יום שבת, 28 ביוני 2025

חלום עם דולנד

מינה ואני נמצאים באמריקה הגדולה בפארק משחקים משהו כמו עיר הנוער שלנו עם כל מיני משחקים, אורות, נצנצים ופירוטכניקה והכל ברגוע ולפתע אוטו גולף כזה כשהנהג לא פחות מדונלד טראמפ והוא אומר לי תשב איתי בחור צעיר אני יודע שאתה מישראל בוא ותראה איזה דבר עשינו פה. אני המום כי אין שום אבטחת אישים למרות שהכל עם מצלמות ואנשים מתפעלים מהנשיא עם העניבה האדומה והוא עושה צחוקים ושיגועים ומבקש מאנשים לפנות דרך וכולם מאד מבסוטים אבל לא נלהבים כמוני ואני מבקש ממינה שתצלם אותי עם הנשיא והיא צוחקת מרחוק ואומרת אני לא יכולה תגיד לו שיסע לאט ותחזיק את הכסא כי אצלו אין לדעת ודולנד אומר לי זו בטח מינה ואני המום איך הוא יודע ואז הוא אומר אנחנו פה באמריקה יודעים עליכם הכל אפילו ביבי לא מבין והוא עושה סימן עם היד על הפה ודונלד אומר אני אוהב את כולכם ולי הוא קורא שוב בחור צעיר והכל באנגלית אבל לא כמו של אובמה אהובי ואני אומר מי יאמין לי שהייתי עם מלך העולם באותו צעצוע ואין תמונה, ואז אנחנו נתקעים במחסום ואיש לא מתרגש מהנשיא שעושה סימן עם הידיים שכלום לא יעזור כי מחסום באמריקה זה מחסום. ואז אני רואה עוד כאלה רכבים ועליהם עוד דמויות של דולנד טראמפ אבל אני בטוח שזה שלי הוא האמיתי. מינה עומדת בצד ומתפוצצת מצחוק ואומרת מה לא שמת לב שזה כפיל ואפילו ישראלי ואני מכירה אותו מרמת גן. כל מילה אמת. בקלפי.

מי יודע לעשות תמונה כזו עם ai?
תודה ליעלי רוף Yaely Ruff



יום חמישי, 26 ביוני 2025

זכרון בסלון עם נירה פורת לבית אלרון/הלפרן/פרסיקו

סבא של נירה ישראל הלפרן וסבא שלנו יחיאל הלפרן היו אחים. הראשון עלה ארצה והשני במעלות קדושים. אבא של נירה ודורית אחותה היה בן דוד של אימא שלנו. יצחק אלרון/הלפרן גאווה משפחתית. נירה סיפרה על הפרק בארגנטינה עם חטיפת אייכמן שהוריה יצחק ושרה היו שותפי סוד. היה מאד מאד מיוחד, מעניין ומשפחה זה דבר בלתי גמיר.






ולינק של סרטון ראשון מהאירוע

פורים שנות החמישים

פורים לפני הרבה שנים. שנות החמישים. רמת הטייסים וגם יפו. האחיות שלי וגם פיוטר ליפמן ע"ה הבן של לאה ויורק שהיה צלם מפורסם ועבד גם עם רומן פולנסקי







יום שני, 23 ביוני 2025

עיסקת הנדל"ן הראשונה שלי (כמעט)

פעם וזה היה קצת אחרי שנת 1980 וטיפ טיפה כשהייתי הכי ירוק בכל המובנים וכנראה שגם בתול הגיע לחנות איש מאד נחמד שדיבר אנגלית ואולי גם יידיש. הוא רצה למכור בולים ואפילו מעטפות היום הראשון ועשה סוג של סקר חנויות וגם אלינו הוא הגיע. הייתי ירוק כבר אמרנו ומאד מאד נאיבי והוא הבין זאת ומכר לי את האוסף הזה שלא היה שלו כי אם של קרובת משפחתו שחיה פה בישראל ואפילו ברחוב ארנון. האוסף היה די גדול כמותית אבל ערכו זניח ואם היו מציעים לי היום דבר כזה אולי הייתי מתלבט אם לתת כסף או לתת כסף ולהשאיר האוסף ושרק יניחו לי. כן כן זו האמת נכון להיום עם המון בולים שזה בעצם סבלות ושרותי הובלה. האיש סיפר לי שהוא ומשפחתו גרים באמריקה ואפילו בניו יורק וזה היה מאד מפתיע שהוא לא הכיר את הדודה והדוד שלנו שגם היו יהודים וגם גרו בניו יורק. הוא סיפר שבעלת האוסף הייתה אחות בבית חולים והיא מעולם לא הקימה משפחה. נדמה לי שאשתו הייתה אחותה אבל לא סגור על זה. אני זוכר שהבית היה מתוקתק וצנוע והכל מסודר מסודר ונקי. זכרתי את שמה וקניתי גם סיכה מזהב עם השם שלה וזו הייתה סיכה של בית חולים הדסה לאחיות עם אמייל. לצערי היא לא ברשותי והנסיבות לא חשובות. האיש ביקש ממני לעזור לו במכירת פריטים נוספים והבאתי את אהובתי חגיקי שקנתה סכו"ם מצופה כסף, שהיום לא הייתי מרשה לה ולכם לקנות ואפילו לא לקבל במתנה. חלק גדול מהמעטפות נשאו את שמה וכתובתה של אותה אחות ולצערי אין ברשותי מעטפות כאלה ואולי יש בעליית האין גג שלנו. בקיצור האיש מאמריקה ראה שאני בסדר איתו למרות שלא התכוונתי בכלל וסיפר לי שהוא ברוקר ואין לו זמן לטפל בכל הדברים והוא מציע לי שאני אטפל לו בכל הענינים עם הדירה כלומר שאמצא קונה והוא יחזור לפה והכל יהיה בסדר. אולי זה שדיבר עם אבא בחנות ואפילו קצת ביידיש ואולי עוד דברים. בקיצור נתנו לי דירה ברחוב ארנון ואני הפוץ, אמרתי לא תודה, אני לא מבין בזה ואולי עוד כמה שטויות וגם שפעם היו בתל אביב דירות זרוקות ברחוב ואיש לא טרח להרימן.

שלט ישן אמייל רחוב ארנון
צילם ארנון רז

סוף הסיפור קרה לפני כמה שנים כאשר נולדה נכדתנו הבכורה והמקסימה והחמסה חמסה עלמוש בבית החולים בכפר סבא בדיוק באותו מקום בו נולדו ילדינו ניר יוסף וגילי פלה. כשבאתי לבית החולים מחלקת יולדות ראיתי בצד פינה שמשכה את תשומת ליבי. פינת האחות המיילדת. כן זו הייתה מרים מאייר אחות מיילדת שאוסף הבולים, הסכו"ם והדירה היו כולם שלה. צרוף מקרים או אצבע אלוקים. אם תרצו עוד פרטים אז תוכלו לקרוא כאן.

מרים מאייר אחות מיילדת

יום ראשון, 22 ביוני 2025

"בנק לאומי - 1902-1962"

חוברת יפה ומעניינת שיצאה בשנת 1962 לרגל יובל ה-50 של בנק לאומי. כוללת תמונות סיפורים ומאמרים לאורך ההיסטוריה של הבנק שהיא למעשה ההיסטוריה של מדינת ישראל מתקופת התורכים, בנק אנגלו-פלשתינה ועד שנת 1962.

כתב וצילם : ארנון רז















יום חמישי, 19 ביוני 2025

יום הכפתור הבינלאומי

היום ( 9 במאי ) הוא יום הכפתור הבינלאומי ולמדתי זאת מדן הנוסע בזמן וכשבדקתי מתברר שיש גם יום הכפתור בנובמבר ואולי זה דומה ומזכיר את יום השואה הרגיל אצלנו וגם יום השואה הבינלאומי שסילבן שלום המכונה סטיב לקח בעלות ואני סקרן אם אצלו למטה זה עם כפתורים או רוכסן. יש גם כפתור שואה מיוחד.

אצלנו בשכונה יש אספן כפתורים מאד מאד רציני. ככה שמעתי ולא ראיתי. על פי מקורות יודעי דבר, זהו אוסף מאד איכותי, גדול ובקנה מידה עולמי.
ככה גם נזכרתי בסיפורון אותו ראיתי ושמעתי בשוק גבעון ביום שישי, הזמן בו מתכנסים אוהבי הדברים הישנים והמיותרים, קונים ומוכרים. גולן פרץ הראה לי בדוכן של ירון אמיר קופסת סיגריות ישנה של דפנה אחים בז'רנו תל אביב פלשתינה המס שולם. הקופסה קשורה בחוט ושם בחוט יושב לו כפתור ולא זז. זו הדוגמית וכל הקופסה מלאה באותו סוג כפתורים. היו לאותה חנות ירושלמית ותיקה, סטוק שלם של קופסאות כאלה ובכל קופסה הכפתור שלה. מה ניתן ללמוד מסוג כזה של סדר וארגון? לא יודע אבל אנשים מאמצים להם דברים הנמצאים בהישג יד ובמינימום עלויות.
סיגריות.דפנה.

פלשתינה סיגריות מתוצרת


אחים בז'רנו

את הכפתור הכי מיוחד ראיתי עם עוד קבוצה של תלמידים מהתיכון אצל המורה שלנו הרצלינה ע"ה בסלון ביתה, בערב יום השואה לפני כמה שנים. כפתור בקליט צהוב שהיה הטלאי הצהוב של יהודי בולגריה. הרצלינה סיפרה עליו ועל משפחתה ואיך האוכלוסיה המקומית הזדהתה וענדה אף היא את אותו כפתור.

הכפתור הצהוב של יהדות בולגריה

מי זוכר את משה ברלינסקי מרחוב שלמה המלך ליד קינג ג'ורג'? אני לא, אבל את העיתונים והתקשורת שליוותה את סגירת העסק בשנת 2008 זוכר גם זוכר.
יודע שהפוסט הזה טיפונת דרדלה ולא באמת נגענו תכלס בכפתורים עצמם כמו למשל כפתורים של צבאות וכאלה של נפוליאון שהתגלו פה בארץ. לסיום רוצה לציין שרם גופנא ז"ל אמר לי יותר מפעם על משהו יפה שקרא ובכלל "קובי זה ממש כפתור ופרח".

שנים אוחזין בכרזה זה אומר שלי וזה אומר שלך
מימין אוחז פרץ גולן

ט"ו בשבט סימניה

  Souvenir from the Holy land

מזכרות מארץ הקודש מכילות מטבעות ובולים. בדרך כלל פריטים יפים ולא יקרים. בול ט"ו בשבט 1975, עיצוב אשר קלדרון, ערך נקוב אגורה אחת עם מטבעות שונים מודבקים על קרטון ובתוספת למינציה. מי זוכר את ארמין מגרמניה שהגיע לישראל והיה יצרן של מזכרות כאלה?



יום שלישי, 10 ביוני 2025

נעליים לשכיבה

חבר שלי היה יצואן/יבואן מצליח מאד. היה מוציא דולרים וקונה סחורות בעולם כולו, סטוקים, מציאות ובכלל. אפשרויות בלתי נגמרות. יום אחד ראה מכולה ענקית של נעליים באיטליה. המחיר כלום ושום דבר. ממש גרושים ואפילו בלירטות. מילה פה מילה שם ויש עיסקה והסחורה בדרכה לארץ ושמו אותה ברחוב הנעליים נווה שאנן ותוך יום הכל עף ויש רווח אחלה. כולם מבסוטים.

עובר יום ועוד יום ואנשים מגיעים ומתלוננים שאחרי יום הנעלים נפתחות וזהו. ככה כולם מתלוננים. מתברר שזה היה ייצור מיוחד לאנשים שמתו לגמרי ואלו נעלים למתים המולבשים יפה יפה להליכה אבל רק בגן עדן.



יום ראשון, 8 ביוני 2025

משפחה מאזור חבאן שבתימן

 1946 תל אביב שכונת ידידיה.

משפחה מאזור חבאן שבתימן
חוגגת ליל סדר.
צלם זולטן קרוגר.


יום רביעי, 4 ביוני 2025

נעליים אדומות

במבצע סבנה החיילים לבשו סרבלים לבנים. גם הנעלים היו אמורות להיות שחורות. רק אחד היה מבולבל ועם אדום. ואותו אחד נזכר, שהוא צריך לחרבן כשאהוד נתן שריקה ועשו פוס הפסקה.

רמי המורה שלנו בתיכון טוען שהוא גאון פוליטי.



יום ראשון, 1 ביוני 2025

דוד מונשיין והכפתור הבולגרי הצהוב

לא הכרתי על אמת את דוד מונשיין שהיה ונשאר ירושלמי גם במותו ואפילו ביום ירושלים. ידעתי על ספריו וסיפוריו ותו לא. כשראיתיו בפייסבוק נדלקתי וקראתי את הגיגיו בשקיקה וזו מליצה קלישיאתית אבל אמיתית. מבחינתי ירושלמי אמיתי זה אחד שחווה את המצור וידע מה זה מים לחץ ואוכל מדוד. נדמה לי שמונשיין כזה.

דוד מונשיין נולד וגם מת לגמרי בירושלים

אחרי שגילה אותי בפייסבוק החל להציע לי דברים בתחומי והאמת הכל הכל, היה שטויות במיץ עגבניות ירושלמיות. חשבתי הוא מסתלבט עלי כדרכם של ירושלמים, אבל למדתי עם השנים שיש ירושלמים ממש מהבולים, תמימים ויש את הזן ההפוך. לגבי מונשיין המתווך, לא החלטתי אם ברוב המקרים זו העמדת פנים עם סתלבט או שמאחורי התיחכום עומד ילד טוב ירושלים ואפילו מעט נבוך עם כיפה. אחרי מספר פעמים אמרתי לו שינסה שוב עם דברים שווים או שפשוט לא אגיב לו כי הדברים שהוא מציע ממש ממש מטופשים ועלות המיסרונים גבוהה יותר. לא יודע אם נעלב או שאמר לי "אבל ראיתי שזה שווה ואולי כבר מכרתי כאלה בכסף טוף טוף". עניתי בסדר אז תיקח ממני 250 פרוטה בשקל וחצי ותמכור בירושלים בשבעים ש"ח ואולי תיהיה מיליונר כי יש לי המון המון. באמת ענה לי. כן תנסה אותי אבל תזכור שאתה התחלת. טוב כעת אני צריך כסף אבל אזכור זאת לפעם הבאה. תמיד גם ידע לצאת מהעניין בצורה מתוקה ואני מביט ואומר האם כולם בטוחים שאני טמבלול כזה והרי הדרך הכי פשוטה להוציא ממני כסף זה פשוט לבקש יפה וזה עובד בכל המקרים. לגבי הסכומים, מסתדרים.

כפתור בקליט שימש כטלאי צהוב. הפעם הראשונה שראיתי בשידור חי היה בערב יום השואה לפני כמה שנים בסלון של הרצלינה ע"ה.

הכפתור הזה מדוד מונשיין ז"ל ירושלים

פעם דוד מונשיין צילצל ושאל אותי אם כפתור בולגרי מהשואה מעניין אותי. לא ידעתי מה לענות והאמת שנחשפתי לדבר הזה באופן חי היה בסלון של המורה שלנו הרצלינה ולא הרבה לפני שהציע לי. מונשיין אמר יש לי כמות וחששתי שאולי זה זיוף והוא הרגיע אותי ואמר שזה היה של משפחת פיזנטי והיתה שם צנצנת מלאה. קניתי ממנו שלושה ולא הייתי מסוגל לסחור בזה. אז אחד קיבל חלון המזכרות בחנוק והשני אצל אפי והשלישי מחכה ומתחבא. נוח בשלום דוד מונשיין שעלה לשמיים ביום ירושלים.



יום שבת, 31 במאי 2025

עליה וקליטה מרוסיה

בלי העליה מחבר העמים, המדינה שלנו הייתה משתלבת בלבנט ולא כדאי לחשוב בכלל מה היה קורה פה. בתחומי האספנות שלנו יש שליטה כמעט מוחלטת של העולים החדשים, שכולם כבר ישנים.

שני אספנים עולים נפגשים ואז ביניהם הם מדברים רוסית באוטומט. הייתם במפגש אספנים באשדוד בשבת? מי שלא יודע רוסית מקבל מטפלת צמודה וגם בבושקה.
אתמול שאלתי את ברוך איך הוא סופר כסף. התשובה הייתה מורכבת והסכומים גם. אם זה קצת אז בעברית. אם זה הרבה משנים שפה. שאלה נוספת הייתה לגבי החלומות. הדבר בבדיקה וכרגע אין תשובה.
יש גנים לקטנטנים שהשפה הרשמית רוסית ואפשר לשלם בדולרים. ישבתם במסעדות עם תפריט ברוסית בלבד. מי שלא מבין שימשיך למחנה יהודה.
לא חושב שכל ההתנהלות הזו מהווה קוד סודי והסתרת דברים אבל הקטע שגם אל הכלבים והחתולים שלהם הם מדברים ברוסית, זה דבר שיש לחקור עד תום והרבה לפני ועדת החקירה של אוקטובר 23.



יום שישי, 30 במאי 2025

קופסת רסק עגבניות רימון גבעת ברנר / פרץ גולן

"הערכה זהירה משנות ה-40/50".

ע"ג הקופסה נמצא סמליל המציין את יצרן הקופסה,מדוברת בחברת לגין.
לגין אריזות הוקמה בשנת 1939 כפחחייה לייצור אריזות בקיבוץ יגור. כבר באותה שנה החלה הפחחייה לייצר מיכלי פח עבור חברת תנובה. בשנת 1940 נקראה הפחחייה "בית חרושת לקופסאות פח". בשנת 1945 החל המפעל לייצר קופסאות עבור מפעל השימורים אשד. מלחמת העצמאות הביאה לשגשוג המפעל, עקב הביקוש לשימורים עבור הצבא.






 

ניתן לראות דיסקיות של עובד מס' 20 בביח"ר "לגין"
בשנת 1950 התקיימה תחרות שמות ונבחר השם לגין - כד בלשון חז"ל.
לָגִין
שֵׁם עֶצֶם - זָכָר
1.
כַּד, כְּלִי קִבּוּל לְיַיִן אוֹ לְנוֹזְלִים אֲחֵרִים.
"לָגִין... וּמִלְּאָהוּ מִן הֶחָבִית"
2.
קֻפְסָה, תֵּבָה.
"כְּשֶׁמַּעֲבִירִים לְפָנָיו בַּר-מִנַּן וְהַלְּגִינִין מְקַשְׁקְשִׁין"
אִסְתְּרָא[1] בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא" הוא פתגם בארמית שמופיע בתלמוד הבבלי. פירושו המילולי של הפתגם הוא 'מטבע בכד[2] קורא "קיש קיש"', כלומר, מרעיש יותר מכד מלא מטבעות, והוא משל לאדם טיפש המתפאר במעט החוכמה שיש לו. הטיפש משול בכך לכד ריק מתוכן, לעומת הפיקח, המלא בחוכמה.
תודה רבה לחבר היקר שנתן לי קופסה זו במתנה..🙏תודה לחברים שעזרו בצלילה ולהבנת הפרטים הקטנים🙏.
יחד ננצח🇮🇱🍅🇮🇱🍅🇮🇱

כתב וצילם: פרץ גולן