נדמה לי שכל אספן מפעם שאסף מטבעות זכרון של ישראל זוכר את השם, מטבע ימאות. יש כאלה שיגידו seafring וכמעט כולם יבינו שזה ממש אותו דבר רק באנגלית לעם האספנים שרק הולך וגדל בעולם החופשי ואל תאמינו שפעם היו יותר אספנים בישראל ובעולם כולו. פעם היו יותר משקיעים וספקולטנים שמצאו בעולם המטבעות כר נרחב לפעולה. איך אומרים בעברית ספקולנטים? אני זוכר סוחר מטבעות ודולרים בשם סאלק, שהיה אומר שפקולנטים עם שין. המונח ספסרות, משום מה לא מתחבר לי עם אספנות אבל חברים יקרים זו בדיוק המילה. כילד אני זוכר את ספסרי הכרטיסים בכדורגל והיו גם בקולנוע. רבות דרכי הפרנסה. ספסרות אחת מהן. בסופו של יום, יש לי תחושה שהשלטון הוא הוא הספסר הכי גדול אבל עם רשיון כחוק. ברשות ובסמכות הכי מתאים.
בין מטבעות הזכרון העשויים כסף של שנות השישים והשבעים וגם השמונים, ימאות נחשב להכי יקר. מטבעות עם ספינות ואביזרים ימיים מהווים נושא איסוף בפני עצמו, אבל זו לא הסיבה למחיר.
מטבע יום העצמאות תשכ"ג, ט"ו למדינה, 1963
ימאות עברית מפותחת הייתה קיימת כבר בימי בית ראשון ובית שני, וסמלים ימיים נטבעו אז על גבי מטבעות. בימי שלטונים של החשמונאים בערי החוף נטבע עוגן על גבי המטבעות, ובמטבעות הורדוס (3-37 לפסה"נ) מופיעה נוסף על העוגן גם אוניה, כנראה לרגל ייסוד העיר קיסריה. דגם האוניה שנבחר לעטר את מטבע יום העצמאות תשכ"ג מצוי בירושלים על קיר מערת קברים מימי בית שני.
פני המטבע:
ארובה של אוניה ישראלית בת ימינו, על רקע הכרמל ונמל חיפה. על בסיס הארובה הספרה 5, ומתחתיה המילים "לירות ישראליות" מעל לציור כתובת "ישראל" בעברית ובערבית, והשנה "תשכ"ג 1963".
גב המטבע:
במרכז תעתיק של הספינה העתיקה ממערת הקברים שבירושלים. על התורן תלוי מוט, ממנו משתלשל מפרש עשוי יריעות יריעות. בספינה שלושה עשר משוטים ושישה מגינים שמאחוריהם מסתתרים השייטים. בחזית הספינה מצטנף חרטום, ולפני מגדל מלחמות. מתחת לחרטום קרן לניגוח ספינות אויב. בירכתי הספינה מוט היגוי. למטה הכתובת בכתב עברי קדום "שטו לחרות ישראל" (כלומר שנת ט"ו לחרות ישראל).
היקף: "שנת ט"ו למדינת-ישראל" בכיוון פני או גב המטבע.
סימן טביעה: האות "מ" על פני המטבע הקשוט, במרכז השפה התחתונה.
עיצוב: פנים – צבי נרקיס, גב - יצחק בכר
מיטבעה: המיטבעה הממשלתית האיטלקית ברומא, לא-צקקא.
הפריט הזה היה יקר במושגים של פעם והסיבה עד היום לא ברורה לגמרי. כמות ההנפקה הייתה די דומה למטבעות אחרים ובכל זאת המחיר נסק בדולרים ואפילו למספר של 1000 דולרים וראיתי קטלוגים גם בכפול. מי קונה לפי קטלוג? היום מטבע כזה שווה כמה מאות ש"ח בודדים. למה? ככה. תודה
אני לא אחראי למסקנה של השורות הבאות אבל אני מנסה לספר את העובדות או את השמועות שאני קלטתי בקשר לאותו מטבע ימאות. כל שאני כותב פה הוא על אחריותי הבלעדית ואין פה שום המלצה לעסקה כלשהי. סיפור נומיסמטי של פעם ותו לא. התשלום ביציאה כאוות הקורא החופשי. ניתן לשלם בכל צורות התשלום המקובלות ואני מעדיף סתם תודה.
אמריקה תמיד הייתה בעדנו. תמיד עזרו לנו בכסף ושווה כסף. גם בערבויות. בלי אמריקה ישראל יכולה להצטרף לעמי האזור ולהרגיש את הכנעניות במיטבה. גם במטבעות. השוק החזק היה באמריקה והיו שם סוחרים יהודים חכמים, זריזים וחמים. אולי גם חמי מזג.
יונה שפירא היה סוחר מטבעות בארצות הברית של אמריקה. היה לו בן וקרה שם משהו ואני לא יודע יותר מזה כרגע. שפירא נהג לסחור במטבעות ישראל ולא רק. פעם היה איתו סיפור מטלטל עם מטבע רוסי נדיר ומיוחד ואבא שלי סיפר משהו עם סוחר אחר שנפגשו במקרה בחנות המטבעות בבן יהודה 18א' ומישהו התעלף והזמינו אמבולנס. פעם סוחרים עבדו הרבה עם סוחרים אחרים ושפירא היה כנראה סוכן של החברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ בארצות הברית של אמריקה. אני מניח שהיה יליד שנות העשרים כמו אבא שלנו ואולי אפילו גדול יותר. פעם הוא היה בחנות שלנו אבל אני הייתי תלמיד תיכון או אולי סתם חפ"ש. לא ראיתיו מעולם אבל שמעתי כמה דברים ואחד מהם שיונה שפירא היה אחראי לזה שמטבע ימאות נהפך למטבע הישראלי הכי יקר מכסף. איך הוא עשה את זה? פשוט מאד קוראים לזה ספקולציה. שפירא החליט לקנות את כל מטבעות הימאות בשוק. הוא קנה מהחברה הממשלתית את המלאי שלא הצליחו למכור למנויים ובהמשך פנה לשוק החופשי והמשני ואמר אני קונה והמחיר ככה וככה. ברור שזה היה יותר ממחיר הנפקה. עברו יומיים ויונה הכריז שהוא משלם עכשיו יותר ואפילו 50 אחוז יותר משלשום. עברו שבועיים ואולי חודש והמחיר שהוא מוכן לשלם כבר כפול. הוא גם הציע במקום כסף מטבעות 1 דולר כסף אמריקאי אבל מי שרוצה כסף מזומן, אין בעיה וגם ירוקים מאמריקה הולך. השוק התחיל לחיות ומי שרצה לממש הרוויח. אלה שמכרו בהתחלה אולי הצטערו אבל ככה זה בבורסה וגם בשוק המטבעות. כולם רוצים ימאות משום שיונה שפירא קונה ומשלם והוא עושה השוק העיקרי וככה נבנה כל שוק שבעולם ואם חשבתם ששוק יכול להתנהל בלי בעל בית אזי טעיתם.
שקל ירחון למטבעות ישראל ינואר 1977
יוסף מרוז מראיין את יונה שפירא
מגדולי סוחרי המטבעות הישראלים בעולם.
ירחון שקל משנת 1977
ימאות סיפורו של מטבע זכרון נדיר מכסף
מידע אודות מטבע ימאות מתוך קטלוג החברה הממשלתית בעריכת ישראל צדקה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה