עוד על פרופסור יגאל תלמי כאן
מכירים את המעטפות האלה?
עוד על פרופסור יגאל תלמי כאן
מכירים את המעטפות האלה?
ורק בגלל שעשרים שנים למותה | 29.10.2006 | חשבתי על התגלצ'ות החיים ועל פרידל, שלפחות ציור אחד שלה היה תלוי מעל מיטתי, בחדר הילדים, בקיבוץ, ואחר כך היא לימדה אותי בבצלאל (שנאתי כל רגע), ואחר כך היינו חברים, סוג טובים, ואחר כך כבר לא
כל הזמן זה נעשה צפוף יותר ובהיר יותר. אמירות ודיבורים בסגנון נאצי והכל סביבי. אין בושה. הכל כלפי הערבים שפה וגם מסביב. זה נהפך למשהו שגרתי ביותר. אולי אני רגיש מדי ואולי אתם סתם ממאנים להפנים.
"כשהזיוף פוגש את דוד בן גוריון".
כובע וסמל כובע עשוי בד מתערוכת העשור של ישראל, 1958, שנוסף לאחרונה לאוסף שלי. את הכובע קנו הוריו של רזי גוטרמן, עיתונאי ישראלי, ששימש בעבר כתב ועורך בכיר בעיתון "מעריב", לבנם בתערוכת העשור למדינה, בהיותו ילד (זאת על פי עדותו ותודה לודלי פיש מבית המכירות "קונגרס הבולאים" על מידע זה). בתערוכת העשור למדינה היו דוכני מכירה ל"ספרים, מזכרות ומתנות מיוחדות של התערוכה, סמלים, ספרי התערוכה ועוד" (המקור מצולם בתגובה לפוסט זה) והכובע נרכש באחד מהדוכנים הללו.
כתב: חן אליהו
ינון מגל אמר והסביר שאייזנקוט הוא קוף מרוקאי ומאחוריו המפעילים האשכנזים. אני חושב שאני יודע למה הוא התכוון בדיוק, אבל כל אחד מכיר רק את המשפחה שלו.
בדרך לבלומפילד נסעתי דרך רחוב מוצקין, שם נולדתי וגדלתי. להפתעתי מצאתי חנייה בתחילת הרחוב ויצאתי לשוטט במחוזות ילדותי.
ברחוב עמוס 27 גר פעם חיים המנקה. הייתה שם מרפסת עם כניסה מהרחוב והיא עדיין שם וזה אחלה סידור לאופניים. צמוד לבניין היה גן רחל שהיה הגן שלי ושל עוד רבות ורבים. גם היום הגן הזה עובד ופועל ויש שם ילדים צוחקים, שרים וברור שגם בוכים ואין כמו לגור עם גן ילדים צמוד וזה מתכון נהדר לחיים יפים גם כשאתה בבית אבות עם התחנה הסופית. ברחוב עמוס היו כמה דמויות שליוו את ילדותנו ונשארו שם. חיים המנקה היה כזה וגם זכריה הגנן עם המריצה, הטוריה והבגד עם המצנפת שגר בבית קטן קרוב לסיבוב של נורדאו ויוסי אפריגן זוכר את אימא של זכריה אבל למדתי שילדים וגם אנשים בוגרים עושים סלט עם דמויות מפעם. כשאני רואה את שטר הכסף של 5 לירות פועל משנת 1958 פלוס, אני נזכר בזכריה וסדרת השטרות הזו זכתה להרבה פרשנויות והסברים. מבחינתי אלו השטרות הראשונים שראיתי.
חיים היה מנקה חדרי מדרגות של בתים משותפים וגם שוטף מכוניות עם דלי, צינור, סבון וסחבה. לא סגור לגבי פוליש וקס. אני לא זוכר את חיים עובד אצלנו בסוקולוב 93 והאמת שאני לא זוכר מי כן ואיך קראו לו או לה. אתם זוכרים מי היה המנקה בבניין שגרתם כילדים? מי היום מנקים חדרי מדרגות? היו לחיים אופניים של פעם עם סבל חזק וגם כובע קש רחב ותמיד גם מקל כביסה מעץ למכנסיים שלא יתפסו בשרשרת. המכנסיים תמיד היו בתוך מגפי הגומי השחורים. מאחור בסבל האופניים היה לו ציוד ניקוי ומפתח הברזים היה מחובר לעוד מפתחות וצמוד לחגורה. אם אתם צריכים נקודת זמן להתאפס אז אני מדבר על משהו כמו חמישים שנה רוורס ואולי גם יותר. לא יודע לגבי חיים כלום. אולי יש לומר לא כלום וכמעט כל שאני זוכר ויודע זה ממה שנשאר לי וסיכמנו שזה סוג של טיפול עצמי. יוסי אפריגן השכן שלי הצמוד מסוקולוב 91 שהיה מסתובב בשכונה הרבה יותר ממני, גם לא יודע וגם לא זוכר וטוען שהיה ערירי. מה ההבדל בין ערירי לגלמוד? אולי גלמוד זה מינוח של חברה קדישא ויש כמה כאלה בטרומפלדור עם לוחית קטנה והכיתוב החסכני פ"נ גלמוד. פעם ראיתי מכתב המלצה למישהו חי שהיה מהנדס מהטכניון בחיפה שביקש להיטמן ליד הוריו ובמכתב נאמר שהאיש גלמוד. בקשתו התקבלה.המבחן הכי פשוט להיותך בוגר האזור שלנו בשנות ה- 60-70 זה האם אתה זוכר את קדוש מלך האבטיחים? מי שטיפה מהסס... לא באמת גדל כאן.