יום שני, 27 בדצמבר 2021

בנין, רחבה ומדליה

 יד לדוד כהן מנהל יבמ ישראל 1967-1984 שרומם בניין זה

בניין יבמ הישן ויצמן 2 פינת שדרות שאול המלך. היום מגדל אמות השקעות.
צילם אורי מורמי.
המדליה מאוסף אלכס בקרמן


שלושים שנות יבמ בישראל 1949-1979

בית יבמ ישראל
מהאוסף של אלכס בקרמן

רחבת דוד







יום ראשון, 19 בדצמבר 2021

דון ג'וזף קישוט ומלחמתו בסלולרים / כתב יוסי שחם

 בשנת 1985 ערכתי תערוכה תעשייתית ומסחרית בנצרת, השתתפו כל מיני חברות מהמגזר הערבי והיהודי, התייצבו אצלי שני בחורים צעירים וביקשו לשכור ביתן, שאלתי אותם מה תציגו? ענו שהם מחברת מוטרולה והם מתכוונים להציג לציבור מיזם חדש של טלפון נייד ידני שבו יוכל להתקשר כל אחד לרעהו, אבל בינתיים רק במרכז הארץ, כמיטב הגיוני האנכרוניסטי אמרתי להם "אין בעייה אבל בעצם בשביל מה זה טוב?" והשאר היסטוריה.

עד אותה עת היו טלפונים ניידים יקרים ומסורבלים הנישאים בתיק, פעם שכרתי אחד כזה למילואים החשבון היה 4000 ₪.

גם המכשיר החדש פלאפון שמו, היה יקר לרכישה ולשימוש ולכן לא נפוץ באלפים והיה די נדיר.

ב1994 הגיעה לארץ חברה חדשה סלקום שמה הם הוזילו באופן חד את העלויות והארץ מלאה טלפונים סלולריים כ"חול אשר על שפת הים"

המכשירים האלה, או יותר נכון המשתמשים, טרטרו בכל מקום ברחוב, בחנויות, בתחבורה הציבורית וברכבת, יכולת לשמוע את ה"הלו הלו" ביום ובלילה, שיחות נזיפה,ויכוחים, העברת מידע, חשוב או לא, שיחות רומנטיות, פחות או יותר והכל בווליום גבוה, בקיצור קקפוניה אחת גדולה.


המצב נראה לי בלתי נסבל והחלטתי לפעול, בררתי באינטרנט מה קורה בנושא זה בחו"ל והתברר שנקבעו 10 כללים לשיחה  בטלפון ברשות הרבים ובאתרים כגון ברחוב בכלי תחבורה ובמקום ציבורי, תרגמתי את הכללים והחלטתי לנסות ליישם אותם בישות הרעשנית והפטפטנית הקרויה מדינת ישראל.

החלטתי להקים ארגון וולונטרי ולגייס חברים לרעיון ולפעולה, קראתי למיזם בשם ה"אורגינלי"  לא זמין בהנחה שזה יעביר את המסר.

פרסמתי מודעות במוסף גלריה של עיתון הארץ, כי הנחתי שבטריטוריה זו אאתר חברים לרעיון, נרשמו כ100 אנשים ויצאתי לדרך, כאיש יחסי ציבור "פימפמתי " את העניין בתקשורת ואכן נוצרה התעניינות, הרבה רצו לראות מי האיש המוזר הזה המנסה למתן את המוצר התיקשורתי ש" אי אפשר להבין איך חיינו בלעדיו עד כה, איך הוקמה מדינה, צבא, כלכלה, חינוך ותרבות, בלי לפטפט וללהג בסלולרי ביום ובלילה בקיץ ובחורף, בקיצור איך הגענו עד הלום ללא הסלולרי"

לשם ייעול הפעולה הכנתי עזרים, הדפסתי את כללי ההתנהגות האירופאיים והפצתי אותם לתקשורת, הכנתי 3 כרטיסים ירוק, צהוב ואדום בנוסח משחק כדור הרגל לאזהרה שקטה ברחוב למפירי הכללים, הנחתי שחברי הנאמנים לרעיון, יפיצו אותם ברחוב. הכנתי חולצות וכובעים בהם יצוידו "חיילי" בצאתם לקרב על השקט והשלווה במרחב הציבורי. אוי אוי כמה הייתי תמים.



במשך הזמן התראיינתי לעיתונים שונים ונכתבו ראיונות וכתבות על הרעיון ה"מעניין" ערוצי הטלביזיה מתוכניות הבוקר, ערוץ הילדים, תחנת תל אביב ותוכנית רשת ב' המלווה אותי ואת סגני הנאמן נדב משוטטים מחלקים פתקים ומעבירים את המסר ברחוב שינקין ההומה ובדיזינגוף סנטר, כתבה של כ20 דקות.

ניסיתי לעניין ארגונים אחרים להשתתף ולקחת חלק במיזם השתדלתי התאמצתי, בזבזתי משאבים והובסתי בגדול.

לא שיערתי אז להיכן עוד יגיע ה"מונסטר" הזה, כיום גם אני מחזיק סוללרי נוקיה קטן ונאמן ומשוחח איתו לעתים, מכל שאר הבבל"ת צילום, הקלטה, גלישה ווטס אפ , אינסטגרם וכל יתר בני המשפחה המורחבת, אני נמנע, וחי לא רע, מה שאני יכול לומר לעצמי ניסיתי, הכוונה הייתה טובה, הכישלון מרהיב לתפארת.


יום רביעי, 15 בדצמבר 2021

מעטפות, בולים, חתימות ותמונות מאוספו של יהושע מרקוס ז"ל

 יהושע מרקוס (שיקה), נולד ברומניה ב1915. עלה לארץ ב1933 עם גרעין של "השומר הצעיר" אשר הקים את קיבוץ שמיר בגליל העליון. היה שליח התנועה בהרצליה, שם הקים את ביתו. במלחמת השחרור שרת כקצין תרבות של חטיבת אלכסנדרוני.

בתום המלחמה הצטרף כעיתונאי ל"על המשמר". היה הכתב האזורי של אזור השרון. בנוסף התמחה בבולאות והיה לו טור קבוע בעיתון. כעיתונאי ליווה את כל ארועי הבולאות ברחבי הארץ, פגש את כל גדולי האומה ונהג להחתים אותם על מעטפות יום הוצאת הבול וארועים מיוחדים. יהושע מרקוס נפטר ב1992.

יהושע מרקוס 1915 - 1992

למר יהושע מרקוס מערכת "על המשמר" תל אביב
דמי דואר (קנס) לשלם 120 פרוטות. 1959

חתימה של בן גוריון 1973 כ"ה שנים לעצמאות ישראל

לא לגעת בבולים מכתב מצ'כוסלובקיה ל sica mercus
קיבוץ שמיר דואר ראש פינה פלשתינה

מועצה מקומית הרצליה 
הענקת אזרחות כבוד לנשיא המדינה מר יצחק בן-צבי 1956. 
ב.צ. מיכאלי ראש המועצה

יצחק בן צבי ורחל ינאית
הרצליה 1957

עם פנחס ספיר

ליד הנשיא בן צבי עם הפנקס

יצחק רבין בביקור בהרצליה

מחתימים ביום הופעת הבול בתערוכת בולים

ליד בן גוריון ותמיד עם הפנקס

יובל התאטרון הלאומי הבימה 1970. יום ההופעה
חנה רובינא, א. מסקין, ג. צפרוני אליעזר ויסהוף

גולדה מאיר יום העצמאות 1971 שערי ירושלים

הנפקה של בול זיכרון לציון עשרים וחמש שנה לפטירתו 
של המשורר הדגול חיים נחמן ביאליק. 1959
מניה ביאליק

אולימפיאדת השחמט ה-16 ישראל תשכ"ה

משה שרת ברכת מועצת פועלי תל אביב יפו 
לועידה התשיעית של ההסתדרות 1960

גולדה מאיר חנוכת בית יד לבנים היכל התרבות העירוני
70 שנה לכפר סבא 1903-1973
יום ההופעה 20.6.73

חתימות של יצחק רבין וילדיו של דוד בן גוריון רננה ,עמוס וגאולה בן גוריון 1974




















יום שישי, 10 בדצמבר 2021

אבו יאיר או אל תקרא לי שמואל

 יש אנשים שמאד רגישים לשמם ולדרך שבה קוראים להם. יוסי אפריגן תמיד היה משיב לשאלה "איך קוראים לך?" בזה שהיה אומר "לא קוראים לי אני בא לבד..."

אני ממש מקבל גירוי טורדני בגוף כשקוראים לי מר לידרמן. לא בא לי טוב המר הזה ואני כמעט תמיד מבקש סתם קובי ולמתעקשים מתוק לידרמן. נדמה לי שבני הדור הקודם רגישים לאופן בו קראו להם למרות שאימא שלנו מעולם לא עשתה מזה עניין וגם גניה או גולדה זה סבבה. תמיד קראה לאבא סמואל ונהגה לציין שאבא משתמש בשם היא וזה לא כזה כייף.
פעם חבר טוב שלי פנה לאבא שלי בשמו האמיתי ושאל אותו "שמואל מה שלומך היום?" והכל כמובן בנימוס. אני זוכר שאבי נדרך ואמר לו תודה רבה אבל אני לא שמואל בשבילך.
אז מי אתה בבקשה...
בשבילך אני אבא של קובי.
מצד אחד צחקנו ומצד שני היינו קצת בשוק אבל זה עבר לנו.

והכי כייף לי שקוראים לי אבוש, סבוש, וגם סתם קובי קובוש וגם יעקובלה


אבא ואני והמונית (ווקסהול) ליד רדינג

בית ווהלין גבעתיים עם שמות הפרטיזנים

שמואל לידרמן מדליק נר בהר ציון מרתף השואה

גניה ושמואל ואימא שלנו תמיד אמרה סמואל

קו טלפון 444645 בסוקולוב 93

בירקון עם הנכד בן





יום ראשון, 5 בדצמבר 2021

אוזן של כורדי בדיחה וגם נומיסמטיקה

יש המון בדיחות על אוזניים ויותר על כורדים. את זו שפה סיפר לי רמי יום טוב הטוען שרחוב יום טוב בתל אביב קשור למשפחתו. בעירייה לא מאשרים ולא מכחישים.

אחד ירושלמי ולא חשוב מאיזה עדה הלך ליד מחנה יהודה ובום נחתכה לו האוזן מרחפן ממריא. מה עושים? אמרו לו תלך פה ליד עזורה יש אחד מסדר אוזניים ובזול. בא אצלו ראה האוזן אמר לו אין בעיה והיום נשארה לי רק אוזן כורדית אחרונה. 5 דקות והכל אחלה ויש ביקורת עוד שבוע. עובר שבוע והאיש לא חשוב מאיזה עדה בא לאוזנאי לביקורת. נו איך אתה שומע? וואללה שומע נהדר אבל לא מבין שום דבר.

מי מכיר את המטבע הפרסי העתיק עם האוזן? מאמר מעניין של יהושע זלוטניק "טביעת מטבעות בירושלים בתקופה הפרסית-הלניסטית"