יוסי היה שכן שלנו ברחוב סוקולוב בתל אביב. יוסי גר בסוקולוב91 ואני ליד ב93. יוסי נולד כמה חודשים לפני אבל אין לזה שום משמעות עבורנו מלבד בפעמים שהוא אומר לי תקשיב לי בבקשה כי אני גדול ממך. המשפחה של יוסי גרה בסוקולוב לפנינו וכשאנו עברנו לגור שם בשנת 1962 הם כבר היו שם ולא יודע ממתי. ליוסי יש אח גדול בשם חלפון והשם הזה מאד חריג לפחות עבורי ועד היום לא מכיר עוד חלפון כשם פרטי. אני זוכר מהשנה שנכנסנו לבניין שהייתה גבעת חול ים שהייתה מיועדת לבניה במקום והיו ילדים שקפצו אליה וחלפון שבר שם יד או רגל וזה המקור האמיתי לגבעת חלפון ואם אתם ספקנים אז מותר לכם אבל זו עובדת חיים. חלפון הכיר את אסי דיין כשעבד על טרקטור בסיני. כל מילה אמת. בקלפי
הבלוג של קובי לידרמן
יום שבת, 30 בנובמבר 2024
קפסולות קפה וניילון
מודה שקפסולות קפה עושות לי לא טוף בכלל בכלל. אני מרגיש טעם לוואי של סיליקון נילון ומשהו לא לעניין ולכן אני משתדל להימנע. האם רק אני מרגיש ככה בשל אנינותי? פעם חבר שלי אמר לי שאני אנין טעם כמו שהוא אסטרונאוט/קוסמונאוט ואפילו הראשון שדרך על צדק.
קלפי איסוף במוצרי צריכה / אבי דולמן
הגרמנים והאמריקאים הם שהגו ושכללו החל מסוף המאה ה-19 את מנהג הכללת קלפי איסוף במוצרי צריכה כדרך לקדם מכירת מוצרים. הקלפים הוכנסו לטבלאות שוקולד, חפיסות סיגריות, קופסאות דגנים וכד' והפכו לפרטי אספנות נחשקים של שחקני בייסבול, תאטרון, קלפי דגלים, חיות וכד.
יום חמישי, 28 בנובמבר 2024
פצצות מים בסוקולוב 93
יום אחד ולא מזמן ואפילו ממש בבוקר מוקדם, אני הולך לשוק הפשפשים שביפו ויש לי הרגל כזה, להיפגש עם יוסי אפריגן השכן שלי מסוקולוב 91.
יום רביעי, 27 בנובמבר 2024
אישה זהב, מכונית להתגעגע, וילדים מתוקים
הפיג'ו 404 שלי עם אשה מוזרה ושלושה ילדים שהחליטו לעלות עליה. הראשון או הראשונה שיאתרו את הכתובת הנכונה יקבלו את הספר של אמנון יצחקי קיצור תולדות תל אביב.
יום שישי, 22 בנובמבר 2024
מדליסט ללא מדליה
פעם הייתי בהר גריזים עם ישראל צדקה השומרוני הטוב הזכור לטובה, שהיה סמנכ"ל החברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ. תזכרו שסגן זה לא מנכ"ל וגם את השיר של אריק קלפטון שירה בשריף ולא בסגנו. עשינו סיבוב נימוסין אצל חלק מהמשפחות הגרות שם בקריית לוזה שבהר ברכה, ואני רק אורח וזה היה או בחג הזבח כלומר פסח או בסוכות. לא זוכר. פסח כנראה יותר הגיוני, אבל לא סגור. הגענו למשפחה של אחד המכובדים ואולי הכהן הגדול וישראל ביקש ממנו להראות לי מדליה מאד מיוחדת שהייתה ברשותו. מדליה יחידאית אותה קיבל בעזרתו של ישראל צדקה. בטוח שהיה לה סיפור, אבל לא זוכר ורק ניתן לצ'זבט או לחרטט ואין יותר את מי לשאול. בהמשך הלכנו לעוד משפחות והתקבלנו מאד יפה והרגשתי שזה מסע בזמן וחוויה שקשה לתארה.
בסוף אמרתי לישראל שזה מאד מאד מוזר לי שהוא מלווה את החברה הממשלתית מיום הקמתה 1958 ויש המון מדליות ובשלל נושאים, מתכות, גדלים ובכלל ועל כולן היה הוא ישראל אחראי ואיך זה שאין מדליה לשומרונים ולא חשוב הנושא והתזמון. אני זוכר שישראל אמר לי "קובי לא יעשו! אתה לא מכיר מספיק דברים!"בספר מלכים ב’ נמצאת גרסתם של אנשי המסורה היהודיים על מוצאם של השומרונים. מסופר בפרק כ"ד על מתיישבים שמלך אשור הביא מארצות הקשת הפורייה, והושיבם בערי שומרון תחת בני ישראל שהוגלו אשורה. לפי הגרסה המקראית אפוא העם השומרוני אינו חלק משבטי-ישראל.
גרסתם של השומרונים שונה: גורלם ותורתם הם – לפי תפיסתם – עדים חיים לדמות המוסרת כפי שהייתה בימים עברו: השומרונים הם שריד לעם עתיק, יורשיהם של עשרת השבטים ונושאי דגל מקדשי ישראל העתיקים.
הכרוניקה השומרונית חופפת לדברי ימי יהודה, ושניהם מעידים על היסטוריה מפוארת ומשותפת עד לתקופתו של עלי הכהן. אף-על-פי שעלי הכהן היה מזרע איתמר בן אהרון הכהן – ככתוב בשמואל א, פרק א’ – הוא נטל לעצמו את תפקיד הכהן הגדול. בעקבות כך נוצרו בעם ישראל שני מרכזי כהונה: האחד בהר גריזים, ובראשו עמד – הכהן הגדול עזי מזרע פינחס, והשני בשילה, ובראשו עמד עלי הכהן מזרע איתמר. הדבר חולל את הפילוג הדתי הראשון בקרב עם ישראל, הוא פילוג בית הכהונה.
הדת השומרונית מבוססת על חמישה עיקרי אמונה, שהם ה"אני מאמין" של הדבקים בדת זו. את חמשת עיקרי האמונה אומר המתפלל השומרוני בראשיתם של התפילות ושל הטקסטים הדתיים, ואלה הם: אמונה באל אחד, בעבדו משה בן עמרם, בתורה, בהר גריזים וביום נקם ושלם – יום אחרית הימים והתגלות המשיח.
השומרונים חוגגים שבעה חגים בשנה שעליהם נצטוו על-פי דין תורה. הם מקיימים את החגים באלה: חג הפסח וחג המצות אשר חל ביומו השביעי של חג הפסח; חג השבועות, ראש החודש השביעי – המקביל לראש השנה לפי המסורת היהודית – יום הכיפורים, חג הסוכות, ולאחר תום שבעת ימי החג – יום שמיני עצרת.
בני העדה שומרים בקפדנות על יום השבת ומקפידים על דיני טומאה וטהרה ודיני כשרות. השומרונים מלים את בניהם ביום השמיני שלאחר הלידה. ואינם דוחים את המילה, אלא במקרים של סכנת נפשות. הנערים והנערות, המסיימים את קריאת התורה אצל הכהן או המורה שהוסמך לכך, נקראים "חתם תורה", ולהבדיל מן המסורת היהודית, הדבר אינו נקבע על-פי גילם. התקשורת בין בני הזוג נעשית בשלושה שלבים אלו: קידושין, אירוסין ונישואין; רק השלב הראשון ניתן להתרה ללא גירושין.
במאה הרביעית לספירה מנה העם השומרוני מעל למיליון נפש, וישב בכל חלקי ארץ-ישראל, ואף מחוצה לה: דמשק – בצפון ואלכסנדריה – בדרום. דורות רבים רדפו שליטי הארץ את השומרונים וכמעט הביאו כלייה על העם, עד כי בתחילת המאה העשרים מנו מאה וחמישים איש בלבד. כיום מונה העדה כחמש מאות וחמישים נפש. כל בניה מתגוררים בארץ-ישראל : מחציתם בהר גריזים ומחציתם בחולון, בשכונות המיוחדות להם. מתוך בחינת החתך הדמוגרפי של בני העדה מתברר כי היא חברה צעירה לעומת חברות אחרות. צעירי העדה מעורים בחיי התרבות והחברה ומשכילים לשמור על "יחד נפרד". הם לומדים במוסדות הממלכתיים מן הגן ועד המוסדות להשכלה גבוהה, מתגייסים לצה"ל ומועסקים במקומות עבודה שונים, ועם זאת – דבקים בדתם, במורשתם ובמסורתם.
ברוך מרחיב
יו"ר ועד העדה השומרונית
יום חמישי, 21 בנובמבר 2024
סברס וניו יורק רנג'רס
פעם וזה היה מזמן כשהיה קולנוע דרייב אין והייתי תלמיד קטן ומושתן, הלכתי עם יוסי אפריגן לקטוף סברס ליד הדרייב אין ולא ראינו סרט כי היה יום ואפילו שמש. יוסי אמר לי לבוא עם חולצה עם שרוולים וגם נעליים גבוהות. אני זוכר שהיה לי סווטשירט שמאד אהבתי עם הכיתוב ניו יורק ראנגרס. הדודה והדוד שלחו מאמריקה הגדולה וזה היה הכי קול שיכול היה להיות. זה גם היה מאד נוח ונדמה לי שהצבע היה נוטה לאדום ואין כמו הפועל תל אביב בכדורסל ומכבי גם בסדר אבל מעולם לא היה להם אחד כמו בארי ליבוביץ' שלא היה סברה אבל היה הכי נהדר אפילו טוב יותר מטל ברודי שנשאר פה איתנו לנצח כמו עץ קדמון עם מבטא ומשפט מכונן לנצח נצחים ולא יודע למה אבל נזכרתי בזה.
יום שני, 18 בנובמבר 2024
אין פחד
פעם מישהו עבריין עבריין מאשדוד, שהפיל די הרבה אספנים וסוחרי מטבעות ומדליות, בתרגילים מגוונים, ופשעיו הולכים ונאספים מהרבה כיוונים והוא נכנס ויוצא מבתי כלא, צילצל אלי ואמר לי שהוא שמע שאני מלכלך עליו. עניתי לו "נכון ומעניין איפה שמעת על זה?" הוא אמר לי שאנשים אמרו לו שבאינטרנט באתר בשם קולקט ז"ל.
יש לי שתי אהבות / ענבל גמליאל
יש לי שתי אהבות, צורפות ומדליות/מטבעות שהונפקו באירועים שונים בחיי המדינה וכשהם השתלבו גיליתי את החנות של קובי ועכשיו נראה לי שאני מפתחת התמכרות גם אליה, כמה צפוי.
אני מגיעה אליה תמיד בין לבין סידורים (כמי שלא גרה בתל אביב אם כבר מגיעים זה לעוד מליון סידורים) ותמיד עוזבת אותה בתחושת החמצה שלא ראיתי כל מה שאפשר. אז תודה קובי על המבחר,הידע והיחס המושלם.יום שבת, 16 בנובמבר 2024
שם לי ברז עם מחבר
יוסי אפריגן השכן שלי מסוקולוב ומשנת 1962 ועד היום, הפתיע אותי שוב. הפעם עם ברז חצר מפעם וגם מחבר מהיר כתוספת מענינת. הברזים האלה נפלאים ואני לא יודע לתת הסברים טכניים אבל מניסיון אישי הם אחלה ויש לי משהו כזה בגינה ובלי עין הרע שם בכיס כל ברז מודרני.
החברים של חוני
ישבתי עם יוסי לאכול בקטנה וראיתי את גיורא מרחוק ובאתי לספר ליוסי איזה איש מיוחד זה והכל בשל חוני ואז יוסי אומר לי עצור ותרגיע בבקשה. גיורא עיני משפחה שלי והייתי בחתונה שלו וגם גולדה הייתה.
גברת דויטש
נזכר בשכנה שלנו בסוקולוב 93 שנות השישים יושבת עם חלוק על המדרגות וממלמלת דברים לא ברורים ואיש לא מצליח לתקשר איתה. נראה לי שהייתה גדולה מהורינו בעשור לפחות, בודדה ואולי ללא משפחה.
כשאומרים לי
כשאומרים לי שלום אני עונה עכשיו
לשבור את הקרייז מוקדם על הבוקר
מאז שהגעתי לשוק הפשפשים עם יוסי אפריגן לטיפול פסיכיאטרי בשעות הבוקר המאד מוקדמות כל הסוחרים שמחים וצוהלים. הרבה זמן לא הגיע כזה פראייר לשוק שמפזר כסף חופשי וללא גבולות. אמרתי להם מראש שאני לא אחראי על השטרות. תזכרו גם אתם
המצלמה של גניה וגם שיהיה זכר
אימא שלנו מאד אהבה לצלם וגם להצטלם. יש לנו תמונות של משפחתה בפולין לפני השואה. תמונות שנשלחו למשפחה פה בפלשתינה א"י, וככה יש תעוד שברובו כנראה אבד לנצח. אבא סיפר שבאיטליה שלאחר המלחמה בקושי היה מה לאכול ואימא התעקשה להצטלם. מה זה אומר? אני חושב שזה הכל בקטע התיעודי ותמיד בכל מפגש בבית בסוקולוב 93 וגם במקומות אחרים נהגה לבקש ולומר תעשו תמונות שיהיה זכר. המושג שיהיה זכר תפס חזק במשפחתנו וכולם יודעים שזה האות לצלם והיום זה בועז קלי קלות אבל פעם זה קטע ואפילו לא זול. פתוח הקלישים והזמנת עותקים למצולמים ועוד ועוד וחלק מחנויות הצילום ידעו הכירו והוקירו את גניה גולדה צירלה לידרמן לבית הלפרן מסקרז'יסקו קאמיינה.
איור של אחי לוינשטיין, האחיין שלי Achi Levin והמצלמה האחרונה של אימא.
יום רביעי, 6 בנובמבר 2024
חוכמת הטיפ/תשר ורוטשילד
העולם נחלק לשניים לעניות דעתי הלא קובעת. אלו הנותנים טיפ ואלו שיש להם אג'נדה לגביו כמו האם שרות זה טיפ, והאם זה באחוזים, ואולי בכלל לא צריך לתת טיפ. נירוש בני הבכור, לימד אותי פעם משהו, והאמת שמאד התלהבתי, אבל מתברר שהוא עצמו שכח זאת ודברים השתנו אצלו, כך שאיני יכול לחלוק זאת איתכם. סיפור הטיפ הוא חלק בלתי נפרד מאישיותו של בן האדם. אני סבור שבחלק גדול מהמקרים הנותן זקוק לזה יותר מהמקבל, וככה יש לו הקלה בדרך שרצה להגיד תודה ולא תמיד יודעים איך.
יום שלישי, 5 בנובמבר 2024
שאלון אישי ורצח רבין
טופס שהכנתי לתערוכת בולים לאומית לנוער, תבל 89, שנערכה כמדומני באולם בני ברית בתל אביב. את הדף הזה הדפסתי אצל יניב הבן של אימא ואבא שלו ברחוב יהודה הלוי. אביו היה בן בית בחנות, ולפני כמה שנים חדל מלהגיע וזה מאד מעניין למרות שהבטחתי לו דרך גורמים חיצונים שלא אתקיל אותו בשום שאלה מביכה. יניב המוכשר והחריף שהיום חי בסקנדינביה כתב בשנת 1995, באחד המקומונים תחזית עם הכותרת "ביום בו ירצח ראש הממשלה". זה קרה כעבור כמה חודשים.
יום שבת, 2 בנובמבר 2024
המושל סרט מעולה
אני ונדמה לי שעוד שלושה אנשים לפחות, ממליצים לכם לראות את הסרט הנהדר המושל של דנאל אל פלג. אני רותקתי במשך כל הסרט לכל פרט ופרט. אני חושב שאצפה בו שוב ולא מהסיבה שיש לי נגיעה עקיפה ובקטנה לאיש ומשפחתו. גילוי נאות פעם ולפני יותר מארבעים שנה האיש צבי אל פלג, חסם לי את הרכב שלי כשבאתי לבקר את חברתי טלי שטמלר, שגרה באותו בניין ברחוב נתן החכם 13 בתל אביב. לא ידעתי שאני עומד במקום החניה שלו, וכלקח חסם לי את האוטו למשך שלושה ימים. בנו עופר למד בתיכון שלי מחזור מעלי. אני זוכר אותו מצויין למרות שלא סיים את חוק לימודיו בתיכון עירוני ה' ויחד עם איל ארד מכונן הספינים בעידן שאחרי 1980, עשו יחדיו כמה תרגילים בהינדוס המוח לחלק מהתלמידים התמימים. שניהם הצליחו לבלבל את זהותה של המורה לערבית מזל עבוד