כמעט כולם קראו לו רענן אבל השם שלו היה שלום רנן ושלום זה השם הפרטי כמו שלום וולף ושניהם היו בברנז'ה של אספני/סוחרי מטבעות, מדליות, בולים שטרות וכל מה שתרצו להוסיף בתחום הזה.
רנן היה מאד ותיק בתחום ולפני זה היה משהו בסמינר לוינסקי וקרה משהו ואל תתחילו לחקור, כי אין את מי לשאול אבל עובדה שאמרתי את מה ששמעתי וזהו זה.
יצחק אימרל הבעלים הקודם של החנות שלנו, סיפר בזמנו לאבא משהו ואפילו נתן לו סוג של אזהרה. אני בטוח שיש לזה סימני דרך שנשארו והחיפוש בעיתונים לא העלה תוצאות וכעת אני חושב שהסיבה היא אולי שינוי שם מרינקובסקי לרנן.
שלום וציפורה רנן
רנן ואבא שלי, לא דיברו וזה התחיל מזה שאבא שהיה חדש וירוק, נכנס לתחום ורנן היה סוג של שיבר שדרכו עברו עסקים.
רנן ישב בקפה של דושי ליד בית הכנסת הגדול בסמטת הר סיני פינת אלנבי ומי שהגיע לשם, קיבל סימן כלשהו בקול או ביד שצריך לעבור דרך רנן, אם רצית לקנות או למכור. זה לא היה כתוב בשום מקום רשמי אבל ככה זה היה. היה לו מבט בעיניים וישיבה של בעל בית. היום יגידו אסרטיבי, יוזם ויש שיגידו שתלטן.
כשאבא הגיע לשם (ואולי זה היה עוד בקפה שליד קולנוע אופיר בגרוזנברג) רנן אמר לו "אדוני קודם כל תגיד לי מה אתה רוצה למכור ולקנות. פה הכל עובר דרכי". אבא שלי כנראה נפגע וכל השאר היסטוריה. הרבה סיכסוכים ומהרבה סוגים, מתחילים ממשהו קטן שנהפך עם הזמן למשהו גדול. תזכרו שכמעט הכל אישי ומה שלא אישי זה פרסונאלי. אפשר לומר שבשנים שאני התחלתי לעבוד, רנן היה מוביל בתחום למרות שלא הייתה לו חנות או משרד. הכל מהרחוב בקפה וגם מהבית עם כרטיס ביקור. לא זוכר שפירסם עצמו בקטלוגים מסחריים או בדפי זהב, אבל אולי כן ולא ראיתי או שכחתי. אני לא החרמתי אותו למרות שאיני זוכר עסק כלשהו איתו שהביא משהו שאפשר להתכבד בו. במבט לאחור לא בטוח שהייתי צריך להיות איתו בקשר אבל זה כבר מים מתחת לגשר.
רנן היה אספן בולים בעצמו בראשית הדרך ובשלב כלשהו הפך לסוחר ומתווך בתחום. היו גם אז מכירות פומביות של סוחרים שונים וחלק מהאספנים העדיפו שרנן ייצג אותם ולרנן הייתה עמלה שונה ונמוכה מפלוני אלמוני. הייתה לרנן קרחת וגם בטן לא קטנה, וזה מקנה לבן האדם מראה מכובד וסמכותי במידה מסויימת.
רנן היה מאד גאה בבתו פרופסור יעל רנן שבאקדמיה. אני זוכר שגר בשדרות קרן קיימת ובהמשך עבר צפונה. היו לו קשרים מסחריים טובים עם משפחתו של צבי אלכסנדר והכל בתחום האוספים. ככה גם ראיתי את קובי אלכסנדר במועדון האספנים ברחוב הס 16.
פעם רנן הראה לי שיקים של ברוך מרזל הצדיק. נדמה לי שהשיקים חזרו ואני לא יודע למה בדיוק. אולי מרזל זוכר ויודע. אליק רינק גם סיפר לי סיפור חמוד על רנן וכרטיס הביקור שלו וגם שמעתי סיפורון חמוד עם רוני טויסטר מצפת ולקוח מאמריקה. אנשים שואלים בשביל מה אני כותב את כל השטויות האלה ואת מי זה בכלל מעניין ואני עונה שאותי ואולי עוד שלושה אנשים וזה כמו יומן ומי שלא טוב לו, אז יומטוב לו.
בחיפושי אחר מידע נוסף ביקשתי מיעלי ואביהו החפשנים המוכשרים, חומר נוסף וככה גיליתי סיפור ישן עם רצח וגם מסמכים שנמכרו במכירה של תרי זוזי ואני מזהה בוודאות את שלום רנן ואישתו שהייתה אישה סימפטית ואני זוכר אותה מגיעה לקפה של דושי עם אוכל מוכן לשלום בצהריים.
עלילה בפתח תקוה
שלום בו מרדכי וליבה רינקובסקי 1917 2016
צפורה בת רפאל לוי ושרה רבקה רבינוביץ תאומים
1921 1991
עשרות צילומים ומסמכים של משפחת רינקובסקי
