יום שלישי, 27 בספטמבר 2016

סוד צבאי או חיילים מצטיינים בבית הנשיא


כל שנה כשמראים את טקס 120 החיילים המצטיינים בבית הנשיא אני נזכר בשמעון. אני מעולם לא הייתי שם בנסיבות של חייל מצטיין אבל שמעון כן.
שרתנו יחד באותו בסיס צפוני ואפילו יישנו באותו חדר יחד עם אורי, אלי, אליעזר ושמעון גם. אכלנו באותו חדר אוכל והתקלחנו באותן מקלחות. אלי הגיע מטבריה, אורי מרמת גן, אליעזר ואני מתל אביב ורק שמעון מבית-שאן היא סקיתופוליס העתיקה שאפילו הטביעו בה מטבעות. 
ד"ר רחל ברקאי האוצרת של אוסף בנק ישראל כתבה על זה ספר בשם The Greek imperial coinage of Beth-Shean Nysa-Scythopolis.
ספרה של ד"ר רחל ברקאי RACHEL BARKAY
(The Coinage of Nysa-Scythopolis (Beth-Shean

אלי מטבריה ישן מול שמעון ואורי מול אליעזר ורק אני הייתי מעל אורי במיטה כפולה. לא בטוח שהייתי במיטה העליונה משום שהייתי הכי צעיר וזוטר או משום שהם כולם היו מפקדים ואפילו לא קצינים.
היו לנו הרבה שיחות ודיבורים בלילה ובכלל על הרבה דברים בארץ ובעולם. 1978 ואצלנו בגין בשלטון ושמעון ניסה להסביר לי על סין והדמוקרטיה העממית וגם על חבורת הארבעה. היו לנו הרבה חילוקי דעות ובכל זאת נשארנו חברים. כולנו ידענו מה כל אחד מאיתנו עושה באותו בסיס חשאי, חוץ מאשר לגבי שמעון. ניתן לשער ולנחש אבל זה עדיין לא זה ושמעון גם לא סיפר אפילו כשלחצנו חזק. גם היום כשאנחנו נפגשים ועברו כמעט 40 שנה, שמעון לא מגלה סודות עבר, למרות שאסד האבא, כבר ממש מת. נגישות לדרג כוונות זה לא רק מושג כי אם שאיפה יומיומית עם המון מטלות.

עד היום אני לא יודע מה שמעון עשה ולמה הזמינו אותו אז לבית הנשיא כחייל מצטיין. אני גם לא יודע למה קוראים לבית-שאן סקיתופוליס ולאיפה נעלמו אותם סקיתים? 
על דבר אחד כולנו ידענו והסכמנו והיה לה גם שם אבל כולם ידעו שהיא החברה של חזי.

בית שאן מדליה ממלכתית, תשכ"ה 1965
פני המדליה
קומפוזיציה מסוגננת המראה אתרים חשובים של בית-שאן – התל, התיאטרון הרומי, מנורת הפסיפס, עמוד יווני. על השפה למעלה מופיע השם "בית שאן", למטה "בית שאן" באותיות לטיניות. 
עיצוב פני המדליה – מרדכי גומפל. גלף ומיטבעה קרצ'מר.
מתוך אתר החברה הישראלית למטבעות ומדליות בע"מ.


בית שאן מדליה ממלכתית, תשכ"ה 1965
גב המדליה במרכז 

תעתיק ממטבעות בית-שאן, שנטבע בשנת 189 לסה"נ. האל דיאוניסוס,לרגליו פנתר המקודש לו, ומסביבו כתובת הנושאת את השם הרומאי של העיר ושנת ההנפקה 189 לסה"נ. על השפה כתובת "מטבע בית שאן ג'תתקמ"ט בעברית ותרגום הכתובת לאנגלית בציון השנה 189 לסה"נ.
עיצוב גב המדליה – אלכס ברליין. גלף ומיטבעה קרצ'מר.
מתוך אתר החברה הישראלית למטבעות ומדליות בע"מ.



יום שני, 26 בספטמבר 2016

תמונה מעכשיו עם סימן מפעם

תמונה מעכשיו עם סימן מפעם אבל בתל אביב הכל משתנה וזה כבר לא זה ובכל זאת נעים להיזכר. לפחות לדעתי



התמונה הזו צולמה במקום מאוד ידידותי. הצילום נעשה מבפנים. כל אחד יכול ומוזמן להיכנס לשם. הסורגים זה ממש לא בית סוהר למרות שזה אולי נראה ככה. האות מ זה מזכיר משטרה אבל תעזבו כבר את הענין הפלילי בבקשה. בצד השני יש שם גם את האות M. זה לא מעשיהו הבית סוהר. סיכמנו כבר שזה מקום מאד לבבי והאותיות האלו עם הנוצות מתחתן זה שריד היסטורי מהעבר של המקום. אז איפה זה ומה קורה שם היום? רמז ראשון - זה בתל אביב.
הרבה מקומות מסחר ובילוי החליפו בעלים וזהויות. לעיתים נשאר משהו מהעבר ולעיתים לא כלום.
נעלי פיל הייתה חנות מיוחדת. היום יש שם המבורגר ואין שום סימן מפעם. אומרים שפילים זוכרים!

  שקית עדכנית ויוקרתית מיקולינסקי אלנבי 45

יש מקומות שפעם היו משהו ובמשך השנים העסק השתנה. בחו"ל זה מאד נפוץ כי בכל זאת ההיסטוריה המודרנית שלהם עשירה יותר מזו שלנו לפחות בצד האורבני. זה כבר נהפך מאד איני לשמר חלקים מהמקום הישן יחד עם העסק החדש אפילו שאין שום קשר. אני זוכר את בית הקפה בהולנד שבעברו היה מיטבעה והרבה דברים עתיקים שומרו ושולבו במקום וזה לטעמי נפלא. יש לי פנטזיה דומה וכרגע כמו הרבה דברים זה פנטזיה.
רבים זוכרים את נעלי פיל בפינה הנהדרת של נחלת בנימין ואלנבי בבנין המעוגל. היום זה סניף של רשת המבורגרים. חיפשתי שם משהו מפעם. לא מצאתי. כאן גם יש את הרמז השני. אין יותר רמזים.
יש מקומות שהחליפו בעלות ושינו את העיסוק אבל שימרו את השם מפעם מסיבות שונות. למשל סטפן בראון, פעם פרוון תל אביבי והיום מסעדה. מעניין אם נשאר שם משהו מפעם. במקרה שלנו זה לא קרה 

רולדין באלנבי ופעם נעלי מיקולינסקי. היום סגור ומחכה לשוכרים



סורגים מפעם עם האותיות מ וגם m. מיקולינסקי הנעלים ובהמשך רולדין
אלנבי תל אביב




קפה רולדין באלנבי ופעם נעלי מיקולינסקי




יום שני, 19 בספטמבר 2016

המלך ואני - הוילה של חוסיין ברמאללה


חוסיין המלך היה חבר שלי לפחות מבחינתי. הפעם הראשונה שנחשפתי אליו היה אחרי מלחמת ששת הימים ונסענו לראות את הוילה שלו ברמאללה יחד עם משפחת לרר הירושלמית. 


התמונה של חוסיין החייל הייתה אצלי בחנוק, צמודה לגלויה של הנסיכה דיאנה, ואין לי שום הסבר רציני מלבד העובדה שאלו היו גלויות טובות ויפות, שהצליחו תמיד לעורר סקרנות ושאלות של הרבה אנשים ומכל העולם.
פעם אנוואר מחברון ביקש ממני את התמונה, כי רצה לצלמה והבטיח להשיבה. בסוף הבנתי שגם ערבים טובים משאילים דברים ולא תמיד מחזירים, ממש כמונו הישראלים עם השאלת הספרים. בסוף אנוואר החזיר את התמונה אבל כשהיא מוגדלת וזה לא היה בכלל אותו דבר וברור שלא אותה תמונה, אבל שכחתי מזה עד לרגע זה. נראה לי שהמלך חוסיין והנסיכה דיאנה זה אחלה שידוך וגם אחלה רעיון לפוסט.
הפרק של חוסיין המלך עם מטבעות, שטרות, מדליות ,בולים ובכלל דברי אספנות למיניהם זה פרק בלתי גמיר ולכן לא נתחיל אפילו. 



כשחוסיין ביקר בארץ למדתי מפרידמן החרדי מירושלים, שיש ברכה מיוחדת ביהדות כשרואים מלך וזה מאד נחשב, כי לנו אין עוד מלך ואפילו ביבי שלנו הוא רק קוסם.


הוילה של חוסיין ברמאללה.
אמא אני ואבא עם גברת לרר משמאל והצלם דוד לרר וזה קצת אחרי 1967

יום ראשון, 18 בספטמבר 2016

הנצחה אקטיבית של חללי צה"ל

September 1 2016 ·


כתב יוסי שחם 

אני מאמין שכולנו נמלאים עצב, כאשר אנחנו נתקלים בעתון או באמצעי תקשורת אחר, בסיפור של משפחה שכולה או שם של חלל צה"ל שנפל באחת המלחמות הרבות המלוות את המדינה, מיום הקמתה ואולי גם שנים רבות קודם לכך.
אני מציע, דבר שאני נוהג לפיו, מזה שנים הרבה, להיות קצת יותר אקטיביים במקרה כזה, לאתר את פרטי הנופל ולקרוא מעט על מהלך חייו, שרותו הצבאי ופרטי נפילתו, באופן הזה אנו משתתפים באופן אקטיבי בהנצחת זיכרו ופועלו של חלל צה"ל.
מדי שנה, בהתקרב יום הזכרון, מופיעות בעתון, תמונות של אמהות שכולות על קבר הבן, ידוע לי על אמהות רבות הפוקדות מדי שבוע את הקבר, מנקות, מטפחות, משקות את הפרחים ובדרך זו, שומרות על זכרון הבן שנפל.


אני מציע לאתר את השם המופיע על המצבה לחפש אותו באתר משרד הבטחון ולקרוא מעט על מהלך חייו של החייל.
בספרייתי עומדים בכבוד 10 ספרי יזכור, אלה ספרים שהוציא בזמנו משרד הבטחון, לאחר כל מלחמה או מבצע צבאי ובהם סקירות של כל חללי צה"ל, ספרים אלה שימשו אותי הרבה שנים למטרה זו, היום אין קל מאשר להכנס לאתר של משרד הבטחון ולקרוא על החלל, מהלך חייו ופרטי נפילתו.
אני רוצה לספר על מספר נסיונות שהיו לי בנושא זה ועל התרומה החשובה שאפשר להעניק למשפחה שכולה, שלעתים חרב עליה עולמה עקב אסון נפילת הבן.


אמא של רובי
במשך הרבה שנים היתה מופיעה בעתונים, מדי שנה, מודעה קורעת לב ומיוחדת בצורתה, עם תמונה ושיר קצר, המזמינה את כל מי שחפץ בכך לפקוד את קברו של רובי (רוברט) בן יחיד שנפל בצהל, המזמינה היתה האם השכולה.
הסתקרנתי, כי התמדה כזו ונחישות להנצחה, הם נדירים במקומותינו, המודעה הופיעה בקביעות למעלה מ-10 שנים!
נסעתי ביום המיועד לבית העלמין הצבאי בקרית שאול, סביב הקבר היו כמה עשרות אנשים, האם השכולה, מורה למלאכה מגבעתיים, אספה במשך השנים, קהילה קטנה של אנשים שהתקרבו אליה והשתתפו באבלה, הקבר היה מטופח להפליא עם צמחיה וספסל ישיבה, ממש אחוזת אבל קטנה המוקדשת לרובי, בן יחיד לאמו שנפל.
האם שמחה על בואי ועל השתתפותי בטקס, במאמץ קטן, עשיתי גם אני צעד קטן לנצירת זכרו של רובי.
כעבור כמה שנים, חדלו המודעות להופיע, כנראה הצטרפה האם אל בנה לעולם שכולו טוב.


מלגה שכולה זכרון
בתי הבכורה למדה באוניברסיטת תל אביב, באחד מתאריה, עקב הצטיינות, או סתם שיגרה, הוענקה לה מלגה כספית, שאלתי אותה מטעם מי המלגה? והיא ביררה ואמרה לי שזו מילגה שמעניקה משפחה לזכר בנה שנפל בצה"ל. שלחתי את בתי למה שנקרא בצה"ל "מקצה שיפורים" , ביקשתי שתביא לי את שם החלל שעל שמו המלגה, אמרתי לה שראוי שתדע קצת יותר על האיש שבשמו היא מקבלת מילגה, כשקיבלתי את השם, איתרתי אותו באחד מספרי יזכור הנמצאים ברשותי, צילמתי את הקטע והתמונה ומסרתי לבתי.
כעבור שבוע חולקו המלגות, אחר כך סיפרה לי בתי שנגשו אליה זוג אנשים מבוגרים, היו אלה הוריו של החלל שהתרגשו לראות שבידה תמונתו ותאור קצר של מהלך חייו. קצת מאמץ מביא הרבה אחווה למשפחה שכולה שהקריבה הכל.


הזר בשולי הכביש
במשך כמה שנים משך את תשומת לבי זר אבל גדול שהונח מדי שנה ליד שולי הכביש המוביל לפלמחים. התופעה חזרה שנה אחרי שנה. עצרתי לברר, הזר היבש כבר הושלך לתעלה על ידי פועלי מע"צ החרוצים, הורדתי ממנו את סרט ההקדשה השחור ובו נאמר
לזכרו של זהאי.... לעולם לא נשכח........
אבא, אמא, אחים ואחיות

הבנתי מיד שמדובר בחייל, חלל צהל, הסתקרנתי מיהו אותו זהאי ששרת בבסיס חיל האויר בפלמחים ונפל, גלשתי מיד לאתר יזכור ואיתרתי את האיש מסתבר שהוא היה דרוזי בן הכפר סאג'ור הסמוך לכרמיאל , שרת כאיש טכני בחיל האויר ונפל ב2013.
אני מבין שהחיל קבור בבית עלמין צבאי, בו מתקיימים טקסים ביום הזכרון, המשפחה ודאי עולה על הקבר ביום השנה לנופלו ובכל זאת טרחו להניח זר מדי שנה במקום נפילתו, הדבר הרשים אותי, איתרתי את הפרטים ושלחתי להם מכתב השתתפות בצער והערכה על מסירותם, קיבלתי מכתב תשובה ותודה, אני חש שבמאמץ קטנטן תרמתי משהו למשפחה שכולה ודי לי בכך.

מקרים מעין זה ודאי מזדמנים לכל אחד מאתנו, אני מבקש, אנא "קחו ללב" הקדישו מעט זמן, היו נא אקטיביים בהנצחת חללי צה"ל, הם הקריבו את חייהם למעננו, מגיע להם.



 כתב יוסי שחם  

לזכר חללי רמת-הטייסים
עוזי אנגל (עזרא) , מאיר ברזני, איציק בר הדס, סער דוידי
יואב דניאלי, אהרון מולקנדוף, אברהם מזרחי, דוד נחום, 
שמאי שייביץ, מאיר שטיין, חיים שחם (שטיינברג)
 יהי זכרם ברוך

נאבק להיות לוחם. אמא כשאמות, איך תבכי?
יותם שאולי 1.8.1975 - 17.2.1995
יצא לאור השמש קורן וקסום רגיש וסוער, כולו אהבה ונשמה נאהב ללא מאמץ וכונה על ידי חבריו בון בון נולד בראשון לציון אך שורשיו ממש כאן בשכונת שפירא רובאי 12 לוחם גולני נפל במשימה בלבנון. 17 שנה לנפילתו  ‏ב-‏‏‏שכונת שפירא תל אביב‏.‏

לזכר בננו הנפלא באדם, אח יקר וחבר נאמן, חייח חיל השריון סמל אלי קפון ז"ל
 שנפל בעת מילוי תפקידו, ביום ו' תשרי תש"ם 27.9.1979 בן 20 שנה יהי זכרו ברוך
שכן בשכונה שלנו ברחוב סוקולוב על הפינה של ירמיהו מול קולנוע פאר. 
לוח הנצחה בבית ספר אוסישקין שבו למד.
לזכר יעקב מרדכי
שנפל במלחמת של"ג י"ז בסיון תשמ"ב 8.6.1982
מחבריו ליחידה
גינת הנצחה בראש העין.






 

בריכת גורדון Gordon Pool

 2016 April 29 

אביהו בר מספר בהמשך על בריכת גורדון מפעם בליווי תמונות מדליקות מהרשת. בריכת גורדון מבחינתי זה המקום שהלכתי עם אבא בבית הספר היסודי ושני דברים נחקקו לי בראש ואפילו קשורים למטבעות:

 הראשון זה הקולב המרושת לאיחסון הדברים האישיים שצורפה לו דיסקית מתכת עגולה עם חור ומיספור וגם חוט שנקשר ליד. בחור בשם פרל עבד שם במלתחות ואפילו היה לנו קשר משפחתי כלשהו. 
הדבר השני זה אותם פליפרים ושולחנות משחק לכדורגל שהופעלו על ידי 25 אגורות במטבע אחד. וברור שהמים היו מלוחים וגם אני עשיתי את מה שכולם עושים בבריכה, אבל לא מהמקפצה.

 בריכת גורדון ושכונת מחלול . צלם: הרמתי 1969

בריכת השחייה ׳תל אביב׳ (דהיינו ׳גורדון׳), פרסומת מתחילת שנות השישים.

"בוקר טוב. מי בא לבריכת גורדון?
הבריכה נבנתה בשנת 1956 בתכנון האדריכל ורנר יוסף ויטקובר, כבריכה באורך 50 מטרים, כלומר אולימפית, עם הרחבה שיועדה ללא שוחים, והייתה שייכת למשפחת עינב שהיה לה הסכם חכירה עם עיריית תל אביב עד שנת 2021.
היא היתה סם חיים למבוגרים שהיו דופקים על שעריה כבר בשעה 04:30 בבוקר בכעס מדוע פינחס השומר התימני המיתולוגי לא פותח בזמן את שעריה. היא הייתה פתוחה 364 יום בשנה וסגורה רק ביום כיפור. כל ה"ידוענים" היו פושטים את בגדיהם והופכים לאחד האדם, בבריכה נמדדת בכושר השחייה שלך ולא במה שיש לך בבנק.



צילום: "ישראלסאן" 1970


צילום: "ישראלסאן" 1970


בימי שישי בשעה שמונה בבוקר חבורת הבקבוק אחרי שחייה היתה פותחת שולחן של כל טוב, לקרדה, לקס והוודקה זרמה שם כמו מים.
הקבוצה העיראקית היתה משחקת שש בש עד השעה שמונה וחצי והופ לעבודה.
אנשים הכירו והתחתנו בבריכה, אהבות צמחו שם בבגדי-ים ותחת הדקלים שנטעו יכולת לתפוס תנומה וקצת שלווה ממירוץ החיים.


קהלני אחד מה"ידוענים" שהגיע לבריכה. צלם:אלדד רפאלי 1993

זו הייתה בריכה יחודית היו לה שלוש משאבות ששאבו מי מעיין מלוחים מעומק של 150 מטר. וטמפרטורת המים לא עלתה על 24 מעלות, מעורר נפשות בקייץ, וקררררר בחורף. כאשר הטמפרטורה בחוץ ירדה מתחת ל24 מעלות הבריכה העלתה אדים, הכי כיף היה לשחות בחורף, כאשר גשם שוטף יורד על תל אביב והשמיים אפורים, ולפעמים הראות בגלל הגשם היתה כה עכורה שלא יכולת לראות את הגדה השניה.


מהמפורסמות בתמונות, מולה עשת 1965

מבחר תמונות מסוף שנות החמישים עד אמצע שנות השישים.
ניתן לראות בתמונות גם את שכונת מחלול על צריפיה הרעועים במקום שממוקמת היום כיכר אתרים.חג שמח" ותודה לאביהו בר שמאתר הכל ובקלילות.



צילום ממלון הילטון , יעקב אגור, סוף שנות השישים

צלם לא ידוע 1957

 
עזריאל הבעלים הראשונים של הבריכה, איש הפלמ"ח ועוד עלילות שטרם יצאו לאור

מרכז תרבות בתרומת בלהה ועזריאל ענב 1995
המרכז נחנך בתאריך ג' באב תשנ"ה במעמד ראש ממשלת ישראל מר יצחק רבין. תל אביב
עזריאל ענב ו' אדר ב' תרפ"ז - כ"ז כסלו תשנ"ז
AZRIEL ENAV 10 MARCH 1927 - 8 DECEMBER 1996

 
 

יום שבת, 17 בספטמבר 2016

על ינשופים ומטבעות

August 29 2016

כמעט כל אספן מכיר את המטבעות האתונאים העתיקים עם הינשוף. צד אחד ראש אתנה בפרופיל וצד שני ינשוף עם עלה זית ושלוש אותיות שלא נתבלבל במי מדובר. אתנה וינשוף הולך ביחד נהדר. 


לא רק באתונה הטביעו מטבעות כאלה ופעם ראיתי מטבע עתיק שבית המכירות טען שהוא הוטבע באשדוד כי הייתה שם אות שדמתה לאות הראשונה של אשדוד. ונדמה לי שמוזיאון קנה את זה. לעניות דעתי, לא כל מה שמוזיאון קונה הוא בהכרח אמיתי ותמיד יש גם פרשנויות. יש גם זיופים בלי סוף ולא אמרנו מילה על רפליקות ומזכרות בכאילו.




מזכרת מפקוד הדרכה
מדליה מהאוסף של אלכס בקרמן

הבנק הלאומי של יוון 1841-1966
מדליה כסף לציון 125 שנים לשרות האומה


1 אירו של יוון
 


יש הרבה אספני ינשופים בעולם ואני מכיר את האוסף של גניה רופאת השיניים. 

מי ראה ינשוף אמיתי ולא על מטבעות? 
מי יודע איך אומרים בערבית ינשוף? 
רמז קל, פעם היה מציל עם כינוי כזה בתל אביב שגר ברחוב נס-ציונה, ושיחק שש בש עם יוסי שריד בחוף טרומפלדור. 
מי יודע למה קוראים למכשיר לבדיקת אלכוהול ינשוף? 
מי זוכר את הסמל של תיכון אופק בתל אביב? 
מי שמע על ג'ורג' סטברוס הבנקאי היווני?
 


"החל מהמאה החמישית לפנה"ס ועד לתקופת אלכסנדר מוקדון, היה מטבע הטטרדרכמה האתונאי - השקול כנגד "ארבע דרכמות" ואשר כונה גלאוקיי (γλαῦκαι - ינשופים) - המטבע העיקרי בו נעשה שימוש ביוון העתיקה ובעולם היווני (מושבותיה של יוון העתיקה). הצד האחורי של המטבע, עליו מופיע הינשוף - סמל החוכמה וסמל האלה אתנה, מופיע כיום על מטבע 1 אירו היווני." מתוך הערך דרכמה בויקיפדיה.



אופק בית ספר יהודה הלוי 75 תל אביב

יום שישי, 16 בספטמבר 2016

בית אלי אביבי מוזיאון אכזיב

September 17, 2015 ·


מי היה במדינת אכזיב? מי התחתן שם? קיבלתם דרכון? אני מקווה שלא התאכזבתם.
אגב שי אביבי מעלה עם זוגתו אחלה מופע/הצגה וברור שיש קשר לאלי אביבי.
פעם אלי אביבי היה בתל אביב ואפילו אצלנו בחנוק וקנה מטבעות מנדט. לא בטוח שקנה אבל אולי כן.
אחותי אראלה קנתה אצלו מראה גדולה.

כמה שווה מדינת אכזיב?

יום חמישי, 15 בספטמבר 2016

התרוממות יצירתית בכיכר התזמורת

היצירה של קדישמן מצליחה לעורר הרבה אנשים ולהרבה כיוונים. יש האוהבים את אותם עיגולים ויש כאלה שממש לא. אני שייך לאלה שכן ואפילו עם החלודה. התוספות הנלוות לאחרונה בהחלט מדליקות לטעמי. ככה היה עם החזיה והסמיילי ואולי עם עוד שפיקששתי. 




ישראל גבירצמן מעלה עוד רעיונות ויישומים לפסל. יופי של ראש לטעמי.
"״התרוממות״ פסלו של מנשה קדישמן ברחבת תיאטרון הבימה כאשר היכל התרבות ברקע. 



ישראל גבירצמן: "אני עובר ליד הפסל לעיתים קרובות מאוד וחולפת בי המחשבה שיש לתת לפסל חיים נוספים ״פרקטיים״ אולי מעבר למחשבתו של האמן בפסלו זה.
ועוד מספר מילים עלי: מגיע מרקע הנדסי, מגדיר עצמי כאמן רב תחומי המשלב צילום, רישום וציור לתיעוד רגעים מיוחדים שלא יחזרו, בעיקר בסביבה אורבנית. הרעיון, להקפיא את הרגע, לספר את סיפורו ולהצית את דמיון המתבוננים".

פעם הכרתי אספן תל אביבי שנולד ביוגוסלביה והיו לו הרבה אוספים מענינים. הוא סיפר לי שיש לו את הדגם המקורי והמוקטן של שלושת הכדורים ואפילו ממתכת. זה סיקרן אותי כי האיש טען שזה הדגם היחידי והוא קנה אותו ממנשה קדישמן באופן אישי. נדמה לי שאפילו ראיתי את זה על חי והדגם היה עשוי אלומיניום. ניסיתי לשדך את היצירה היחידאית הזו, אבל השידוכים שלי לא משהו. מישהו מנוסה וספקן, טען שרק נדמה לנו שיש מהדגם הזה עותק בודד ויחיד והוא יודע על מה הוא מדבר ומניסיון ואפילו מכיר את קדישמן טוב מאלו שראו אותו ככה סתם ברחוב בר כוכבא וליד טרומפלדור. 

מי יודע כמה כבשים צייר קדישמן המנוח ?














מלחמה בתאונות הדרכים.


קונוטציה פוליטית- המצפן ,יען כי איבדנו את הדרך,
השעון-עד מתי?
הסמיילי-קודם בוכים ואח"כ כבר צוחקים

גלגלי השיניים להנעת תהליכים לריפוי החברה במדינה.