטר כסף חמישים מיל עם חתימה של שר האוצר אליעזר קפלן. רצפת פסיפס ולכן האספנים קוראים לו שטיח. הודפס בדפוס לוין אפשטיין.
מצב השטר אנוש אחרי טיפול עזרה ראשונה וחדר טראומה. גם במצב הזה תצטרכו להיפרד מכמה שטרות כחולים של אלתרמן. מקבלים גם דולרים



יום חמישי, 15 באוגוסט 2024

פמוטים לשבת

שני חברים פנו אלי בבקשה לעזור להם לקנות פמוטים מכסף. הבטחתי לנסות וכך גם נזכרתי בפמוטים שקניתי לפני כמה שנים והכל בשל הסיפור שמכרו לי, ואין לי שום טענות ויש מצב שהכל אמת וכמו שאומרים הכל יושר וכושר.

סיפור טוב יכול למכור פריט ולא תמיד הסיפור חייב להיות מדוייק. למשל השעון הזה היה של בן גוריון או בגין (השעון של רבין עשה בזמנו גלים ברשת) וכבר יש מתענינים ואני מנסה לנחש איזה שעון היה להרצל. בתחום שלנו יש הרבה סיפורים כאלה ולא יודע להגיד כמה מזה נכון וכמה פחות נכון.
סאלק החלפן וסוחר המטבעות נהג להשתמש במשפט הבא "המטבעות/המדליות האלה שאני מוכר לך היו של טדי קולק". אני האמנתי. הכי חזקים הם הסיפורים במגזר החרדי לגבי פריטים וצדיקים לאורך הדורות. פעם אחד בשם עוזי הצליח למכור לי חנוכיה לחג החנוכה, שלטענתו נוצרה בווהלין האזור שאבא שלנו נולד. החנוכיה מסרבת לאשר או להכחיש.


את זוג הפמוטים האלה שפה קניתי כי בהתחלה זה היה נראה לי ישן ואולי גם כסף. בהמשך הוסבר לי שזה אכן ישן אבל לא עשוי כסף ואז הגיע השוס והמוכר אמר "זה הפמוטים של יצחק צחי שמעוני האיש ממקבילית המוחות וקניתי את זה מהאיש שפינה את דירתו" וזה כאילו אמרו לי קנה אותנו בבקשה, אולי תדבק קצת בראש שלי המיוחד. יודעים מה כתוב על המצבה שלו?
שבת שלום

יום חמישי, 8 באוגוסט 2024

שיפשוף נעים סיפורון אמיתי לגמרי

 מישהי צילצלה אלי ואמרה שהיא מעונינת לקנות מטבעות זהב קטנים. היא נשמעה טיפונת מוזר ומיד תבינו למה. היא סיפרה שהייתה בהרצאה ושם הסבירו לה שכדאי שלכל אחד יהיה קצת זהב בצד לימים קשים ואין לדעת מה יקרה ביום בו הבנקים לא יתפקדו, וגם לא בטוח שיהיה אוכל בסופרים וכדאי שיהיה בבית גם מזון לזמן שכזה. בקיצור סוג של ברבור שחור שאוטוטו מגיע וצריך להיות מוכנים בכל המובנים. התגובה הטבעית שלי הייתה אם עד היום הסתדרת בלי זהב אז לא צריך לחרוג מזה ולא כל מה שאומרים בהרצאה מחייב פעולה מצידנו. היא הייתה נחושה ואמרה שהיא רוצה לפחות כמה מטבעות קטנים ואפילו רכשה ערכה לבדיקת זהב שלא יעבדו עליה. פה נהייתי סקרן ושאלתי "מה קנית בדיוק?" היא ענתה שיש לה אבן כזו שחורה וגם כמה חומצות היודעות להגיד אם זה זהב ואפילו איזה סוג זהב.


"כל מטבע שאני אקנה, אני משפשפשת על האבן ואז שמה חומצה וככה יודעת אם באמת זהב ואפילו איזה קרט."

פה זה כבר ממש מצחיק, אבל לא אותי. אמרתי לגברת שהכל נהדר אבל אם היא באה לשפשף מטבעות אצלי בחנוק אז לא ולא. "אז איך אני אדע אם המטבעות שלך זהב?" את לא צריכה לדעת. אני יודע וזה מספיק. את מקבלת חשבונית וקבלה ושם כתוב הכל. אם יש לך ספק אז אל תקני. לא חובה לקנות זהב זה רק כאב ראש.
"בלי לשפשף אני לא קונה."
את צודקת גברת לפני שקונים חייבים לשפשף אבל אני כבר משופשף מספיק. תודה לך

יום שישי, 2 באוגוסט 2024

הצצה לחייו של משה מוראלי

שנולד בסוריה 1900. עלה ארצה כנראה בשנות העשרים המאוחרות, הקים משפחה עם חמישה ילדים, עבד בטאבו בירושלים. היה חבר בבונים החופשים. אסף מטבעות.

כרטיס חבר בבונים החופשים משה מוראלי

1900 שנת הולדתי
20.5.22 שנת נשואי עם הגב וידה בילו
5.11.27 רפאל    יום הולדו
20.11.31 צדוק    "       "
18.10.39 נחום    "       "
25.12.41 לאה    "       "
22.11.45 רנה    "       "

סדר העבודה של הבניה החפשית



סדר העבודה של הבניה החופשית דרגה ראשונה עי האח י. קרניאל ירושלים 1930

לוח הדרגה הראשונה מזמור הנעילה

לוח הדרגה השלישית

החמישי של מסדר הבונים בירושלים פלשתינה 1932 1937

כ. שרבני ובנו
צורף זהב וכסף וכל מיני תכשיטים
מחנה יהודה מס 35 ירושלים 11.9.47
חשבון הא' משה מוראלי
צמיד זהב משקל 23.2 גרם מחיר 450 זהב 21ק

מכתב מארגנטינה
למשה מוראלי בית וגן ירושלים ישראל 1961


פרוט מטבעות בתוך קופסה

אורבי בע"מ

משרוקית
פגו ליתר חסכון יופי נוחיות ובטחון
ירושלים רחוב הנסיכה מרי טל 2670

קפה פרברוב מחלבה מסעדה צמחונית
ירושלים רחוב יפו
ליאו ויסמן
עבודות עץ משוכללות ירושלים משרד בן יהודה

Troppical Hanco
שקית נילון של בית החרושת לטקסטיל הנקו



יום ראשון, 21 ביולי 2024

מקומות, כתובות וזכרונות (רשימה חלקית) - תל אביבה / כתב יוסי שחם שטיניג

 בילדותי, בשנות ה40 הדרך מרחובות לתל אביב, עברה בכמה ישובים ערביים. ראשית השכונה הערבית בנס ציונה, אחרי ראשון לציון הכפר הערבי בית דג'ן היא בית דגון, אחריה הכפר יאזור היא אזור של היום, לפני תל אביב הכפר אבו כביר ורק אחריו ראשיתו של רחוב הרצל.

בזמן הקרבות נחסמה הדרך והיו נוסעים דרך החולות לשכונת מולדת בחולון ומשם "משתחלים" לתל אביב.
כשתמה המלחמה נפתחה הדרך הראשית אני זוכר בכניסה לתל אביב עוד הרבה שנים אחר כך הבתים נותרו נקובי כדורים מהמלחמה. הקו של רחובות בחברת דרום יהודה הגיע לרחוב הגדוד העברי. מחיר הנסיעה 11 גרוש.
בתל אביב התנהלתי בקו 5 מחיר הנסיעה 1.5 גרוש לקו זה היו הרבה תחנות, בדרך חזרה היתה תחנה ברחוב שמריהו לוין, האדם הזה היה עסקן ציוני בולט על שמו כפר שמריהו. היה כנראה, עוד אדם בשם זה אשר יסד את חברת התרופות רפא. בעת שירותי הצבאי שרתתי עם הקצין שמריהו לוין, כנראה נכדו של העסקן הציוני.
בין רחוב הנביאים לאזור הבימה היה רחוב קטן יוסף אליהו על שמו של יוסף אליהו שלוש מבוניה של תל אביב. אחרי רחוב דיזנגוף הייתה גבעת חול ועליה עצי שיקמים, על הגבעה שכן בצריף קן של תנועת הצופים.
באחד מביקורי בתל אביב ב1952 הבחנתי בתכונה רבה וקהל גדול ברחבת הבימה, הלכתי לראות, הונח שם ארונו של יצחק שדה שנפטר, הוא נקבר בגבעת ברנר, פקדתי את קברו.

מסע ההלוויה של יצחק שדה 21/8/52 החל בבית הוועד הפועל של ההסתדרות 
ששכן אז באלנבי. משם עבר בשעות אחה"צ להבימה
 ולאחר מכן מסע ההלוויה המשיך לבית הקברות בגבעת ברנר
באדיבות אביהו בר

כשהייתי עדיין ילד קטן "פספוס" כפי שכינו זאת אז, נלקחתי יום אחד לסרט בקולנוע שדרות בשדרות רוטשילד. הסרט היה באידיש מה שסייע לי לתפוס תנומה קלה. שמועה רכלנית הילכה שאת התאטרון – קולנוע הזה בנה הנדבן העשיר גולדברג עבור אהובתו שחקנית תאטרון ידועה.
גם בבית הקפה המיוחד בוסתן ישבתי פעם עם משפחתי, בית קפה זה הסמוך לכיכר דיזנגוף, שכן בבית מרהיב עם גינה, בשנות ה70 שכרה את המקום המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה, אנחנו ארגנו עבורם אירועים שונים. זכורים לי ערבי ראיונות בהנחיית העיתונאי אריה אבנרי.

תמונה של כיכר צינה ומאחוריה מבצבץ קפה בוסתן עם הקשתות בחזיתו. 
תמונה שנצבעה משחור לבן
באדיבות אביהו בר

חזית קפה בוסתן ב 1950
                                                  באדיבות אביהו בר

לקוח אחר שלנו רשות שמורות הטבע, הקימו תערוכה לשמירת טבע ואיכות הסביבה, המעצבים סטודיו קרמן. חיברנו בין הלקוחות והתערוכה הוצגה בבוסתן.
התערוכה המוצלחת הזו נדדה בכמה מקומות בארץ. זכור לי שהעברתי אותה לעיירה אל בירה, הסמוכה לרמאללה, גרפיקאי מקומי תרגם לערבית והייתה הצלחה לתצוגה.
לצערי לא שמרו על המבנה היפה הזה, הוא נהרס לטובת בית דירות משמים.

זכר וכתב יוסי שחם שטיניג יליד 1938 קבוצת שילר

יום חמישי, 18 ביולי 2024

אבל הם לא קראו לו ג'ון בונה הגשרים

הסט הזה מכיל 36 מדליות כסף וזה מספר מעניין. פעמיים ח"י וגם מזכיר לי בדיחה חמודה שיאיר נחמני ז"ל נהג לספר מדי פעם עם אילתורים בקטנה. יאיר היה אלוף בסיפור בדיחות ובסוף גם נהג לצחוק בעצמו והיה נדמה שהוא עומד להתפקע ואז זה היה שוס מושלם.

חוצמזה כתוב שההטבעה נעשתה במקום בשם ג'ון פינצ'ס לונדון. זו המטבעה בה הוטבעה המדליה הממלכתית הראשונה של ישראל 1958, טרם הקמת היחידה והחברה הישראלית והממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ.
באנגליה מצאו לנכון להנציח במתכת 36 אתרים שהיו ואינם וכעת הם נותרו כתמונות מספרות וגמנסיה הרצליה אינה לבדה.







והבדיחה הלכה ככה בערך כאשר ג'ון מראה לקבוצה של סקרנים קתדרלה יפה בעיר לונדון ומספר שהוא עצמו תיכנן ובנה את הדבר הזה אבל הם לא קראו לו ג'ון בונה הקתדרלות והנה גשר נוסף שהוא תיכנן ובנה והם לא קראו לי ג'ון בונה הגשרים והנה ככר מרכזית שהוא עצמו תיכנן, פיקח והשגיח ובכל זאת לא קראו לי ג'ון בונה הכיכרות ואז מישהו סקרן שאל את ג'ון אז איך הם קוראים לך לכל הרוחות.
"עזוב בוא נניח לזה. היה פעם מקרה עם כבשה וזה נדבק אלי לכל החיים" ...