אם תהיו סבלנים, אני מבטיח לספר לכם סיפור אמת, שזו הפעם הראשונה שאני מספרו. איש לא שמע את הגירסה הזו והיא המלאה והאמיתית. אפילו לא מינה שתחיה, ואפילו לא ההורים שלי שכבר עברו עולם. אתם לא חייבים להאמין למילה של סוחר מטבעות, אבל אני ממש כמעט ונשבע שזו האמת ואפילו כמעט כל האמת. אילנה שמש שם בדוי אמרה לי פעם שלמרות המראה הלפלפי שלי ופני התינוק המדושן והביישן היא שמה לב שיש לי גם תכונות של חתול רחוב המסוגל להתמודד תיאורטית לפחות, גם עם חתולים וזבלים נוספים. כוונתה של אילנה טובה והשאלה רק אם אבחנתה נכונה. בהמשך נראה ונחכים.
רחוב בננה עם כתמים
רחוב אידלסון בתל אביב, רחוב מעט מוזר עם צורת בננה, ואין לי מושג מי היה המכופף הראשי שם, אבל זוהי צורתו ואני לא צריך מפה כי היא אצלי בראש. יש מקומות בתל אביב שאני שם את waze בכיס הקטן ואפילו יותר מזה והייתה צנזורה על הגירסה הראשונה והכתובה. מי שעובר שם כבר 35 שנה מכיר כל אבן רוקדת וגם מריח את כל המקומות שכלבים וחתולים מסמנים.
אידלסון מתחיל באלנבי ומטפס למעלה וחוצה או סתם נפגש עם הרחובות הבאים: הירדן, נס ציונה, בן יהודה, חובבי ציון, חברון עיר האבות שלנו ולתמיד, פינסקר והאוטואמנציפציה, הס ואפשר גם גס ברוסית שפעם היה בו את מועדון האספנים ההומה ובסוף אידלסון חובר וניפגש עם ביאליק הלאומי ושם בכיכר של העירייה הישנה זה המקום אולי הכי יפה בתל אביב, וכל אחד והיופי שלו. נשמע ארוך אבל ממש לא ובסך הכל 32 מספרים ולא בעמידה.
אם תרצו אז שולה וידריך מתל אביב 03 שדני רוגובסקי טוען שהיא היא הדבר הכי חזק בקטע של הסיורים וההדרכות, תסביר לכם על כל בית ותוכניתו וכל חצר וכל גרלנדה שלא עוטרה, ומי היה גר שם ואפילו מצב הרוח שלו וכן אם הייתה לו מאהבת ומה קורה שם היום בשעה 12 ורבע על השעון ואולי יותר מזה. אנחנו כרגע לא עם שולה ולא בסיור מוקפד עם מדונה להגברה ואפילו לא ניירת, אלבומים וציטוטים , כי אם בקטע הנמוך מאד של אידלסון ונמוך זה בכל המשמעויות. גם מספרים וגם התנהלות כללית. ככל שהמספרים יותר נמוכים ככה גם רמת הג'יפה עולה ואנחנו באידלסון 2 ובעצם מספר 4 יותר עדיף אבל זהו חיבור של שני בנינים. האיש שבקיר ראה שם הרבה דברים. קבלו תיקון טעות ויש שם שני אנשים, ונראה אולי אפילו מאותו המין ואולי פה מתחילה כל הבעיה. לדעתי היו חייבים לסדר מנצ'לך בזוגות ומי שלא חשב על זה בעצם לא חשב על כלום. הוא והיא כלומר זוגות בתיבת נוח לא עובד חזק בתל אביב של היום.
צמד המנצ'לך באידלסון ואין כבר חלונות ויש שלט עירוני וגם אזהרה
מה ראו המנצ'לך שבקיר ברחוב אידלסון?
האיש שבקיר שברחוב אידלסון זה יציקת מתכת די קטנה עם תפקיד מוגדר של עצירת כנף החלון וזהו. אולי גם כאלמנט עיטורי נוסף וחינני אבל אני לא אחראי לפרשנות הזו. בחיים הכל פונקציונאלי חברים. השם ביידיש עם תוספת חיננית מעיד על השתלבות הוגנת ומתחשבת. יש כבר ספרים עליו ואפילו טיפולוגיה שלמה. צביקה זליקוביץ קורא להם אישונים - מנצ'לך ויש ספר שאני עדיין לא מכיר אבל אלון מליס ישלים לי החוסר הזה בהקדם.
שני אנשי המתכת שלנו שבאידלסון שאני מדבר עליהם הם ממש מזמן, והם לא זזו משם המון זמן. אולי יותר משמונים שנה. לא מכיר עוד מקום באידלסון עם מנצ'לך. אולי יש ואשמח להכיר, כי פעם היו שם ממש הרבה ולי בילדות לא היו כאלה בכלל. תמיד אוכל לטעון לסוג של קיפוח אנושי מתכתי.
הם שם כנראה משנות השלושים ואם נמשיך לספר את סיפור הבית, אז לא נגיע לסיפור האמיתי ואני מרגיש שחלק קטן מכם אפילו במתח כי הסיפור הפעם ממש כזה.
האיש שבקיר שלנו צופה כל הזמן לרחוב. חורף, קיץ , סתיו שפיר ואפילו אביב בושינסקי שגר בסביבה הגדולה והולך לים עם מכנסי צמודלי. הוא שם ולא זז. לילה יום ובכל מזג אויר. הוא כבר חלוד וזקוף ולא מתכופף ובכל זאת שם ויש מצב שזו היא. התריסים מזמן כבר לא שם ובטח לא המקוריים ואותם מנצ'לך עומדים ויש מצב שאחרי הפוסט הזה הם יעלמו ואני ממש לא נגד, למרות שמעולם לא לקחתי שום דבר בלי רשות. אפילו לא את מינה. בעצם פעם אחת כן אבל יש התיישנות.
האיש שבקיר שבאידלסון ראה המון. המון זה אומר הרבה דברים, כי באידלסון יש תנועת מכוניות סבירה הודות לחניון של מגדלור. זהו חניון ממש לא קטן, ואני זוכר את אבי זהבי של יעל הקיבוצניקית היפה שהיה הלוחם הכי קרבי והגיע עד תוניס וגם הכי צדיק מלפני המון זמן, שעבד שם עוד לפני שחזר בתשובה ונתן לחניון הזה שם מאד יחודי. היום אין חס וחלילה וחס ושלום, שום איזכור של לשון הרע וציטוטי עבר חילוניים רחמנא ליצלן.
אני מחנה שם רק בימי שישי ובצוק העתים ובמחיר הכי סביר בכל השכונה שלנו. 25 ש"ח שלמים לכל היום והחניונאי אומר בכניסה "כל מקום מקומה שניה כל מקום, גם אם כתוב שמור". אם תבואו ביום שישי ותשמעו גירסה שונה אני משלם את החשבון ואני חוזר "מקומה שניה כל מקום גם אם כתוב שמור. כל מקום". הבנתם? יופי.
אנשי המקום והשכנים באידלסון והסביבה
באידלסון יש גם בתים ובבתים יש אנשים והם הולכים ובאים. אידלסון צמוד לרחוב הירדן ובטוח שאנשי הסביבה והרחוב היו מוכרים לאיש שבקיר. אם תרחיבו בעצמכם אז תדעו שיש מצב שבבתי הקפה מפעם הסתובבו כל מיני מפורסמים ואפילו ביאליק, אלתרמן שלונסקי ועוד אבל זה לא להיום. זה בפעם אחרת ומפי השמועה ואם בא לכם בקטנה על קפה שלג הלבנון וגלידה ברוקלין אז בבקשה מתל אביב 100
באלבום התמונות שמצורף לפוסט תמצאו גם קישורים מרחיבים לבתים מסוימים. אנחנו חוזרים רק כמה עשרות שנים לאחור ולא 80.
קאופמן מנעולים וגם שפמפם
הכי מוכר לאיש שבקיר היה כנראה קאופמן האיש מהמנעולים והמפתחות שיום אחד אנסה ללמוד את סיפורו הכללי. קאופמן האיש היה דמות מאד מיוחדת שבדימיוני הזכירה במשהו את אותו צ'פלין החרמן. גם לו היה שפמפם קטן ותנועות גוף רגועות ומשקפיים ובכלל בעל מקצוע מעולה שבמעולים עם מזג נוח ונעים שעבד באותו מקום העומד נטוש עד היום ובצמוד לבית הזקנים במספר 1. צריף מפעם ותמיד הייתה לו עבודה כי בעל מקצוע טוב, נשאר תמיד טוב והבן שלו גם. בסוף הבן נסע לאמריקה וטוביה שממשיך את העסק עם ילדיו בבן יהודה הוא משפחה שלו והשם נשאר ויש לי מפתחות מפעם עם השם קאופמן הטבוע עליהם מאד יפה. אם חשבתם שאני הולך לספר לכם על כל האנשים שעברו שם ליד האיש שבקיר אז טעות בידכם ואפילו חמורה, למרות שאני מכיר שניים לפחות, שהיו מאד שמחים לכך ומשתי סיבות. הם היו עוקבים אחרי כל שביב מידע ומאמתים אותו עם הידוע להם ומתחילים לחפור. אז בשבילם אזכיר רק את האנשים שהאיש שבקיר אולי ראה ואולי שמע שם באידלסון כמעט על הפינה של אלנבי ולפני המיפגש שלו עם רחוב הירדן.
פעם באידלסון 2 על הפינה של אלנבי, היה שם משרדו של השכן שלנו מגבעת הסלעים שבראש העין. קוראים לו עורך דין שמואל סף שרצה להיות ממש מזמן ראש עיר בראש העין ולקח לו זמן להבין שחייבים להיות תימני או נשוי לתימניה וגם אז הסיפור לא כזה פשוט וסגור. מתי יהיה רמטכ"ל תימני? כשיהיה לנו רמטכ"ל שיגור בראש העין. ומה לגבי גנץ? טוב תודה וככה גם כל המשפחה.
בנדא מגנטיק עם הקרחת והמבנה השרירי עם מחסני הקלטות ומשרדי הנסיעות של אופקים שנסעו לכל העולם ואפילו לפולין בין הראשונים עם הדרכות מסודרות. דיוויד ברוזה מרחוב הירדן וככה גם כל המשפחה של דלית פילטר ומשפחת המצילים וגם בומה המציל והחבר של יוסי שריד שגר בנס ציונה. זעירא המוזיקאי ומכס ברוד החבר של קפקא.
הבית היחידי שביקרתי בו על אמת היה הבית של אותה גברת מקסימה ואמריקאית שתמיד דיברה איתי בשקט וגרה בירדן בצמוד לפינה וליד הבית של זעירא מהמוזיקה.
אידלסון 10 התפרסם מאותם מאפים ודברי מתיקה של אשת רופא השיניים שהייתה גם קוסמת של דברי מתיקה מתוחכמים, אבל קודם לפניהם ישב שם פולני מעשן וזעוף שהדברים שלהם היו נהדרים והוא תמיד בצד עם קפה שחור וסיגריה דבוקה אפילו כשנרדם. כשנכנסת לשם המקום הריח מסוכר וגם וניל והעוגות שלהם היו שם דבר. המיקסרים שלהם היו מפעם והעובדים עם חלוקים ומטפחות וכובעים לראש.
משולש הזהב של אלנבי זה מושג מפעם. לא בטוח שאני מזהה אותו מבחינה גיאומטרית אבל אידלסון הוא בהחלט בתוך המשולש הזה או עוד חלק בשילוש הזה. מי יודע להגדיר את משולש הזהב של אלנבי אבל בצורה מדויקת בבקשה? בזמנים הטובים היו שם זונות רחוב וכאלה שהתנודדו וגם סוחרי ומפיצי אבקות ומכל הסוגים. גם זלמן שושי השכן שלנו נהג לעבוד שם עם תחפושות מאד מקוריות ותיסרוקות כאלה גבוהות שתמיד חשבתי שיום אחד יגעו בחוטי החשמל ודי. אני זוכר את השחקו המנוח עמוס לביא שהיה עמוק בסמים והסתובב שם בלי שיניים ואת זונת הרחוב עם האיידס שהתפרסמה כשסיפרה שהיא עובדת כי עד שתמות היא צריכה לחיות ממשהו.
זוג ערסים מגיעים לחנות בבן יהודה 18א'
פעם וזה היה ממש מזמן נכנסו לחנות זוג. כן שניים, הוא והיא והם באמת היו נראים על הפנים. אין לי מושג למה דיברתי איתם, כי היום לא הייתי אפילו נותן להם להיכנס לחנוק. מיד ראו שהם זוג מפוקפק. הוא והיא או היא והוא ובמילה אחת ערסים קלאסה. כן יש דבר כזה וזה מגיע קופלט עם הצורה החיצונית, הלבוש, הדיבור ועוד תוספות חינם ואפילו סופר אקסטרה ובאותו המחיר. יש מצב סביר שהיו אפילו משתמשים. כן גם אז היו כבר כאלה והיום זה כמעט חצי מהשלם ולא רק בכפר שלם.
אין לי הסבר למה התחלתי לדבר איתם ורק זה שהייתי צעיר, ילדון טיפשון וחסר ניסיון, יכול להקל במקרה כה קשה. אנחנו בחנות ואפילו אבא שלי שם, ויש מצב שהיו עוד. אולי מוישה גליקמן אבל לא בטוח. אני מדבר איתם והם מתענינים לקנות משהו כמו מטבע כזה לתיליון לצוואר והם מחפשים משהו יפה ואפילו מראים לי כסף מזומן בכיס ומוציאים אותו לבחוץ, שאדע שהם רציניים מאד. אין ידיד נאמן כמו כסף מזומן. בהמשך אסביר לכם למה הנפת כסף מזומן היא אות סירנה, אבל נראה לי שתבינו לבד כי מנת מישכל ממוצעת מינוס, מספיקה להכיל סוחר מטבעות יהיר ומתנשא ואפילו חלול ומשמים.
"אנחנו רוצים מזהב אמיתי.."
הזוג הזה רוצה מדליון וכשהראתי להם משהו הם מיד אמרו "בחייאת רבק לא כזה. אנחנו רוצים מזהב אמיתי. יש לנו שרשר וזה לא יתאים לנו". לא מבין איך לא נדרכתי ואיך לא הבנתי ואני הולך ומביא להם מגשית כזו עם משבצות ותאים כאלה כשבתוך כל ריבוע כזה מטבע מזהב. היום אין סיכוי שאני מוציא דבר כזה ויש לי מלאן סיבות. היום אצלנו בחנוק אין תצוגת מטבעות ואין זהב ומי שרוצה לראות ביד ומיד, שילך לעשות ביד ואני מראה זהב רק למי שאני מכיר. לא מכיר? לא מראה וגם יש לי תשובה מוכנה. לראות אפשר באינטרנט ובאינטרנט יש הכל. אז לא היה אינטרנט. לפחות לא בארץ. אנחנו כנראה בשנות השמונים המאוחרות כנראה ואין אינטרנט, אבל יש איידס ובהמשך אולי גם תבינו למה זה חשוב. מתי שומעים על איידס בישראל? אני יודע ואפילו יש לי הוכחה מצולמת ועם קול מהחתונה שלנו.
זוג הערסים מסתכלים בכל המטבעות והמדליונים שבמגש ואני והעיניים שלי בתוך הידיים שלהם ושלא יעבדו עלי ואני שם לב לכל תנועה ודבר. תמיד רצוי שמגש התצוגה יהיה מלא כלומר אם במגש יש 20 ריבועים רצוי וגם חובה שיהיה מלא וכל פריט שמוצא ממנו ישאיר חור וחלל. מי שלא הבין עד לפה שישאל ואני אסביר שוב. יש מקומות יוקרתיים המראים במגש פריט אחד ואפילו עם 6 ספרות ובדולרים ולא בטוח שזה קשור בכלל לשואה.
בקיצור הזוג החמוד שלנו בתוך המגש והם מסתכלים ובוחנים כל דבר ועוברים על כל דבר ואני כבר רוצה שיעופו לי מהעיניים ולא אראה אותם יותר בחיים והנה הם כבר אומרים "לא מצאנו" ואולי גם תודה אבל ממש לא בטוח ואני סוגר את המגשית עם הריבועים והמטבעות והם יוצאים והמתח יורד ואין שום עיסקה וככה הכי טוב וטוב לכולנו. זהו נגמר הסיפור. משום מה הראש בחלק מסוים ממאן לסגור את הקטע הזה ואני שב ומביט במגש ורואה שהמגש אכן מלא ואין שום מקום חסר אבל בשניה האחרונה אני מבחין במשהו לא מזוהה שם. אני נוגע ומסתכל ושוב ואז אני מבין שזה משהו עגול ואפילו כזה נפוליאון אבל מעולם לא היה לנו כזה ובטח לא מפלסטיק. אם לא הבנתם אסביר למתקשים.
זריזות ידיים וזהב מפלסטיק
זוג הערסים עשו פה תרגיל זריזות והניחו במקום מטבע זהב שנכנסה ליד שלהם משהו מפלסטיק וגם בצבע זהה ובגודל תואם. תיאורטית תרגיל פשוט אבל ביצוע בסדר כי טמבלים לא חסרים בבן יהודה 18א'. המוח שלי מתבשל ואני מניח את המגשית עם המדליונים ותופס קריזה ויוצא החוצה לראות איפה הזוג הזה. עברה דקה ואולי טיפה יותר ואולי פחות והכיוון לא ברור והעיניים שמאלה ישר וימינה ושוב שמאלה ונדמה לי שקלטתי משהו, ואני כבר רץ, ואני מזהה את שני המניוקים ואני צועק לעברם, והם מתחילים לרוץ ואני בעקבותיהם והם כבר מתגלגלים לעבר רחוב אידלסון בואכה אלנבי, ואני רץ ממש די מהר ועם עשרה קילו פחות ואולי אפילו 15, ואין להם סיכוי כי הם שניים ואני תופס את הערס והיא מתחילה לצעוק והוא להתפרע ואני אוחז אותו בחולצה והוא מקלל ומפוחד, ומשם לפה הוא על הרצפה ואני בהתרגשות אומר לו תביא את מה שלקחת יא בן אלף זונות והוא מסריח מהפחד והזיעה, וכנראה שככה גם אני והוא אומר "תעזוב אותי ותיזהר ממני" ואז בא משפט המחץ שלו. אני אוחז אותו ככה שאין לו סיכוי לזוז מהלפיתה ואולי גם רועד גופנית מכל הסיטואציה ואני שומע אותו אומר "אם תיגע בי אני נושך אותך ותדע שיש לי איידס ואתה תידבק ותמות". האמת קצת הופתעתי ואני נרגש מהארוע ובכל זאת אמרתי לו תן את המטבע וזהו. הוא הוציא את המטבע מהנעל המסריחה שלו ונתן אותו והיא החברה שלו כולה בפחד לידו.
לקחתי את המטבע וחשבתי לעצמי אם הזבל הזה חשב באמת שאני הולך להתעסק איתו ולקבל בתיאוריה איידס.
תודה רבה למינה המיוחדת במינה שחתכה וצינזרה קטעים קשים ולטעמי נהדרים מפוסט זה. אין מה לעשות כנגד הוראות מגבוה. הפחד מהלא ידוע עושה את שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה