בזמן האחרון מזמינים אותי להרבה פתיחות של ארועים, ואפילו חינם אין כסף. מה זה אומר לדעתכם? אז שתי הזמנות בשבוע אחד זה מסובך עבורי ולכן לירושלים לא נסעתי. אז מה שאספר זה רק על התערוכה של ולירו במוזיאון קדמן למטבעות שברמת אביב וד"ר חיים גיטלר האוצר הנומיסמטי של מוזיאון ישראל ישלים על פרס משורר בירושלים.
הבנק של יעקב ולירו היה הבנק העברי הראשון בארץ-ישראל 1915-1848
פרס יעקב משורר לנומיסמטיקה הוענק השנה לפרופסור אלה קושניר שטיין
איפה שיש חיים יש גם כסף , בנקים , תערוכות ואפילו פתיחות עם מפורסמים
"התערוכה עוסקת בפעילות הבנקאית שהתנהלה ביישוב היהודי בירושלים במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, באמצעות תעודות פיננסיות, מניות, איגרות-חוב, שטרות, המחאות ומסמכים אחרים. בימינו אלה, כשמניה היא רישום במחשב ותו לא, קשה להעלות על הדעת את העבודה הרבה שהושקעה בתכנון תעודות המניות שהונפקו בשנים ההן, שהיו בהן עיטורים ומוטיבים בעלי מסר רעיוני וציוני"
על ולירו שמעתי לראשונה בחיי במערכונים, של יוסי בנאי היחיד והמיוחד. היה שם משהו בסגנון "מה אני ולירו?" במשמעות של מה אני כזה עשיר? או אם תרצו בשפה ירושלמית של חסכנים זה " אני לא נותן כלום כי אני לא ולירו". אז הבנתי שולירו זה שם לא אשכנזי בירושלים של פעם ואפילו עוד לפני האנגלים. מעולם לא ראיתי פריט הקשור לבנק או למשפחה. לא ידעתי על קופונים או צ'קים של ולירו, כמו גם דברים נוספים. מזל שיש תערוכות וככה רואים ולומדים על החיים מפעם.
"למה משפחת רוטשילד מפורסמת ומשפחת ולירו הרבה פחות?"
האליטות משתנות וספרדי טהור היה פעם הכי הכי. הרבה יותר מזה לא ידעתי ואיש גם לא טרח לספר לי ומהרבה סיבות. בערב הפתיחה לא ידעתי למה השם רוטשילד מפורסם והשם של ולירו הס"ט הרבה פחות. ותודה לשר לשעבר מר משה ניסים שפקח את עיני בהבדל בין המשפחות. לטענתו של כבוד השר, השם של משפחת רוטשילד מוכר יותר מזה של ולירו כי האחרונים היו צנועים יותר והצנע לכת היה לחם חוקם. בפעם הבאה אנסה להבין טוב יותר, או שפשוט אסביר לו לכבוד השר לשעבר עוד כמה הבדלים. האם בשם הליברליות העצמאית מותר לשרים לשעבר להתבטא באופן קצת משונה, ובמיוחד בערב פתיחה לא מחייב.
לדבר שטויות זו פריבילגיה של מיוחסים?
תמיד אליעזר טוען שיש לי חזקה כמעט בלעדית על הרבה שטויות במרחב המקומי. הוא גם תמיד מבקש שאתן לו להסביר לי ויתכן שאפילו אבין כיצד להימנע מחזרה על דברי שטות. לדבר שטויות זה חלק מהאסקפיזם של החיים המודרנים וכדאי שתפנימו זאת כל פעם שאתם לוחצים על ה- Escape במחשב. בכל מקרה הכי אני אוהב להקשיב להסבריו החכמים של ביבי שלנו עם תנועות הידים וממש לא חובה להעזר באביזרים טקטיים. אין כמו ביבי בהסברים קלים, ברורים ותמיד נכונים. ביבי לעולם לא יפשל. אין כמו ההסבר שלו על האיש הרזה הסוחב את האיש השמן. פשוט נהדר. במציאות הזאת אני תמיד האיש הרזה ששוקל כמעט 100 קילו.
פתיחה חגיגית עם אחמ"ים וכולם קצת ליכודניקים
אז ערב הפתיחה היה ממש עמוס בהרבה אנשים ואפילו היו ילדים קטנים שזה תמיד כייף. לא הבטיחו כיבוד ואכן גם לא היה. כולם באו לראות ממש לראשונה תערוכה צנועה ויפה אותה הקימה ססיליה מאיר האוצרת של המוזיאון הנומיסמטי שאני הכי אוהב בעולם. כן מוזיאון קדמן הוא לטעמי המוזיאון הנומיסמטי הכי נהדר שאני מכיר והאמת שאני לא מכיר יותר מכמה בודדים ואפילו לא חמישה בלי עין רעה.
כולם גם חיכו לשמוע שלושה אח"מים האומרים דברים מיוחדים לארוע החשוב. היו שם השר לעניני מודיעין דן מרידור שאכן קיצר ישר ולענין וגם השר ניסים מפעם ואפילו צבי האוזר מזכיר הממשלה, שקצת האריך ודיבר כמו אספן מהתחום. סטנלי לא בא כי היו לו סיבות משלו ואיש גם לא טרח לשאול או להסביר. פתיחות של תערוכות זה לא must. לדאוג לדיור נורמאלי זה חובה אבל למי שיש ג'וב חזק בשרות המדינה ובהמשך פנסיה בסדר ואפילו איזה משרד כזה או אחר , למה להטריד אותו עם זוטות מהחיים האמיתיים. אנחנו במוזיאון ונהנים מסוג של הצגה ושהעם ילך לעבוד ולחם ושעשועים זה גם חשוב. מענין איפה המהפכנים שצריך אותם? מתהפכים בקברם!
יוונית למתחילים של רעננה מרידור
האמת שאני לא כל כך זוכר את שאמרו הנואמים כי בראשי חלפו דברים אחרים לגמרי שברצוני לשתף אתכם אם רק יורשה לי. כשדן מרידור דיבר נזכרתי בספר הלימוד "יוונית למתחילים" שכתבה אמו רעננה מרידור. שום ספר לא עזר לי כשניסיתי להבין משהו בתחום השפות העתיקות, וגם לא הספר הזה. כשכבוד השר מרידור דיבר אז מלבד הספר של אמא שלו , ענין אותי רק דבר אחד ויחיד ואין לי עדין הפתרון. האם צבע השערות שלו טבעי? האם יש או אין שם צבע כזה או אחר? ומה לגבי חיים יבין? שמעתי כמה תגובות לענין ובכל זאת אשמח לעזרת המבינים.
אז אם בא לכם לראות תערוכה נחמדה וצנועה מזמנים של פעם לכו לתערוכה במוזיאון ארץ ישראל ביתן קדמן. יש גם ספר נהדר ועבה על התערוכה וברחבי המוזיאון יש עוד דברים יפים. בינתיים תמונות שצילם אפי שחק.
לירושלים לא נסעתי אז ד"ר חיים גיטלר שלח לי את המידע הבא והוא כאן במלואו לרשותכם. ותודה לחיים.
פרס משורר בירושלים 2013 מוענק לפרופסור אלה קושניר- שטיין
במוזיאון ישראל בירושלים, הוענק ב15 לינואר פרס יעקב משורר לנומיסמטיקה. פרס יעקב משורר לנומיסמטיקה הינו פרס המוענק כל שלוש שנים לחוקר מוביל בתחום חקר המטבעות העתיקים. פרופ' משורר היה מחלוצי התחום של חקר המטבעות העתיקים של ארץ-ישראל וייסד את המחלקה לנומיסמטיקה במוזיאון ישראל בשנת 1970. הוא עמד בראשה ואף שימש כאוצר ראשי של המחלקה לארכיאולוגיה של המוזיאון בנוסף שימש גם כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים.
יעקב משורר 2004 -1935 צילום: החברה הנומיסמטית
הפרס מוענק השנה לפרופ' אלה קושניר-שטיין. מאז סיום הדוקטורט שלה באוניברסיטת תל-אביב בנושא "מחקרים בכתובות יווניות ורומיות על מטבעות ארץ-ישראל בתקופת הפרינקיפט" הפכה אלה לסמכות הבינלאומית החשובה ביותר בתחום זה. היא יצאה לגמלאות מהוראה באוניברסיטת תל-אביב בשנת 2009, אך ממשיכה בפרסום, עריכה, והנחיית סטודנטים.
עבודתה של אלה בנושא הנומיסמטיקה של ארץ-ישראל מאופיינת בראייה רחבה ויוצאת דופן. היא ניחנה בהבנה וידע יוצאים מן הכלל של החומר עליו היא עובדת: מטבעות, משקולות וטביעות חותם (שני האחרונים הם תחומים שנחקרו מעט מאד ופרופ' קושניר-שטיין חשפה לראשונה את הפוטנציאל העצום שלהם להבנת המעט הידוע לנו על ההיסטוריה המנהלית של ארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה). גם בחקר המקורות האפיגרפיים, ארכאולוגיים והספרותיים של התקופות הללו תרומתה משמעותית, ולכל הנושאים האלה היא ניגשת בעין חדה ובגישה מתוחכמת. עבודתה היא ללא יוצא מן הכלל ברמה המחקרית הגבוהה ביותר, ובנושאים המוקדשים לכרונולוגיה של השושלת ההרודיאנית ומנייני ערי ארץ-ישראל בתקופה הרומית מחקריה הם בעלי משמעות ייחודית. אלה ידועה בכישרונה ויכולתה לפתור שאלות ובעיות קשות שהמחקר התמודד איתן ארוכות, כשהיא משלבת הגיון צרוף ודמיון. כישרונותיה האקדמיים של אלה משולבים עם אישיות ענווה ונעימת הליכות ורצון עז לעזור לעמיתיה ולשתף את ידיעותיה ותובנותיה עמם.
בנק ישראל, פרופ' אלה קושניר-שטיין, ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל, ירושלים
