מציג פוסטים ממוינים לפי תאריך עבור השאילתה 404. מיין לפי רלוונטיות הצג את כל הפוסטים
מציג פוסטים ממוינים לפי תאריך עבור השאילתה 404. מיין לפי רלוונטיות הצג את כל הפוסטים

יום שבת, 4 באפריל 2026

חברת החשמל ואני

 יש לי סימפטיה לחברת החשמל שלנו ואולי זה קשור לזה שלא סבלנו מעולם מהפסקה ארוכה או פדיחה כלשהי עם הגוף הוותיק הזה. כמה עובדים יש היום לחברת החשמל? עזרא כדורי שלמד עם אחותי בדוגמא וגם היה מילדי המוסד התל אביבי, נהג להגיע אלינו אחרי משמרת לילה וכעת זה בלתי אפשרי עבורו. עמי גלבוע ההיסטוריון של החברה, גם ביקר אותי כמה פעמים והזמין אותי לבוא ולראות וזה לא קרה. איל פלג שלמד איתי בתיכון היה קשור לחברה כי מישהו מהוריו עבד שם. מיקו צרפתי איש נפלא ובגילי, גם אמר לי שלום פעם אחת בחנוק. תערוכת החמישים למדינה ברדינג הייתה נפלאה ממבט אחורה והורי היו מאד נרגשים שם.

שמריהו שכנאי מחדרה, אביו של אברמיק גיסי הלנגר מהוותיקים, היה מעובדי החברה הכי וותיקים וראה לרוטנברג את הלבן בעיניים ואפילו בנהריים. פעם ולפני שנים לא מעטות, חברת חשמל הוציאה מכרז למכירת מטבעות כסף משנת השלושים למדינה 1978 שנותרו במלאי שלה כולל קופסאות עץ זית. זה היה שי לעובדים ונותרו להם כמויות נאות. עצה ידידותית ממני, אל תביאו מתנה מטבע או מדליה, זה רק יעשה לכם פדיחה בשלב כלשהו.

שי וברכה לעובדים. מטבע יום עצמאות 1978. ל למדינה

אני זוכר שני אנשים עובדי החברה שבאו לחנות וסיפרו על כך וגם נתנו לי חוברת עם עשרות דפים שהייתה ממש תיק, ושם כל מה שרצית לדעת על חברת החשמל והדרך לגשת למכרז. אני זוכר שאמרתי לאנשים שאין לי כוונה לקרוא את זה ובטח לא לחתום כי בסוף אולי אהיה חתום על אבקת חשמל במארזים מיוחדים. הם אמרו בלי חתימה לא יקרה כלום וליתר דיוק לא כלום. אמרתי בסדר גזוז. הבנתי שכל הסוחרים בענף קיבלו את הדבר הזה. מבחינת חברת חשמל זה אפילו לא גרעינים שחורים בקונוס של ניר עיתון משומש. שכחתי מהעניין. יום אחד טלפון מחברת חשמל והם שואלים מה הסיפור שלי ולמה וכמה וזהו זה. אמרתי אז שאני מוכן לשלם ככה וככה והוספתי שאת הקופסאות איני צריך. אמרו לי אין דבר כזה. אמרתי סבבה. שכחתי מזה. עובר עוד פרק זמן ושוב טלפון והפעם הם נמרצים. מתי אתה אוסף את המטבעות? אמרתי אחרי שתגידו בסדר וגם צריך לשלם. הם אמרו אתה חייב לקחת את הקופסאות שבהן המטבעות. אמרתי סבבה בקרוב ל"ג בעומר. הם נתנו לי פרטי בנק וגם כתובת והתברר שהמטבעות שכבו במחסני ענק אי שם ליד בית חרושת סיפונלוקס המנוח, והיום יש שם כל מיני משרדים ובנינים ענקים של קופת חולים מכבי ושות'.
באתי עם הפיג'ו 404 העמסתי החבילות ושלום על ישראל. תרשמו בפרוטוקול שעשיתי עסק עם החברה של רוטנברג.

על החתום פנחס רוטנברג

יום רביעי, 27 בנובמבר 2024

אישה זהב, מכונית להתגעגע, וילדים מתוקים

 הפיג'ו 404 שלי עם אשה מוזרה ושלושה ילדים שהחליטו לעלות עליה. הראשון או הראשונה שיאתרו את הכתובת הנכונה יקבלו את הספר של אמנון יצחקי קיצור תולדות תל אביב.

והמקום הוא סלבדור פינת ברודצקי רמת אביב



יום שני, 23 בספטמבר 2024

השכן עם האוטו הכי נקי בשכונה/ זכרון ילדות

בשכונה שלנו בשנות השישים והשבעים פלוס, היו מעט מכוניות פרטיות ורק לחלק מהשכנים. חניה לא הייתה בכלל בעיה וקו 1 עבר עם תחנה בסוקולוב אחרי שדרות נורדאו צמוד לבית של עדנה ומול הבית של אבי שחור. לגור ברחוב שעוברים בו אוטובוסים זה לא כייף. היום אין אוטובוסים (בערך) ואין חניה.

לאבא שלנו הייתה מונית ומעולם לא תוצרת גרמניה. היו עוד נהגי מוניות בסביבה. האבות של עופר וייס, דוד ביצ'ו, בני מידלש ז"ל ואולי עוד. לא זוכר בית עם שתי מכוניות וככה גם לא נשים נהגות, מלבד אימא של איציק והנה יוצא מן הכלל המעיד על הכלל, אבל כן זוכר משאית מאק שחורה עם סמל הבולדוג של אהרן סוריזון אבא של אביחי, שתפסה כמעט חצי רחוב ובלי העגלה. היה לו גם אקדח זיקוקין שעבד ביום העצמאות ותמיד היה עם מכנסיים קצרים וסנדלים. בצלחת (תפס) של המאק היה המון גריז וזה נהדר לקוגלגרים של העגלות שבנינו. גם לחץ האוויר של הברקסים עשה אחלה נשיפה. היה עוד שכן ג'ינג'י שגר בעובדיה פינת סוקולוב עם שפם ושיער קיפוד, שגם לו הייתה משאית ואפילו יותר גדולה, אולי סקניה אדומה. לפני כמה ימים ראיתי את אשתו נעה עם הליכון בשכונה.
לאבא של עדנה חורי היה אוטו צבאי ממש בול כמו האוטובוס של להקת הנח"ל. לאבא של חגית היה ויליס בשדרות יוצ"ר. לאבא של ציפורת היה אמבולנס אבל הם גרו ליד קופת חולים גלביץ וזה כבר מעבר למעגל השכונה הפנימי, אבל תודו שאמבולנס לבן עם מגן דוד אדום, זה משהו חריג.
לאבא של אלי קפון ז"ל בסוף סוקולוב הייתה משאית לא גדולה ולאבא של אלי קזס היה אוטו עם שלושה גלגלים ועד היום לא הבנתי את הקטע של המכוניות האלה.
לאבא של גבי מזרחי היו כמה מכוניות וכולן שימשו אותו לעבודה בשיפוצים. על הפורד טרנזיט היה כתוב שיפוץ ובניין וגם מספר טלפון. יום אחד מישהו שיחק עם הכיתוב וזה נהפך למשהו די מצחיק. ש.פוץ ובניו ומישהי צילצלה אליו וקראה לו אדון שפוץ. נשבע לכם שאני לא קשור לסיפור הזה אבל כל השכונה קראה לגבי השרירן שפוץ ובניו. בפעם האחרונה שראיתי את אבא של גבי זה היה בטרומפלדור כשאריק איינשטיין מת. יש לי תמונה.
אבא של אריק גרינבלט היה תמיד עם אופל אולי בגלל שהיה חשמלאי רכב מדופלם ועבד עם המוסך הראשי, לאבא של אמלי פיג'ו 404 בצבע ירוק כהה ולאבא של אייל, מכוניות מתחלפות משום שסחר בהן.
שוקי אהרון השכן שלנו היה גם מורה נהיגה עם למד וליצחק שוורץ הייתה למברטה עם סירה ומעניין למה. הייתה גם סירה עם מנוע שנקשרה לעץ ליד הבית של ביבי הזקן והיא הייתה של עוד ג'ינג'י עם שפם שאיתה שט בים הגדול וגם בטבריה ולא חושב שבירקון. לחלפון אח של יוסי אפריגן היה טרקטור. אוטו תנובה היה לשלמה תנעמי בירמיהו.


משפחת מייטליס בבניין שלנו היו עם חיפושית ובהמשך עם ב.מ.וו.
דוד פאר השכן הצמוד שלנו שהיה חבר דן, אבל לא זוכר אותו מגיע עם אוטובוס לסוקולוב וגם הוא מאד אהב את האוטו הפרטי שלו, אבל לא כמו אותו שכן שהיה ממש חולה אהבה לאוטו בצבע קרם ונדמה לי שזו הייתה לארק אבל לא סגור על זה. הוא עבד במשרד הבטחון או משהו דומה וכל יום הוא ניקה את האוטו שלו גם עם מברשת נוצות לאבק וגם שטיפה וגם וקס וגם כל מה שניתן. הוא גר מול האוטו ותמיד שמר קשר עין והשגיח מהמרפסת. אם שומרים על ניקיון יומיומי אז האוטו נקי.
האם רכב נקי מעיד במשהו על בעליו? לימים כשהייתי מעיר לאימא על ענינים שונים כמו אבק, הייתה משיבה לי בקטנה ואיך אצלך באוטו? תמיד האוטו של השכן עמד מול הבית שלו וכולם ידעו שזה האוטו הכי נקי, מבריק ומצוחצח בשכונה. היו אז פסי ניקל שהוצמדו למכונית עם מחברי פלסטיק מתאימים ולהגה היה כיסוי פלסטיק שעם הזמן תפס די הרבה ג'יפה וכיסוי המושבים היה בעצם מלכודת אבק ומי שמע אז על קרדית ואחיותיה. היה גם כיסוי לכל הרכב. היה גם מושב חרוזים לנהג ובירושלים העתיקה זה היה הרבה יותר זול. מה קורה היום עם חנויות אביזרי רכב להבדיל מחלקי חילוף?
היו עוד שכנים עם מכוניות נקיות, אבל השכן הזה היה הרבה יותר מוקפד ונחוש.
הפוגה מתודית קלה: יהורם גאון הזמר הוא האיש עם האוטו הכי נקי, מבריק ומנצנץ שיש. הוא גם הנהג שנוסע הכי לאט והכי זהיר בעולם, אבל הוא ירושלמי מרמת השרון ואין לו שום קשר לסיפור שלנו.
חיים המנקה שגר ברחוב עמוס בצמוד לגן רחל, נקה חדרי מדרגות וגם מכוניות עם אופניים דלי וארגז על הסבל. לא זוכר שחיים ניקה מכוניות של השכנים שהכרתי. מעניין מתי נכנסו המכונות האוטומטיות לשטיפה בישראל ומעניין אם יש קשר בין השפע המוטורי והפשע המאורגן, אם יש דבר כזה בישראל.
השכן הזה היה גם מאד מסודר. יכול להיות שאפילו נח בצהריים במה שפעם קראו שלאפשטונדה. אני לא יודע בדיוק מה היה עיסוקו אבל יש מצב שעבד במשרד הבטחון. משרד הבטחון זה משהו מאד רחב וכוללני.
בדרך כלל הסתובב עם מכנסיים קצרים, חולצה פתוחה עם כפתורים ואני כמעט בטוח שלא נולד בישראל. היה לו שיער חלק ועיניים בהירות ופתאום עולה לי שהיה מעט פוזל או שאולי אני שוב מדמיין. פזילונת כמו לענת עצמון זה משהו מאד מיוחד, סקסי ומחרמן.
יום אחד קראתי בעיתון ידיעה שבמשרד הבטחון נתגלו אי סדרים כספיים...ואז נפל העיפרון וזהו סוף הזיכרון.

יום ראשון, 1 בספטמבר 2024

יאיר נחמני ואליטליה

 אם לא הכרתם את יאיר נחמני ז"ל הפסדתם חוויה שקשה להסביר. גם חלק מאלו שכן הכירו את יאיר נחמני, הפסידו משהו, אבל זה בסיפור אחר ולא כעת. מינה מאד מאד סימפטה את יאיר ותמיד זרחה וצחקה כשנפגשנו. זו נקודה מאד חשובה ואין לה המשך והסבר.

היו לי עם יאיר המון שעות אם זה בחנות, בתי קפה וגם נסיעות הבייתה כאשר אני הנהג והוא הנוסע מאחור עם התיקיים ואין לכם מושג כמה הם שקלו ואפילו מיקי כריש טען שיאיר יכול להרים יותר ממנו ולא רואים את זה עליו. פעם לקחתי אותו הבייתה לשיכון בבלי עם הפיג'ו 404 ואז משיכה בידית המתכת והיא נשארה ביד שלו כלומר חצי ממנה. יאיר לא התבלבל ואמר "הגיע הזמן שתחליף מכונית" וזה קרה והבאתי אותו גם לדירה החדשה בשיכון למד. אפילו היינו יחד בהולנד ביריד שטרות ואם תרצו לדעת פרטים נוספים אז תשאלו את אפי.
היום אספר בקטנה משהו על יאיר נחמני המנוח וחברת אליטליה שנדמה לי שגם היא ז"ל ואולי רק השם השתנה.

יאיר פרידמן מאייר את יאיר נחמני

יאיר נחמני נולד בכפר ויתקין וכילד ראה את אלטלנה בים של הכפר ובהמשך כמושבניק הכיר רבים משם כולל גד יעקובי ומשפחת אשוח. פעם סיפר שאביו נולד בווהלין במקום בשם אלכסנדריא ושם גם הייתה הכנסיה הכי גדולה בסביבה ואבא שלנו שנולד שם, אישר זאת. יאיר גם סיפר כיצד כסטודנט מתקדם למשפטים ומדע המדינה, לימד כמה מפורסמים ביניהם רפול.
פעם סיפר איך מישהו מהמפד"ל של אז, הסביר לו שהפוליטיקה כולה זה מתחיל ונגמר בכסאות וביידיש זה נשמע יותר טוב. היה לו סיפור איך נסע פעם במונית שרות מתל אביב לקמפוס בירושלים ואחד בשם יוסי שריד לא סגר את הפה ולא נתן לו להשחיל מילה בכל הנסיעה.
פעם קנינו ערמה הגונה של שטרות מפעם. יאיר נחמני נכח בחנות ולא התערב וכאשר המוכרים יצאו לדרכם, ביקש מאיתנו לקנות הסחורה. אבי שמואל אמר בסדר, אבל כסף מיד וביד כמו שמקובל. זה היה סכום די מכובד ויאיר אמר אתן מה שיש לי ואחר כך את היתר. אחר כך צמד מילים מורכב וקשה להגדרה. אבי אמר לא ולא אני מכיר אותך עוד מהימים שישבתי וחיכיתי אצלך בחנות בתור שלא נגמר ליד בית הכנסת הגדול באלנבי סמטת הר סיני. אל תנסה למשוך ותביא כסף. יאיר הבין שאבא שלי זה לא קובי התמים ואמר עוד מעט אני חוזר עם כסף וזה שלי. בסדר זה שלך ותביא ואכן יאיר הלך להיכן שהלך וגם חזר עם כסף וזה היה שעור בעיסקאות מספר 117 שלמדתי אז. כשיאיר מאד רוצה זה קורה.

כרטיס בקור
המרכז הישראלי למטבעות ומדליות
יאיר נחמני
מטבעות מדליות בולים שטרות קניה מכירה הערכה
החלפה יעוץ
רחוב הר סיני 5 פינת אלנבי 108 תל אביב עי בית הכנסת הגדול טלפון 03-623073

ממש לאחרונה סיפר לי קולגה בתחום שעשה בזמנו עיסקה לא קטנה עם יאיר שנתן מקדמה ואת השאר הבטיח אחר כך שהלך והתארך. הקולגה אמר לו די אני לא מחכה יותר והולך אליך הבייתה לאשתך ואז נראה. יאיר שמע את הרמיזה ואמר לא לא ועוד פעם לא ואז הלך וסידר את הכסף של אחר כך. חבל שהשיעור הזה לא קרה מזמן אבל טוב מאוחר מאשר לעולם לא.
לפני הרבה שנים מישהי צילצלה לחנות וביקשה את הנייד של יאיר כשכבר היו כאלה וברגע זה נזכרתי גם איך היה לי שעור יפה בטלפון אלחוטי ויאיר ולא נרחיב היום. שאלתי מי הדוברת והמבקשת והיא ענתה אשתו. זה היה מוזר למרות שמעולם לא ראיתי את אשתו אבל כן שוחחנו בטלפון וידעתי שהיא עובדת בבטוח לאומי וגם על הבן המוכשר שרון שהיה בגל"צ. אמרתי לגברת שאני אשאל את יאיר ואולי כדאי שתשאיר לי את המספר שלה והוא יחזור וגם אם היא בטוחה שהיא אשתו והיא ענתה כן והוסיפה שהם היו נשואים וכבר לא והנה למדתי עוד משהו. כשראיתי את יאיר סיפרתי לו והוא ענה שטוב עשיתי ולא לתת סתם את המספר ואיתה עברתי את המבחן. לימים למדתי שאשתו הראשונה הייתה בעצם בתו של אדון לצין מנתניה המורה למתמטיקה שאהב מטבעות ובמיוחד מנדט ונהג לעשות עסקים ובא בימי שלישי למועדון ברחוב הס 16 וגם נח לעיתים בדירה ברחוב חובבי ציון והוא ושלמה נתניה שהוא בכלל מאבן יהודה היו מחוברים חזק חזק במטבעות ובשטרות ומעניין אם שלמה ידע את הפרט המוכמן הזה. אבדוק בהזדמנות.

יאיר נחמני

יאיר נהג לנסוע לרחבי העולם בעניני מטבעות ושטרות והכיר רבים רבים בתחום הזה. האנגלית שלו הייתה משובחת ושלמה אוחיון תמיד אמר והסתכל לשמיים אלוקינו תן לי את האנגלית של יאיר ותראה כמה סחורה אני אוציא לבחוץ. יאיר הכיר את כל הטריקים והשטיקים בטיסות עם מטענים מכל הסוגים. היו לו בגדים שיכלו להכיל עשרות קילוגרמים ולא לשכוח את המזוודות עצמן. להערכתי רוב חברות התעופה הכירו אותו וידעו שיש פה נוסע לא פשוט ויותר פשוט להתעלם ולא להתחיל איתו כי אז יקרו דברים לא צפויים והמטוס כולו יתעכב. פעם סיפר איך מזוודה שלו שהייתה במטוס חיכתה לעלייתו למטוס הרבה זמן כי הצוות בשדה התעופה שאלו יותר מדי שאלות והוא התעקש וגם הם על עודף משקל.
אני יכול להמשיך ולהלאות אתכם עם עוד מידע אודות יאיר נחמני שיכול היה לנהל שיחת עומק במגוון נושאים כולל המפץ הגדול ועוד נושאים שתעלו במוחכם אבל אז נאלץ לשכוח מהסיפור על אליטליה.



פעם יאיר נסע עם אליטליה ולא אתפלא אם זה היה במסגרת המיילים שצבר או קומבינה אחרת. כל מה שקרה שם בטיסה היה לא משהו. הוא ביקש קולה והביאו פפסי הוא רצה דיאט והביאו רגיל ולא היה קר ובלי גזים והמושב צפוף ויאיר איש לא קטן והדיילות השתגעו ממנו וזה רק הלך והסתבך ואז הופיע הקברניט בעצמו ובכבודו ואמר ליאיר שמע ידידי בוא נעשה הסכם שאנחנו לא נדבר על עודף המשקל שסחבת למטוס ואתה מנגד תפסיק להתלונן. אוקי? עשינו עסק אמר יאיר והטיסה יצאה לדרך.

יום שני, 10 ביוני 2024

יפו רחוב זכרון קדושים

שכונת הקצינים הבריטים ליד הבית של יצחק שדה עם השלט הכחול.

אבא שלי שמואל לידרמן והדוד שלי רובין ברי וגם האוטו שלי פיג'ו 404 מודל 1975

והתמונה צולמה בשנת 1995 לערך



יום חמישי, 21 במרץ 2024

פיג'ו 404 ואנחנו

השבוע זה שוב קרה ואפילו שלוש פעמים. בפעם הראשונה זה היה עם א ממשרד התחבורה. א זה הוא ולא מה שאולי חשבתם. דיברנו המון על מכוניות וברור שה404 כיכבה.

הפעם השניה הייתה שמישהו לא מזוהה וכנראה לא מאוזן מצלצל אלי מדי כמה שנים ומתחנן שאמכור לו את הפיג'ו 404 שכבר מזמן לא אצלי. הפעם השלישית הייתה אתמול (6.3.2024) כשאני חוזר הבייתה בערב בכביש 5 ולפני נוסעת לה פיג'ו 404 כאילו אנחנו בשנות השמונים. הבנתי שצריך לרכז החומר ולשגרו. עד שזה יקרה שלוש תמונות מפעם.

המונית האחרונה של אבא בקיסריה. 
אליעזר מורב השלים את החסר.

דוד רובין ברי מאמריקה ואבא וגם הפיג'ו ביפו ליד הבית של פנחס שדה

אישה מוזרה עם שלושה ילדים שהחליטו לרכב על האוטו שלי ברמת אביב.



יום שני, 4 במרץ 2024

שדרות בן ציון 27

אתמול (שבת 10 לפברואר 2024) הצטרפנו לסיור גנים מפונפן וקליל בתל אביב עם המדריך הנמרץ אבי משה סגל. בדרך היורדת מגן יעקב לגן מאיר שמנו פרקינג בקטנה ופה רואים את אבי מצביע על הדירה והבית בשדרות בן ציון 27, ומספר בהתלהבות שפה גרה משפחת נסיהו ועל הגברת יהודית נסיהו ז"ל שהייתה סוכנת מוסד ובורג חשוב במבצע פינאלה בארגנטינה בו תפסו את אייכמן והביאו אותו ארצה למשפט.

זו הייתה הפתעה חמודה ולא מתוכננת עבורי משום שהכרתי את הבנין הזה ואפילו את החניה המעט בעייתית. בקומה העליונה גרה בזמנו משפחת גרסטנפלד. עו"ד יעקב מלטיאל גרסטנפלד ז"ל היה אספן מטבעות שכתב ספר/קטלוג ממש אחלה על מטבעות יהודים עתיקים. אני קניתי ממנו את הסטוק שנשאר מאותו ספר גדול וכבד שנכתב בפולנית ותורגם לאנגלית. הגעתי לשם עם הפיג'ו 404 הירקרקה שהרגישה הייטב את משקל אותם ספרים וכרעה עד הפריקה בחנות המטבעות ברחוב בן יהודה 18 א'. בהמשך השנים למדתי שאת הבניין תיכנן האדריכל המוכשר אמנון אלכסנדרוני ז"ל, אבא של יעל שלמדה איתי בתיכון עירוני ה' ארבע שנים תמימות.
מי שרוצה לקרוא על חוכמת המצבה מנייר ועל יעקב גרסטנפלד האדיב והחכם הנה כאן.



יום שבת, 21 בינואר 2023

אוסף המטבעות הנדיר של סימיון הגרוזיני

דימה מאם המושבות והתותבות שאל אותי הבוקר אם ראיתי מטבע של 37.5 רובל מזהב ואיך יודעים שזה מטבע אמיתי. מטבע כזה מקורי, נחשב למשהו נדיר מאד וגם יקר מאד. תמיד זה היה יקר וכנראה גם יהיה בעתיד. יקר זה דבר יחסי ובכל זאת פריט שעולה עשרות אלפי דולרים ואולי גם למעלה ממאה אלף דולר נחשב יקר בקנה מידה שלי. אין הרבה פריטים כאלה בעולם הנומיסמטי שאני מכיר. המטבע שצירפתי פה נמכר כמעט במאתיים אלף דולר. למטבע הזה יש סיפור חיים מעניין ולא בטוח שאני האיש לספרו. מטבע שלא יועד להיסחר כמטבע עובר לסוחר במחזור ויותר כפריט יצוגי שהרוסים השתמשו כמתנות לכאלה שכדאי לתת להם. משפחת רוטשילד חזק בתמונה כי הרוסים נזקקו להלוואות והבנקים באירופה מימנו אותם והמטבעות האלה היוו חלק מהסיפור וניתן לראות גם את איזכור הפרנק הצרפתי על גבי הצד השני.

הזכרת השם 37.5 רובל רוסי מהמטבעות הנדירים גרם לי להיזכר בסיפור שלי והמטבע הזה.כנראה שזו הפעם היחידה שאולי ראיתי מטבע כזה אמיתי ולא בתמונה או בקטלוג כי אם מטבע חי שניתן להחזיקו ביד. ראיתי גם ראיתי מטבעות כאלה והיה ברור שכולם זיופים מזהב. הפעם ההיא אולי זה היה מטבע אמיתי. אולי. היום יש חברות דרוג מעבר לים שיבדקו ויקבעו אם המטבע מקורי ואם כן אז יתנו לו ציון ויחתמו אותו בקפסולה יפה עם כיתוב נאה באנגלית. אומרים שהחברות הטובות האלה לא טועות כלומר אפס טעויות ופריט טוב ימצא עצמו יום אחד, כלוא ומקופסל והשיטה הזו הולכת וחודרת לעולם האספנות. לאחרונה למדתי שאין דבר כזה אפס טעויות. הכל תלוי כמה מקרים ספרת.
הארוע הבא שברצוני לספר נחרט בראשי ולעד. היה בו את כל המאפיינים של סרט מתח, ואולי רק סרט בורקס. המוזיקה הייתה ממש לא משהו. אין לי מסקנה והמלצה כלשהי. החיים לוקחים אותנו בשבילים לא מסומנים.
א. סימיון הגרוזיני היה שכן בשכונה שלנו עם חנות עתיקות ומחסן ליד אליק מהבולים בפסז' בית לנדאו – רחוב פינסקר 2, פינת אלנבי 27. פעם היה שם בקומה ב משרד של השירות הבולאי. מספרים שהיו שם תורים ארוכים ביום הנפקת הבול והמדרגות ידעו הרבה שיפשופי רגלים ויש עדות בשטח עד היום.
א. סימיון נולד בגרוזיה היא גיאורגיה ארץ גיזת הזהב ועלה לישראל ואין לי שום מידע נוסף מעברו. נדמה לי שהיה בגילו של אבא שלנו לערך כלומר שאם היה איתנו היה חוגג 100. הייתה לו קרחת וגם כיפה סרוגה לא קטנה. רזה ונמוך ואני נזכר בהליכתו המעידה על אופיו הפעיל. א. סימיון היה סוחר נחוש, נמרץ ואיש עסקים חובקי עולם בתחום האומנות והעתיקות. שמתי לב שכמעט בכל סיפור מתח ישראלי, יש גרוזיני פעיל.
מעולם לא יצא לנו לעשות עסקים עם א. סימיון, אבל הכרנו מרחוק וגם שלום שלום זה בסדר ואני יודע כמה מילים בודדות בגרוזינית ופולי זה המילה הכי חזקה מבחינתי בשפה הגיאורגית וכבוד גם.
יום אחד בשנות השמונים נכנס לחנות שלנו אדון א. סימיון עם אלבום מגולגל בצבע ירוק ובתוכו מטבעות מדהימים. אוסף מטבעות רוסיה מכסף וגם זהב שמעולם לא ראיתי בחיי ועד היום לא ראיתי כאלה וכנראה שגם לא אראה. הוא ביקש הערכה לצורכי בטוח. זה אוסף אישי שלו וחברת הביטוח ביקשה הערכה מוכרת. זה לא היה קל, אבל בסוף אחרי בדיקה והתיעצות עם קולגה ותיק בתחום, היה נייר עם הערכה והשם שלנו למעלה וגם חתימה וחותמת שלנו ואני חתום על זה. סכום האוסף כולו היה כמה עשרות אלפי דולרים בודדים ורק תזכרו שהדירה שלנו אז בהרצליה אה עלתה 53 אלף ירוק ועוד חמש מאות דולר. כן ככה זה היה בשנת 1984 והסיפור שלנו כנראה כמה שנים בודדות אחרי אבל לא הרבה. סימיון שאל מה מגיע לי ואמרתי שבין סוחרים לא נהוג לקחת כסף ובכל זאת א. סימיון הביא מתנה, מייבש שיער בצורת אקדח והבן שלו עסק בסחר מכשירי חשמל בסיטונאות. הפרט הזה נראה שולי אבל יש סיכוי שמייבש שיער יכול לירות במערכה הלפני אחרונה. שכחתי מהסיפור ומייבש השיער עשה עבודה בסדר ומי שנהנתה ממנו היא מינה המיוחדת במינה.
עברה שנה ואולי שנתיים ואולי יותר או פחות ויום אחד מצלצל הטלפון בחנות. טלפון של בזק ואין ניידים, בצד השני משטרת תל אביב. אבא שלי דיבר איתם והם מתענינים במישהו מסביון שקיבל הערכה לגבי אוסף מטבעות. אבי לא הבין במה מדובר וכאשר הטלפון עבר אלי התחלתי להבין שמדובר בסימיון הגרוזיני שגר בסביון אבל אני הכרתי אותו רק בסביבה שלנו ורק מאותו ביקור בבן יהודה 18א כאשר בא אלי עם אותו אוסף מדהים. הם שואלים אם הנייר של החנות עם הלוגו מפעם שפה הוא שלנו ואם אני חתום על זה. אמרתי שבהחלט ייתכן ולא הייתי בסביון מעולם אבל את האוסף ראיתי גם ראיתי. הם בקשו ממני לסור לתחנה ברחוב דיזנגוף לצוות החוקר. החסרתי הרבה פעימות והגעתי לתחנת המשטרה בדיזנגוף ליד קפה זיגל ומול הבית של עופר וייס וגם שמעון מדברי ודי צמוד לבית שגר ניסים אלוני שלימים ביקרתי שם אחרי שנפטר.



הושיבו אותי שם בחדר החוקרים והסבירו לי שעדותי דרושה לחקירה חשובה. אני חייב להגיד את האמת וגם לחתום. אז הכל היה על נייר ואני נזכר שהיו שם הרבה שגיאות מביכות במלל שנכתב ממה שנשאלתי אבל לא אמרתי מילה והיום ידוע שגם גאונים טועים עם שגיאות מביכות. הם הסבירו לי שהיה ארוע פריצה רציני בבית של סימיון והמון דברים נגנבו וגם אותו אוסף מטבעות שאני עשיתי לגביו הערכה. המטבעות שלי כלומר שלו הם משחק ילדים וקליפות בוטנים במובן הכספי לעומת הדברים האחרים. לצוות החוקר הייתה הנחת עבודה שאני אולי לא ראיתי האוסף ואולי לא היה בכלל אוסף וכל הרישום היה פיקטיבי. התעקשתי שראיתי גם ראיתי והנייר מוכיח זאת וזה אחלה אוסף ואינעל העולם למי שמסתבך עם דברים כאלה. אני זוכר שראיתי שם בצוות החוקר בחור חסון שלמד שנה מעלי בבית הספר היסודי. החברה האלה היו כנראה חלק מהיחידה המרכזית ואלי דדון המפורסם לא היה בשטח. עניתי להם על כל השאלות ונדמה לי שהם כאילו שוכנעו ואז הגיעה שאלת המחץ. "תגיד לנו בבקשה מה קיבלת על אותה הערכה ואיך סימיון שילם לך?" אמרתי שלא לקחתי כסף וסימיון הביא לי מתנה מייבש שיער לשיער הנפלא של זוגתי שתחיה. "מה אתה אומר מייבש שיער? ואיפה המייבש הזה עכשיו?" בבית בהרצליה ברחוב איבן גבירול 37 קומה ב. יש הרבה חניה והרבה דשא בכניסה. "אתה יודע מה, בוא ניסע להרצליה ותראה לנו התמורה". בסדר עניתי.
הם התלוו אלי ולפני שנכנסנו לפיג'ו 404 שלי הם אמרו טוב הבנו בוא נחזור לתחנה. הם הסתכלו לי בעיניים הקטנות והסבירו לי שאם אני משתף פעולה עם סימיון אז הסוף יהיה לא טוב. עניתי להם שלא משתף ולא משתתף ושלא יפחידו אותי ואם צריך אז זיגל הנורא תיכף יבוא לכאן ועוד חברים של אבא שלי שהיה פעם שוטר בקורס הראשון של משטרת ישראל ושיחפשו עץ אחר לטפס עליו. (ברור שלא אמרתי את זה). היה אוסף מדהים, ראיתי אותו וזו ההערכה וכל השאר תשברו הראש עם הגרוזיני והשווילים האחרים. נגמר הסיפור.
א. סימיון הגרוזיני ישב במעצר לפחות 7 ימים ואולי גם כפול. הביטוח התפוצץ וככה גם המשטרה. הם היו בטוחים שעובדים עליהם. בסוף סימיון שוחרר והיה לו צ'ק גדול של מיליון דולר מחברת הביטוח.
מאז בכל פעם שהייתי רואה מרחוק את סימיון הולך ברחוב עברתי לצד השני

יום שישי, 26 בינואר 2018

ניסים הגנן מקלנסווה

January 20, 2017
פעם גרנו בהרצליה אה וזה היה משנת 1984 ועד 1991. הכתובת אבן גבירול 37, בניין דו קומתי עם המון דשא מקדימה ורק 8 דירות. הייתה גם חניה בשפע מתחת לעמודי הבניין וגם מסביבו והמקומות לא מסומנים אבל כולם ידעו מה שייך למי. אחלה מבנה לתמ"א ומעניין מה קורה שם היום כי בקלות ניתן לבנות שם משהו כמו 50 דירות חדשות ואת הרווח תעשו אתם בעזרתו של שר השיכון הזך והטהור שיש לו המון ניסיון בנדל"ן של מושבים ויכולת התנהלות מופלאה מול מינהל המקרקעים של ישראל. קשריו בעבר עם אריאל שרון הצדיק ניכרים עד היום. שני חיילים שרצו להיות ראש המטה הכללי וראשית דרכם הפוליטית ממש זהה.
היינו זוג צעיר נטול פחדים וקנינו דירת יד שניה ובמצב סביר שהכילה שניים וחצי חדרים שלמים, שעלתה 53 אלף דולר וקצת ואנחנו בקומה השניה והאחרונה. הטלפון שלנו היה 052540633 וזה הרבה לפני הניידים ובהמשך הרצליה תוותר על 052 לטובת 09 ואני זוכר שדיברו משהו על תיכנון רשתות טלפונים ללא חוטים בכלל. מי זוכר מי היה אז שר התקשורת? מי יודע למה ראש ממשלתנו נאחז בתפקיד הזה בכל כוחו? הרצליה אה זה לא הרצליה פיתוח ומי שצריך הסבר אני מבטיח להסביר.


היה לנו המון דשא בכניסה לבניין וזה יתרון גדול וברור שהיה גם גנן קבוע וקראו לו ניסים. כן ניסים הגנן, כי ככה הציג עצמו לדיירים ולוועד הבניין שהתחלף כל שנה. לניסים הגנן הייתה סובארו פתוחה ומעט ישנה ואפילו עם הנעה קדמית כי רכב עבודה חייב להיות חזק ועביר. לי הייתה פיז'ו 404 ירקרקה מודל 1975 שהייתה מאד אהודה במגזר וגם בעזה וחברון.
ניסים הגנן נעזר לעיתיים בילדיו לעבודות הגינון. רוב העבודה זה הדשא הגדול שתמיד היה נראה בסדר ולדעתי טוב מזה של השכנים שליד ובלי המטרה יעילה אין דשא ירוק שתמיד צריך מים, שמש וגם רוח.
אני זוכר את ניסים המוצק ממש טוב למרות שאיני יודע לגביו שום כלום. אני זוכר שהיה לו מכשיר שמיעה ולעיתים אי הבנה נובעת מבעיות שמיעה אבל זה פרט שולי בסיפור ואני מנסה לחדד את זכרוני מפעם וכרגע איש לא יכול לעזור לי. אפילו לא מינה שזוכרת מניסים הגנן רק שובך יונים גדול שהיה על גג ביתו בקלנסווה. מתי לדעתכם החלו להשתמש ביונים כאמצעי עיצובי המסמל את השלום?
ניסים הגנן הזמין אותנו לביקור בבית שלהם בקלנסווה ולא זכורה לי הסיבה ואם הייתה כזו. אין טוב ממראה עיניים להבין מציאות של מקום ותושביו. מתי הייתם בכפר ערבי מבלי לנגב חומוס? האם הייתם רוצים להתחלף איתם ולו ליום אחד?
הוא הסביר לנו בערך איך להגיע ונדמה לי שנתן מספר של רחוב וגם הוסיף שאם לא נדע אז שנשאל אנשים בישוב איפה הבית של מייסר הגנן כי בקלנסווה לא יודעים מי זה ניסים.

יום שני, 25 באפריל 2016

אל תבוא בידיים ריקות


יש משפטים שיושבים לי בראש ולא רוצים ללכת. ”אל תבוא בידיים ריקות“ הוא אחד החזקים. פעם שמעתי אותו וכנראה יותר מפעם אחת. גם האחיות שלי בסרט הזה ואולי גם אחרים, אבל רצוי תמיד לדבר בשם שלך ובמשפטים שספגת. חלק מהם אימצתי ויש לי נטיה מעצבנת להעביר אותם הלאה ולכן אני חוזר עליהם. האמת שהסיבה העיקרית היא שאני עצמי לא אשכח גם את המשפט וגם את היישום שלו והנה עוד תוספת אותה אימצתי מדני רוגובסקי הנביא המתמיד. זה כנראה קל בתיאוריה ובפועל יש מעידות. זה ממש לא בקטע חינוכי ובטח לא במובן שתעשו כמוני או בשפתו של ביבי ”תיהיו כחלונים“. אני זוכר נהדר איך כשההורים שלי ואני איתם היינו נוסעים לאחיות שלי בחדרה. האוטו היה מלא בדברים שונים ומגוונים החל מאוכל, בגדים והרשימה עוד לא התחילה. כנראה שזו הסיבה שלפיג‘ו 404 יש תא מטען נהדר. אני יודע שזה ככה אצל רבים ויש שיגידו שרק בישראל כי במקומות אחרים הורים נותנים לילדים לפרוש כנפיים ולעוף ולמצוא בעצמם את נתיבי החיים וחוכמת השוטף.

אמא שלנו נהגה להגיד את המשפט הזה ואפילו יותר מפעם אחת. ”אל תבוא בידיים ריקות“ היה משפט מכונן. מעניין אם המשפט הזה קיים בשפות אחרות ממש באלו המילים. אני כמעט בטוח שכן ואשמח להצעות מניסיון וידע אישי. מי יודע איזה מתנה הביא חוסיין לרבין? מה קיבל אובמה מביבי?




זה היה משפט בו ניסתה להסביר כיצד להתנהג בכללי ולא משהו האומר לך עצמך למה לא הבאת לנו משהו, כי הורים לא רוצים מילדיהם מאומה, כי אם רק אהבה ונישיבוקי ושיהיה להם חם בחורף וטוב ונעים בשאר הזמן. ”אל תבוא בידיים ריקות“ הוא משפט לחיים עצמם והסבר כללי להתנהלות בשוטף. לבוא בידיים נקיות זה משהו אחר ובפוסט אחר ותמיד ניתן לחבר משפטים ופעם אפילו היה לי מקרה ממש מוזר בו למדתי שהרצון שלך לא מספיק ויש אנשים שיפרשו זאת ממש בהפוכה ופיצוץ אטומי יחד עם תקרית דיפלומטית עלולים להתרחש גם כשהכוונה טהורה וזכה. אין פה משהו טריקי ומתחכם כי אם משהו המנחה את הפחות מנוסה. ככה לפחות אני מבין זאת ואולי דעתכם שונה. אני יודע שלא כולם חושבים ככה וזו זכותם וברור ששאלת המינון גם קובעת ובכל זאת נדמה לי שהבנתי אותו נהדר ואני מוכן להסביר למי שלא מבין. לבוא בידיים ריקות אומר שאתה בא רק עם עצמך וזהו. לבוא בידיים ריקות אומר שלא הבאת כלום ובעברית תקינה לא כלום. חייבים להביא משהו בקטנה והכוונה אפילו למשהו סימלי וזה יכול להיות הרבה דברים ואולי הכוונה היא שחשבתי עליך והנה המשהו הזה וערכו לא ממש חשוב. פרח, בונבוניירה, בקבוק יין, עוגה, בושם, שוקולד, מסטיק ,ספר, בובה, אביזר מין יעיל ומשעשע הם רק דוגמיות למה שאפשר והרשימה רק מתחילה. תזכרו שכל המתנות היקרות מגיעות באריזות קטנות ואל תתחילו עם יהלומים כי זה מאד פאסה לדעתי. העיקר שלא תבואו בידיים ריקות.








יום שני, 7 בדצמבר 2015

סרטן זללן צד רשת מרחוב חובבי ציון

רחוב אורך
רחוב חובבי ציון הוא רחוב ההולך לאורך השכונה שלנו בתל אביב מרכז. הוא מתחיל מאידלסון ונגמר בבית ספר תל נורדאו. בדרך הוא חוצה בפניה קטנטונת ושמאלה את טרומפלדור, בוגרשוב, דרויאנוב, אהרונוביץ, בן עמי ומסיים במנדלי עם הספרים ושם חובר לדב הוז. לא ניתן לנסוע ברכב בכיוון אחד לאורכו הכולל. ברגל כן ואפילו מומלץ למרות שאין שם מחזות חריגים. אחרי שאריק הלך לבלי שוב יש לרחוב עדנה מהזן המורבידי.
פעם אומרים לי, שהרחוב הזה היה אפילו יותר ארוך ודי הרבה. מהיום שהחליטו להנציח את דב הוז ,אז חובבי ציון צומצם ולי אין שום טענות בנושא. תמיד כשעוצרים ושואלים אותי איך מגיעים לחובבי ציון, אני משחק אותה ידען ותמיד שואל "איזה מספר בבקשה?" וככה הנשאל/ת חש בטחון שיש פה ידען רציני, וככה הכל מסתדר בהמשך. בדרך כלל זה כאלה למכון הריאות שפורח בשנים האחרונות עם המהגרים שבאו הנה והביאו איתם כמה דברים נחמדים וגם כאלה שפחות מומלצים. מה נגמר עם הליגה למניעת שחפת? היום זה מלש"ח - ליגה למניעת מחלות ריאה והאמת שם די מפחיד.
יש ברחוב חנות אביזרי מין והנאה בשם הפולניה ואפילו באדום וזה למטה על הפינה של בוגרשוב גם ממול משהו לגברים. הבית הכי מיוחד לטעמי הוא חובבי ציון 42-44 שנבנה ב 1936 ע"י קמנצקי את ח. בלומנפלד אינג' מדופלם ואדריכלים ויש אפילו שתי לוחיות בקליט בעברית ובאנגלית. 
אם אתם חושבים שאני ממש מכיר את אנשי הרחוב לדורותיהם אז התשובה היא שהידע שלי לוקה בחסר רציני ואפילו לא ידעתי שאריק איינשטיין הכי זמר שיש, גר שם עד שהלך מאיתנו ללא התרעה מקדימה. הקטע של האנדרטה ליד הבית של אריק וסימה לא ברור לי עד הסוף.
אני לא מכיר לוחית הנצחה של העירייה על בית כלשהו. בכל זאת יש כמה דברים שווים ואולי רק אני לעיתים מתחרמן מהם, אבל בטוח שיש עוד. בקיצור הידע שלי ברחוב חלש עד חלש מאד ואפילו בינוני אבל רם גופנא הבטיח לי סיור עם הסבר בגוף הסרט. אני מחכה וגם מצפה. גם באתר תל אביב 100 של דני רכט לא ראיתי שבית מסוים זכה לערך מסודר ואני יודע שיהיו כאלה בהמשך. אמנון יצחקי באתר vtlv מתעד בצילום כל בית וגם שם הכל די יבש. בעצם הבית הפינתי עם מסעדת בוננזה זכה לעדנה והנה הקישור לשי שטיין והמסעדה שעברה כמה וכמה גילגולים והיום חלק מאתר בניה ובצד של הקישור תמצאו היה היה עם לקט תמונות וסיפורים 


הפולניה - Fun Sex Store בחובבי ציון



אנדרטה על המדרכה "יהלום שנשבר" אריק אינשטיין

חובבי ציון 42-44 בית מיוחד נבנה ע"י קמנצקי את בלומנפלד 1936



מספרים נמוכים עם ברכה ביולוגית
החלק של חובבי ציון עם המספרים הנמוכים הוא ממש באחוריים של החנות ומטבע הדברים הכרתי שם כמה אנשים בנסיבות שהטבע והזמן גרמן. 
על נתן החלפן החכם כתבתי בעבר וככה גם על אברהם שלדובסקי. שניהם ז"ל וגרו בחובבי ציון ורק שלדובסקי נשאר שכונתי לתמיד בטרומפלדור יחד עם איינשטיין. גם בני המשפחה של חנות הצפירה מכשירי כתיבה שפעלו בבן יהודה גרו שם וכנראה שגם סטרויה מהתכשיטים ואפילו אחד מוותיקי השכונה שעבד במכבסה מולנו בשם אופרה. ארז איכילוב הנשוי לאחותו של גלנט גר שם פעם ואפילו מאחורי החנות בבניין שבשתי החניות שלו היה פעם צורף מאד משונה. רוני סגמן מנערי החוף גם שם. על המכולת של מיכאל הגרוזיני וההוסטל של סמיר בפעם אחרת. עם הזמן יעלו מתהום הנשיה עוד כאלה ואפילו טובים. חוצמזה דני פרידמן שלמד איתי בתיכון זוכר את ילדותו שם ברחוב ובהמשך יגיח ויספר. 
בחובבי ציון 5 וגם 5א הושלם בניין חדש ומבריק ואפילו יש שם דגי זהב בגינה ביולוגית שזה הטרנד החדש בגינות הדאווין ותמיד פרויקטים עם מים לוקחים אותי לדברים שמתחילים עם זיקפה ומים ובסוף זה נופל ואין לי הסבר אבל גם בשדה התעופה זה קרה כמו בעוד הרבה מפעלי מים וראווה וחבל ונקווה שפה יהיה יופי וטוב. 


מורה לערבית עם בית מרקחת למטה בחצר
את חובבי ציון הכרתי על אמת רק בשל עבודתי בסביבה, וההכרות המעשית היא רק משנת 1980 ואילך, כי בילדותי לא הגעתי לשם ובכל זאת הכותרת של הפוסט הגיעה מהזמן שלמדתי בתיכון ונזקקתי להגיע לחובבי ציון. זו לא הייתה חברה או חבר כי אם מורה גברת לערבית. כן למדתי כמה שיעורים אצל מורה פרטית לחיזוק הערבית החלשה שלי, כי ידוע לכל שאם לא נדע ערבית לא יהיה שלום. האם זה עזר לאבא אבן? למה הגרמנים בעבר נחשבו לטובי המזרחנים והבלשנים? מי המזרחן המועדף עליכם היום? גיא אמרתי לכם ממש לא לדעתי. תזכרו שפרופסור אלי פודה למד בתיכון שלנו ולעיתים הוא מצליח לרגש אפילו את לונדון וקירש. 
בתיכון עירוני ה' למדתי ערבית. זה היה ממש בקטנה ולא בהרחבה יתרה. המורה הראשונה לשפת הערבית הספרותית הייתה גברת בשם מזל עבוד ולימים יורש ולא ברור לי למה לא יורשת כי היא בכל זאת גברת, שיש הטוענים שאפילו הייתה המחנכת שלנו ואני מוכן לקבל טענה זו, למרות שלצערי לא זכרתי שום דבר בקטע החינוכי, כי אם דברים אחרים לגמרי. מה דעתכם על לימוד חובה של השפה הערבית בישראל? אמא שלי הייתה מאד בעד אבל אם זה היה ממש תלוי בה הייתה מעדיפה שאלמד צרפתית קודם ובהמשך פולנית והכי עדיף יידיש כי ביידיש הכל נשמע יותר טוב. מי זוכר את שייקה אופיר מלמד ערבית?


מורה לערבית שיכול היה להיות שחקן בסיינפלד
המורה השני היה אדון נחמד וגבוה בשם שמעון זילבר, שהיה דמות בלתי נשכחת עם מראה מיוחד ותמיד נדמה לי שהיה יכול להיות סוג של שחקן בסטאנד אפ עצמי ואפילו דמות מרכזית בסיינפלד. חייבים לעשות עם זה משהו.
זילבר הזה היה איש טוב בבסיסו ואפילו בראשו וכולו היה בקטע של לימוד ערבית עם מבטא מאד מוזר. ני בטוח שבעזה ובשכם היו מחליפים מבטים לגבי הערבית שלו והכרתי כמה אנשים משם ויש לי הסבר לכל דבר. לגבי אנשי חברון היא חליל אני ממש לא בטוח. נדמה לי שאני מסוגל להתחייב שהיה נטול אגו וככה גם לגבי רוע בסיסי. אם לא הבנתם אזי האיש הזה היה פשוט נשמה טובה ואולי שוב אני נסחף והכל בשל אילוזיות בלתי פתורות.
איפה ניתן לרכוש מבטא לשפה באופן רציני ובלתי מצחיק? אני זוכר היטב את משקפיו הכהים שהיום הם שיא המודה וככה לגבי הבלורית מקדימנית. אני יודע שלימד בעוד בתי ספר כמו ט' והיה מורה שקדן וטוב. זילבר הזה מבחינתי היה ממש גולד ואפילו פלטינה.
אני בטוח שהמורה הפרטית שלי לערבית גרה ברחוב חובבי ציון ואני כמעט בטוח בבנין עצמו ונדמה לי שאפילו היה שם בזמנו בית מרקחת. היום אין ובכל זאת אני חושב שזה הבית. אני לא זוכר את שמה אבל יש מצב שאם יזכירו לי, אז לפתע אזכר ואדע. חוקרי שב"כ מיומנים יודעים לעשות זאת ואני יודע על זריקה שעושה נהדר את העבודה, למרות שמעולם לא הייתי בשב"כ ויש לי הוכחות טובות לזה. כמה מדליות של שב"כ אתם מכירים? אז תדעו שיש כמה והן שוות פוסט ולו רק מהסיבה שהן מעידות משהו בסיסי על הראש השושו שלנו מפעם. מי יודע למה נבחר יעקב פרי לעבוד בסלקום? סתם שאלה מטופשת ולא קשורה אבל יש לי סברה אישית אותה אני לא מוכן לחשוף לאיש בשל החיסיון האנושי לחופש המידע ולחרות האדם. מה דעתכם על הערבית של דיכטר? איך אומרים דאווין ביידיש?  

אותיות שמש (באדום) ואותיות ירח (בשחור) ויקיפדיה Obersachse

עזרי זכרון לטובת הציבור השכחן
אני יודע שהלכתי למורה הזו בחובבי ציון בעקבות המלצה כלשהי, והיא אכן עברה איתי על דברים ממש ראשונים והדבר היחידי שאני זוכר מהשיעורים אצלה זה את הצרוף הזה "סרטן זללן צד רשת" האמור להזכיר לנו אותיות אלף בית בשימוש מסוים. אם תרצו להרחיב ולקרוא על עניני אותיות שמש וירח והעלמת אותיות לפני ה' הידיעה או משהו בסגנון הזה, אז יש הסבר בסדר בויקיפדיה והאמת שאני כבר שכחתי. בכל מקרה טוב תמיד לזכור באמצעות כלים פשוטים כל מיני דברים מורכבים הדורשים תירגול ראשוני. זה לא בדיוק כמו שושנה קוטפת רימונים אבל קרוב לזה ומתוחכם יותר. 
"עזר זיכרון ידוע ונפוץ לזכירת אותיות השמש הם המשפטים: "שטן תרד לצד", "סרטן זללן צד רשת", "שרת זללן צד סרטן", "סרטן זללן צד שרת" מתוך הויקיפדיה לאותיות שמש וירח. האם יש לכם עזרי זכרון לכל מיני דברים? תודה


דני פרידמן חי בפריז ופעם גר בחובבי ציון 29 בניין לשימור והיום מבקר בארץ 
"נתחיל מהגן ילדים מול הבית שריציתי בו תקופה מסויימת ומהבית שלידו שגרה בו משפחה תימנית מרובת ילדים. אגב היו בשכונה הרבה תימנים. מאחורי שני הבתים החד קומתיים האלה השתרע בית הקברות. הבתים נהרסו ובמקומם צמחו בניינים תלאביבים טיפוסיים שהוציאו את בית הקברות משדה ראייתי. פעם היה יותר טוב, כמו שנהוג להגיד.הייתי מספר לך על דמויות ציוריות ידועות ולא ידועות, כמו אבא של רונית בר ציון הסלוניקאי, אורי סלימאן ממכבי שאימן אותנו בבעיטות על הכביש. האחות השרלילה של א וכו׳.
חבורת הילדים של חובבי ציון שהיו אחלה ילדים, לעומת החבורה של שלום עליכם, ושלא לדבר על החבורה של רחוב סירקין שהיו ממש מגעילים. משפחת סלימאן, זוג הורים ושלושה בנים, גרו ב 31. האחים מרקוביץ׳ גרו אולי ב21 או ב19. אחד מהם שחק כדורסל במכבי ת׳׳א. את שלדובסקי, אני לא זוכר בשם. אבל הוא היה שכן של מאיר נוי המורה האימתני שלנו למוזיקה בגורדון, שהיה גם מלחין (ופרצת ופרצת ימה וקדמה...) דני ליטני גר לקראת סוף הרחוב והסקסופוניסט ממולו מאוחר יותר גר בקטע שבין אידלסון לשלום עליכם, אם אני לא טועה. סקסופוניסט מוכשר אחר, ינקלה מירון גר ב27 לידינו, בבניין של בר ציון. האחרון, איש נחבא אל הכלים שלא חפש להיות סלבס. 
בין מיודעינו, אפשר להזכיר את הזוג אבנר ודנית, נורית גרושקא ובח׳׳ל שהוא הבנדוד שלי. שמעון חסין משפץ דירה ב55 בימים אלו ויעבור אליה בע׳׳ה, במהלך השנה. שמעון מזכיר לי את המשקולן שלום בבלוקי מ33 שנשאר גמד מרב משקולות. הבית שלנו מספר 29. בניין לשימור. איכשהו הצליחו לשייך אותו לבאוהאוס. בילדות השכנים שלנו היו לפי קומות: הדר (היתה ליוסף הדר פז׳ו 404 מבריקה שאם הוא לא נמצא בתוכה, הוא שמר אתה על קשר עין. הוא דאג שהיא תחנה מול החלון שלו ששם העביר את זמנו. נראה שעם אשתו היה לו פחות קשר). זיינבל היו דוסים מזן מפד"ל. הבעלים של אולמי דן שהחליפו את קולנוע דן בירקון פינת טרומפלדור. קומה שנייה: שטייר, רומנים שאבא שלך הכיר על בטוח כי היה להם חנות נעליים בבן יהודה איפשהו בין החנות שלכם לזומרפלד. לידם היו משפחת אברמוב הפרופסור לרפואה הבולגרי יפה הבלורית ואשתו הפולניה הנרגנת ושתי בנותיהן, שעם הקטנה שחקתי בחולה ואחות."
תמיד בסוף זה נגמר בסקס ותודה לדני פרידמן שגדל בחובבי ציון ונשאר בכל נימי נפשו חובב ציון וישראל. 
בקישור הבא יש תמונות מעכשיו של הרחוב. אשמח לתוספות מכל הסוגים. תודה 


יום שלישי, 15 בספטמבר 2015

איחולים ותפוחים

שנת שלום ובטחון לקט שנות טובות מתוך הבלוג של מירב גביש גבישס

איחולים ותפוחים
השנה קיבלתי עד עכשיו 34 (לא כולל מע"מ) ברכות ואיחולים בנוסח הבא בערך "שלושה תפוחים שינו את העולם: אחד של חוה, אחד של ניוטון ואחד של סטיב ג'ובס. אפילו תפוח קטן יכול לעשות שינוי גדול. אז שימו על התפוח שלכם דבש ותיצרו את השינוי שלו אתם מייחלים...שנה טובה בריאות, אהבה ואושר.."
בברכה הראשונה ממש התפעלתי על היצירה. בפעם השניה הופתעתי איך שניים חשבו ממש על אותו דבר, מבלי להכיר ובפעם השלישית צחקתי ואפילו כבר הבנתי את כל שלושת התפוחים ואפילו את הסדר.

התפוח הראשון שאכלתי ביד אליהו היה כנראה המבשר של הגרבר, כלומר משהו מרוכך שגורד על זכוכית עם בליטות ובטוח שאמא שלנו האחראית לזה. בהמשך אבא שלנו נהג לקלף תפוח ממש באומנות של סליל שיכול היה להשתלב בכל סוכה. הייתה גם גירסה בה חולק התפוח לארבעה חלקים זהים ושווים ואפילו ממש סירות כשהגרעינים מסולקים.

רובין ברי הדוד שלנו מאמריקה שחי בתפוח הגדול, תמיד הזהיר אותנו שלא לאכול את הגרעינים שבתפוח, כי יש בהם ארסן מסוכן ואולי ככה התחילה כל הערסיות שבעולם.
דוד גרבלסקי המורה שלנו לאנגלית שככל הנראה גם הגיע מאמריקה הגדולה, שינן את המשפט הממש לא סביר An apple a day keeps the doctor away
צביקה פיק שר על שני תפוחים ושלמה ארצי עם ביאליק גם היו בקטע והכל בשל תפוח. גם לחיפושיות היה קטע עם תפוח.
פעם החרמנים דיברו על התפוחים של הבנות ובהמשך זה עבר לאשכוליות או לא להיות והזייתים בכלל לא נספרו. 
יוסי אפריגן תמיד מדבר על התולעת שבתוך התפוח הרקוב ובטוח שזהו כל העולם. לא בטוח שהוא התכוון לכפר תפוח אבל אני הייתי הולך על זה.
צביקה מלמד המוסכניק שלנו עם הכיפה הסביר לי פעם שגם בפיג'ו 404 קורה שהתפוח של הגלגל מתקלקל. זה נדיר אבל קורה.
ראובן אלון ז"ל שכולם קראו לו צ'רלי, תמיד סיפר את הבדיחה על זה ששכח לברך על התפוח והלך לרב לבקש פתרון. 
יש אפילו מטבע זכרון של בנק ישראל המיועד לאספנות, עם עפר אילים ותפוח והשנה היא 1993. המטבעות עשויים מזהב ואפילו שניים מכסף. 
ניצה מרבאום הדיאטנית הקלינית הסבירה לי כחובב תפוחים ידוע, שמאד רצוי וגם מומלץ לא לאכול יותר משני תפוחים ליום, וגם אחד זה בסדר ודי. 

ואני אומר שאם נמשיך להתעסק בתפוחים ומה שמסביב, אז איך בדיוק יגיע השלום?