לכל סוחר מטבעות יש ארועים בלתי נשכחים הקשורים לעבודתו והיום אנחנו בקטע הטוב. שילוב של עבודה עם ריגוש הם חלק מהדברים הנדרשים לפעילות מהנה ושפויה. ציפיה ודריכות גם והכי חשוב לטעמי זה מה נשאר לך מארוע חד פעמי שנחרט לך וכנראה לתמיד.
הוזמנתי לקנות אוסף תופס מקום בבית תל אביבי טוב ונעים. לעולם לא תדע מניין תגיע פרנסה. זה יכול לקרות מדיבור מקרי של מישהו המסגיר את עיסוקך והופ מבקשים ממך לבוא לראות ולקנות. הזכרון הטוב הוא בונוס ובחינם. אישית זה בדיוק מה שאני אוסף.
זה היה יום חורפי גשום במידה ובהמשך צצה שמש נעימה והכי חשוב אויר נקי והמרחק מהחנות די קצר. לב תל אביב זה מושג והלב של הלב זה ממש עם עליה קטנה ובדרך חזרה יש ירידה. אין צורך באוטו וכבר הרבה שנים שלא יצאתי למרחק כה קצר מהחנוק. מהו לב ליבה של תל אביב?
לא ידעתי מה מחכה לי והדבר לווה גם בציפיה וגם חשש. לא תמיד אתה יודע מה הולך לקרות ולא תמיד אתה חסין מאנשים וציפיות.
קבלת הפנים הייתה מאד חמה ולבבית וזו הייתה הפתעה משום שלעולם לא תדע איך אנשים מתנהגים בביתם. יש כאלה שמיד יציעו לך אוכל, שתיה ופינוקים אינסוף. יש כאלה שלא תקבל כוס מים. הכל עניין של טבע אנושי ולדעתי הקובעת יש לי דוקטורט בנושא אבל לא מצאתי מנחה רציני שילווה אותי ויחתום על מחקרי המעמיק והרציני.
אז קבלת הפנים הייתה אחלה וגם עם בורקס נהדר שזה הרגע הגיע משוק הכרמל וגם ירקות וברור שעגבניה זה מאד חשוב וגם ביצה. חובה גם שתיה והכי חשוב זו האטמוספירה או כפי שאימא שלנו המנוחה תמיד אמרה "שתהיה אווירה טובה".
שוחחנו על הרבה דברים הקשורים לעיסוקי ולחיים מסביב. הגענו ליעקב משורר ולאחיו התאום ולעוד אנשים וגם לעניני תל אביב והנצחת אישים ואפילו ביפו ויש אנשים שחיים ברחוב עם מספר ואז יום אחד מישהו בעירייה עם ועדת הנצחה הדביק לו שם ואיש מבני המקום לא בדיוק מבין למה ומדוע יש רחוב בשם לונדון ביפו.
ואז גם נגשנו לאוסף עצמו שהובא אחר כבוד בתוך תיק ואפילו עוד אחד. הכל היה ארוז בקופסאות המקוריות וגם בתוך אלבום חום שבו אוחסנו המדליות. אלבומים כאלה הוכנו באמצעות החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות וככה די נוח לשמור אוסף וגם לדפדף בו. זה די כבד ומי שרוצה לאסוף מדליות מארד וכסף שיהיה מוכן להתמודד עם דברים התופסים מקום וגם שוקלים לא מעט. האבק בחינם והנה כל התורה כולה על איחסון ושינוע אוספים כבדים. למה גברת מתיה ירון אספה מדליות ומטבעות? הכל ממניע ציוני ותמיכה במפעל הממשלתי של החברה הישראלית והממשלתית למדליות ומטבעות שהנפקותיה היוו את שגרירי המתכת של מדינת ישראל והציונות והכל מדבריו של דוד בן גוריון שמעולם לא זכיתי לראותו בחיים עצמם. היו שם מדליות ארד 59 מ"מ וגם מטבעות כסף מראשית המדינה ואפילו קצת ניקל וגם סדרות מטבעה מפלסטיק עם מטבעות מאותה שנה וכנראה עוד דברים. הכל ארוז, שמור ונקי ואין שום הפתעה ורואים מתי התחילו ואפילו מתי זה נגמר כלומר מתי האספן חדל מלהתעניין ואז זה נפסק ודי. כל אוסף הוא סוג של מטמון עם נקודת התחלה ונקודת סיום. ממש כמו מטמון ארכאולוגי ויש לזה מינוח מקצועי בלאטינית אבל לא כעת. האמת אוסף די משמים וככה הם מרבית האוספים וזו קביעה של סוחר גם מעט משועמם וגם דובר אמת. מה שהחברה הממשלתית הציעה למנויים יש פה ורואים שזה היה משהו לא באמת מקצועי בדיוק כמו 98 אחוזים מאותם אוספים שנקנו לדעתי מצורך ציוני נפשי ועל הדרך טיפה של השקעה או כמו שאני אומר שיהיה לילדים ולנכדים. ההורים דואגים לעתיד הצאצאים ומקווים שיום אחד הדברים שקנו יעלו ויהיו שווים וזו התורה כולה על חצי רגל וטיפונת לימוד היסטוריה וציונות. תזכרו שההורים של כולנו רוצים בטובתנו הנפשית כלכלית וכל מה שניתן לעשות.
ואז קרה משהו שהצליח לבלבל אותי והאמת שלא צריך הרבה. קופסת עץ זית ובה נחה בתוך ציפוי קטיפה כחול מדליה מנחושת. כן כבר ראיתי כזו מדליה בעבר אבל מה היא עושה פה ואיך חדרה לאותה רשימה? הרי זו מדליה פרטית שהרביזיוניסטים מהמצודה ברחוב קינג ג'ורג' עשו לזכרו של ירמה הלפרן. משהו לא מובן לי ואין פה דרמה מסחרית כי אם סקרנות אישית ואולי אפילו משהו בקטע רכילותי. אמרתי לירון שהכל בסדר ומוכר ואפילו את השווי אבל מה הקטע של המדליה הזו ואיך היא חדרה לפה? ואז ראיתי פעולה אינסטנקטיבית שירון לקח המדליה וכאילו אימצה לחיקו ואמר לי "יפה אני רואה שאתה ערני. אתה יודע מי זה ירמה?" אמרתי שאני יודע מעט אודותיו וגם לגבי אביו שהיה דמות חריגה ומיוחדת ופעם הכרתי מישהו שגר ברחוב הזה בבית קטן וזה לא רחוק מהחנות. ואז גם הבנתי שיש פה סיפור וירון הפנה אותי לספרו שם מובא כל העניין עם משפחת לונדון ואותו ירמה ואיך אמו נתבקשה להספידו במעוזם של הרביזיוניסטים במצודה אי שם בתחילת שנות השישים והוא ירון היה שם. פרק ז בספרו של ירון לונדון עמודים 50 58 מספרים את הקשר בין הזוגות הלפרין ולונדון ואיך מתיה לונדון נתבקשה להספיד את ירמה במצודה וברור שירון היה שם וגם יצחק שמיר אי שם בתחילת שנות השישים. אחלה ספר ומזל טוב לירון
ירמה ירמיהו בן מיכאל הלפרן 1901-1962
שתי ידי לך הקדשתי מולדת
ירון לונדון לו הייתי פיראט זיכרונות
הוצאת כתר
רחוב בצלאל לונדון יפו
