יום חמישי, 31 באוגוסט 2017

מי עוד היה בקונגרס הציוני הראשון בבזל 1897? ניר אלזנר מספר



הי קובי
קראתי בפוסט שלך היום בין השאר את המשפט הבא "היום זה ה- 29 לאוגוסט בו הרצל פתח את הקונגרס הציוני הראשון בבזל 1897. אני לא הייתי שם וגם לא הורי ואני לא מכיר איש שהיה שם"
אז רציתי לספר לך שאני דווקא כן והיום 120 שנה אחרי הקונגרס זו הזדמנות מצויינת להיזכר.
ראה בתמונת משתתפי הקונגרס הציוני הראשון בשורה התחתונה הכי לשמאל קלרה הירשנזון שהיתה סבתא של אמא שלי. גם אח שלה יעקב הירשנזון נמצא בשורה רביעית מלמעלה שני משמאל. שניהם הגיעו מיאסי לקונגרס בבאזל כנציגי רומניה כשהיא בת 19 בלבד ובתור ילד שמעתי רבות על הפגישה של סבתא קלרה עם הרצל, נורדאו וכל שאר ההנהגה הציונית.

אספת הציונים בזל הקונגרס הציוני הראשון 1897

קלרה נולדה ב 1878בעיר יאסי ברומניה בילדותה למדה בחדר ואחר כך עברה לבית ספר פרטי בו למדה שפות ונגינה בפסנתר. היא נסעה רבות לרוסיה עם אחיה בעניני עסקים ובקושי רב נחלצו מהפרעות ב 1905.
קלרה הירשנזון הוזמנה בשנת 1967 על ידי הנשיא זלמן שזר לכינוס של צאצאי משתתפי הקונגרס הראשון כאורחת הכבוד והשורדת היחידה מהמשתתפים בקונגרס.
כאחרונת המשתתפים מהקונגרס היא קיבלה מדליה שהוענקה לה, לבן גוריון, לגולדה מאיר ולנשיא. על המדליה שלה נחרטה הקדשה נוספת לאחרונת שורדות הקונגרס. 


קלרה הירשנזון

הנשיא זלמן שזר לוחץ את ידה של סבתא קלרה

יעקב הירשנזון

סבתא קלרה וסבא משה לא הסתפקו בקונגרסים ופעילות ציונית בגולה הם עלו לארץ עם כל ילדיהם והיו ממקימי פרדס חנה. המעבר ממשפחה אריסטוקרטית מהמעמד הגבוה באירופה למשפחה של חקלאים בראשית ימי הישוב היה קשה אך לאחר כמה שנים קשות הפרדס והמשק החלו להניב וגם בארץ היו מחוברים לפעילות ציונית ואף היו ממקימי קופת מלווה חקלאית וסבא משה רץ לכנסת כמועמד מפלגת הציונים הכללים.
סבתא קלרה נפטרה ב 1970 בגיל מופלג ועד לאחרית ימיה היתה מוקד משיכה לסופרים , כתבים ופוליטיקאים שבאו לראיין אותה ולשמוע מזכרונותיה של אחרונת משתתפי הקונגרס הציוני הראשון.
הסיפורים עוד רבים אבל נשאיר גם לפעם הבאה 

כתב : ניר אלזנר פרדס חנה

השליחים שהביאו את המדליה. 
שלישית משמאל סבתא קלרה 
ורביעית מימין אמא שלי דבורה אלזנר מחזיקה את המדליה

המדליה לאחרונת שורדות הקונגרס הראשון - צד פנים


המדליה לאחרונת שורדות הקונגרס הראשון - צד גב





הזמנה לפגישה עם הנשיא שזר





יום שלישי, 29 באוגוסט 2017

הרצל של הרמן שטרוק

August 29, 2013


היום זה היום 29 לאוגוסט בו הרצל פתח את הקונגרס הציוני הראשון בבזל 1897. אני לא הייתי שם וגם לא הורי ואני לא מכיר איש שהיה שם אבל יש מצב שהרמן שטרוק כן היה. אז הנה תחריט של הרצל 1903 עם חתימה של שניהם שנה לפני שהערצל נפטר . ותודה לאליעזר מורב וגם ליהודה מאי


תחריט של הרמן שטרוק 1903 הערצל Theodor Herzl



יום שני, 21 באוגוסט 2017

חוכמת הגדס


אם אתם אוהבים את תל אביב אז יש סיכוי טוב שפטריק גדס אחראי לחלק מהאהבה הזו. גדס היה גאון אמיתי למרות שאין לי יכולת מוכחת לאבחון גאונים כפי שהייתה לאמא שלנו. את השם גדס שמעתי די הרבה אבל את חוכמתו הבנתי רק לאחר ששמעתי הרצאה חינם בבית איילה של נחום כהן האדריכל ומתכנן ערים שהיום חוגג יומהולדת אז מזל טוב ותודה מאוחרת. שם הבנתי משהו על תוכנית גדס ובעצם על סביבת חיי ולמה ניתן ללכת לאיבוד ובכייף במרחב של תוכנית גדס המקורית והכל תוך כדי טיול לא מתוכנן. אם תחליטו שבא לכם להתכנס ברחבת גדס במקום בו הוצב לוח הנצחה לכבודו אז קחו בחשבון שזו סכנת חיים אמיתית ואני לא ממליץ ולא אחראי.

נתיבי איילון דרום מול מיפגש הרחובות דרך חיל השריון ורחוב אליהו גולומב ולפני קיבוץ גלויות 

פרופ' סר פטריק גדס PROF. SIR PATRICK GEDES
תרי"ד - תרצ"ב 1932-1854
סוציולוג ומתכנן ערים יליד סקוטלנד. 
ציוני נלהב שראה את העיר תל-אביב כבירתה התרבותית העתידית של ארץ-ישראל בראשית המאה ה-20. תכנן את העיר תל-אביב עד גבולה הצפוני בנחל הירקון.
נתיבי איילון דרום מול מיפגש הרחובות דרך חיל השריון ורחוב אליהו גולומב ולפני קיבוץ גלויות — ב-כיכר גדס.


לגיא

Aug 20   2017

אם היו מאפשרים לכם לעצב שטר כסף, מה הייתם עושים? האם הייתם מכניסים לשטר משהו אישי ואפילו עם כאב? האם זה ראוי לדעתכם? לדעתי כן והנצחה אישית היא דבר חוצה גבולות וחוקים. השטר האדום של 200 ש"ח שמור מבחינתי למעצב דרור בן דב שעיצב את צדו האחד עם הילדה והאותיות מסביב. בן דב יליד 1934 מעצב גרפי ותערוכות בוגר בצלאל 1958 במחלקה לגרפיקה שימושית.
השטר הזה שאנו מדברים עליו הוא מבחינתי הדבר הכי מרגש ונוגע ללב בתחום הכסף בישראל. בנק ישראל לא היה מעורב בסודו של בן דב שבחר להנציח את בנו גיא שנהרג בלבנון תוך כדי הכנת השטר. השטר שאתם רואים פה עם הדגשת האותיות לגיא הוא שטר עשוי בהבלטה ובמיוחד לצורך הכתבה ואין באמת שטר כזה עם אותיות כאלה. ותודה לאליעזר מורב על ביצוע חד וברור. 

מצד ימין מאתיים שקלים עם הדגשה מלאכותית באדום של האותיות לגיא 
מצד שמאל שטר רגיל 
צילום ועיבוד אליעזר מורב

אני זוכר מיפגש עם דרור בן דב בהרצאה שנשא בתל אביב לעמותת אספני השטרות והמטבעות. זה היה ערב נהדר וידעתי שעוד אשוב לדרור למידע נוסף ובמיוחד בנושא השטר והמעורבות האישית משפחתית שלו. השבוע חזרתי אליו בשיחת טלפון בה הסביר לי בשפתו העשירה והמדויקת את שקרה. ידעתי שאם אנסח בעצמי את סיפורו אקלקל, ולכן ביקשתיו שיספר זאת בשפתו ובדרכו. דרור עשה זאת ברצון ובחרתי להביא הדברים כפי שהם.

דרור בן דב בעבודתו ברקע בנו גיא ז"ל שהונצח בשטר. 
עיבוד אליעזר מורב

לכבוד קובי לידרמן 28.3.2014
בהמשך לשיחתנו ולבקשתך אני מעביר לך את ספור השטר. לידיעתך אני עיצבתי רק את צד ב' של השטר, הציור של הילדה. את צד א' עיצב המעצב משה פרג. ולסיפור עצמו בחדשים הראשונים של שנת 1986 נתבקשתי ע"י בנק-ישראל להשתתף במכרז לעיצוב השטר הראשון של 200 שקלים חדשים. הנושא היה חינוך כאשר הדמות שמופיעה על השטר היא של זלמן שז"ר ז"ל שהיה בשעתו גם שר החינוך והתרבות. התלבטתי עם עצמי וחשבתי רבות מה וכיצד לבטא את הנושא בדרך הכי נכונה. ואז נזכרתי בחבר שקיים אצלו ארכיון גדול מאד של צילומים, ואולי שם אמצא צילום או צילומים שישמשו לי השראה לציור השטר, ואומנם לאחר חיפוש מצאתי את צילום הילדה שזה עתה התחילה ללמוד בכיתה א' וכותבת ומשתמשת באותיות האלף בית העבריות. מה שלדעתי היא הדרך הנכונה לבטא את ראשית הלימוד והחינוך. השתמשתי בצילום הילדה כמוטיב המרכזי כאשר מסביבה ומעליה מרחפות האותיות העבריות. בעיצוב השטר ישנם אלמנטים קבועים שמוכתבים ע"י הבנק כמו: צבע השטר, הסכום המדויק איננו מוכתב אלא הנחייה של שלש ספרות בלבד (מפאת זיופים) את הצורה הגרפית של הספרות אני קובע בנוסף אני קובע את המיקום של המילה "בנק ישראל" בשתי שפות אנגלית וערבית (העברית מופיעה בצידו השני של השטר) כמ"כ מופיעים סימנים נגד זיופים ביניהם הטבעת מים - כאשר אתה מחזיק את השטר אל מול האור, אתה רואה את דמותו של שז"ר מופיעה ברקע הלבן שמימין. בצד שמאל של השטר אתה רואה מעין צורה שמזכירה את בתי הזיקוק בחיפה. זהו סימן בולט שמיועד לעיוורים, כאשר הם ממששים הם יודעים באיזה שטר מדובר. כל אלה מבוצעים אך ורק בבית הדפוס שנמצא בקשר ישיר עם הבנק. כל הטכניקות האלה שהן מורכבות ומיוחדות אי אפשר עדיין להדפיס בארץ ולכן השטרות מודפסים בדר"כ בדפוס "אנסחדה" בהולנד או בבריטניה.
בשלב מאוחר של עיצוב השטר, עוד בטרם הדפסתו, נתבקשתי להוסיף עוד אלמנט גרפי והוא סמל שבנוי מאותיות עבריות והקרוי בשפה המקצועית מונוגרם. וכשמחזיקים את השטר בשתי הידיים סמוך לבטן ומנענעים אותו למעלה ולמטה פתאום נראית באמצעיתו הספרה 200 וזה כמובן אלמנט שעד היום אני לא יודע להסביר כיצד הוא מבוצע וזה נעשה אך ורק בבית הדפוס כמובן. תוך כדי עיצוב השטר, בחודש יולי 1986 נפל בני הבכור גיא ז"ל, לוחם בגדוד 890 של הצנחנים, בקרב עם מחבלים צפונית לראש הנקרה במקום שנקרא ראס - ביאדה. אתה וודאי מבין מה עבר עלי ועל משפחתי באותם ימים ועוד חדשים ושנים אח"כ ועד היום הזה. הכאב והאבדן מלווים אותנו מידי יום. ובכל זאת אמרתי לעצמי שאני ממשיך כי זה היה ממש לקראת עיצוב השטר ואם מונוגרם שבנוי מאותיות אז נשתמש באותיות לגיא + האות ט שמשלימה את דימוי המגן - דוד.
בשטר עצמו האותיות עשויות ברסטר (קווקוו עדין) שבמבט ראשון קשה להבחין באותיות אבל כשאתה מפנה את תשומת הלב של המתבונן הוא מזהה את האותיות.
גם בבנק כנראה לא שמו לב ולא הבינו אילו אותיות אלה. ואז באחד הערבים התראיינתי ע"י דודו דותן ז"ל ודלית אורמיאן ברדיו בתכניתה ב-10 בלילה על השטר והתפתחה שיחה תוך כדי שאלות ששאלו סביב השטר.
על ידי ישב מר שלמה סירקיס שהיה בשעתו הממונה על הנפקת השטרות והמטבעות בבנק ישראל, כאשר לקראת סוף הראיון הוספתי ואמרתי במילים אלה "ועכשיו יש לי סיפור לאומה" היה פתאום שקט ודממה, מר סירקיס היה חיוור ואמר לעצמו מה הוא הולך לספר לאומה שאני לא יודע. וספרתי את אשר תארתי לך קודם לכן, את סיפור המונוגרם האותיות ומשמעותן. הייתה דומיה. תם הראיון נפרדנו כל אחד לדרכו.
למחרת בבוקר טלפון מהבנק ומן הצד השני אותו שלמה סירקיס - למה אתה מספר לאומה הוא שואל לפני שספרת לנו. לא הייתה לי תשובה. לך תאמר לו שזה היה מעין דחף נפשי ורגשי של אותם רגעים והוא ממשיך ואומר דע לך שאנחנו שוקלים לא להנפיק את השטר. אמרתי רצונכם כבודכם. לי אין מה להוסיף, וכך נפרדנו והשטר אמנם הודפס והונפק ב-1992 (שש שנים לאחר שעוצב) והיה במחזור כ-8 שנים מ-1992 - 2000.
בשנת 2000 כאשר נערכו בבנק לעיצוב השטרות החדשים הזמינו אותי על אף כל מה שהיה, להשתתף במכרז, אבל וויתרתי, אמרתי לעצמי מספיק עד כאן.
בכבוד רב דרור בן-דב
תודה רבה לאליעזר מורב על התמונות. לקוח מתוך פוסט בשם כמה סיפורים במאתיים ש"ח אדומים.

יום רביעי, 16 באוגוסט 2017

חולון והמטבעות הראשונים של מדינת ישראל. בקשה לחוכמת הרבים

July 27   2017

בית הרצפלד בחולון מקום אחלה. גם מוזיאון קטן וסימפטי וגם ארכיון לתולדות חולון. פעם ראשונה שלי ובעוד כמה חודשים משנים את התצוגה והצוות במקום אוהד ומסביר פנים. 

מוזיאון בית הרצפלד ארכיון ומוזיאון לתולדות חולון רחוב ליאון בלום 26 חולון
המוזיאון לתולדות חולון

בבית זה התגורר אברהם הרצפלד ממייסדי ההסתדרות הכללית, מראשי תנועת העבודה, ראש המרכז החקלאי של ההסתדרות, חבר הכנסת הראשונה, השנייה והשלישית ואזרח כבוד של העיר חולון. 
הרצפלד שנפטר ב-1973 ונקבר בכנרת, ציווה להוריש את ביתו לעיריית חולון 
ובשנת 1988 נפתח המוזיאון לתולדות חולון

בחולון הוטבע המטבע הראשון של מדינת ישראל. 25 מיל 1948. יש במקום לוח תצוגה צנוע עם כמה דוגמיות והסבר ממצה. נתבקשתי לעזור בעדכון המידע. ותודה לכל הערה, הארה ובכלל. וככה כתוב בלוח התצוגה:


המטבעות הראשונים של מדינת ישראל
בקיץ 1948 תש"ח נטבעו בבית חרושת פליז בחולון ,המטבעות הראשונים של מדינת ישראל בעריך של 25 מיל עשויים אלומיניום.
לשוק הונפקו 42,650 מטבעות שנשאו את התאריך תש"ח (1948). תוך תקופה קצרה היה צורך לטבוע כמות נוספת של מטבעות וגם אלה הוטבעו מאלומיניום והונפקו בבית חרושת פליז בחולון. המטבעות נשאו את התאריך תש"ט (1949). 650,000 מטבעות.
מטבעות תש"ח הנם נדירים ומעט מאד מצויים במצב חדש במוזיאונים ואצל אספנים פרטיים. מטבעות תש"ט נדירים פחות.
ספרות בנושא S. HAFNER - HISTORY OF MODERN ISRAEL' MONEY 1970
מטבע תש"ח (1948)
פני המטבע: העריך 25 מיל בעברית וערבית. התאריך תש"ח. המסגרת - זר עלים.
גב המטבע: אשכול ענבים עם הכתובת "ישראל" בעברית וערבית בתוך מסגרת של מעגל פנינים. הטביעה זהה במטבעות תש"ח ותש"ט. ציור אשכול הענבים לקוח ממטבע עתיק של דינר כסף ממטבעות בר-כוכבא.
מטבע תש"ט (1949)
פני המטבע: הערך 25 מיל בעברית וערבית. התאריך תש"ט. המסגרת - זר עלים.
הערה: בגלל תקופת המלחמה (מלחמת השחרור) והצורך הדחוף להנפיק את המטבעות לתוך המחזור אין המטבעות מצטיינים בדיוק העבוד וקיימות הרבה שגיאות טביעה וליקויים אחרים. המטבעות עם הטביעות הלקויות מבוקשים מאד ונדירים.
לוח תצוגה במוזיאון בית הרצפלד ארכיון ומוזיאון לתולדות חולון רחוב ליאון בלום 26 חולון.

ארכיון במוזיאון בית הרצפלד ארכיון ומוזיאון לתולדות חולון רחוב ליאון בלום 26 חולון





יום שלישי, 15 באוגוסט 2017

קיטנת כליל החורש או פעמיים אמנון

February 18

פעם כשהייתי ממש ילד ואפילו לפני התיכון היה חופש גדול. הייתה קייטנה לחופש הגדול וזה היה ממש סבבה כי המקום היה בכפר הנוער ע"ש מאיר שפיה ליד זכרון יעקב ואנחנו סביב שנת 1970 וקצת. אריק גרינבלט, גבי מזרחי, אבצ'וק הרצפלד וגם אני נרשמנו כקייטנים ל-10 ימים עם אוכל ושינה מחוץ לבית. מישהו שילם על זה וקראו להם הורים ואפילו שלנו ומינה טוענת שזה לא היה זול כי גם הם ברמת גן רצו אבל זה לא קרה למרות שמתברר שהם גרו ממש ליד מנהל הקייטנה. 
קיטנת כליל-החורש פנימית הילדים בכפר הילדים "שפיה" ע"י זכרון יעקב 4 מחזורים בני 10 ימים. בתכנית: רחצה בבריכה ובים טנטורה, רכיבה על סוסים, מלאכה, משחקים, טלויזיה ועוד. 
הרשמה: יגאל הלמן גבעתיים, רחוב קק"ל 17 טלפון 724108
מעריב 1968 — ‏בארכיון מעריב ‏ותודה לאביהו בר

היה כייף ממש גדול עם סוסים, תחרויות שחיה בבריכה, ים בטנטורה, א"ש לילה והרבה חוויות, צחוקים וגם בנות חמודות. פעם ראשונה ששמעתי על תזמורת מנדולינות והיה גם הסבר על כליל החורש העץ שנתן את השם לקייטנה עם סיפור נלווה שלצערי איני זוכר. היום יש לנו בראש העין בחצר הבית עץ כזה ואולי יש קשר סמוי מבלי שכיוונתי. גם מנדולינות היו בראש העין. 

כליל החורש בראש העין פורח

למנהל הקייטנה המקומי שגר בשפיה קראו טוביה והיה לו כלב זאב וגם זקנקן ואפילו בטן. לבוס הגדול קראו יגאל הלמן שגר בגבעתיים והיה מורה להתעמלות. לימים שמעתי שהמנהל המקומי כלומר טוביה הפך לבוס בעצמו ואיני יודע אם המידע הזה נכון.
שני שמות נחרטו לי מאותה קייטנה. הראשון היה עופר לנצט ז"ל שהיה יפיוף וחרמן, שחיין נהדר וספורטאי, אבל יותר מהכל בדרן ושחקן בלתי צפוי ואולי הגנים עוברים בתורשה ובמשפחה. עופר היה גם כוכב מסיבת הסיום. הייתה גם מישהי מאד יפה שאני זוכר שהאוטובוס הוריד אותה בגבעתיים יחד עם אחיה הצעיר. קראו לה טיבי שזה קיצור של טבעונה ואמרו שאבא שלה עורך דין מאד מפורסם. היה לה שיער גולש, עיניים גדולות ושפתיים מאד מיוחדות. גם שם הגנים עוברים במשפחה.

עם השנים שפיה נשכחה במקצת והבנתי שהחיים בכללי אינם קייטנה ולא תוכנית כבקשתך. אפילו ההורים שלנו לצערנו כבר לא משלמים עלינו בעולם הזה, אבל בכל פעם שראיתי את אבא של טבעונה בכותרות נזכרתי גם בשפיה וכליל החורש. ממש לאחרונה עברנו בהוד השרון בדרך לסרט בקולנוע לב. עמדנו ליד גלידריה בדרך מגדיאל וראיתי שלט לא הכי מדהים וכתוב בו שחור על גבי פס כסף אמנון זכרוני משרד עורכי דין. המיקום היה די מוזר וככה גם התפאורה מסביב ומינה אמרה שאולי זה עוד עורך דין עם שם זהה. 
אגב איך הקייטנה שלכם?

היום קולנוע לב הוד השרון ופעם בית הפועלים מופ"ת - בימטרון הוקם בשנת 1938

אמנון זכרוני - משרד עורכי דין 
Amnon Zichroni - law Office
דרך מגדיאל הוד השרון‎.‎

למטה גולדה למעלה אמנון חניה ללקוחות גולדה






יום ראשון, 13 באוגוסט 2017

בזכרון תפנה ימינה יש עצור בכניסה

תמיד כשהשם זכרון יעקב עולה אני מתחבר למטבעות המיוחדים מתקופת הברון שהסתובבו שם והסיפור שלהם מיוחד. ככה גם המטבעות עצמם ואנחנו מדברים על שלושה עריכים והם אחד, חצי וגם רבע. המטבעות האלה היו תמיד נדירים ולא זולים. הכי יקר זה הרבע זכרון שאני לא זוכר שהיה לי מעולם. פריט אמיתי שווה אלפי דולרים. היום ניתן לקנות כמה שתירצו מסין והמחיר ממש זול כולל משלוח. ברור שזה זיוף אבל זיוף ממש בסדר והמחיר לא מותיר ספק בכלל.


זכרון יעקב אסימונים מסין
אסימוני "זכרון יעקב" – סֶט שלם שלושה אסימוני פליז, לשימוש אנשי המושבה זכרון יעקב. הוטבעו בפריז בשנת 1885. האסימונים היו בשימוש אנשי המושבה, אך השימוש בהם עבר גם לערביי הכפרים הסמוכים אשר סחרו עם היהודים. בצדם האחד מצוין ערכם וסביבו הכיתוב "Zichron Jacob" ובצדם השני הכיתוב "זכרון יעקב". אסימונים בערכים 1, ½ ו-¼ (לא ידוע האם פיאסטר או מטליק). לא נטבעו אסימונים בערכים נוספים.

יום שבת, 12 באוגוסט 2017

המושחטים החדשים


פעמיים הלכתי להפגנה שהקים מני נפתלי בפתח תקווה בכיכר גורן ואפילו לא הרחק מהבית של מנדלבליט שפעם למד בעירוני ה' בתל-אביב ואומרים שהיה תלמיד טוב ובחור הגון ואפילו בלי כיפה. היה בסדר במחאה ותודה לאורי מורמי שהיה זה שהודיע נחרצות שאנחנו הולכים והלכנו ואפילו חזרנו הביתה לראש-העין בשלום וכל הספור לקח לנו 120 דקות תמימות כולל הכל. בפעם הראשונה שלי הבנתי בערך את הכוחות ואת הזירה עצמה. קניון בליבה של אם התותבות החדשה הזוכה מדי שבת לביקור קצר של מספר לא ברור של משתתפים. יש שיאמרו שההפגנה אינה חוקית ויש שיסבירו שהמשטרה עם הנחיות בג"צ עושה את מלאכתה נאמנה ולדעתי הסדר במקום היה עשר והכל היה ממש סבבה. הפגנה צפונבונית ואין אלימות והיו אפילו ליכודניקים חדשים בכחול ואפילו ראיתי שני שכנים מתל אביב ואפילו את דני שלזינגר שצילם את אורי ואותי ותודה. 
ברור שהכל החל ממני נפתלי ולהערכתי הבחור הזה אמיתי, פגוע ונחוש. אני מאמין למני ומבין את כאבו ולא מאחל לאיש להגיע למצב בו עולמך מתהפך ואתה לבדך מול רוה"מ ואשתו . ראיתי את משפחתו ואני מאחל להם שהדבר הזה כולו יהיה מאחור, כי ברור לי שהוא חי בסרט הזה 25 שעות ביממה.

פעמיים הלכתי להפגנה ונראה לי שזהו ודי ותמיד ניתן לנמק ולתרץ למה לא עוד ולהרים ידיים וזו טעות. הפגנה זה דבר דמוקרטי ובלתי נשלט. נראה לי שגם מני לא יכול לשלוט על הבאים והנואמים וחלקם הזויים ממש וזה אולי גם היופי שבדבר. ראיתי שם בתוך הקהל הקדוש גם כאלה שכתבו עליהם בעיתונים ובמדורים כלכלים ופלילים ובקטע של כסף שהתאדה וממש לא מעט והנה הם פה כאילו לא היו דברים מעולם ואפילו מצטלמים סלפי עם מנהיגים לעתיד. זו טעות להרים ידיים בשל כמה כאלה שתמיד יכולים לקלקל ולהוביל לטעות בשיקול הדעת. אם המטרה חשובה אז אסור לזוטות להסיט אותך מהדרך. השלטון בישראל מושחת. אולי תמיד היה ואולי תמיד יהיה.

בעברית שלי אין שום הבדל בין ת ל-ט בחיים השוטפים ואל תכניסו לי עניני עיצורים וסיפורי דקדוק. אפילו טרומפלדור הצמחוני החל דרכו כתרומפלדור עם סוציאליזם מזוקק והיום הוא מזוהה עם מושחתי ההווה. גם אלתרמן מהשטר הכחול העכשווי היה פעם אלטרמן. 
בוז למושחתים הישנים ויחי המושחטים החדשים.

יום חמישי, 10 באוגוסט 2017

צילם וכתב איתמר צוקרמן


בשרותי הצבאי כאיש מילואים שרתתי במשך שנים רבות כצלם צבאי עבור "דובר צה"ל" והייתי מוצב בפיקוד צפון, לצורך תיעוד היסטורי של תרגילים שונים בזמן שלום ולתיעוד מהלכי קרב בשטח במיקומים שונים במלחמות ישראל הרבות.
סיפורי זה נוגע לתאריך 22.10.1973 שהיה היום האחרון למלחמת יום כיפור לפני הפסקת האש.
באותו יום נקראתי להצטרף כצלם למשימת כיבוש מוצב החרמון, לאחר שבנסיון הראשון של צה"ל שלא צלח, היו לכוחותינו נפגעים רבים.

בשעות הערב בחושך מוחלט התכנסו כל הכוחות בצומת מסעדה ברמת הגולן. למקום זה הגענו כתב צבאי ואנוכי לחבור לכוחות. הכוחות מנו טרקטורים גדולים ומפלסות של חיל ההנדסה הקרבית, שהיו אמורים לפלס דרך לטור העולה במקרה של מוקשים ומחסומים.כוחות שריון ושיירה של נגמשים עם לוחמים של גולני.
הכתב הצבאי ואני, נשלחנו להצטרף לכוח של גולני שנע על נגמשים. היות והכוחות כבר היו על הכלים, מחוסר מקום פיצלו את הכתב ואותי לרכבים שונים.
היה כבר חושך מוחלט ולא הצלחתי לראות את פניהם של החיילים שהיו על הנגמש אליו צורפתי. היפנו אותי לקדמת הנגמש ליד חייל שהציג את עצמו כמפקד המחלקה והזדהה לשם איתמר. זה נראה לי כצירוף מקרים מדהים, אני הצלם המילואימניק איתמר ליד מפקד המחלקה הנושא את אותו השם ביציאה לקרב כה חשוב.
העלייה בטור לכיוון המוצב החלה קרוב לחצות כשבראש הטור זוחלים טרקטורי הענק ואחריהם השריון ובסוף הטור הנגמשים עם חיילי גולני.
נראה לי שהפחד שלי, כמו של רבים מהחיילים היה יותר מסכנת הידרדרות לתהום שהייתה לצידיי הדרך ,מאשר הקרב העתידי. אותו קצין איתמר הוביל את הנגמש בבטחון על ידי טפיחות על קסדתו של הנהג שלדעתי לא ראה מאומה בחושך בדרך בה הוא נהג.

כשעלה אור ראשון, החלה התופת. יריות והפגזות מכל עבר. זה קרה בסביבות 4 בבוקר.
חיילי גולני שהיו בנגמשים ירדו במהירות והחלו לטפס ולהלחם תוך ריצה על סלעי ההר, אשר בו היו מחפורות רבות עם חיילים סוריים.
אמנם במשך כל הערב הייתה הפגזה מסיבית של התותחנים על כל שטח ההר, כדי לרכך את השטח ולמנוע מהסורים להתנייד. אך למרות זאת היו עדיין הרבה חיילי קומנדו סוריים בשטח.
אינני חייל קרבי והמציאות של איזה טמבל עומד ומצלם לצורך ההיסטוריה הפיקודית והצה"לית תוך כדי קרב, נראתה לי די טפשית במיוחד לאחר מכן. למרות זאת צלמתי בשטח ככל האפשר אך מצאתי את עצמי גם מניח את המצלמה בצד כדי לעזור לקדם תחמושת מהנגמשים לכוחות.
צילמתי את חיילי גולני רצים ומטפסים בשטח וכן לצערי גם הורדה של נפגעים רבים מתחילת הקרב ,שרוכזו ליד הנגמשים והאמבולנסים וטופלו על ידי רופאים וחובשים.
לאחר כשעתיים נכבש ההר והמוצב על ידי הכוחות של סיירת גולני, של הצנחנים ושל חיילי גולני הרבים.
בשלב זה עליתי על אחד הרכבים כשפניי מיועדות למוצב עצמו. בדרך נעו כוחות רבים שהגיעו מכל עבר.

כשהגעתי למוצב הפגוע, ראיתי לשמחתי שדגל ישראל כבר מונף עליו שנית.
ליד המוצב ישבו חיילים רבים שחורים ומיוזעים. השטח עדיין המה מיחידות שרדפו אחרי שאריות חיילי הקומנדו הסורי שהיו במקום.
לפתע שמעתי קריאה – היי צלם. (על כתפיי היו תגים של צלם צבאי) משניים מהחיילים שישבו ליד המוצב, כשנגשתי אליהם הם שאלו אותי אם הייתי איתם בנגמש של גולני וכשעניתי בחיוב הם אמרו לי בדמעות שאיתמר המ"מ נהרג.
לצערי ראיתי הרבה נפגעים בשטח במיוחד במלחמה נוראית זו, אך התחושה שקצין שהיה לידי גוף ליד גוף ,אותו לא הכרתי מעולם ולא ידעתי מה מראהו ורק שמו היה כשלי ,נהרג בקרב כשעתיים לאחר שראיתיו, גרמה לי הרגשת עצב עמוק ודקירת כאב קשה מובנת כשלעצמה.
מאוחר יותר הסתבר לי שהקצין היה מרחובות בן למשפחה ותיקה מהמקום.
אירוע זה יישאר בזכרוני לנצח.

אני מוצא את עצמי היום , 40 שנה לאחר המלחמה, מנסה לאתר את שם הקצין.
ואכן בחיפושיי באינטרנט באתר נופלי גולני, מצאתי את שמו :סגן איתמר ירון ז"ל
"מ"אריות הגולן" של גולני . יהי זכרו ברוך.

אני מצרף לסיפור זה צילום מהקרב שעבורי מסמל את גבורת חיילי גולני, זה צילום המתאר חיילים מפנים פצועים בעת קרב, אך בהגיעם לשפת הצוק – הם נראים כמו פסל או אנדרטה המזכירה את פסל המארינס האמריקאי מהקרב באי איוו ג'ימה.

כל הזכויות שמורות לאיתמר צוקרמן

יום שלישי, 8 באוגוסט 2017

על המדרכה בבן יהודה שטראסה


יום שישי בבוקר קשה למצוא חניה ברחוב כי כולם נשארים בבית אבל בכל זאת מצאתי וככה חסכתי 25 ש"ח שלמים. הלכתי לפתוח את החנות ואז באמצע הדרך על המדרכה אני רואה 10 אגורות חדשות מנצנצות. אין סיכוי שלא אתכופף וארים זאת כי זו/ה המטבע הכי יפה בישראל. אז עצרתי והרמתי ואז ממש חצי מטר ליד אני רואה אריזת קונדום. זה היה חדש וסגור לגמרי אז התלבטתי ובסוף גם אספתי ואז שמתי לב שממש מטר הצידה יש שטר של מאה ש"ח. אז אספתי הכל ואני בטוח שיש קשר. מה דעתכם? נראה לי שזה יכול להיות התחלה של משהו.



חברת טבע והאחים החייטים וגם טיפונת על פנסיה


August 4   2017

צירוף מקרים או סתם יד המקרה. טבע ענקית התרופות בנפילה לא קטנה והבוקר צילצל הטלפון בחנוק והאמת שהופתעתי. בצד השני מדבר אדון מחלב שהרבה מאד זמן לא שמעתי ממנו. פעם אדון מחלב ואחיו הבוגר ז"ל עבדו כחייטים ליד בית הכנסת הגדול בתל אביב. מעולם לא ראיתי אותם במקום עבודתם. יש חייטים שעושים תיקונים ויש כאלה שילבישו אותך טיפטופ בתנאי שיש בד וגם כסף בסוף. לדעתי יש משהו מהפנט ביצירת בגדים באופן ידני. האם חברת טבע מצויה במצב כזה שסיפור בגדי המלך החדשים והמלך הוא עירום, ממש מתבקש?
האחים מחלב עבדו ועבדו וכמו רבים מהעצמאיים הקטנים חסכו ליום בו יצאו לפנסיה. איך חוסכים? יש כאלה שעושים תוכנית חסכון ויש כאלה שקונים מניות ויש כאלה ששמים בצד דולרים ואפילו מתחת לבלטה שזה בעברית מרצפת. יש כאלה שקונים זהב ויש כאלה שמהכל עושים סלט נגיעות ואפילו נדל"ן ולא רק בישראל. מי שמסוגל לחסוך היום אזי מצבו טוב ויש שיגידו שתמיד ניתן לחסוך וחסכנות זה טבע. רוב האנשים שאני מכיר ואני בתוכם אינם מסוגלים לדעתי לטפל בעתידם הפנסיוני ובשל כך מומלץ לכולנו להתייעץ וגם להחליט מה עושים. ברוב המקרים ההחלטות תהיינה של אחרים ואנחנו נקבל זאת וגם נשלם דמי ניהול יפים המהווים פנסיה לחברות הפנסיה.
יש לא מעט אנשים הבאים לחנוק ושואלים אותי אם כדאי להשקיע במטבעות, זהב ובכלל בדברים בתחום עיסוקי. הם בטוחים בזה שאני בטח יודע. אני בטוח בזה שאני לא יודע וכולנו מבסוטים. האם דרוש רשיון או תעודה לייעוץ בתחום הדברים ההזויים? איך הייתם בוחרים יועץ כלשהו? האם הייתם מתייעצים ביועץ לייעוץ ? יש מומחים למומחים.
האחים מחלב חסכו בדרכם ואני רק יודע שגם קנו מטבעות. על דברים אחרים איני יודע וזה גם לא עניני בכלל. למה הם קנו מטבעות? אולי מפני שהמקום שלהם היה בסמוך לבית הכנסת הגדול והמיקום של הרבה חנויות למטבעות וגם בית הקפה ששימש כבורסה לתחום הזה? אולי. אני זוכר אותם שואלים ומתענינים לגבי מחירים ומדי פעם בפעם מוכרים משהו. אני בטוח שאני לא הייתי היחידי ששאלו וגם לא זה שתמיד קנה. שוק טבעי מתבסס לפחות על שניים ורצוי שיהיו שלושה ויותר כי חלק מהאנשים סובל מפיצול אישיות.
הכרתי בצבא כמה אנשים עם השם מחלב. אחד היה לבנוני והשני עיראקי שתמיד היה מצטט בערבית את אימו שביקשה ממנו שלא יהיה בים ולא באויר ורק ביבשה ובבקשה. אפי שחק טוען שהשם מחלב מעיד על מוצא מהעיר חלב בסוריה. שם זה היה נהוג בעיראק לאלה שהגיעו מחלב שבסוריה וגרו בעיקר בבגדד.
תמיד כשמזכירים את חברת טבע אני נזכר באחים מחלב שתמיד אבל תמיד טענו שאם היו קונים מניות של חברת התרופות טבע בעבר כלומר בזמן שקנו מטבעות ושטויות בסגנון המתפזר, אז הכל היה אחרת. חברים תזכרו שכסף זה לא הכל בחיים. יש גם דברים אחרים כמו דולרים, זהב, נדל"ן ואפילו אבנים יקרות ונערות זוהר.

מודליה ממתכת דקה של חברת טבע ירושלים עיר השלום והכיתוב "טבע חברה לתעשיה פרמצבטית וחימית למזרח התיכון בע"מ ירושלים"
באדיבות אלכס בקרמן

יום שישי, 4 באוגוסט 2017

פעמיים עמנואל

‏28 יולי‏   2017
הכרתי מעט מאד אנשים הנושאים את השם עמנואל. עמנואל סירוטה הבן של השופטת היה הראשון ואפילו בתיכון. ילד אנרגטי ויפיוף עם בלורית בלונדינית שלא חשש מכלום ומעניין מה איתו היום. גם ד"ר עמנואל מלצר ז"ל היה סגן מנהל מיתולוגי, שהכריז בכיתה המקבילה (במבט חודר ועיניים כחולות) שרחובות תל אביב יקבלו הבהרה וצבע בעקבות לימודי ההיסטוריה שהעביר. עמנואל שפר ז"ל מהכדורגל גם היה אצלנו כשנדרש להביא בולים מישראל לחברו מילדות בגרמניה. אפילו הייתי בסרט עמנואל שבקולנוע אסתר ועד היום אני מתלבט אם הייתה זו מרגרינה או בעצם חמאה (מתקנים אותי ובצדק שמדובר בסרט הטנגו האחרון בפריז) שהיום טוענים שהיא הרבה יותר בריאה ובטוח שיותר מסתם וזלין שנולד מנפט. 

הסרט עמנואל פעם קולנוע אסתר והיום מלון סינמה

ברחוב עמנואל הרומי הייתי לא מעט ושאלת אורוות הסוסים מפעם נשארה פתוחה ולבית של קסטנר הוסיפו לוחית הנצחה מפורטת וברורה. בכל פעם שאני רואה מטבע נדיר של ויטוריו עמנואל אני יודע שיש סיכוי נהדר שמדובר בחיקוי איטלקי סביר שנעשה הרבה לפני שהסינים נכנסו לשוק הזיופים בדולר אחד שלם. הכיתוב "עמנו האל Gott mit uns" מופיע גם במטבעות גרמניים. 

שדרות עמנואל הרומי משורר עברי באיטליה, מחבר מחברות עמנואל חי בין המאות 13-14 
EMANUEL HAROMI blvd

היום הגיעו לחנות שני עמנואלים מבלי שהתכוונו להיות יחדיו ובכל זאת עובדה שניפגשו אצלי והכל בשל מטבעות ומדליות. ידעתי שעמנואל אחד יגיע כי ככה קבענו ואז צילצל מישהו שקשה להתבלבל בקולו המיוחד והציג עצמו כעמנואל ואמר שיגיע היום כי הוא בתל אביב וכבר דיברנו לפני שבוע. זה היה קצת מפתיע משום שהקול של עמנואל היה אחר ממה שישב לי בקוד הזכרון ולהגנתי טענתי שזה לא הקול של עמנואל. היה רגע שקט ואז הבנתי שיש שני עמנואל עם קול שונה שלא מכירים זה את זה. הייפגשו שניים בלתי אם נועדו? ראשון הגיע עמנואל קפלן מרמת גן וכעבור פרק זמן לא ארוך, הגיע עמנואל הלפרין שכולנו מכירים ואת הקול שלו קשה לבלבל עם מישהו אחר. שני עמנואלים שמעולם לא שוחחו, אבל הנה הם כבר מדברים ומספרים ומתבדחים ועניני מטבעות זה ממש משעמם אבל הסיפורים מסביב ממש אחלה.

פעמיים עמנואל

אז ברגע הראשון עצרנו כולנו ואחרי הכרות זריזה ומבט על כל הפריטים והתמונות בחנוק החלה שיחה לא מוגדרת ולכל הכיוונים שבה עמנואל הלפרין היה הכי דומיננטי והנה הוא מספר בחן ובמרץ על מדינת ישראל והבולים ולמה דווקא ישראל וגם על מארק שאגאל וטדי קולק והמוזיאון שאולי היה יכול לקום על שמו בירושלים ולא בצרפת. שאגאל תמיד מצליח לעורר דיון ער וסוער והנה המדליה קורת גג - לאור גויים, שעיצב בעבור זוגות צעירים וסוף הסיפור בכינוס נכסים של המפרק הרישמי של מדינת ישראל ואיש לא סיפר את הסיפור השלם שכנראה לא ברור דיו. בגין מנחם עזר במכתב לאותה עמותה כי כוונותיו היו טהורות וזכות ויש סיכוי נהדר שפשוט השתמשו בשמו ואז גם דיברנו על הדירונת בקומת הקרקע של משפחת בגין שהייתה בדמי מפתח והדלת הייתה תמיד פתוחה תרתי משמע וחבל שלא נהפכה למוזיאון קטן בתל אביב כי בעלת הנכס לא רצתה למרות שהכוונות היו טובות וכסף לא אמור להיות הבעיה. יום אחד אולי זה יקרה כי בעלי בתים כמו גם ראשי ממשלה אינם חיים לנצח נצחים ומוזיאון מסוג זה יכול להיות נפלא לכולנו ובגין ומשפחתו היו דוגמא יחידאית לצניעות שלא תחזור. כן יש לי סימפטיה בלתי נשלטת לבגין האיש המיוחד וברור שבגין המנהיג זה כבר דבר מורכב ולא נמשיך כעת. 
הבית של בגין בתל אביב מהווה מבחינתי תחנת זכרון לארוע שהשאיר אצלי חותם. הייתי שם ברחוב רוזנבאום 1 פינת יוסף אליהו 6 בפעם הראשונה אחרי 1980 כחייל משוחרר וכמנקה תריסים מתחיל, ואותה בעלת בית סקרה אותי מכף רגל ועד הכובע. לא ידעתי מי גר שם כי הבית היה ריק ובעלת הבניין הסבירה לי שפה היה גר ראש הממשלה שכעת כבר גר בירושלים. הוכנסתי לדירונת הפיצפונת בקומת הקרקע והתקשתי להאמין שבגודל הזה גרה משפחה כמו המשפחה שלנו. נתבקשתי לנקות התריסים מבחוץ וזו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שלי בבית של משפחת בגין. זכרתי מרפסת ואני סקרן לגביה כי היום יש שם קיר אטום. 

דירת משפחת בגין קומת קרקע
שלט הנצחה ממתכת של עיריית תל-אביב-יפו רחוב רוזנבאום 1 פינת יוסף אליהו 6
בהנהיגו את המאבק בשלטון הבריטי כמפקד הארגון הצבאי הלאומי בשנים 1944-1948, נאלץ מנחם בגין לחיות בשמות בדויים ולשנות את מקום מגוריו מעת לעת. בתחילת 1947 (תש"ז) עברה משפחת בגין מרחוב יהושע בן נון בצפון תל אביב לדירה הקטנה בקומת הקרקע בבניין זה, בשם הבדוי קניגסהופר וגרה כאן עד 1977, עת נבחר מנחם בגין כראש הממשלה השישי של מדינת ישראל. ב
רוזנבאום פינת יוסף אליהו‏.‏

עמנואל הלפרין מכיר מצויין את הדירה כי מנחם היה הדוד שלו ואמו הייתה האחות של בגין והוא ובני הם בני דודים. אז סיפרתי לשני העמנואלים על ההרצאה הנהדרת והרהוטה עם מלאן חוש הומור עצמי של בן הדוד בנימין זאב בגין בתיכון עירוני ה' שלנו, על משואות לכיש ביום השנה לזכרו של ד"ר משה לנדא המנהל, וגם על זה שאמא שלנו גניה גולדה לידרמן לבית הלפרן מאד אהבה לשמוע את עמנואל הלפרין וקוצו של יוד זה גם בסדר. שני העמנואל נראה לי גם נהנו מהמפגש המזדמן ולרגעים לא מעטים שכחנו כולנו שזו חנוק. תודה חנות ותודה לשני עמנואל.