מינה ואני נמצאים באמריקה הגדולה בפארק משחקים משהו כמו עיר הנוער שלנו עם כל מיני משחקים, אורות, נצנצים ופירוטכניקה והכל ברגוע ולפתע אוטו גולף כזה כשהנהג לא פחות מדונלד טראמפ והוא אומר לי תשב איתי בחור צעיר אני יודע שאתה מישראל בוא ותראה איזה דבר עשינו פה. אני המום כי אין שום אבטחת אישים למרות שהכל עם מצלמות ואנשים מתפעלים מהנשיא עם העניבה האדומה והוא עושה צחוקים ושיגועים ומבקש מאנשים לפנות דרך וכולם מאד מבסוטים אבל לא נלהבים כמוני ואני מבקש ממינה שתצלם אותי עם הנשיא והיא צוחקת מרחוק ואומרת אני לא יכולה תגיד לו שיסע לאט ותחזיק את הכסא כי אצלו אין לדעת ודולנד אומר לי זו בטח מינה ואני המום איך הוא יודע ואז הוא אומר אנחנו פה באמריקה יודעים עליכם הכל אפילו ביבי לא מבין והוא עושה סימן עם היד על הפה ודונלד אומר אני אוהב את כולכם ולי הוא קורא שוב בחור צעיר והכל באנגלית אבל לא כמו של אובמה אהובי ואני אומר מי יאמין לי שהייתי עם מלך העולם באותו צעצוע ואין תמונה, ואז אנחנו נתקעים במחסום ואיש לא מתרגש מהנשיא שעושה סימן עם הידיים שכלום לא יעזור כי מחסום באמריקה זה מחסום. ואז אני רואה עוד כאלה רכבים ועליהם עוד דמויות של דולנד טראמפ אבל אני בטוח שזה שלי הוא האמיתי. מינה עומדת בצד ומתפוצצת מצחוק ואומרת מה לא שמת לב שזה כפיל ואפילו ישראלי ואני מכירה אותו מרמת גן. כל מילה אמת. בקלפי.
הבלוג של קובי לידרמן
יום שבת, 28 ביוני 2025
יום חמישי, 26 ביוני 2025
זכרון בסלון עם נירה פורת לבית אלרון/הלפרן/פרסיקו
סבא של נירה ישראל הלפרן וסבא שלנו יחיאל הלפרן היו אחים. הראשון עלה ארצה והשני במעלות קדושים. אבא של נירה ודורית אחותה היה בן דוד של אימא שלנו. יצחק אלרון/הלפרן גאווה משפחתית. נירה סיפרה על הפרק בארגנטינה עם חטיפת אייכמן שהוריה יצחק ושרה היו שותפי סוד. היה מאד מאד מיוחד, מעניין ומשפחה זה דבר בלתי גמיר.
ולינק של סרטון ראשון מהאירוע
פורים שנות החמישים
פורים לפני הרבה שנים. שנות החמישים. רמת הטייסים וגם יפו. האחיות שלי וגם פיוטר ליפמן ע"ה הבן של לאה ויורק שהיה צלם מפורסם ועבד גם עם רומן פולנסקי
יום שני, 23 ביוני 2025
עיסקת הנדל"ן הראשונה שלי (כמעט)
פעם וזה היה קצת אחרי שנת 1980 וטיפ טיפה כשהייתי הכי ירוק בכל המובנים וכנראה שגם בתול הגיע לחנות איש מאד נחמד שדיבר אנגלית ואולי גם יידיש. הוא רצה למכור בולים ואפילו מעטפות היום הראשון ועשה סוג של סקר חנויות וגם אלינו הוא הגיע. הייתי ירוק כבר אמרנו ומאד מאד נאיבי והוא הבין זאת ומכר לי את האוסף הזה שלא היה שלו כי אם של קרובת משפחתו שחיה פה בישראל ואפילו ברחוב ארנון. האוסף היה די גדול כמותית אבל ערכו זניח ואם היו מציעים לי היום דבר כזה אולי הייתי מתלבט אם לתת כסף או לתת כסף ולהשאיר האוסף ושרק יניחו לי. כן כן זו האמת נכון להיום עם המון בולים שזה בעצם סבלות ושרותי הובלה. האיש סיפר לי שהוא ומשפחתו גרים באמריקה ואפילו בניו יורק וזה היה מאד מפתיע שהוא לא הכיר את הדודה והדוד שלנו שגם היו יהודים וגם גרו בניו יורק. הוא סיפר שבעלת האוסף הייתה אחות בבית חולים והיא מעולם לא הקימה משפחה. נדמה לי שאשתו הייתה אחותה אבל לא סגור על זה. אני זוכר שהבית היה מתוקתק וצנוע והכל מסודר מסודר ונקי. זכרתי את שמה וקניתי גם סיכה מזהב עם השם שלה וזו הייתה סיכה של בית חולים הדסה לאחיות עם אמייל. לצערי היא לא ברשותי והנסיבות לא חשובות. האיש ביקש ממני לעזור לו במכירת פריטים נוספים והבאתי את אהובתי חגיקי שקנתה סכו"ם מצופה כסף, שהיום לא הייתי מרשה לה ולכם לקנות ואפילו לא לקבל במתנה. חלק גדול מהמעטפות נשאו את שמה וכתובתה של אותה אחות ולצערי אין ברשותי מעטפות כאלה ואולי יש בעליית האין גג שלנו. בקיצור האיש מאמריקה ראה שאני בסדר איתו למרות שלא התכוונתי בכלל וסיפר לי שהוא ברוקר ואין לו זמן לטפל בכל הדברים והוא מציע לי שאני אטפל לו בכל הענינים עם הדירה כלומר שאמצא קונה והוא יחזור לפה והכל יהיה בסדר. אולי זה שדיבר עם אבא בחנות ואפילו קצת ביידיש ואולי עוד דברים. בקיצור נתנו לי דירה ברחוב ארנון ואני הפוץ, אמרתי לא תודה, אני לא מבין בזה ואולי עוד כמה שטויות וגם שפעם היו בתל אביב דירות זרוקות ברחוב ואיש לא טרח להרימן.
יום ראשון, 22 ביוני 2025
"בנק לאומי - 1902-1962"
חוברת יפה ומעניינת שיצאה בשנת 1962 לרגל יובל ה-50 של בנק לאומי. כוללת תמונות סיפורים ומאמרים לאורך ההיסטוריה של הבנק שהיא למעשה ההיסטוריה של מדינת ישראל מתקופת התורכים, בנק אנגלו-פלשתינה ועד שנת 1962.
כתב וצילם : ארנון רז
יום חמישי, 19 ביוני 2025
יום הכפתור הבינלאומי
היום ( 9 במאי ) הוא יום הכפתור הבינלאומי ולמדתי זאת מדן הנוסע בזמן וכשבדקתי מתברר שיש גם יום הכפתור בנובמבר ואולי זה דומה ומזכיר את יום השואה הרגיל אצלנו וגם יום השואה הבינלאומי שסילבן שלום המכונה סטיב לקח בעלות ואני סקרן אם אצלו למטה זה עם כפתורים או רוכסן. יש גם כפתור שואה מיוחד.
ט"ו בשבט סימניה
יום שלישי, 10 ביוני 2025
נעליים לשכיבה
חבר שלי היה יצואן/יבואן מצליח מאד. היה מוציא דולרים וקונה סחורות בעולם כולו, סטוקים, מציאות ובכלל. אפשרויות בלתי נגמרות. יום אחד ראה מכולה ענקית של נעליים באיטליה. המחיר כלום ושום דבר. ממש גרושים ואפילו בלירטות. מילה פה מילה שם ויש עיסקה והסחורה בדרכה לארץ ושמו אותה ברחוב הנעליים נווה שאנן ותוך יום הכל עף ויש רווח אחלה. כולם מבסוטים.
יום ראשון, 8 ביוני 2025
יום רביעי, 4 ביוני 2025
נעליים אדומות
במבצע סבנה החיילים לבשו סרבלים לבנים. גם הנעלים היו אמורות להיות שחורות. רק אחד היה מבולבל ועם אדום. ואותו אחד נזכר, שהוא צריך לחרבן כשאהוד נתן שריקה ועשו פוס הפסקה.
יום ראשון, 1 ביוני 2025
דוד מונשיין והכפתור הבולגרי הצהוב
לא הכרתי על אמת את דוד מונשיין שהיה ונשאר ירושלמי גם במותו ואפילו ביום ירושלים. ידעתי על ספריו וסיפוריו ותו לא. כשראיתיו בפייסבוק נדלקתי וקראתי את הגיגיו בשקיקה וזו מליצה קלישיאתית אבל אמיתית. מבחינתי ירושלמי אמיתי זה אחד שחווה את המצור וידע מה זה מים לחץ ואוכל מדוד. נדמה לי שמונשיין כזה.
אחרי שגילה אותי בפייסבוק החל להציע לי דברים בתחומי והאמת הכל הכל, היה שטויות במיץ עגבניות ירושלמיות. חשבתי הוא מסתלבט עלי כדרכם של ירושלמים, אבל למדתי עם השנים שיש ירושלמים ממש מהבולים, תמימים ויש את הזן ההפוך. לגבי מונשיין המתווך, לא החלטתי אם ברוב המקרים זו העמדת פנים עם סתלבט או שמאחורי התיחכום עומד ילד טוב ירושלים ואפילו מעט נבוך עם כיפה. אחרי מספר פעמים אמרתי לו שינסה שוב עם דברים שווים או שפשוט לא אגיב לו כי הדברים שהוא מציע ממש ממש מטופשים ועלות המיסרונים גבוהה יותר. לא יודע אם נעלב או שאמר לי "אבל ראיתי שזה שווה ואולי כבר מכרתי כאלה בכסף טוף טוף". עניתי בסדר אז תיקח ממני 250 פרוטה בשקל וחצי ותמכור בירושלים בשבעים ש"ח ואולי תיהיה מיליונר כי יש לי המון המון. באמת ענה לי. כן תנסה אותי אבל תזכור שאתה התחלת. טוב כעת אני צריך כסף אבל אזכור זאת לפעם הבאה. תמיד גם ידע לצאת מהעניין בצורה מתוקה ואני מביט ואומר האם כולם בטוחים שאני טמבלול כזה והרי הדרך הכי פשוטה להוציא ממני כסף זה פשוט לבקש יפה וזה עובד בכל המקרים. לגבי הסכומים, מסתדרים.
יום שבת, 31 במאי 2025
עליה וקליטה מרוסיה
בלי העליה מחבר העמים, המדינה שלנו הייתה משתלבת בלבנט ולא כדאי לחשוב בכלל מה היה קורה פה. בתחומי האספנות שלנו יש שליטה כמעט מוחלטת של העולים החדשים, שכולם כבר ישנים.
יום שישי, 30 במאי 2025
קופסת רסק עגבניות רימון גבעת ברנר / פרץ גולן
"הערכה זהירה משנות ה-40/50".






