אימא שלנו מאד אהבה לצלם וגם להצטלם. יש לנו תמונות של משפחתה בפולין לפני השואה. תמונות שנשלחו למשפחה פה בפלשתינה א"י, וככה יש תעוד שברובו כנראה אבד לנצח. אבא סיפר שבאיטליה שלאחר המלחמה בקושי היה מה לאכול ואימא התעקשה להצטלם. מה זה אומר? אני חושב שזה הכל בקטע התיעודי ותמיד בכל מפגש בבית בסוקולוב 93 וגם במקומות אחרים נהגה לבקש ולומר תעשו תמונות שיהיה זכר. המושג שיהיה זכר תפס חזק במשפחתנו וכולם יודעים שזה האות לצלם והיום זה בועז קלי קלות אבל פעם זה קטע ואפילו לא זול. פתוח הקלישים והזמנת עותקים למצולמים ועוד ועוד וחלק מחנויות הצילום ידעו הכירו והוקירו את גניה גולדה צירלה לידרמן לבית הלפרן מסקרז'יסקו קאמיינה.
איור של אחי לוינשטיין, האחיין שלי Achi Levin והמצלמה האחרונה של אימא.
בפעם הבאה נספר על עידן הוידאו ואימא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה