פטיש מסמר ולא רק בסוכות

פעם כשהייתי קטן אבל כבר הבנתי שחסידות עם מקור ארוך לא מביאות תינוקות לעולם, שאלתי את אימא שאלה מסקרנת. אימא הופתעה ואפילו צחקה. הכל התחיל מזה שהיה לנו שכן בשכונה שהיה איש מקסים וטוב לב וגם אישתו הייתה כזו וגם יפיפיה אמיתית. לשכן הטוב הייתה גם בטן טובה וממש גדולה ולא בטוח שכרס זו המילה המתאימה. בכל פעם שהייתי רואה אותו בשכונה וליד גן הנביאים, הוא היה צובט לי בלחיים ומוסיף איזה ילד חמוד ואפילו ביידיש ואני מביט בו ובבטן גם.

אז פעם אחת אחרי שלמדנו בבית הספר שעורי מין מאד מאד חשובים, שאלתי את אימא, איך השכן והשכנה מסתדרים במיטה ואיך הפין שלו מצליח להיכנס לפות שלה והרי הבטן היא מכשול אמיתי. אימא הובכה אבל לא נכנעה, היא צחקה ואמרה משהו בפולנית ואז קראה סמואל בוא בבקשה ותסביר לקוביניו משהו. אבא שהתגלח באמבטיה בסוקולוב 93, שאל זה דחוף ועכשיו ואימא אמרה כן סמואל זה חשוב ואז אמרה את המשפט בפולנית ואבא שלא שמע את הסיפור כולו אמר ככל שהפטיש גדול יותר ככה המסמר נכנס עמוק יותר. כל מילה אמת. בקלפי

אגב איך הפטיש והמסמר שלכם?

כרזה של קרן קימת לישראל

פועלו של הק"לש (קיבוצניק לשעבר) בק"ק רמת גן / כתב יוסי שחם שטיניג

יו"ש יוסי שחם שטיניג נולד בקבוצת שילר 1938 וחי בנטעים.

הזדמנתי לעיר רמת גן והתגוררתי בה כ10 שנים. אין מה לדבר עיר טובה, אך לק"לש כמוני, מחנק חוסר אויר.

התגוררתי עם משפחתי, רעייתי וד' ילדי בשכונה בורגנית שקטה, התושבים מעמד בינוני מבוסס, ממולי ראש העיר, לידי אחיו, תעשיינים, בעלי מקצועות חופשיים וממש מולי המשוררת הנודעת ד' וברחוב הסמוך הנער שיהפוך ל"אופנו בנק" הראשון במדינה.

השתדלתי, ממש השתדלתי להתאקלם, לא הלך, חסר השקט, המרחבים,החקלאות, ההווי והביחד שהיה לנו בקבוצה, פרשתי בלב קל למושב נחמד.

מה עושה ק"לש בכזה מקום, נשאר קיבוצניק וככזה הוא מוכר בשכונה.

אספר על כמה מקרים בהם הוכרחתי להפגין את כישורי כדי "לא לבייש את הפירמה".

פעילות חברתית

אספתי חבורה של אנשים בני גילי וניסיתי לארגן פעילות משותפת.

אחרי כמה מפגשי חברים, ארגנתי הרצאה, המרצה ג'ו קריידן איש כפר בלום הנושא רכב, ג'ו במבטאו האמריקאי הכבד הצליח לעניין את הקהל הקטן.

אחר כך הכרזתי על טיול, יצאנו בחבורה למעיינות הירקון וצעדנו עד כפר הבפטיסטים.

לצערי בזה הסתימה הקריירה החברתית שלי בשכונה.

מעשה בבור

התקופה, תקופת פיגועים, בשנות ה70, הוקם בשכונה "משמר אזרחי" עם קרבין ביד שוטטתי עם אדם נוסף שהתברר שהיה שופט מחוזי מאד, שוחחנו ולפתע נתקלנו בבור, כן זה הדבר שחופרים באדמה לשם שתילת עץ. זה היה בור בור, סכנה להולכי רגל, אומר כבוד השופט "זה לא בסדר, צריך להודיע לעירייה" אמרתי " נכון אבל יש גם פתרון אחר" הלכתי לביתי, הבאתי את וטוריה ובייחד סתמנו את הבור.

יחידת חיסול

במשמרת אחרת צעדתי עם שותף ברחובות השכונה, לפתע שמענו מאחד הבתים קולות מהומה, יצאה האישה ואמרה "הנה הקיבוצניק אולי תוכל לעזור, יש לנו חולדה גדולה בבית" נכנסתי לבית ואכן חולדה רמת גנית מרשימה שוטטה במקום, ביקשתי מטאטא ובפינת החדר "ניטרלתי" את החולדה.

אומרת האישה "מה נעשה עכשיו, אולי תוכל לעזור?" אמרתי לה " אני כוח פורץ ותוקף, עכשיו תפני לרבנות הצבאית" והלכתי.

כלב מסוכן

כדי לקרב את בנותי לבעלי חיים, רכשתי כלב, בחווה הבטיחו שזה "כלב כנעני גזעי". לפי מה שנראה לי זה היה כלב שמוכר בקיבוץ כסתם כלב ערבי. הכלב נשא שם מרשים "פגז" ערב אחד הכלב הסתלק לרחוב, יצאה רעייתי וקראה "פגז פגז" מיד נזעקה חוליית המשמר האזרחי שהחליטה שפה הזדמנה לה פעולה קרבית אמיתית.

הפתעה בגג

פנה אלי אחד השכנים וביקש את עזרתי בפעולת הדברה, צרעות השתכנו בביתו, הכנתי תרסיס כנגד תיקנים, מה שפעם נקראו ג'וקים, טיפסנו בלילה על הגג הזזתי כמה רעפים וראיתי חלה גדולה עם הרבה צרעות, ריססתי וחיסלתי את הנחיל.

אני הכרתי שתי צרעות, צרעה מזרחית בלשון העם, דבור ואת צרעת הפלך משתיהן סבלתי פעם עקיצות. זו הייתה צרעה שונה, לקחתי כמה פרטים, שלחתי לאנטמולוג והסתבר שזו צרעה פרוסית, גם ברמת גן אפשר ללמוד.

מעשה בסוס

בנותי הלכו לגן "טרום חובה" מה שבקיבוץ נקרא גנון, אישה טובה אחת הקימה את המוסד בחצר ביתה ונקראה בפי כלום הגננת, הכל היה טוב ויפה עד שבנה של הגננת, שהיה בחור קצת פראי הביא סוס לגן, קשר אותו ליד ארגז החול והסוס כמו כל סוס "דישן" את החול.

פנו ההורים אל הקיבוצניק שימצא פתרון. פניתי לעירייה ולא נמצאה תשובה, פניתי למשרדי החקלאות והחינוך לא עזר הסוס נשאר. הפתרון נמצא במשרד לאיכות הסביבה מסתבר "שלשכן סוס בגן ילדים בשכונת מגורים" מהווה התעללות בסוס ולכן לפי תקנה כזו וכזו נעלם הסוס.

מדליות של העיר רמת גן מהאוסף של אלכס בקרמן

מטבע ימאות 5 לירות 1963 ויונה שפירא מאמריקה

נדמה לי שכל אספן מפעם שאסף מטבעות זכרון של ישראל זוכר את השם, מטבע ימאות. יש כאלה שיגידו seafring וכמעט כולם יבינו שזה ממש אותו דבר רק באנגלית לעם האספנים שרק הולך וגדל בעולם החופשי ואל תאמינו שפעם היו יותר אספנים בישראל ובעולם כולו. פעם היו יותר משקיעים וספקולטנים שמצאו בעולם המטבעות כר נרחב לפעולה. איך אומרים בעברית ספקולנטים? אני זוכר סוחר מטבעות ודולרים בשם סאלק, שהיה אומר שפקולנטים עם שין. המונח ספסרות, משום מה לא מתחבר לי עם אספנות אבל חברים יקרים זו בדיוק המילה. כילד אני זוכר את ספסרי הכרטיסים בכדורגל והיו גם בקולנוע. רבות דרכי הפרנסה. ספסרות אחת מהן. בסופו של יום, יש לי תחושה שהשלטון הוא הוא הספסר הכי גדול אבל עם רשיון כחוק. ברשות ובסמכות הכי מתאים.

בין מטבעות הזכרון העשויים כסף של שנות השישים והשבעים וגם השמונים, ימאות נחשב להכי יקר. מטבעות עם ספינות ואביזרים ימיים מהווים נושא איסוף בפני עצמו, אבל זו לא הסיבה למחיר.

ימאות
מטבע יום העצמאות תשכ"ג, ט"ו למדינה, 1963
ימאות עברית מפותחת הייתה קיימת כבר בימי בית ראשון ובית שני, וסמלים ימיים נטבעו אז על גבי מטבעות. בימי שלטונים של החשמונאים בערי החוף נטבע עוגן על גבי המטבעות, ובמטבעות הורדוס (3-37 לפסה"נ) מופיעה נוסף על העוגן גם אוניה, כנראה לרגל ייסוד העיר קיסריה. דגם האוניה שנבחר לעטר את מטבע יום העצמאות תשכ"ג מצוי בירושלים על קיר מערת קברים מימי בית שני.
פני המטבע:
ארובה של אוניה ישראלית בת ימינו, על רקע הכרמל ונמל חיפה. על בסיס הארובה הספרה 5, ומתחתיה המילים "לירות ישראליות" מעל לציור כתובת "ישראל" בעברית ובערבית, והשנה "תשכ"ג 1963".
גב המטבע:
במרכז תעתיק של הספינה העתיקה ממערת הקברים שבירושלים. על התורן תלוי מוט, ממנו משתלשל מפרש עשוי יריעות יריעות. בספינה שלושה עשר משוטים ושישה מגינים שמאחוריהם מסתתרים השייטים. בחזית הספינה מצטנף חרטום, ולפני מגדל מלחמות. מתחת לחרטום קרן לניגוח ספינות אויב. בירכתי הספינה מוט היגוי. למטה הכתובת בכתב עברי קדום "שטו לחרות ישראל" (כלומר שנת ט"ו לחרות ישראל).
היקף: "שנת ט"ו למדינת-ישראל" בכיוון פני או גב המטבע.
סימן טביעה: האות "מ" על פני המטבע הקשוט, במרכז השפה התחתונה.
עיצוב: פנים – צבי נרקיס, גב - יצחק בכר
מיטבעה: המיטבעה הממשלתית האיטלקית ברומא, לא-צקקא.

הפריט הזה היה יקר במושגים של פעם והסיבה עד היום לא ברורה לגמרי. כמות ההנפקה הייתה די דומה למטבעות אחרים ובכל זאת המחיר נסק בדולרים ואפילו למספר של 1000 דולרים וראיתי קטלוגים גם בכפול. מי קונה לפי קטלוג? היום מטבע כזה שווה כמה מאות ש"ח בודדים. למה? ככה. תודה

אני לא אחראי למסקנה של השורות הבאות אבל אני מנסה לספר את העובדות או את השמועות שאני קלטתי בקשר לאותו מטבע ימאות. כל שאני כותב פה הוא על אחריותי הבלעדית ואין פה שום המלצה לעסקה כלשהי. סיפור נומיסמטי של פעם ותו לא. התשלום ביציאה כאוות הקורא החופשי. ניתן לשלם בכל צורות התשלום המקובלות ואני מעדיף סתם תודה.

אמריקה תמיד הייתה בעדנו. תמיד עזרו לנו בכסף ושווה כסף. גם בערבויות. בלי אמריקה ישראל יכולה להצטרף לעמי האזור ולהרגיש את הכנעניות במיטבה. גם במטבעות. השוק החזק היה באמריקה והיו שם סוחרים יהודים חכמים, זריזים וחמים. אולי גם חמי מזג.

יונה שפירא היה סוחר מטבעות בארצות הברית של אמריקה. היה לו בן וקרה שם משהו ואני לא יודע יותר מזה כרגע. שפירא נהג לסחור במטבעות ישראל ולא רק. פעם היה איתו סיפור מטלטל עם מטבע רוסי נדיר ומיוחד ואבא שלי סיפר משהו עם סוחר אחר שנפגשו במקרה בחנות המטבעות בבן יהודה 18א' ומישהו התעלף והזמינו אמבולנס. פעם סוחרים עבדו הרבה עם סוחרים אחרים ושפירא היה כנראה סוכן של החברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ בארצות הברית של אמריקה. אני מניח שהיה יליד שנות העשרים כמו אבא שלנו ואולי אפילו גדול יותר. פעם הוא היה בחנות שלנו אבל אני הייתי תלמיד תיכון או אולי סתם חפ"ש. לא ראיתיו מעולם אבל שמעתי כמה דברים ואחד מהם שיונה שפירא היה אחראי לזה שמטבע ימאות נהפך למטבע הישראלי הכי יקר מכסף. איך הוא עשה את זה? פשוט מאד קוראים לזה ספקולציה. שפירא החליט לקנות את כל מטבעות הימאות בשוק. הוא קנה מהחברה הממשלתית את המלאי שלא הצליחו למכור למנויים ובהמשך פנה לשוק החופשי והמשני ואמר אני קונה והמחיר ככה וככה. ברור שזה היה יותר ממחיר הנפקה. עברו יומיים ויונה הכריז שהוא משלם עכשיו יותר ואפילו 50 אחוז יותר משלשום. עברו שבועיים ואולי חודש והמחיר שהוא מוכן לשלם כבר כפול. הוא גם הציע במקום כסף מטבעות 1 דולר כסף אמריקאי אבל מי שרוצה כסף מזומן, אין בעיה וגם ירוקים מאמריקה הולך. השוק התחיל לחיות ומי שרצה לממש הרוויח. אלה שמכרו בהתחלה אולי הצטערו אבל ככה זה בבורסה וגם בשוק המטבעות. כולם רוצים ימאות משום שיונה שפירא קונה ומשלם והוא עושה השוק העיקרי וככה נבנה כל שוק שבעולם ואם חשבתם ששוק יכול להתנהל בלי בעל בית אזי טעיתם.

שקל ירחון למטבעות ישראל ינואר 1977

יוסף מרוז מראיין את יונה שפירא 

מגדולי סוחרי המטבעות הישראלים בעולם. 

ירחון שקל משנת 1977

ימאות סיפורו של מטבע זכרון נדיר מכסף

מידע אודות מטבע ימאות מתוך קטלוג החברה הממשלתית בעריכת ישראל צדקה

ואתר החברה הישראלית למטבעות ומדליות בע"מ

אני אשאר עם אריק

 קחו לכם את יהורם גאון, שלמה ארצי, אייל גולן, עומר אדם, משה פרץ, ישי לוי, ליאור נרקיס, אביב גפן, יואב יצחק ועוד. אני אשאר עם אריק, התה והספרים הישנים.

מטוס ארקיע. צילם אפי שחק