יום חמישי, 17 במרץ 2022

חתול עם מקל סבא

 זה קרה לפני די הרבה שנים אולי 30 שנה ויותר ונזכרתי בזה בגלל מקל הליכה שראיתי בתמונה משפחתית.

אצלי מקל שכזה מתחבר לסבא כמו שיש שעון סבא ואולי ניתן להתחשב בעובדה שלנו לא היה סבא וגם לא סבתא. מקל הליכה מתחבר אוטומטית למישהו עם מגבלה גופנית ופעם ראיתי שניתן להשתמש במקל שכזה גם כמכשיר אלים ואפילו רעיל עם חיצים והבריטים עובדים על גרסה מעופפת לסרט עתידי עם ג'ימס בונד חוזר. יש אוספים שכאלה וגם בדיחות נהדרות על מקל וגומי ומקום באוטובוס, אבל לא כרגע ונחזור לסיפור שלנו.
איש לא צעיר עם מקל כזה שאנשים נעזרים להליכה נכנס לחנות. הוא היה רזה שיער משוך לאחור, ז'קט שראה ימים יפים יותר. האיש היה מהוסס עם סיגריה ואני זוכר שהוא נראה לא בריא. זו הייתה הפעם הראשונה שהאיש הזה נכנס לחנות. הוא הביט ימינה ושמאלה כאילו מה הסיפור של המקום הזה. אז אבא שלי עבד איתי או בעצם אני איתו ונדמה לי שזה היה אחר הצהריים וזה אומר ממש מזמן, כי אבי נהג להגיע בבוקר וללכת בצהריים ומשלב מסוים חדל מלהגיע למשמרת שניה שזה אחרי 4. פעם הייתה גם הפסקת צהריים ואין ניידים והכל הלך יותר ברגוע והיו זמנים שנחנו בצהריים ואז גם יש כוח למשמרת נוספת ואפילו לחזור בערב הביתה ואל תזלזלו בסקס בריא שמסדר הרבה מערכות בגוף ובנפש.
חזרנו לאותו איש מבוגר שאולי היה בגיל של אבי שמואל יליד 1922 ואולי צעיר ממנו שנמצא בחנות המטבעות בבן יהודה 18א בתל אביב. אני לא חושב שמישהו דיבר בכלל ויש מצבים כאלה שאנשים נכנסים מסתכלים ושוב מסתכלים ואז יוצאים וזהו. אולי לא בטוחים, אולי התבלבלו אולי לא מרגישים נוח ואולי עוד הרבה דברים. פעם אנשים היו יוצאים מהבית ללא סיבה ממוקדת והחיים היו פחות מתוכננים. הטלפונים הפכו אותנו למשהו שונה. ככה לפחות נדמה לי.
אני זוכר שאבי הביט בו בסקרנות בוחנת. אני קצת פחות אבל עובדה שאני זוכר גם את לבושו ואני חושב שאולי היה מבאי בית קפה מסעדה בבן יהודה 7 ואולי 5. פעם קראו לזה קפה רומא ויש תמונות שחור לבן נהדרות מתחילת המדינה. בהמשך כמו הרבה דברים הלך המקום וירד והמקום התאכלס עם חברה לא משהו. מעולם לא ישבתי שם ומקומות עם טיפוסים מפוקפקים נהפכים לפחות מבוקשים. אז בשנות השמונים פלוס, משולש אלנבי אידלסון ובן יהודה היה לא מציאה נפלאה. קצת סמים וקצת זונות וקלפנים ועל הדרך תוספות כיד הדמיון.
כשהאיש יצא החוצה שאלתי את אבי למה הסתכל ובחן אותו ככה. אבי אמר לי שהוא זוכר את האיש הזה מזמן שהיה שוטר. קראו לו החתול המטפס.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה