יום שני, 30 בדצמבר 2024

מגן ולא יראה - מדליות שירות הביטחון הכללי / אפי שחק

 עשייתו של שירות הביטחון הכללי שזורה בסיפורה של המדינה מאז ועד היום. עשייה זו, מתבצעת תחת מעטה כבד של חשאיות, על פי סיסמת הארגון "מגן ולא יראה" (מדברי ראש שירות הביטחון הכללי באתר הארגון).

עם הכרזת המדינה הוקם שירות הביטחון הכללי על בסיס שירות המודיעין של "ההגנה" והיחידה לביטחון פנים "מחץ", שהוקמה אחרי פירוק "ההגנה" ופעלה עד לכינונו של שירות הביטחון. ה-"ש.ב." היה זרוע של צה"ל (יחידה 184) ובראשו הועמד סגן-אלוף איסר הלפרין (הראל). מסמך היסוד של הש.ב. נכתב ב-17 בפברואר 1949 ובו כתב הראל אל הרמטכ"ל יעקב דורי כי בהתייעצות אצל דוד בן-גוריון סוכם להקים "שירות ביטחון". ההוראה בוצעה כעבור כשלושה שבועות, בצו של האלוף דוד צדוק, ראש אגף מטה (אג"מ), שהורה על הקמת "שירות ביטחון כללי". בשנת 1950 הוצא השירות ממסגרת צה"ל, והועבר לאחריותו של ראש הממשלה. במהלך מלחמת העצמאות עסק השירות רק בביטחון פנים, ולאחר המלחמה הוקמה בו גם מחלקה לריגול נגדי ונמסר לו גם הטיפול בנושאים מודיעיניים הקשורים בערביי ישראל. 

שירות הביטחון ה-"ש.ב.", נקרא בראשית ימיו "שין-בית" וכך הוא מכונה עד היום בכמה שפות זרות. באנגלית נהוגים מספר תרגומים לשמו של השב"כ, בהם GSS = General Security Service‏, GSA = General Security Agency  והתרגום הרשמי של השב"כ ISA = Israeli Security Agency.

 סמל הארגון

סמל הארגון הוא עיגול ובתוכו חצי המנורה (המיוצגת על ידי שלושה קנים וחלק מהקנה האמצעי), כמחצית של סמל הלאום. צבעי הסמל כחול-תכלת-לבן כצבעים הלאומיים של ישראל.

בסמל מופיע מוטו הארגון, הציטוט "מגן ולא יראה", המבטא את דרך הפעילות החשאית שלו. מילים אלו לקוחות משירת דבורה: "מָגֵן אִם יֵרָאֶה וָרֹמַח" (שופטים פרק ה' פסוק ח). 


בשנת 1973 החלה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות להנפיק לארגון מדליות רשמיות להענקה למשתתפי מבצעים מיוחדים ולפורשים לגמלאות. ההנפקות נמשכו לפחות עד שנת 1991 בגרסאות שונות, כאשר בשנת 1988 בוצעה הנפקה יחודית נוספת להענקה לעובדים במלאת 40 שנים למדינה ובשנת 1990 בוצעה הנפקה יחודית נוספת ליחידה הממלכתית לאבטחת אישים לרגל כנס היחידה לדורותיה בו חולקה המדליה לבוגרי היחידה לפי רשימה שמית. 


הנפקות אלה נכללות בקטגורית המדליות הרשמיות שלא הונפקו לציבור. בפועל, בשונה ממדליות רשמיות אחרות בקטגוריה זו, מדליות אלה לא פורסמו מעולם בקטלוגי החברה ובפרסומים הרשמיים של החברה ונותרו עלומים מבחינת הגרסאות והכמויות שהונפקו, למעט פרסומים חלקיים בקטלוג קאגן Kagan ההיסטורי ובמכירות פומביות וכן פרסומים מאוחרים ע"י החברה הישראלית, שגם הציגה את המדליות באתר אינטרנט, לאחר שהחברה הממשלתית נסגרה וההנפקות הרשמיות במתכונת ההיסטורית נפסקו.

מדלית השב"כ משנת 1973 הונפקה לאורך השנים עד שנת 1990 ב-3 גרסאות ראשיות עם הטבעה זהה בצד הגב, אך הטבעה עם הבדלים שונים בצד הפנים וכן בכמה תתי גרסאות הנבדלות במתכת ובמספור בדופן.

המדליה להענקה לעובדים משנת 1988, במלאת 40 שנה למדינה, הונפקה בגרסה אחת בכסף והמדליה משנת 1990 הונפקה ליחידה לאבטחת אישים ב-2 גרסאות, גרסה אחת בטומבק וגרסה אחת בכסף.

להלן פירוט המדליות והגרסאות השונות שהונפקו לאורך השנים:

מדלית שב"כ גרסה ראשונה 1973

גרסה ראשונית זו הינה הנדירה מבין כל הגרסאות.

צד הפנים – משטח מדורג, אשר צידו הימני משמש לחריטת הקדשה ובצידו השמאלי הכיתוב "מדינת ישראל" בחלק העליון ו"שירות בטחון כללי" בחלק התחתון.

צד הגב – משותף לכל הגרסאות. מכיל את סמל הארגון (חצי מנורה) ומוטו הארגון "מגן ולא יראה".

דופן – חלק ללא כיתוב או מספור.

קוטר – 59 מ"מ, משקל – 100 גרם, מתכת –טומבק, כמות – מגרסה זו הונפקו כנראה 10 יחידות בודדות בלבד.

מדלית שב"כ גרסה שניה 1973-77

צד הפנים – מופיע סמל המדינה בחלק העליון במקום הכיתוב "מדינת ישראל" והכיתוב "שירות בטחון כללי" בחלק התחתון.

צד הגב – זהה לגרסה הראשונה.

דופן – "מדינת ישראל", סמל המדינה, עם/בלי מספור.

קוטר – 59 מ"מ, משקל – 100 גרם, מתכת – טומבק, כמות – 255 ללא מספור ו-500 עם מספור, מתכת – טומבק ציפוי כסף, כמות – 5.

מדלית שב"כ גרסה שלישית 1991

צד הפנים –סמל המדינה בחלק העליון והכיתוב "שירות הביטחון הכללי" (יוד במילה "ביטחון" ו-הא הידיעה) בחלק התחתון.

צד הגב – זהה לגרסה הראשונה.

דופן – זהה לקודם, מספור ומתכת.

קוטר – 59 מ"מ, משקל – 100 גרם, מתכת –טומבק ציפוי כסף, כמות – 1,086 (לא ידועה כמות ללא ציפוי).

מדלית שב"כ 40 שנה למדינה 1988

המדליה הונפקה להענקה לעובדי השב"כ במלאת 40 שנה למדינת ישראל.

צד הפנים – מפת המדינה, מבנה מטה השב"כ, הכיתוב "שלום, וביטחון לכל" עם הדגשת אותיות הארגון שבכ בכתב גדול.

צד הגב – בתוך מסגרת מרובעת סמל חגיגות ה-40 למדינה והכיתוב "שנה טובה". בחלק התחתון לאורך ההיקף הכיתוב "ערב רה"ש תשמ"ט 1988-89".

דופן – "מדינת ישראל", סמל המדינה, "STATE OF ISRAEL"' המתכת "כסף 935 SILVER" ומספר המדליה.

קוטר – 34 מ"מ, משקל – 22 גרם, מתכת –כסף 935, כמות – לא ידועה כמות סופית, המדליה הוצעה גם למכירה לציבור ע"י החברה הישראלית מתוך מלאי קיים.

 

מדלית שב"כ ליחידה הממלכתית לאבטחת אישים 1990

המדליה הונפקה ליחידה הממלכתית לאבטחת אישים לרגל כנס היחידה לדורותיה.

צד הפנים – דמות נושאת תיק ומאחוריה דמות "צל" המאבטחת אותה. מימין הכיתוב "היחידה הממלכתית לאבטחת אישים" ובחלק העליון לאורך ההיקף הכיתוב "מדינת ישראל שירות ביטחון כללי".

צד הגב – משטח מדורג, במרכזו הציטוט "בהשקט ובבטחה" והמקור "ישעיהו ל' ט"ו", בחלק העליון סמל היחידה ובחלק התחתון לאורך ההיקף הכיתוב באנגלית "IN QUIETNESS AND IN CONFIDENCE".

מדלית טומבק: קוטר – 59 מ"מ, משקל – 98 גרם, מתכת – טומבק, כמות – לא ידועה כמות סופית.

דופן – ר"ת שם החברה "ח.מ.מ.מ. I.G.C.M.C." המתכת "ארד BRONZE" ומספר המדליה.

מדלית כסף: קוטר – 37 מ"מ, משקל – 26 גרם, מתכת – כסף 935, כמות – 500.

דופן – ר"ת שם החברה "ח.מ.מ.מ. I.G.C.M.C." המתכת "כסף 935 SILVER" ומספר המדליה.

בנוסף להנפקות הרשמיות השונות של החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות, ניתן למצוא הנפקות פרטיות שונות של הארגון, שהוזמנו במיטבעות פרטיות, לאחר סגירת החברה הממשלתית. מדליות הארגון הינן פריטי אספנות מבוקשים ונסחרים במחירים גבוהים ביחס למדליות אחרות.

כתב אפי שחק.

יום ראשון, 29 בדצמבר 2024

המדליות החסרות - מגן ולא יראה

כשיצא הקטלוג הראשון והרשמי של החברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ בעריכת ישראל צדקה 1982, היו כמה מדליות חסרות ולא במקרה. זו אחת מהן. מתברר שיש גם מדליות סודיות. ישראל צדקה זכור לטוב סיפר לי עוד משהו לגבי המדליה הזו אבל אני לא בטוח שאדייק ולכן אני מוותר ומדלג.

לאברהם אברהמי בפרישתך לגימלאות תשל"ה 1975 שירות בטחון כללי



יום רביעי, 25 בדצמבר 2024

סאלודור דאלי מדליה למען השלום 1978

מעוצבת ע"י האמן הגדול ונושאת את חתימתו

צד א': שלוש נשים לוחצות יד לשלום. האשה במרכז מחזיקה ילדה, סמל לשלום ולהמשכיות.
צד ב': שתי דמויות פוסעות אל השמש. השמש מורכבת מיונים ועלי זית. ליד הדמויות הכתר האופייני של דאלי ובתוכו חתימתו. למטה התאריך 1978. המילה שלום מופיעה סביב המדליה בשמונה שפות.
100 גרם כסף טהור - קוטר 59 מ"מ כמות הנפקה סופית 3500.
החברה התל אביבית להפצת מטבעות ומדליות
רחוב מנדלי 6, תל אביב טלפון 03 - 232620


יום שבת, 7 בדצמבר 2024

יוסי היה שכן שלנו ברחוב סוקולוב בתל אביב. יוסי גר בסוקולוב91 ואני ליד ב93. יוסי נולד כמה חודשים לפני אבל אין לזה שום משמעות עבורנו מלבד בפעמים שהוא אומר לי תקשיב לי בבקשה כי אני גדול ממך. המשפחה של יוסי גרה בסוקולוב לפנינו וכשאנו עברנו לגור שם בשנת 1962 הם כבר היו שם ולא יודע ממתי. ליוסי יש אח גדול בשם חלפון והשם הזה מאד חריג לפחות עבורי ועד היום לא מכיר עוד חלפון כשם פרטי. אני זוכר מהשנה שנכנסנו לבניין שהייתה גבעת חול ים שהייתה מיועדת לבניה במקום והיו ילדים שקפצו אליה וחלפון שבר שם יד או רגל וזה המקור האמיתי לגבעת חלפון ואם אתם ספקנים אז מותר לכם אבל זו עובדת חיים. חלפון הכיר את אסי דיין כשעבד על טרקטור בסיני. כל מילה אמת. בקלפי


יום שבת, 30 בנובמבר 2024

קפסולות קפה וניילון

מודה שקפסולות קפה עושות לי לא טוף בכלל בכלל. אני מרגיש טעם לוואי של סיליקון נילון ומשהו לא לעניין ולכן אני משתדל להימנע. האם רק אני מרגיש ככה בשל אנינותי? פעם חבר שלי אמר לי שאני אנין טעם כמו שהוא אסטרונאוט/קוסמונאוט ואפילו הראשון שדרך על צדק.

קפה ואני זה בסדר אבל קפסולות פחות. אין כמו הקפה של מרק Marc Illouz שיודע לעשות קפה יודה וזה סוד כמוס. נירוש הבן שלנו עושה את הקפה הכי טעים בעולם. נקודה. לאחרונה גיליתי שאני לא מפנטז בקטע של הסיליקון ניילון והכל בשל זה ששמעתי שהקפסולות טובות לדישון, כלומר הקפה ששם, מתאים לצמחים ואני מקווה שזו לא חרטה. אז אחרי שהקפסולות עשו את שלהן בסידור הכללי, אני נוהג לפתוח אותן עם סכין קרמי לכה צ'ייניז'י שפעם צ'רלי אללה ירחמו, מכר לי מאד מאד בזול, ומוציא הקפה שכבר נסחט ויש שם ניילון וזה ברור. בסוף אני מפזר את הקפה וזורק בכל מיני מקומות בגינה. מישהו מגדל בארץ קפה?



קלפי איסוף במוצרי צריכה / אבי דולמן

 הגרמנים והאמריקאים הם שהגו ושכללו החל מסוף המאה ה-19 את מנהג הכללת קלפי איסוף במוצרי צריכה כדרך לקדם מכירת מוצרים. הקלפים הוכנסו לטבלאות שוקולד, חפיסות סיגריות, קופסאות דגנים וכד' והפכו לפרטי אספנות נחשקים של שחקני בייסבול, תאטרון, קלפי דגלים, חיות וכד.

בארץ אימצו את הטרנד משרדי הפרסום של העולים מגרמניה, בעיקר, שהביאו לארץ בשנות ה-30' שיטות פרסום מתקדמות ומשוכללות מהעולם הגדול וישמו אותן בעיקר בתעשיית הסיגריות בארץ. דובק, מספרו, קדם ואחרות התחרו במרץ על הוצאת קלפים ואלבומי איסוף בעיקר בנושאי עם ישראל, הארץ, חלוציה ובוניה.

כתב: אבי דולמן, יליד בני ברק, בן 60. יועץ לחברות סטארטאפ, פעיל חברתי, מדריך טיולים ברחבי העולם ובעיקר אספן ישראליאנה. אוסף, מצלם וחוקר תוצרת הארץ.


















יום חמישי, 28 בנובמבר 2024

פצצות מים בסוקולוב 93

יום אחד ולא מזמן ואפילו ממש בבוקר מוקדם, אני הולך לשוק הפשפשים שביפו ויש לי הרגל כזה, להיפגש עם יוסי אפריגן השכן שלי מסוקולוב 91.

בשוק, אנחנו שותים מיץ תפוזים סחוט טבעי קר, מסתובבים בין דוכני הרצפה, מסתכלים ובוחנים ולפעמים אפילו קונים משהו. יוסי קורא לביקור הזה, ביקור יומי קבוע אצל הפסיכיאטר והצורך לשבור את הקריז. אני עם פסיכולוגית של עמך פעם בשבוע, ולא יודע מה עדיף. בשמונה בבוקר אנחנו מתפזרים איש איש לעבודתו, וכמעט תמיד מתחבקים עם נשיקות.
יום אחד בבוקר וזה ממש לא מזמן ואני זוכר כל פרט בסיפור המתקרב, אני עובר ליד דוכן שרק עכשיו נערם והוכן, ואני לא מת על האיש הזה, שלאור המקרה הבא, הבנתי שהרגשה טבעית ראשונית, זה גם משהו חשוב ואני רואה ערמה הגונה בתוך שקית עם מכתבים וגלויות, ואני מסתכל והכתובת ממש מוכרת לי מהשכונה וככה גם הנמען ואני די בשוק. הראש כבר בונה תסריט עם התחלה ואמצע, ואז אני אומר שאני חייב לשתף את אחותי הבלונדה אראלה, כי היא בעצם מכירה את מקבל המכתבים בשל היותם בידידות הרבה שנים וגם למדו יחדיו וגם היום יש קשר. האחיות הבוגרות שלי, שגרות שתיהן בחדרה, עיר ואם בישראל, ערות כבר משעה חמש בבוקר, כך שבשעה שש זה לא כזה נורא לשאול בשלומן ופניתי לאחותי הבלונדה וסיפרתי לה שאני רואה בשוק ערמה של מכתבים ואני בטוח שזה מאד יעניין אותה, אבל יותר ממנה אותו, ואין מצב שאדם בסדר, יזרוק בעצמו דברים כאלה אישיים עם גלויות ובכלל היסטוריה שלמה. אחותי מאד התלהבה ואמרה לי "קובי תקנה את זה. יש שם סיפור שלם כי הבחור הזה, לא היה בקשר עם המשפחה ויש ריב עם אחותו כי האימא לא דיברה איתו שנים, ועכשיו עושים שם תמ"א ובטח ככה הכל נזרק וזו התוצאה". טוב אז כעת יש לי חיזוק מאחותי הבלונדה הנחושה, ואני עם משימה לקנות הדברים. חזרתי לאיש הלא סימפטי ואפילו שקרן ואת כל הדברים האלה גם יוסי חושב וגם אחרים. הוא תקע לי מחיר שהתחלתי לראות כוכבים ובתוכם מכונות קזינו עם דולרים מסתובבים. הוא גם הוסיף לי את המשפט הבא "אם לא תיקח מישהו אחר יקנה ואני שילמתי כסף טוב בשביל החרא הזה. ראית מה יש פה?" שאלתי מה יש? "חיים שלמים... אפשר לעשות מזה סרט. מתחיל מצחיק באמצע עצוב והסוף טרגדיה אופטימית". מה אתה אומר ומי יעשה את הסרט? "אתה והחברה שלך שרגל למה אתה חושב שאני לא מכיר אותך עם כל השטויות שלך בפייסבוק. זה בול בשבילך ובשבילה. אם לא תיקח הלך עליך ועל הסרט". וכמה אתה רוצה? "מחיר אחרון? תביא שני כחולים וזה שלך". וואוו ממש בזול איזה איש טוב אתה וגם מתחשב. טוב אז לא אלאה אתכם כמה זה נגמר בסוף וגם כמה ניסיונות טיפשיים עשיתי עם קונים אחרים שינסו לקנות זאת והמניוק מבין שאני להוט לפריטים ומי שבא אליו הוא כבר מבין ורק מעלה המחיר. הבנתי שכל ההתחכמויות שלי, יעלו לי רק ביותר כסף. ניגשתי אליו וקניתי הדברים ואל תשאלו בכמה כי לא אגיב, וכן אני יודע שאני פראייר וטמבלול ועוד דברים וחוצמזה מינה רואה כל פוסט והיא עלולה לחטוף משהו רפואי מזה, למרות שהיא טוענת שעשתה לי הייד בפייסבוק. השקית אצלי ואני מתחיל לצלם ככה בחופזה ושולח לאחותי הבלונדה והיא בעצמה מופתעת ויש פה באמת חגיגה אמיתית.
אחותי מחזקת אותי ואומרת "יופי ואני כבר שולחת אליו ונראה מה יגיד".


הפסקה בעלילה. מכאן כל הסיפור המשיך דרך מיסרוני וואטסאפ. הרשתי לעצמי להוסיף דברים בשם חופש היצירה והרוח הליברלית בעיר העברית הראשונה.
אראלה שלום, אני בשוק מאחיך המופרע. האם זה אותו קובי הקטן שזרק עלי ועל ישראל פצצות מים כשבאנו לבקר אותך לפני הרבה שנים עוד בבית הספר היסודי? הוא ממשיך עם ההתנהגות הזו? לא יאומן ואני לא מבין באיזה זכות איש נכנס לפח האשפה ומחטט בזבל. הוא נורמלי? באיזו זכות הוא מרשה לעצמו להוציא דברים שאני בעצמי זרקתי לפח, דברים שלא בא עליהם ולא ממי ששלח אותם ושכולם ילכו לכל הרוחות כולל אחיך המופרע. אני אוסר עליו להשתמש בחומר הזה בשום צורה ותגידי לו שיעוף לי מהעיניים.
הי תרגיע יא רגזן אחד. אחי רצה לעזור לך יא מיקרוב ואפילו הוציא כסף במטרה להשיב לך וזו תגובתך? אתה בעצמך מופרע וקובי אחי נשמה טובה ותזכור שאז שבאתם זה לא היה שקיות עם מים. אז מה זה היה? תחשוב לבד וזה מה שאתה חתיכת קקה.

יום רביעי, 27 בנובמבר 2024

אישה זהב, מכונית להתגעגע, וילדים מתוקים

 הפיג'ו 404 שלי עם אשה מוזרה ושלושה ילדים שהחליטו לעלות עליה. הראשון או הראשונה שיאתרו את הכתובת הנכונה יקבלו את הספר של אמנון יצחקי קיצור תולדות תל אביב.

והמקום הוא סלבדור פינת ברודצקי רמת אביב



יום שישי, 22 בנובמבר 2024

מדליסט ללא מדליה

פעם הייתי בהר גריזים עם ישראל צדקה השומרוני הטוב הזכור לטובה, שהיה סמנכ"ל החברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ. תזכרו שסגן זה לא מנכ"ל וגם את השיר של אריק קלפטון שירה בשריף ולא בסגנו. עשינו סיבוב נימוסין אצל חלק מהמשפחות הגרות שם בקריית לוזה שבהר ברכה, ואני רק אורח וזה היה או בחג הזבח כלומר פסח או בסוכות. לא זוכר. פסח כנראה יותר הגיוני, אבל לא סגור. הגענו למשפחה של אחד המכובדים ואולי הכהן הגדול וישראל ביקש ממנו להראות לי מדליה מאד מיוחדת שהייתה ברשותו. מדליה יחידאית אותה קיבל בעזרתו של ישראל צדקה. בטוח שהיה לה סיפור, אבל לא זוכר ורק ניתן לצ'זבט או לחרטט ואין יותר את מי לשאול. בהמשך הלכנו לעוד משפחות והתקבלנו מאד יפה והרגשתי שזה מסע בזמן וחוויה שקשה לתארה.

בסוף אמרתי לישראל שזה מאד מאד מוזר לי שהוא מלווה את החברה הממשלתית מיום הקמתה 1958 ויש המון מדליות ובשלל נושאים, מתכות, גדלים ובכלל ועל כולן היה הוא ישראל אחראי ואיך זה שאין מדליה לשומרונים ולא חשוב הנושא והתזמון. אני זוכר שישראל אמר לי "קובי לא יעשו! אתה לא מכיר מספיק דברים!"

מוזר כי בול כן עשו אז למה לא מדליה? לא ברור לי הקטע עד היום

בול ישראלי השומרונים 1992 מעצב דוד פסח 2.6שח
צילם יורם גלעדי אלנבי 76 תל אביב
השומרונים
בספר מלכים ב’ נמצאת גרסתם של אנשי המסורה היהודיים על מוצאם של השומרונים. מסופר בפרק כ"ד על מתיישבים שמלך אשור הביא מארצות הקשת הפורייה, והושיבם בערי שומרון תחת בני ישראל שהוגלו אשורה. לפי הגרסה המקראית אפוא העם השומרוני אינו חלק משבטי-ישראל.

גרסתם של השומרונים שונה: גורלם ותורתם הם – לפי תפיסתם – עדים חיים לדמות המוסרת כפי שהייתה בימים עברו: השומרונים הם שריד לעם עתיק, יורשיהם של עשרת השבטים ונושאי דגל מקדשי ישראל העתיקים.

הכרוניקה השומרונית חופפת לדברי ימי יהודה, ושניהם מעידים על היסטוריה מפוארת ומשותפת עד לתקופתו של עלי הכהן. אף-על-פי שעלי הכהן היה מזרע איתמר בן אהרון הכהן – ככתוב בשמואל א, פרק א’ – הוא נטל לעצמו את תפקיד הכהן הגדול. בעקבות כך נוצרו בעם ישראל שני מרכזי כהונה: האחד בהר גריזים, ובראשו עמד – הכהן הגדול עזי מזרע פינחס, והשני בשילה, ובראשו עמד עלי הכהן מזרע איתמר. הדבר חולל את הפילוג הדתי הראשון בקרב עם ישראל, הוא פילוג בית הכהונה.

הדת השומרונית מבוססת על חמישה עיקרי אמונה, שהם ה"אני מאמין" של הדבקים בדת זו. את חמשת עיקרי האמונה אומר המתפלל השומרוני בראשיתם של התפילות ושל הטקסטים הדתיים, ואלה הם: אמונה באל אחד, בעבדו משה בן עמרם, בתורה, בהר גריזים וביום נקם ושלם – יום אחרית הימים והתגלות המשיח.

השומרונים חוגגים שבעה חגים בשנה שעליהם נצטוו על-פי דין תורה. הם מקיימים את החגים באלה: חג הפסח וחג המצות אשר חל ביומו השביעי של חג הפסח; חג השבועות, ראש החודש השביעי – המקביל לראש השנה לפי המסורת היהודית – יום הכיפורים, חג הסוכות, ולאחר תום שבעת ימי החג – יום שמיני עצרת.

בני העדה שומרים בקפדנות על יום השבת ומקפידים על דיני טומאה וטהרה ודיני כשרות. השומרונים מלים את בניהם ביום השמיני שלאחר הלידה. ואינם דוחים את המילה, אלא במקרים של סכנת נפשות. הנערים והנערות, המסיימים את קריאת התורה אצל הכהן או המורה שהוסמך לכך, נקראים "חתם תורה", ולהבדיל מן המסורת היהודית, הדבר אינו נקבע על-פי גילם. התקשורת בין בני הזוג נעשית בשלושה שלבים אלו: קידושין, אירוסין ונישואין; רק השלב הראשון ניתן להתרה ללא גירושין.

במאה הרביעית לספירה מנה העם השומרוני מעל למיליון נפש, וישב בכל חלקי ארץ-ישראל, ואף מחוצה לה: דמשק – בצפון ואלכסנדריה – בדרום. דורות רבים רדפו שליטי הארץ את השומרונים וכמעט הביאו כלייה על העם, עד כי בתחילת המאה העשרים מנו מאה וחמישים איש בלבד. כיום מונה העדה כחמש מאות וחמישים נפש. כל בניה מתגוררים בארץ-ישראל : מחציתם בהר גריזים ומחציתם בחולון, בשכונות המיוחדות להם. מתוך בחינת החתך הדמוגרפי של בני העדה מתברר כי היא חברה צעירה לעומת חברות אחרות. צעירי העדה מעורים בחיי התרבות והחברה ומשכילים לשמור על "יחד נפרד". הם לומדים במוסדות הממלכתיים מן הגן ועד המוסדות להשכלה גבוהה, מתגייסים לצה"ל ומועסקים במקומות עבודה שונים, ועם זאת – דבקים בדתם, במורשתם ובמסורתם.

ברוך מרחיב

יו"ר ועד העדה השומרונית

יום חמישי, 21 בנובמבר 2024

סברס וניו יורק רנג'רס

פעם וזה היה מזמן כשהיה קולנוע דרייב אין והייתי תלמיד קטן ומושתן, הלכתי עם יוסי אפריגן לקטוף סברס ליד הדרייב אין ולא ראינו סרט כי היה יום ואפילו שמש. יוסי אמר לי לבוא עם חולצה עם שרוולים וגם נעליים גבוהות. אני זוכר שהיה לי סווטשירט שמאד אהבתי עם הכיתוב ניו יורק ראנגרס. הדודה והדוד שלחו מאמריקה הגדולה וזה היה הכי קול שיכול היה להיות. זה גם היה מאד נוח ונדמה לי שהצבע היה נוטה לאדום ואין כמו הפועל תל אביב בכדורסל ומכבי גם בסדר אבל מעולם לא היה להם אחד כמו בארי ליבוביץ' שלא היה סברה אבל היה הכי נהדר אפילו טוב יותר מטל ברודי שנשאר פה איתנו לנצח כמו עץ קדמון עם מבטא ומשפט מכונן לנצח נצחים ולא יודע למה אבל נזכרתי בזה.

אז הלכתי עם יוסי לקטוף סברס וליוסי היה מקל ארוך כזה עם פחית בקצה וגם דלי. דלי זה בשביל הסברס שקוטפים והפחית בקצה המקל זה בשביל הסברס שיפול לתוכה אחרי שקצת משחקים איתו דיגי דיגי. יוסי היה מומחה לסברסים וגם לתירס חם בים בם בם. פעם אפילו עזרתי לו למכור תירס ליד גרינשפן ומול קולנוע פאר. לא חושב שעשינו קופה אבל התירס היה טעים ועם הרבה מלח. פעם שמעתי מאחד בני בכבוד שלי שבכפר שלהם סוראמי שבגרוזיה היו הילדים מוכרים כל דבר. ההורים עודדו אותם ללמוד את החיים על אמת ולא שכסף גדל על העצים, אבל תפוחים כן ואיתם מקבלים כמה לארי מאנשים שרוצים משהו לאכול. ככה למד בני בכבוד שלי וגם אחיו יוסי בכבוד שלי, למכור כל מיני דברים ובסוף הם החליטו שאין כמו זהב ותכשיטים וכל השאר יחכו.
אז חזרנו לסברס ולדרייב אין וגם ליוסי, אני והמקל עם הפחית. יוסי שכח לספר לי שברגע שנוגעים בסברס אז קורים כמה דברים בו זמנית. הראשון שלא תמיד הסברס רוצה להיכנס לקופסא ואין לי מושג למה והדבר השני שיש הרבה קוצים כאלה שלא רואים היודעים לעוף באוויר והכי הכי הם אוהבים חולצות שהגיעו מאמריקה ושם הכי כייף להם ולך עכשיו תוציא אותם. בקיצור לא יודע אם בכלל הורדנו סברסים אבל הבגד האהוב עלי התכסה בקוצים ובכל הגדלים.


לא זרקתי הבגד כי זה היה מאמריקה וישבתי על תפיסת הקוצים מספר פעמים עם פינצטה וגם כביסות ושוב פינצטה ובכל פעם שלבשתי נזכרתי בסברסים של הדרייב אין.
בסוף סגרו את הדרייב אין והבנתי שזה בדיוק הזמן לזרוק את הבגד הקוצני ולקנות סברס בסופר עם ניילון. האמת לא משהו ויש כאלה שזה עושה להם עצירות ויש כאלה שבדיוק הפוך.
וחשוב לציין שאנחנו הישראלים בדיוק כמו הסברס קוצים בחוץ ובפנים מתוקים וגם שבמקום שתמצא סברס בשטח זה אחד הסימנים שהיו פה ערבים שחיו ואכלו סברס.

יום שני, 18 בנובמבר 2024

אין פחד

פעם מישהו עבריין עבריין מאשדוד, שהפיל די הרבה אספנים וסוחרי מטבעות ומדליות, בתרגילים מגוונים, ופשעיו הולכים ונאספים מהרבה כיוונים והוא נכנס ויוצא מבתי כלא, צילצל אלי ואמר לי שהוא שמע שאני מלכלך עליו. עניתי לו "נכון ומעניין איפה שמעת על זה?" הוא אמר לי שאנשים אמרו לו שבאינטרנט באתר בשם קולקט ז"ל.

אמרתי לו שהוא צודק אבל אני עושה את זה בשידור חי ומול אנשים ולא באינטרנט ואשמח לדעת איפה זה ואצטרף. הערס אמר לי שהוא יגיע מאשדוד ויראה לי איך פותחים לי הטוסיק. מאד אהבתי את המילה טוסיק ואמרתי לו יאללה בוא כבר ומה להכין לך לשתות ורצוי בלי סוכר. הוא קיבל קריזה ואמר שיש לי מזל כי היום הוא לא יכול, כי הבטיחו לו מהמשטרה שיבואו לקחת אותו. אמרתי לו מה אתה גיבור עם משטרה יא בן אלף זונות, תבוא לבד או עם עוד ערסים ואני כבר אסדר לכם את הנט"ן הכי טוב במדינה כולל פינוי מהיר.
רציתי להגיד לו שמי שגדל עם צדוק, יוסי, יגאל, אבצ'וק, איל, ירון, מיקי, ביצ'ו, צצה, חיים, אריק, אלפרד, אבי שחור ואבצ'וק גם, לא מפחד מאנשים באשדוד.
ברקע שמעתי מישהי צועקת לו "סטיב תעזוב אותו הוא יכסח לך הצורה המניוק הזה".
אמרתי לו שתמיד טוב לשמוע לאישה

מימין מיקי חימוביץ, ירון בן שחר ,איציק לוינשטיין מחזיק שלא אקום, 
צדוק מזרחי, איל כהן ואריק גרינבלט

יש לי שתי אהבות / ענבל גמליאל

 יש לי שתי אהבות, צורפות ומדליות/מטבעות שהונפקו באירועים שונים בחיי המדינה וכשהם השתלבו גיליתי את החנות של קובי ועכשיו נראה לי שאני מפתחת התמכרות גם אליה, כמה צפוי.

😃 אני מגיעה אליה תמיד בין לבין סידורים (כמי שלא גרה בתל אביב אם כבר מגיעים זה לעוד מליון סידורים) ותמיד עוזבת אותה בתחושת החמצה שלא ראיתי כל מה שאפשר. אז תודה קובי על המבחר,הידע והיחס המושלם.