תחביב 1980 קטלוג בולי ישראל

 בעריכת צבי פכטר.

סלומון שלמה פרץ סוחר בולים ומטבעות מונטיפיורי 24 תל אביב מוסיף: צבי פכטר היה גר ברחוב הס מול מועדון הבולאים. כילד שמע שיש כסף בבולים וכשבול עלה מעט רץ לכל הארץ ורכש. הוא היה פירסומאי ואירגן תערוכות תחביב. לפעמים נעזר באחיו. הוא הירבה להיצטלם והיה נעים שיח. בזמנו הציע לי דירת הוריו בתשלומים אך מנשה מרידך זל הקדים והקים חב' זודיאק למכירות פומביות. הוא חתנו של אליק יבדל שהפך לסוחר והוא הגון ומסביר פנים חתיך איש כלבבי. הקדשתי מספר מילים לצבי פכטר כי רבים לא הכירו ולא יודעים שהוא אבי הקטלוגים, למרות שהיו גם קטלוגים לפניו אורינט של גוטמן, וזודיאק של ד"ר גוטליב, ועוד.

1980 כל בולי ישראל המחיר 50 ל"י. תחביב הקטלוג הנפוץ ביותר בישראל

תחביב בעריכת צבי פכטר מס 143 ספטמבר 1979 המחיר לפי שער דולר 25 ל"י

הבולאות והאינפלציה אבנר בר-יעקב

מרכז הבולים רחוב אלנבי 94 במרתף תל אביב

אנו מקבלים אתכם במשרדנו עם חיוך!!!

חכמי חלם בישראל

 בכל פעם שקורה משהו מגוחך, אני נזכר בחכמי חלם וברעיונות שלהם. ביום בו יקראו רחוב או מוסד כלשהו פה בישראל השלמה והמחופפת, על שם חכמי חלם, אדע שנשבר מחסום והפעם לטובה. אם יש רחוב חכמי לובלין וחכמי אתונה, אין שום סיבה שלא יהיה חכמי חלם ואפילו יש לי אחלה מיקום. מכירים את רחוב חכמי לוטר? אז זהו הוחלט שזה שם מכשיל ואין יותר.

פעם בעיר חלם היה בית מרחץ וכל או בעצם רוב מוחלט של אנשי המקום נהגו לעשות שם את מה שעושים בבית מרחץ ואני כבר רואה סימנים כחולים ולא רק בראש. היציאה מבית המרחץ הייתה בעייתית ומשהו בתיכנון ובביצוע היה כושל ואולי ניקוז ואולי זוויות ובקיצור רבים רבים החליקו ביציאה ואף שברו רגל יד ואפילו אחד שמת לגמרי כשהחליק על הרצפה הרטובה עקומה וחלקלקה. מבדיקה התברר שככה זה והבננה לא קשורה בכלל. התכנסו חכמי חלם וקיימו דיון והגיעו כבר לאשמורת הבוקר ובסוף התקבלה החלטה מדהימה וחכמה באשר ליציאה מאותו בית מרחץ בעייתי. יבנו בית חולים צמוד ממש לאותו מקום בעייתי. כל מילה אמת. בקלפי

חברת החשמל ואני

 יש לי סימפטיה לחברת החשמל שלנו ואולי זה קשור לזה שלא סבלנו מעולם מהפסקה ארוכה או פדיחה כלשהי עם הגוף הוותיק הזה. כמה עובדים יש היום לחברת החשמל? עזרא כדורי שלמד עם אחותי בדוגמא וגם היה מילדי המוסד התל אביבי, נהג להגיע אלינו אחרי משמרת לילה וכעת זה בלתי אפשרי עבורו. עמי גלבוע ההיסטוריון של החברה, גם ביקר אותי כמה פעמים והזמין אותי לבוא ולראות וזה לא קרה. איל פלג שלמד איתי בתיכון היה קשור לחברה כי מישהו מהוריו עבד שם. מיקו צרפתי איש נפלא ובגילי, גם אמר לי שלום פעם אחת בחנוק. תערוכת החמישים למדינה ברדינג הייתה נפלאה ממבט אחורה והורי היו מאד נרגשים שם.

שמריהו שכנאי מחדרה, אביו של אברמיק גיסי הלנגר מהוותיקים, היה מעובדי החברה הכי וותיקים וראה לרוטנברג את הלבן בעיניים ואפילו בנהריים. פעם ולפני שנים לא מעטות, חברת חשמל הוציאה מכרז למכירת מטבעות כסף משנת השלושים למדינה 1978 שנותרו במלאי שלה כולל קופסאות עץ זית. זה היה שי לעובדים ונותרו להם כמויות נאות. עצה ידידותית ממני, אל תביאו מתנה מטבע או מדליה, זה רק יעשה לכם פדיחה בשלב כלשהו.

שי וברכה לעובדים. מטבע יום עצמאות 1978. ל למדינה

אני זוכר שני אנשים עובדי החברה שבאו לחנות וסיפרו על כך וגם נתנו לי חוברת עם עשרות דפים שהייתה ממש תיק, ושם כל מה שרצית לדעת על חברת החשמל והדרך לגשת למכרז. אני זוכר שאמרתי לאנשים שאין לי כוונה לקרוא את זה ובטח לא לחתום כי בסוף אולי אהיה חתום על אבקת חשמל במארזים מיוחדים. הם אמרו בלי חתימה לא יקרה כלום וליתר דיוק לא כלום. אמרתי בסדר גזוז. הבנתי שכל הסוחרים בענף קיבלו את הדבר הזה. מבחינת חברת חשמל זה אפילו לא גרעינים שחורים בקונוס של ניר עיתון משומש. שכחתי מהעניין. יום אחד טלפון מחברת חשמל והם שואלים מה הסיפור שלי ולמה וכמה וזהו זה. אמרתי אז שאני מוכן לשלם ככה וככה והוספתי שאת הקופסאות איני צריך. אמרו לי אין דבר כזה. אמרתי סבבה. שכחתי מזה. עובר עוד פרק זמן ושוב טלפון והפעם הם נמרצים. מתי אתה אוסף את המטבעות? אמרתי אחרי שתגידו בסדר וגם צריך לשלם. הם אמרו אתה חייב לקחת את הקופסאות שבהן המטבעות. אמרתי סבבה בקרוב ל"ג בעומר. הם נתנו לי פרטי בנק וגם כתובת והתברר שהמטבעות שכבו במחסני ענק אי שם ליד בית חרושת סיפונלוקס המנוח, והיום יש שם כל מיני משרדים ובנינים ענקים של קופת חולים מכבי ושות'.

באתי עם הפיג'ו 404 העמסתי החבילות ושלום על ישראל. תרשמו בפרוטוקול שעשיתי עסק עם החברה של רוטנברג.

על החתום פנחס רוטנברג

חידה ליום שלישי

 

אימא שלנו אמרה שאבא יודע להיות מרוק. אפילו בתחנת המוניות בה עבד הוא לא דיבר עם חצי מהנהגים. אבא טען להגנתו שזה לא נכון. הוא כן דיבר עם שני נהגים..לראשון קראו קוניק ולשני הג'ינג'י. הכרתי את שניהם. אנשים טובים ונחמדים.

שאלה. כמה נהגים היו בתחנת המוניות ברחוב בן עמי צמוד לקולנוע חן ולכיכר צינה דיזנגוף?

מוניות בן עמי לוגו מקבלה

תחנת המוניות וברקע בוסתן צילם יעקב אגור

אימא אבא ואני. מונית בחדרה 40733.

אבא אני והמונית וברקע רדינג

תחנת מוניות בשם בן עמי תל אביב

 

סיפור אמיתי לראשון באפריל. על המונית של אבא שלנו נדמה לי שרבים שמעו. היום טיפונת על תחנת המוניות שהייתה ברחוב בן עמי צמוד לקולנוע חן. אגב מישהו יודע למה חן? אני לא!

התחנה היא ציבורית אבל לעבוד שם יכלו רק נהגי התחנה שכנראה שילמו משהו ואני לא יודע יותר מזה. אני זוכר התחנה ולא היה שם סדרן או מוקד עם מוטורולה. יום אחד העירייה החליטה שעושים שינוי ותחנת מוניות לא תיהיה בסידור החדש בו מרימים את הכיכר עם בטון ולימים הבנו כמה אנשים ומהנדסים ובכלל יכולים להיות טמבלים ביותר. הציעו לנהגים חלופה כלשהי ואפילו פיצוי כספי. אני לא בקי במספרים אבל בוא נגיד שאם אני זוכר נכון אז משהו שהיה בסדר גודל של עשירית או חמישית מערכו של מספר ירוק אבל שוב אל תיתפסו אותי במילה יען כי עברתי ברית מילה אצל המוהל הכי טוב שהיה אז בשם רוטרמן. נדמה לי שערכו של מספר אז היה עשרים אלף ירוק שזה דולר וגם אין שום מושג ירוק למה קוראים למספר למונית מספר ירוק. אז התחנה הייתה משהו כמו אלפיים דולר ואולי רק חצי וזה היה פיצוי מהעירייה. אבא אמר בסדר ותמיד גם התייעץ עם אימא כי ככה זה מקובל אצל פולנים בפולניה וגם בארץ ישראל. מה לדעתכם אימא אמרה? אקרענק וגם קדוחייס. זו מילה ביידיש עם המון משמעויות. אז בסוף אבא לא קיבל כלום כי אימא אמרה א קרענק וגם קדוחייס והעירייה הרוויחה עוד קצת כסף מזה שלא שילמה ואני רואה בזה תרומה לקהילה. כשאתם עוברים בכיכר דיזנגוף ואפילו נכנסים לקולנוע חן תזכרו שהייתה שם תחנת מוניות ולאיש בשם לידרמן שמואל היה מקום בתחנה וגם את המילה א קראנק וגם קדוחייס.